בן או ן'

[חיימקה]

אתייחס לכתוב בשם הגדולים להחיד"א אבל נראה לי שה"ה בעוד ספרים [לא בדקתי]
הרבה פעמים כותב החיד"א לציון "בן" באות "ן'" כמו למשל רבי שלמה ן' אדרת וכדומה והרבה פעמים משתמש ב"בן" כפשוטו
האם יש עיקרון לדבר זה?

[הוה אמינא]

זה קיצורה של מילה, לא מילה אחרת.
כמו שפעם כותבים בראשי תיבות ופעם בכתיבת מילים שלמות במלואן.

[אלי כהן]

אתייחס לכתוב בשם הגדולים להחיד"א אבל נראה לי שה"ה בעוד ספרים [לא בדקתי]
הרבה פעמים כותב החיד"א לציון "בן" באות "ן'" כמו למשל רבי שלמה ן' אדרת וכדומה והרבה פעמים משתמש ב"בן" כפשוטו
האם יש עיקרון לדבר זה?

כך נהוג לקצר - בהרבה מספרי חכמי הספרדים, ולא רק בספרי החיד"א.

[מחולת המחנים]

הענין כבר נמצא בספרי הראשונים כדוגמת הר"ן, כאשר רוצים לכתוב על בני ספרד שנכתנו בשמות משפחתם "אבן" בחירי"ק, כדוגמת ר' אברם אבן עזרא, ר' שלמה אבן אדרת (שם אביו של הררשב"א היה אברהם), או גם באחרונים ר' חיים אבן עטר ור' יעקב אבן צור, כתבו לפעמים בקיצור ן' במקום אבן.

[אספקלריא]

הענין כבר נמצא בספרי הראשונים כדוגמת הר"ן, כאשר רוצים לכתוב על בני ספרד שנכתנו בשמות משפחתם "אבן" בחירי"ק, כדוגמת ר' אברם אבן עזרא, ר' שלמה אבן אדרת (שם אביו של הרשב"א היה אברהם), או גם באחרונים ר' חיים אבן עטר ור' יעקב אבן צור, כתבו לפעמים בקיצור ן' במקום אבן.

השימוש בסימן הקיצור ן', אינו דוקא בשמות המשפחה הנקראים "אבן", אלא גם במקום "בן". לדוגמא, שם משפחתו של ה"אור החיים" הקדוש הוא "בן עטר" וכותבים את שמו לפעמים "ן' עטר". אמנם, בזמנינו הרבה מכנים אותו "אבן עטר", אבל זו טעות. כי ה"אור החיים" הקדוש בעצמו כותב את שם משפחתו "בן עטר", ראה בספר "חפץ ה'" (נדפס בחייו בשנת תצ"ב).
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... t=&pgnum=1
ראה שם חתימתו בסוף ההקדמה, וכן בדף השער, וכך כותבים עליו שם הרבנים המסכימים על הספר. ואין זה טעות של ה"בחור הזעצער", שהרי יש שם בסוף ההסכמות, הסכמת רבי חנניה "אבן זכרי", וגם הוא כותב עליו "בן עטר". [כי יש משפחות שנקראות "אבן" (כגון אבן צור, אבן דנאן, אבן חיים), ויש משפחות שנקראות "בן"].
ואפשר לראות בחוץ לארץ שהכתיב הלועזי של משפחת "בן עטר" הוא BENATTAR .
(ואם יש רבנים שכתבו עליו בזמנו "אבן עטר", יתכן שלא היו בקיאים בשמו).
ודרך אגב, היות ונזכר רבי יעקב אבן צור, יש להעיר ש"אבן" לא נקרא ב"חיריק", אלא ב"קמץ" (או פתח), והכתיב הלועזי של משפחת "אבן צור" הוא עד היום ABENSOUR . (וכן ABENDANAN וכן ABENHAIM).
ובקשר לרשב"א, ראוי לבדוק האם יש מקום שכתוב מפורש ששם משפחתו "אבן" אדרת?

