יומא טבא לרבנן - בנין נחום, תורת הגאון ר' נחום פרצוביץ זצ"ל

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ב' דצמבר 15, 2014 11:20 pm

כחצי יובל חלף מאז פטירתו של הגאון ר' נחום זצ"ל, אבל על מי אם לא עליו נכון לקרוא המקרא: אגורה באהלך עולמים. שיעוריו מיתבדרים בבי מדרשא, ושמועתו בפומיה דרבנן תדיר.
ואם בחייו היתה השפעתו על לומדי מיר, בימינו אנו תלמידיו מתוך ספריו נטועים בכל היכלי התורה.
ר' נחום ושיעוריו, נצרבו בתודעת הלומדים, כסמל ללמדנות לעמל ולשקיעות, שאין לו בעולמו אלא את הסוגיא שבעומקה הוא לן, וכל מחשבותיו בה. (סיפרו עליו דבר אופיני, שפעם ניגשו אליו כמה לומדים ביומין דחנוכה, ודברו עמו מענייני היום, ר' נחום תמה ושאל, מה השייכות עתה ל"כבתה זקוק לה", תמהו הם כנגדו והמהמו: עניינא דיומא! נענה ר' נחום: אצלי עניינא דיומא זה זיקה, גדר דין נאסרה אם הוא דין מאשת אח וכו' ----)

ביוזמת ובעריכת נכדו הרה"ג ר' מאיר שולביץ שליט"א, הופיע עתה קובץ גדול מתורתו של ר' נחום בכמה סדרים, כשמצורף להם, מכתבי תורה ששלח לידידיו גדולי מיר, פרקי תולדה, וקובץ הספדים שנישאו אחר מיטתו.

וישישו ויתענגו עליו כל מבקשי תורתו של ר' נחום, ואור תורתו אשר לא יכבה יאיר ויבהיק עם אור נרות החנוכה הקיימים לעולם.

רצ"ב תוכן עניינים מתחילת הספר.

בנין נחום - עמודים ראשונים.pdf: (1.1 MiB) הורד 615 פעמים

נוטר הכרמים

לפי הנשמע, הספר נמכר היום בישיבת מיר ונחטפו מאות עותקים.
====

קשה להפריז במעלת הספר, הן בחלק התורני והאוצרות הגנוזים בו בעמקי הסוגיות, והן בחלק התולדות והמכתבים.
כמה מן העושר הנפשי והאצילות הנשמתית גלומים בכל שורה ותיבה מהאיגרות המעולפות ספירים!

====

אגב, בדומה למעשיה הנחמדה של אי"ס, אני שמעתי בדומה לזה מהגאון רבי צבי רוטברג שליט"א, ש"ב של הגרנ"פ זצ"ל, שביקר אצלו ביקור חג בחוה"מ, וכאשר פתח בענינא דיומא, אמר לו הגרנ"פ, אצלי ענינא דיומא זה בבא קמא...

גם זו לטובה

איש_ספר כתב:
ר' נחום ושיעוריו, נצרבו בתודעת הלומדים, כסמל ללמדנות לעמל ולשקיעות, שאין לו בעולמו אלא את הסוגיא שבעומקה הוא לן, וכל מחשבותיו בה. (סיפרו עליו דבר אופיני, שפעם ניגשו אליו כמה לומדים ביומין דחנוכה, ודברו עמו מענייני היום, ר' נחום תמה ושאל, מה השייכות עתה ל"כבתה זקוק לה", תמהו הם כנגדו והמהמו: עניינא דיומא! נענה ר' נחום: אצלי עניינא דיומא זה זיקה, גדר דין נאסרה אם הוא דין מאשת אח וכו' ----)
.
בנין נחום - עמודים ראשונים.pdf

תמיד סברתי שאין זו דרכה של תורה, וכאב לבי על אותם ת"ח שאין להם בעולמם הרוחני אלא "דינא דנאסרה", ולכן צ"ע ה"מעשה" הנ"ל.

מלח הארץ · הודעהעל ידי **מלח הארץ** » ג' דצמבר 16, 2014 1:14 am

גם זו לטובה כתב:
איש_ספר כתב:
ר' נחום ושיעוריו, נצרבו בתודעת הלומדים, כסמל ללמדנות לעמל ולשקיעות, שאין לו בעולמו אלא את הסוגיא שבעומקה הוא לן, וכל מחשבותיו בה. (סיפרו עליו דבר אופיני, שפעם ניגשו אליו כמה לומדים ביומין דחנוכה, ודברו עמו מענייני היום, ר' נחום תמה ושאל, מה השייכות עתה ל"כבתה זקוק לה", תמהו הם כנגדו והמהמו: עניינא דיומא! נענה ר' נחום: אצלי עניינא דיומא זה זיקה, גדר דין נאסרה אם הוא דין מאשת אח וכו' ----)
.
בנין נחום - עמודים ראשונים.pdf

תמיד סברתי שאין זו דרכה של תורה, וכאב לבי על אותם ת"ח שאין להם בעולמם הרוחני אלא "דינא דנאסרה", ולכן צ"ע ה"מעשה" הנ"ל.

מה צ"ע ?
זה שאתה [ואני] סובר כן, זה לא קושיא על ר' נחום שלא גרס כך.
אגב המעשה השני קיצוני בהרבה מן הראשון, שביחס לראשון י"ל שלא היתה נוחה דעתו בזמן סדרי הישיבה לעסוק בענייני חנוכה, אבל בביקור חג של רב בביתו זה פשוט לא מובן שלא הסכים לדבר בענייני החג שהיא מצוה גמורה לעסוק כל חג בענייני החג.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ג' דצמבר 16, 2014 1:14 am

"תמיד סברתי וכו' וליבי כאב וכו' ולכן המעשה צ"ע".
חשבתי שהאשכול עוסק בר' נחום, אבל כנראה שלא.

-----
לגופו של דבר, רק אדם חסר רגישות לא מבין את הצד היפה שבסיפור, ורק שוטה חייב לגלות את חסרונו לכולם, ורק איש מחוי טאקט חייב לעשות זאת כאן.

מחולת המחנים

כפי שכתב הרב איש ספר כולל הספר הנפלא "בנין נחום" (כשם ספרו של זקנו "בנין שלמה" מרבי שלמה הכהן מווילנא) שיעורים וחידו"ת מהגר"נ ומכתבים באגדה ומוסר, הספדים ופרקי זכרון על הגר"נ, אשר חלקם פורסמו בעבר בקובץ 'ישורון', וכעת באו בתוספת מרובה על העיקר, חידו"ת וכת"י של הגר"נ הרואים אור לראשונה.
בנוסף מתפרסמים מכתבים ואגרות שלומים מהגר"נ שאף בהם באו מכתבים שלא פורסמו מעולם, וכמו כן פרסום חדש מכתבי חידו"ת ואגרות שלומים מאת גדולי גידולי מיר שנשלחו להגר"נ ובהם: הג"ר אריה ליב באקשט, הג"ר שמואל ברנבוים, הג"ר שמואל ברודנא, הג"ר אהרן קריזר, ועוד.

אני מעלה קטע מעניין ואקטואלי מתוך הספר ממכתב הגר"נ, ובו הוא מודיע לידידו הגר"נ נחמציק ששר הבטחון משה בן דבורה דיין נפצע בתאונה ויש חשש לבריאותו, וביקשו ממשרד הבטחון להתפלל עבורו, וכותב הגר"נ "ויש לו זכויות בזה כי הוא מגין על בני ישיבות מללכת לצבא כעת ונתן גם פומבי לדעתו".

: בנין נחום 1.jpg (90.74 KiB) נצפה 10246 פעמים

: בנין נחום 2.jpg (57.32 KiB) נצפה 10246 פעמים

היום התקיימה בישיבת מיר מכירה של הספר במחיר מוזל ומסובסד, ובימים אלו הספר מופץ בחנויות הספרים.

לא ידען · הודעהעל ידי **לא ידען** » ג' דצמבר 16, 2014 1:17 am

אדם חסר רגישות
לא מבין
שוטה
חייב לגלות חסרונו
איש מחוי טאקט.

שפה יפה וגבוהה.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ג' דצמבר 16, 2014 1:23 am

בעבר כתב לי ת"ח אחד שלדבריו בדידיה הוה עובדה ומצאתי כעת את דבריו:

כמה שזכור לי, כך ראיתי מעשה בעיני, אבל לא בחנוכה אלא בפסח (ואיני בטוח שהיה בענין זיקה, אבל ברור שהיה ענין במסכת יבמות, שהיתה פתוחה לפניו ודן בעניניה), ונכנסנו אליו ר' אברהם שמואלביץ (בן הגר"ח ז"ל) ואני גרור אחריו, ור"א שאל משהו בענין פסח וראה שהגר"נ אינו שמח להשיב, ושאלו אם אינו לומד גם מענינא דיומא (אני לא היית מעיז פנים כל כך, אבל הר"א היה בן בית שם כמובן) והשיב כנ"ל, שזה (והראה על הגמ' שלפניו) ענינא דיומא אצלו.