[מה שנכון נכון]

אבן הוא בן בערבית והכל אחד. והרבה פעמים מתחלפים כנויים אלו.
האוה"ח היה ממשפחת רבי יהודה אבן עטר.
בחיד"א בשה"ג נוהג לכתוב בן מלא ון במקום אבן. ועל האוה"ח כותב תמיד ן עטר.
[ראה עוד בחסד לאברהם על ח"פ לרמב"ם מה שניסה מתחילה להסביר בכינוי זה].

[אספקלריא]

כמדומני שבדרך כלל, ב"שם הגדולים" כותב "בן" כשמדובר על "שם פרטי של האב", וכותב "ן'" כשמדובר על "שם משפחה". אבל אין הבדל אם השם משפחה הוא "בן" או "אבן".
בקשר לרבי יהודה בן עטר, ערבך ערבא צריך. האם יש הוכחה ברורה ששם משפחתו נקרא "אבן"?

[הוה אמינא]

הענין כבר נמצא בספרי הראשונים כדוגמת הר"ן, כאשר רוצים לכתוב על בני ספרד שנכתנו בשמות משפחתם "אבן" בחירי"ק, כדוגמת ר' אברם אבן עזרא, ר' שלמה אבן אדרת (שם אביו של הרשב"א היה אברהם), או גם באחרונים ר' חיים אבן עטר ור' יעקב אבן צור, כתבו לפעמים בקיצור ן' במקום אבן.

השימוש בסימן הקיצור ן', אינו דוקא בשמות המשפחה הנקראים "אבן", אלא גם במקום "בן". לדוגמא, שם משפחתו של ה"אור החיים" הקדוש הוא "בן עטר" וכותבים את שמו לפעמים "ן' עטר". אמנם, בזמנינו הרבה מכנים אותו "אבן עטר", אבל זו טעות. כי ה"אור החיים" הקדוש בעצמו כותב את שם משפחתו "בן עטר", ראה בספר "חפץ ה'" (נדפס בחייו בשנת תצ"ב).
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... t=&pgnum=1
ראה שם חתימתו בסוף ההקדמה, וכן בדף השער, וכך כותבים עליו שם הרבנים המסכימים על הספר. ואין זה טעות של ה"בחור הזעצער", שהרי יש שם בסוף ההסכמות, הסכמת רבי חנניה "אבן זכרי", וגם הוא כותב עליו "בן עטר". [כי יש משפחות שנקראות "אבן" (כגון אבן צור, אבן דנאן, אבן חיים), ויש משפחות שנקראות "בן"].
ואפשר לראות בחוץ לארץ שהכתיב הלועזי של משפחת "בן עטר" הוא BENATTAR .
(ואם יש רבנים שכתבו עליו בזמנו "אבן עטר", יתכן שלא היו בקיאים בשמו).
ודרך אגב, היות ונזכר רבי יעקב אבן צור, יש להעיר ש"אבן" לא נקרא ב"חיריק", אלא ב"קמץ" (או פתח), והכתיב הלועזי של משפחת "אבן צור" הוא עד היום ABENSOUR . (וכן ABENDANAN וכן ABENHAIM).
ובקשר לרשב"א, ראוי לבדוק האם יש מקום שכתוב מפורש ששם משפחתו "אבן" אדרת?

לא היו בזמן הרשב"א שמות משפחה בכלל, וכל מה שכתבת לא מדוייק.
אם כי יהודים היו חותמים בשמם ושם אביהם כהלכה. וזה היה כינויים להבדיל בין יוסף ליוסף, כי כמה יוסף איכא בשוקא וכן בשאר השמות.
ומהאי טעמא עדים חותמים בשם האב כדי שלא יתבלבלו מי זה. וכשיש תרי יוב"ש עושים משולשין. זה לא עניין של שמות משפחה אלא "בן" פלוני, ובשפת המדינה הערבית "איבן" - היינו הך. והאות ן' סופית היא רמז לכתיב המלא, כמו ראשי תיבות.