גאולה בקרוב

כמדומה שהחילוק הוא בין ת"ח פרטי, שודאי טובת העליה שלו היא מעניני דיומא דחג, שאז ההרגשה בחג יותר חזקה וכו', לבין ת"ח כגר"נ זצ"ל, שמקים תורה בישראל, עם אחריות על הכלל, והוא משעבד עצמו עד סוף הכוחות דוקא על סוגיות המסכת הנלמדת, למען טובת האחרים.

ועוד, שדוקא אנחנו לחולשת העמל והקישור, לא כ"כ קשה לעבור לעניני דיומא כחנוכה, שהם באמת סוגיות מעניינות ויפות ומלבבות לב, יותר מסוגיות קשות דיבמות, אבל הגר"נ זצ"ל לגודל עמלו הרי הקישור והאהבה למסכת חזקה כ"כ, עד שא"א להתנתק, באהבתה תשגה תמיד.

לא ידען · הודעהעל ידי **לא ידען** » ג' דצמבר 16, 2014 1:29 am

הספר נפלא ממש. היום ראיתיו במיר. מלא מזן אל זן.

ור' נחום עצמו, אם יורשה, היה גדול עוד הרבה יותר.

שברי לוחות · הודעהעל ידי **שברי לוחות** » ג' דצמבר 16, 2014 1:32 am

: Capture.JPG (21.68 KiB) נצפה 10225 פעמים

מלח הארץ · הודעהעל ידי **מלח הארץ** » ג' דצמבר 16, 2014 1:33 am

לא ידען כתב:אדם חסר רגישות
לא מבין
שוטה
חייב לגלות חסרונו
איש מחוי טאקט.

שפה יפה וגבוהה.

גילית את אמריקה? זה ענין ידוע לכולם כאן!

שברי לוחות · הודעהעל ידי **שברי לוחות** » ג' דצמבר 16, 2014 1:46 am

בישורון - כב נדפס הקונטרס חזון נחום בן למעלה מארבע מאות עמודים אשר על זה מבוסס הספר בנין נחום שהוא בן 800 עמודים, כמו שצויין בתחילת הספר.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ג' דצמבר 16, 2014 1:53 am

מה שעגום בכל הדיון הזה, העובדה שהחיצוניות הפכה כאן לחזות הכל, והיא נותנת הטון בכל שטח לרבות שטחים רוחניים. ובכן מסתובב לו אברך, (כמובן שדוגמא בעלמא נקט), שלומד שלשה סדרים בניחותא ובטוב לבב, קפה משובח לא יחסר וסיגריות ריחניות לא ימושו, פעם בשבוע יש לו קביעות לשמוע שיעור מלוטש מר' משה שפירא, גג על גג גבוה מעל גבוה, ואם גבה ליבו בדרכי ה', אז יש לו גם קביעות מסתורית (שבאופן מסתורי כולם יודעים עליה) בעץ חיים לאר"י. חנוכה מגיע ואיתו שמחה גדולה, ספרי מהר"ל נשלפים מהארון, וכמובן מלין של ר' צדוק לצד עילאה ימלל, שמן זית יש לו כמובן מהטיפה הראשונה כמו בבית ראשון, והוא מעודכן בכל ההתפתחויות של גדר "שמן נס", כי כמובן יש לו את הליקוטים החדשים של בריסק על חנוכה.

וממול יושב לו ר' נחום העלוב, יושב ומשחיר שיניו על יבמות, מוגיע את מוחו עד כלות להבין מה זה נאסרה, לועס מתוך יסורים נוראים תוספותים קשים של מסכת יבמות, לעי באורייתא עד שנשמתו יוצאת בדברה, אבל נעבאך, כל זה איננו שווה, הוא לא שמע על ר' צדוק, לא מכיר את ספרי מהר"ל, לא יודע מי אמר למי על שמן נס, רק סתם "צלם קאפ".

ובכן, ר' נחום לא היה משה רבינו של הדור, לא כל חדרי התורה וסודותיה היו גלויים לו, אבל את עיסוקו, עסק לימוד הוויות דאביי ורבא, עשה בכל נפשו, עד מיצויה של נפש ממש, תכונה זו שהיתה בו, היא שהמספר מעונין לשתף בה את שומעיו.
ואשרי אדם המדבר על אוזן שומעת, אוי לו לאדם וגו'.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ג' דצמבר 16, 2014 3:08 am

במענה לאישי, ברור שכל הודעתי היא ע"ד הגוזמא, ועם גזמן תתגזם.