[אספקלריא]

לא היו בזמן הרשב"א שמות משפחה בכלל, וכל מה שכתבת לא מדוייק.
אם כי יהודים היו חותמים בשמם ושם אביהם כהלכה. וזה היה כינויים להבדיל בין יוסף ליוסף, כי כמה יוסף איכא בשוקא וכן בשאר השמות.
ומהאי טעמא עדים חותמים בשם האב כדי שלא יתבלבלו מי זה. וכשיש תרי יוב"ש עושים משולשין. זה לא עניין של שמות משפחה אלא "בן" פלוני, ובשפת המדינה הערבית "איבן" - היינו הך. והאות ן' סופית היא רמז לכתיב המלא, כמו ראשי תיבות.

מנין למר שלא היו שמות משפחה בספרד בזמן הרשב"א?

[מה שנכון נכון]

כמדומני שבדרך כלל, ב"שם הגדולים" כותב "בן" כשמדובר על "שם פרטי של האב", וכותב "ן'" כשמדובר על "שם משפחה". אבל אין הבדל אם השם משפחה הוא "בן" או "אבן".

זה בדיוק מסיבה זו. את שמות המשפחה היו רגילים לבטא תמיד אבן, ולפעמים הם "עוברתו" לבן.

גם בזמנם היו שמות משפחה גם אם לא לכולם ולא בדיוק במובן של היום.
לדוגמא רבי אברהם בן מאיר אבן עזרא.
רבי מנחם בן שלמה לבית מאיר. [המאירי].
ר יהודה בן שאול ור שמואל בן יהודה ור משה בן שמואל אבן תיבון.
ועוד ועוד.
וגם אצל הרשב"א אדרת הוא כינוי משפחה. [כדמוכח מכך שהכנוי ז"ל הוא לפניו].

[מחולת המחנים]

לא היו בזמן הרשב"א שמות משפחה בכלל, וכל מה שכתבת לא מדוייק.

תוס' תענית דף כ' ע"ב ד"ה בהכינתו

כגון רבי אברהם אבן עזרא שכל בני משפחתו היו נקראים כך.

אם כי יהודים היו חותמים בשמם ושם אביהם כהלכה. וזה היה כינויים להבדיל בין יוסף ליוסף, כי כמה יוסף איכא בשוקא וכן בשאר השמות.
ומהאי טעמא עדים חותמים בשם האב כדי שלא יתבלבלו מי זה. וכשיש תרי יוב"ש עושים משולשין. זה לא עניין של שמות משפחה אלא "בן" פלוני, ובשפת המדינה הערבית "איבן" - היינו הך. והאות ן' סופית היא רמז לכתיב המלא, כמו ראשי תיבות.

רבי אברהם אבן עזרא וכן רבי משה אבן עזרא, שמות אביהם לא היו עזרא!

וכמו שכתבו כאן הקיצור ן' ניתן בספרד לשמות משפחה אבן או בן, ולא כקיצור לבן.

[מה שנכון נכון]

בקשר לרבי יהודה בן עטר, ערבך ערבא צריך. האם יש הוכחה ברורה ששם משפחתו נקרא "אבן"?

http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?147064
ראה בתוך הספר הרבה פעמים.

[מה שנכון נכון]

וכמו שכתבו כאן הקיצור ן' ניתן בספרד לשמות משפחה אבן או בן, ולא כקיצור לבן.

הוא משמש בספרים אין ספור פעמים גם כקיצור למילת בן.
לדוגמא בעלמא אחאב בן עמרי. [וכ"ה גם כשהנדון בדורות מאוחרים]. ן' נח. ועוד.

[אספקלריא]

בקשר לרבי יהודה בן עטר, ערבך ערבא צריך. האם יש הוכחה ברורה ששם משפחתו נקרא "אבן"?

http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?147064
ראה בתוך הספר הרבה פעמים.