ומוטב אם יחזור האשכול ליעודו.

ולא אתאפק מלחתום בדברי אק"מ:

רוב ההמון בזמננו זה, שרוב משנתם היא הלכות כל י"ט בזמנו, עד שיהיה תכלית תשוקתם ידיעת הלכות שופר וסכה ולולב ועינוי יום הכפורים והלכות נר חנוכה ומגלה ופסח ראשון לבד, וישמיעו קולם ויקשקשו בזמנים ההם בענינים הללו כאלו פעמון זהב התלמוד על שולי מעיליהם כל ימי החג, ויקרם בעת ההיא כמקרה הנהר השני גיחון, והוא שאמרו בדרש שאלו לחדקל מפני מה אין קולך הולך אומר להם פירותי מודיעים אותי, אומרים לגיחון מפני מה קולך הולך אומר להם ולואי שישמע קולי בכך, והוא ענין עתיר פומבי האמור בתשיעי של בבא בתרא כמו שביארנו במקומו ,וכן יקרה לאלו שהזכרנו כל ימי המועד, ומדי עברו, לשונם יחליקון ויכתירו עצמם במדת השתיקה

שברי לוחות · הודעהעל ידי **שברי לוחות** » ג' דצמבר 16, 2014 6:08 am

מה הר"ת אק"מ?
בכל אופן הן הן דברי המאירי בפתיחה לחיבורו הגדול בריש מס' ברכות

גאולה בקרוב

וכל זה לא סותר מה שלמעשה נראה שבתור הדרכה לכתחילה כן כדאי וראוי לנו להפסיק ולעסוק בעניני דיומא דחנוכה,
אלא שא"א שלא להתפעל נוראות מבאהבתה תשגה תמיד של הגר"נ ביבמות, בחינת "ומה אעשה ונפשי חשקה בתורה". [וכאמור לפני כן, גם למען הכלל]

" שאלתי את פי מרן [הגרש"ז אויערבך זצ"ל], בנוגע לחבורה בישיבת מיר שלומדים כל יום זמן מה משנה ברורה חלק א', האם יש להפסיק לפני כל חג ללמוד הלכות החג, או שמא כל אחד ילמד את הלכות החג בפני עצמו (מסתמא בפחות עיון). דלכאורה ההלכות במשנה ברורה חלק א' קודמות להלכות חג, שהרי הם נוגעות בכל יום.
ואמר מרן, שטוב להפסיק בכדי ללמוד הלכות חג, שהוא דבר חשוב מאוד לעסוק בהלכות אלו שנוגעות למעשה,
וגם נכון לעשות כך שזה נותן טעם לשבח לכל החג,
וגם כיון שעומד זה על הפרק והוא למעשה, לומדים את ההלכות כדי לדעת ועם הרבה רצון.
ואע"ג שהלכות ציצית וכדו' נוגעים בכל יום, הלא יש הלכות לאין סוף שנוגעים תמיד, ואי אפשר לדעת את כל ההלכות בבת אחת, ממילא טוב לנהוג כנ"ל".
[ספר מעדני שלמה, פסקי הגרש"ז אויערבך זצ"ל]

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ג' דצמבר 16, 2014 8:47 am

שלחתי לינק לאשכול לת"ח מופלג אחד שהיה משומעי לקחו של הגר"נ, וכך כתב לי:

לא הייתי מהמקורבים לר' נחום בישיבה, היו שהתקרבו אליו הרבה יותר, היו גם "חסידים" ששתו כל מילה שלו בצמא, כתורה מסיני, ואני מטבעי הייתי יותר בקורתי, וכמה פעמים העזתי פנים להתווכח יותר מאחרים, ולעתים לקבל על הראש מאד בחריפות. אבל גם מרחוק, נדמה לי שלא היה אדם שהשפיע על לימודי כמוהו, ואני משוכנע שאלמלא השפעתו היה לימודי רחוק מאד מאד מאמיתה של תורה (אני רואה חברים שלמדו במקומות אחרים, שלעתים הם בעלי כשרון רב, וגם למדו אצל גדולי עולם, ולימודם היום הוא בפלפולים יפים ומשמחי לב מאד, אבל להרגשתי – ולעתים אפילו בהודאתם - אין להם קשר כלל לאמיתה של תורה, ואינם אלא ציצים ופרחים למי שזמנו בידו, ואני משוכנע שאלמלא השפעתו עלי הייתי אף אני פונה לכיוון זה, וב"ה אני חש – ומתפלל שאיני מרמה את עצמי – שאני בלימודי, ובעבודת הקדש במכון, אמנם לא מגיע לדברים כל כך משמחים, אבל קרוב הרבה יותר לאמיתה של תורה, וכמובן היא היא השמחה האמתית). אני משער שזה מהדברים שלא ניתן לתת להם ביטוי אמיתי לחוץ, בדיבור או בכתב, שאי אפשר למדוד מה היה קורה אלמלא הייתי אצלו, ומה נשתנה, אבל זו תחושה פנימית חזקה של הכרת הטוב, שאני חש פעמים רבות בדברים שאני לומד, שאלמלא למדתי אצלו הייתי רואה אותם אחרת, ועכשיו אני רואה אותם באופן המורגש אצלי כאמיתי יותר.כט"ס

אוצרניק · הודעהעל ידי **אוצרניק** » ג' דצמבר 16, 2014 9:08 am

איש_ספר כתב:מה שעגום בכל הדיון הזה, העובדה שהחיצוניות הפכה כאן לחזות הכל, והיא נותנת הטון בכל שטח לרבות שטחים רוחניים. ובכן מסתובב לו אברך, (כמובן שדוגמא בעלמא נקט), שלומד שלשה סדרים בניחותא ובטוב לבב, קפה משובח לא יחסר וסיגריות ריחניות לא ימושו, פעם בשבוע יש לו קביעות לשמוע שיעור מלוטש מר' משה שפירא, גג על גג גבוה מעל גבוה, ואם גבה ליבו בדרכי ה', אז יש לו גם קביעות מסתורית (שבאופן מסתורי כולם יודעים עליה) בעץ חיים לאר"י. חנוכה מגיע ואיתו שמחה גדולה, ספרי מהר"ל נשלפים מהארון, וכמובן מלין של ר' צדוק לצד עילאה ימלל, שמן זית יש לו כמובן מהטיפה הראשונה כמו בבית ראשון, והוא מעודכן בכל ההתפתחויות של גדר "שמן נס", כי כמובן יש לו את הליקוטים החדשים של בריסק על חנוכה.

וממול יושב לו ר' נחום העלוב, יושב ומשחיר שיניו על יבמות, מוגיע את מוחו עד כלות להבין מה זה נאסרה, לועס מתוך יסורים נוראים תוספותים קשים של מסכת יבמות, לעי באורייתא עד שנשמתו יוצאת בדברה, אבל נעבאך, כל זה איננו שווה, הוא לא שמע על ר' צדוק, לא מכיר את ספרי מהר"ל, לא יודע מי אמר למי על שמן נס, רק סתם "צלם קאפ".

ובכן, ר' נחום לא היה משה רבינו של הדור, לא כל חדרי התורה וסודותיה היו גלויים לו, אבל את עיסוקו, עסק לימוד הוויות דאביי ורבא, עשה בכל נפשו, עד מיצויה של נפש ממש, תכונה זו שהיתה בו, היא שהמספר מעונין לשתף בה את שומעיו.
ואשרי אדם המדבר על אוזן שומעת, אוי לו לאדם וגו'.

ממש ר' ממ"ש. רק בלי מ.... הא .... נו נו.

היא שיחתי · הודעהעל ידי **היא שיחתי** » ג' דצמבר 16, 2014 10:14 am

אם זה לקוח מישורון
אז אף החבורות על שבת הם כפי שנדפסו שם,
זה די חבל שלא נעשה 'סינכרון' עם החוברת מכתבי ר' אלה ברוך פינקל, שיש בה תוספות ונוסחאות שונות לחידושים על שבת

מבקש תורה · הודעהעל ידי **מבקש תורה** » ג' דצמבר 16, 2014 1:21 pm

היא שיחתי כתב:אם זה לקוח מישורון
אז אף החבורות על שבת הם כפי שנדפסו שם,
זה די חבל שלא נעשה 'סינכרון' עם החוברת מכתבי ר' אלה ברוך פינקל, שיש בה תוספות ונוסחאות שונות לחידושים על שבת

אכן המעיין בספר בנין נחום יראה שאין זה החבורות שנדפסו בישורון על הוצאה- אלא ערוכות מחדש לגמרי- כנראה גם מתוך כתבי רבי אליהו ברוך זצ"ל.