תודה על ההפניה לספר שו"ת רבי יהודה בן עטר (הוצאת מכון ירושלים תשמ"ט), אבל גם משם לכאורה אין ראיה. על הכריכה החיצונית (אותה לא רואים ב"אוצר" אלא רק בספר האמיתי!) כתוב "שאלות ותשובות רבי יהודה בן עטר", וכ"כ בראשי העמודים לאורך כל הספר, וכן בכל הספר בחתימות של התשובות, וכן לאורך כל המבוא של העורך ר' משה עמאר.
רק בדף השער כתוב "אבן עטר", וכן בכמה עמודים ראשונים של הקדמה, (וכן כל מקום שנזכר בעל אור החיים בהערות), ויתכן שזה שינוי של הרגע האחרון של מנהלי מכון ירושלים!
אבל באמת מכל זה אין ראיה לא לצד זה ולא לצד זה. לא ראיתי את הכת"י, אבל אם בכת"י כתוב "ן'" בין על חתימת ר"י בן עטר ובין על חתימת ר"י אבן צור, והעורך פתר כאן "בן" וכאן "אבן", בגלל המסורות המשפחתיות של שמות המשפחה, א"כ סוף סוף מהכת"י עצמו אין שום הוכחה.
כדי לפתור את השאלה באמת, צריך למצוא כת"י שכתוב בו מפורש "אבן" או "בן".
ויש קצת ראיה מהמבוא הנ"ל עמ' 30 שמעתיק תשובה מבן אחיו רבי יעקב שכותב על דודו "מורינו שיחיה אדוני דודי כמוהר"ר יהודה בן עטר נר"ו". [בהנחה שהועתק נכון מהכת"י].
[ודרך אגב, בענין ההנחה שר"י בן עטר קרוב משפחה של ה"אור החיים" הקדוש, ראה שם במבוא עמ' 31 שכותב "אין קירבה משפחתית בין הענף בסאלי למוהריב"ע"].
וראה עוד בספר "מנחת יהודה" (לרבי יהודה בן עטר) הוצאת אהבת שלום תש"ס, עמ' 58, חתימת בנו: "הצעיר ע"ה עובד בן עטר יצ"ו".
וראה עוד בספר "חפץ ה'" (אמשטרדם תצ"ב) בהסכמת רבי יהודה, שחותם יהודה בן עטר, ומזכיר בתוך דבריו רבי חיים בן עטר. [ושם בהסכמת ר"י אבן צור, הוא חותם יעקב אבן צור].
[ובקשר ל"אור החיים", ראה בספרו "פירות גנוסר" (פרי חדש ופרי תואר) אמשטרדם תק"ב, שחותם בסוף ההקדמה "חיים ... בן עטר"].

[יעקובי]

ודרך אגב, היות ונזכר רבי יעקב אבן צור, יש להעיר ש"אבן" לא נקרא ב"חיריק", אלא ב"קמץ" (או פתח), והכתיב הלועזי של משפחת "אבן צור" הוא עד היום ABENSOUR . (וכן ABENDANAN וכן ABENHAIM).

הרב אספקלריא שליט"א, הנ"ל חידוש הוא לי. האם היגוי זה יחודי לבני המערב? או שמא כך גם בספרד עצמה? האם לדעתכם כך הגו ג"כ אַבֶּן עזרא, אַבֶּן תיבון וכיו"ב?

[יעקובי]

נזכרתי כי לפני שנים רבות היתה לי שיחה עם ר"א גלאנצר, ואגב ריהטא טען כי לדעתו ההיגוי הנכון הוא 'אֶבֶן עזרא', ולא זכרתי נימוקיו. בקשתיהו ולו מצאתיהו בספרו 'מעייני אגם' (עמ' קצ"ב), ואלו דבריו:

"...יש לבטא אֶבֶן ולא אִיבְּן כבערבית, כי היהודים הפכוהו לאבן, ע"ש הכתוב משם רועה אבן ישראל, כן פירש ר"י אבן כספי בפסוק זה... ועלה בדעתי להביא ראיה לזה מחרוזי ראב"ע... ב[הקדמת] 'יסוד מורא', שש תנועות בדלת, לכן הוסיף תנועה בסוגר וכתב א-בן, ואם נקראה איבן, שהיא הברה אחת, קלקלנו את השיר, החסרנו תנועה במשקל חרוזיו של אבן עזרא, כנלע"ד".