נראה לי שאחר העיון בספר, רואים כאן יצירת מופת, אשר בוודאי היא ברכה עצומה ללומדים, לאחר העיון רוב החומר של הספר כלל לא נמצא בישורון.
אין ספק שגולת הכותרת של הספר הוא המכתבים ששלח לידידיו, ובפרט לידידו הגר"נ נחמציק מרבני מיר בברוקלין, שהם רובם ככולם בלימוד, ויש בזה הרבה חריפות מהסוג שלא היה אומר בשיעוריו, ובפרט לקרוא ולהתענג על כל פתיחה של מכתב וסיומו, כמה גדלות ענוה, דברי חיזוק היוצאים מהלב, והסטוריה של אחות יוצאי מיר שהיו כאחים ממש, יש במכתבים הללו.
שמתי לב נקודה מענינת מאוד במכתבים רבים, שהיו לרגל השנה החדשה, כמה חרדת ימי הדין יש במכתבים הללו- ובזה הוא חי את הענינא דיומא בצורה יוצאת דופן שלא רגילה במחוזותינו אפילו בין גדולי התורה.

כמו"כ אסופת המכתבים ששלחו אליו מחשובי מיר, ובפרט מידידו רבי שמואל ברנבוים זצ"ל ראש ישיבת מיר, שדומני שלא נתפרסם מתורת רבי שמואל ברנבוים זצ"ל כלל -בספר יש שמונה מכתבים מלאים וגדושים בד"ת.

כנסת ישראל · הודעהעל ידי **כנסת ישראל** » ג' דצמבר 16, 2014 2:05 pm

כפי ששמעתי הסיפורים בישורון היו בחלקם כלל לא מדויקים, ואקוה שבספר תוקנו הדברים.
[ההתקפה הבוטה על 'גם זו לטובה' חסרת טאקט בהרבה מהערתו, אף שאליבא דאמת אין בה ממש וכ"א לפי טבעו, ואמנם ישנם כאלה שלפי טבעם היה ליבם חפץ בבבא קמא ויבמות ומתפתים לעסוק בחנוכה משום קיש קיש, וזה גדולת הגר"נ שלא עשה כן, ומ"מ אינו ענין לדברי אגדה שלא דובר בזה כלל וזה ענין אחר].

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ג' דצמבר 16, 2014 2:49 pm

כנסת ישראל כתב:[ההתקפה הבוטה על 'גם זו לטובה' חסרת טאקט בהרבה מהערתו

צודק. פעם הבאה אכתוב כך:
viewtopic.php?f=7&t=18346&p=199909&hilit=%D7%91%D7%99%D7%AA+%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F#p199841

וזכינו לדוגמא נוספת למה שהעיר המכונה חלניקער שם.

כנסת ישראל · הודעהעל ידי **כנסת ישראל** » ג' דצמבר 16, 2014 2:54 pm

אם אין דעת הבדלה מנין

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ג' דצמבר 16, 2014 2:56 pm

אמן. והבוחר יבחר, והמשכיל ישכיל.

מחולת המחנים

אכן ראוי לציין שלעומת חותנו הגר"ח שמואלביץ שכידוע היה רב חיליה באגדה, הרי שהגר"נ לא נודע במקצוע זה, ומלבד אי אלו גרגרים לא נמצאו ממנו דברים באגדה.

הסיפור המדובר כאן התרחש עם הג"ר אביגדר נבנצל, שהגיע להגר"נ בחוה"מ פסח (או בימים שלפני החג) ורצה לדבר עמו בענינא דיומא מעניני הפסח, וענה לו הגר"נ אצלנו ענינא דיומא זה מסכת ב"ק.

ומימרא נאה מהגר"נ שכמדומני לא הובאה בספר:
להגר"נ היה חברותא בשם ר' יחיאל מיכל גולדשמיט (אחיו של יבדל"א ר' יהושע גולדשמיט וגיסו של יבדל"א ר' יהושע חזן, שניהם מהאריות דמיר) שנמנה על חסידי תולדות אהרן, והיה לומד עמו בישיבת מיר, ואת תפילותיו היה מתפלל בביהמ"ד תולדות אהרן.
נענה הגר"נ ואמר: ראו נא יהודי פיקח זה, יודע הוא היכן ללמוד והיכן להתפלל...

כנסת ישראל · הודעהעל ידי **כנסת ישראל** » ג' דצמבר 16, 2014 3:07 pm

גם הגרח"ש לא ידעו שכוחו רב באגדה עד שהתחיל לומר שיחות, ואילו זכינו והגר"נ היה מאריך ימים אולי היינו יודעים זאת גם עליו.

מלח הארץ · הודעהעל ידי **מלח הארץ** » ג' דצמבר 16, 2014 3:07 pm

כל הערבוב הזה עם דברי אגדה הוא שלא מן העניין, הרי ברור שיש אנשים שאין טיבם נמשך לדברי אגדה והעסק בה [וכבר בזמן חז"ל היו בעלי הלכה ובעלי אגדה], אבל הנושא כאן היה העסק ההלכתי בענייני הרגל שהוא חובה מדברי סופרים, ואין שום הפרש בין העמל על זיקה ונאסרה לעמל על גדרי בל יראה, מלבד שזה ענינא דיומא וזה אינו עניינא דיומא. כמובן שזכותו של ר' נחום לעסוק באשר יבחר, הטענה שעלתה פה היא רק שבנקודה זו [ולא בעצם היגיעה והעמל הנוראים שלו] אין כאן ספור שבח עליו, שיותר היה שבח לו אילו עסק באותה רמה של עמל בענייני היום כמנהג כל רבותינו מאז ומעולם.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ג' דצמבר 16, 2014 3:36 pm

[הערבוב היה חלק מהגזמנות עליה דברתי למעלה. ודברי המאירי אינם שייכים לאגדה. ומה שכתבת שכל רבותינו נהגו במועדות לפסוק מסדר לימודם ולעמול בהלכות חג בחג, זו לא שמעתי].

מיללער · הודעהעל ידי **מיללער** » ג' דצמבר 16, 2014 4:22 pm

איש_ספר כתב:[הערבוב היה חלק מהגזמנות עליה דברתי למעלה. ודברי המאירי אינם שייכים לאגדה. ומה שכתבת שכל רבותינו נהגו במועדות לפסוק מסדר לימודם ולעמול בהלכות חג בחג, זו לא שמעתי].

משה תיקן להם לישראל שיהיו שואלין ודורשין בענינו של יום, הלכות פסח בפסח הלכות עצרת בעצרת והלכות חג בחג

בברכה המשולשת

אך לאו דווקא כל היום (ולמעשה הרי שקב"ה חדי בפלפולא דאורייתא בכל מקצועות התורה, וכל אחד עוסק בתורה לפי עניינו הנעוץ בשורש נשמתו)

אוצרניק · הודעהעל ידי **אוצרניק** » ג' דצמבר 16, 2014 7:20 pm

איש_ספר כתב:[הערבוב היה חלק מהגזמנות עליה דברתי למעלה. ודברי המאירי אינם שייכים לאגדה. ומה שכתבת שכל רבותינו נהגו במועדות לפסוק מסדר לימודם ולעמול בהלכות חג בחג, זו לא שמעתי].

בית הלוי עה"ת
אמר המחבר יען כי במדינות אלו ראיתי נוהגין ללמוד בימים אלו בשלשה דפין שבפרק במה מדליקין המדברים בהלכות חנוכה, וגם אנכי למדתי בעזה"י, אמרתי לכתוב כאן איזה הערות שנתחדש לי בעזהי"ת בזה:

לא ידען · הודעהעל ידי **לא ידען** » ג' דצמבר 16, 2014 7:24 pm

אוצרניק כתב:
איש_ספר כתב:[הערבוב היה חלק מהגזמנות עליה דברתי למעלה. ודברי המאירי אינם שייכים לאגדה. ומה שכתבת שכל רבותינו נהגו במועדות לפסוק מסדר לימודם ולעמול בהלכות חג בחג, זו לא שמעתי].

בית הלוי עה"ת
אמר המחבר יען כי במדינות אלו ראיתי נוהגין ללמוד בימים אלו בשלשה דפין שבפרק במה מדליקין המדברים בהלכות חנוכה, וגם אנכי למדתי בעזה"י, אמרתי לכתוב כאן איזה הערות שנתחדש לי בעזהי"ת בזה:

ראיה כמו מה שסופר על הג' רבי נחום זצ"ל.

בן אליהו · הודעהעל ידי **בן אליהו** » ג' דצמבר 16, 2014 8:47 pm

ראיתי עכשיו את כל הדיון המעניין: בלי קשר לכל אמירה אישית שהייתה בדבריו אני מזדהה לחלוטין עם תוכנם העקרוני של דברי הרב איש ספר
ועכשיו לעיקר: האם נזכה בגירסה הקרובה לכך שייכנס האור המופלא הזה לאוצר החכמה?
האם אפשר להשיג את הספר בבני ברק?