והנה דברי ר"י אבן כספי לא ראיתי, אבל ראיית רא"ג תמוהה מאד, ואדרבה ממקום שבא מוכח בודאות שההיגוי אינו אֶבֶן עזרא.

וזה לשון הראב"ע בהקדמת יסוד מורא:

ראה ספר שמו נקרא, יסוד מורא וסוד תורה
לאברהם בנו מאיר, ספרדי אבן עזרא.

והנה משקלו יתד וב' תנועות יתד וב' תנועות בדלת ובסוגר. ואם יהיה ניקודו אֶבֶן כדברי רא"ג, הרי שהסוגר האחרון התקלקל והפך ליתד ושש תנועות.

אלא שאף אם נאמר שהיגויו אִבְּן כמקובל, הרי שעדיין הסגנון לקוי, כי יהיה זה כמו תנועה המושכת יתד (אִ – תנועה, בְּן – יתד), וזהו ההפך מכל המקומות שהיתד נמשכת לתנועה שאחריה.

אולם לפי דברי הרב אספקלריא דלעיל, על מסורת היגוי ABENSOUR וכיו"ב, אתי שפיר, די"ל שבעברית ניקדוהו אֲבֶּן צור, ומעתה כן הוא אֲבֶּן עזרא, ולפי זה חזרו חרוזי הראב"ע להיות מדוייקים בתכלית ע"פ המשקל.

[מה שנכון נכון]

נזכרתי כי לפני שנים רבות היתה לי שיחה עם ר"א גלאנצר, ואגב ריהטא טען כי לדעתו ההיגוי הנכון הוא 'אֶבֶן עזרא', ולא זכרתי נימוקיו. בקשתיהו ולו מצאתיהו בספרו 'מעייני אגם' (עמ' קצ"ב), ואלו דבריו:

"...יש לבטא אֶבֶן ולא אִיבְּן כבערבית, כי היהודים הפכוהו לאבן, ע"ש הכתוב משם רועה אבן ישראל, כן פירש ר"י אבן כספי בפסוק זה...

ראה בריש פירוש חסד אברהם לאבי השל"ה על שמונה פרקים לרמב"ם שצינתי לעיל. ובמובא בהגהה שם מהתשבי.

להערה הנ"ל משיר האב"ע ראה במהדורה שבהוצאת בר אילן שהביאו לגרוס "ספרדי בנו עזרא".


ביחס לשו"ת ר"י ן' עטר, צינתי לעיין בתוך הספר הרבה פעמים. ושם מופיע גם אבן עטר וגם בן עטר וגם ן' עטר. כי הכל אחד. ולפעמים נכתב בערבית ולפעמים בעברית. [והשנויים הנ"ל מורים שכן היה בכת"י ולא תקון המדפיסים].
מקובל שמקורם מאותו מוצא משפחה מגולי ספרד, גם אם לא היתה קרבה משפחתית קרובה ביניהם.

גם ר יעקב אבן צור מכונה בן צור בהרבה מקומות [מכונה בר"ת היעב"ץ]. ועוד רבים.

[אספקלריא]

גם ר יעקב אבן צור מכונה בן צור בהרבה מקומות [מכונה בר"ת היעב"ץ]. ועוד רבים.

כמדומני שר' יעקב אבן צור מעולם לא מכונה בן צור אלא אבן צור, ואין ראיה מהראשי תיבות, כי כן נהוג לכתוב גם למי שנקרא "אבן", וזכור לי שכן ראיתי כותבים, והביאו ראיה ממה שכותבים ראב"ע על רבי אברהם אבן עזרא.

[מה שנכון נכון]

גם ר יעקב אבן צור מכונה בן צור בהרבה מקומות [מכונה בר"ת היעב"ץ]. ועוד רבים.