מלח הארץ · הודעהעל ידי **מלח הארץ** » ג' דצמבר 16, 2014 9:58 pm

בברכה המשולשת כתב:אך לאו דווקא כל היום (ולמעשה הרי שקב"ה חדי בפלפולא דאורייתא בכל מקצועות התורה, וכל אחד עוסק בתורה לפי עניינו הנעוץ בשורש נשמתו)

מי דיבר על כל היום? ברור שמדובר במקצת היום, ור' נחום התנגד גם לזה.

צולניק · הודעהעל ידי **צולניק** » ג' דצמבר 16, 2014 10:10 pm

מלח הארץ כתב:
בברכה המשולשת כתב:אך לאו דווקא כל היום (ולמעשה הרי שקב"ה חדי בפלפולא דאורייתא בכל מקצועות התורה, וכל אחד עוסק בתורה לפי עניינו הנעוץ בשורש נשמתו)

מי דיבר על כל היום? ברור שמדובר במקצת היום, ור' נחום התנגד גם לזה.

במחילה, ר' נחום לא התנגד לעסוק בתורת המועדות, רק מחמת שאצלו העיסוק בסוגיות הנלמדות תפס את כל הראש לא נותר לו מקום פנוי לשלב עניינים נוספים.
כמובן שכך היא הדרך היותר טובה שהראש תפוס לגמרי בסוגיא הנלמדת, ובתוך עמי אנכי יושבת, ויודע שהעיסוק בענייני המועדות הוא סוג של אתנחתא מהסוגיות העמוקות שעוסקים בהם תדיר, כשהשאיפה היא להיות טרודים כל העת בעומק הסוגיא ולא לחפש "פתחי מילוט".

גם זו לטובה

איש_ספר כתב:"
-----
לגופו של דבר.... את הצד היפה שבסיפור, וכו'

לגופו של דבר???
"יש צד יפה"...כלומר אתה מסכים עם הביקורת על הצד השני...

נ.ב סיפורי שבח על גדולי ישראל כאשר השבח הוא רק צד אחד של הסיפור...צריכים זהירות יתר, ואכמ"ל

גם זו לטובה

איש_ספר כתב:
ובכן, ר' נחום לא היה משה רבינו של הדור, לא כל חדרי התורה וסודותיה היו גלויים לו, אבל את עיסוקו, עסק לימוד הוויות דאביי ורבא, עשה בכל נפשו, עד מיצויה של נפש ממש, תכונה זו שהיתה בו, היא שהמספר מעונין לשתף בה את שומעיו.
ואשרי אדם המדבר על אוזן שומעת, אוי לו לאדם וגו'.

ולגופו של דבר, רבים "מעלים על נס" את הסיפור הנ"ל, בבחינת "כזה ראה וקדש", וע"ז יצא קצפו של גזל"ט, על אותם ההופכים גם את הצד השני של הסיפור לשבח, ולא באתי לתת דופי בגרנ"פ, אלא ללמד תועים בינה, ולהעמיד האמת על מתכונתה, ובעיני ראיתי ת"ח מגידולי מיר שגם ביו"כ (בשעת התפילה) טרוד כולו ראשו ורובו "בדינא דנאסרה", ואשרי אדם המדבר על אוזן שומעת, אוי לו לאדם וגו'.

אום אני חומה

חתנו הגדול של הגרנ"פ, ר' אשר אריאלי שליט"א, מוסר בחוה"מ לפחות פעם בשנה שיעור בענייני דיומא בביכנ"ס צעירים בב"ב.
וכי אם השווער היה חי היה גוער בו???
אני מכיר ת"ח שאת השטייגען שלהם עושים דווקא בסוגיות של המועדים. גם הרב שטרנבוך הוציא ספר מפורסם רק על עניינים אלו.
פשוט וברור שכל ת"ח וסגנונו ודרכו ואין כאן 'בסדר' או 'לא בסדר'.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ד' דצמבר 17, 2014 8:52 am

בעיני ראיתי ת"ח מגידולי מיר שגם ביו"כ (בשעת התפילה) טרוד כולו ראשו ורובו "בדינא דנאסרה",

אתה מציין את זה לשבח או לגנאי?

פורום אוצר החכמה

מי מחובר