כמדומני שר' יעקב אבן צור מעולם לא מכונה בן צור אלא אבן צור, ואין ראיה מהראשי תיבות, כי כן נהוג לכתוב גם למי שנקרא "אבן", וזכור לי שכן ראיתי כותבים, והביאו ראיה ממה שכותבים ראב"ע על רבי אברהם אבן עזרא.

חפש באוצר או בה"ב ותמצא.
הראיה היא שאין אלו שני שמות משפחה, אלא שם אחד. פעמים בעברית ופעמים בערבית.

[אספקלריא]

שם משפחתו של ה"אור החיים" הקדוש הוא "בן עטר" וכותבים את שמו לפעמים "ן' עטר". אמנם, בזמנינו הרבה מכנים אותו "אבן עטר", אבל זו טעות. כי ה"אור החיים" הקדוש בעצמו כותב את שם משפחתו "בן עטר", ראה בספר "חפץ ה'" (נדפס בחייו בשנת תצ"ב).
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... t=&pgnum=1
ראה שם חתימתו בסוף ההקדמה, וכן בדף השער, וכך כותבים עליו שם הרבנים המסכימים על הספר. ואין זה טעות של ה"בחור הזעצער", שהרי יש שם בסוף ההסכמות, הסכמת רבי חנניה "אבן זכרי", וגם הוא כותב עליו "בן עטר". [כי יש משפחות שנקראות "אבן" (כגון אבן צור, אבן דנאן, אבן חיים), ויש משפחות שנקראות "בן"].
ואפשר לראות בחוץ לארץ שהכתיב הלועזי של משפחת "בן עטר" הוא BENATTAR .
(ואם יש רבנים שכתבו עליו בזמנו "אבן עטר", יתכן שלא היו בקיאים בשמו).

מצאתי עכשיו לכאורה סתירה על מה שכתבתי לעיל שה"אור החיים" הקדוש בעצמו כותב בספרו "חפץ ה'" את שם משפחתו "בן עטר". כי ראיתי בספר "אור החיים" דפוס ראשון ויניציאה תק"ב, (בדף השער נדפס שם הספר בטעות "ארחות חיים"!), שבהסכמת רבני ויניציאה ובהסכמת רבני ארגיל (אלג'יר) כותבים על בעל אור החיים: "אבן עטר".
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... t=&pgnum=2
ואם כן יש כאן תרי ותרי, שתי כתי עדים דסתרי אהדדי.
אבל נראה ליישב שלכאורה אין להביא ראיה מהמדפיסים שהדפיסו בדף השער שם משובש של הספר, (ארחות חיים במקום אור החיים), עיין שם, ואיתרע חזקתם, ומוכח שהם לא כ"כ דייקנים. וגם אם כך היה כתוב במקור, יתכן שזו טעות של הרבנים המסכימים, ויש יותר לסמוך על מה שכתב המחבר בעצמו.
[בקשר לשם המשפחה בימינו, כמדומני שבספר "נר המערב" (לרי"מ טולידאנו) ברשימת שמות המשפחה המצויים במערב, הוא מביא "בן עטר" ולא "אבן עטר", (וגם כשמתייחס לר"י בן עטר הוא קורא לו כך), ועם כי אינה הוכחה חזקה שזה מה שהיה נהוג בדורות הקודמים, אך לפחות זו כנראה ראיה למה שנהוג בדורו].

[יעקובי]

להערה הנ"ל משיר האב"ע ראה במהדורה שבהוצאת בר אילן שהביאו לגרוס "ספרדי בנו עזרא".

המהדו' הנ"ל אינה בהישג ידי, שמא יואיל מר להחכימני ע"פ מה הביאו לגרוס כן?

[מה שנכון נכון]

להערה הנ"ל משיר האב"ע ראה במהדורה שבהוצאת בר אילן שהביאו לגרוס "ספרדי בנו עזרא".

המהדו' הנ"ל אינה בהישג ידי, שמא יואיל מר להחכימני ע"פ מה הביאו לגרוס כן?

המהדורה מבוססת על חמשה כת"י שנמצאו משובחים מאחרים.
בארבעה מתוכם כתוב בנו, ורק באחד אבן.

[יעקובי]

תודה רבה. וכך באמת ניחא טפי, מאשר אֲבֶּן כמחשבתי לעיל, ע"פ הגירסא כנראה המשובשת.

ומעתה חוזרני לשאלתי דלעיל, בשלמא לדעת ר"י אבן כספי, והרב חסד אברהם (אליו ציינתם) ההיגוי הוא אֶבֶן עזרא וכיו"ב, מלשון אבן ישראל, היינו חשיבות. אך לדעת התשבי (והיעב"ץ בהגהה על החסד אברהם שנמשך אחריו), שהוא כינוי למשפחה, האם הנכון הוא אִבְּן עזרא כמקובל בערבית, או שמא כמסורת בני המערב הנזכרת לעיל אַבֶּן צור אַבֶּן דנאן וכיו"ב, וא"כ ה"ה אַבֶּן עזרא?

[אספקלריא]

גם ר יעקב אבן צור מכונה בן צור בהרבה מקומות [מכונה בר"ת היעב"ץ]. ועוד רבים.

כמדומני שר' יעקב אבן צור מעולם לא מכונה בן צור אלא אבן צור, ואין ראיה מהראשי תיבות, כי כן נהוג לכתוב גם למי שנקרא "אבן", וזכור לי שכן ראיתי כותבים, והביאו ראיה ממה שכותבים ראב"ע על רבי אברהם אבן עזרא.

מה שהזכרנו שבכתיבת ר"ת, משתמשים רק באות ב' של "אבן", כמו שכותבים "ראב"ע" על רבי אברהם אבן עזרא, ראה "סיני" כרך ע' עמ' נ"ז הערה 2, ועמ' ע"ז הערה 106 והערה 108.
ובענין ר"י אבן צור, בחיפוש מהיר ב"אוצר", ראיתי שצודק הר' מה שנכון נכון [כרגיל!], שרבי יעקב אבן צור נזכר בהרבה מקומות בשם "בן צור". מה שנכון נכון! [למרות שאין צל של ספק ששמו היה "אבן צור"].

[אספקלריא]

[בקשר לשם המשפחה בימינו, כמדומני שבספר "נר המערב" (לרי"מ טולידאנו) ברשימת שמות המשפחה המצויים במערב, הוא מביא "בן עטר" ולא "אבן עטר", (וגם כשמתייחס לר"י בן עטר הוא קורא לו כך), ועם כי אינה הוכחה חזקה שזה מה שהיה נהוג בדורות הקודמים, אך לפחות זו כנראה ראיה למה שנהוג בדורו].

ראה ב"נר המערב" (ירושלים תשמ"ט), [נמצא ב"אוצר"], עמ' ק"ה, שמביא בתוך שמות המשפחה באות ע' "בן עטר". [ובאות צ' "אבן צור"]. וכ"כ "בן עטר" כשמדבר על ר"י בן עטר, ראה שם עמ' קצ"ב והלאה, וכן כותב על ה"אור החיים" הקדוש שם עמ' רט"ז והלאה. [בחיפוש בספר הנ"ל, בכלל לא נמצא השם "אבן עטר"!].

[אספקלריא]

ודרך אגב, היות ונזכר רבי יעקב אבן צור, יש להעיר ש"אבן" לא נקרא ב"חיריק", אלא ב"קמץ" (או פתח), והכתיב הלועזי של משפחת "אבן צור" הוא עד היום ABENSOUR . (וכן ABENDANAN וכן ABENHAIM).

הרב אספקלריא שליט"א, הנ"ל חידוש הוא לי. האם היגוי זה יחודי לבני המערב? או שמא כך גם בספרד עצמה? האם לדעתכם כך הגו ג"כ אַבֶּן עזרא, אַבֶּן תיבון וכיו"ב?

... בקשתיהו ולו מצאתיהו בספרו 'מעייני אגם' (עמ' קצ"ב), ואלו דבריו:
"...יש לבטא אֶבֶן ולא אִיבְּן כבערבית, כי היהודים הפכוהו לאבן, ע"ש הכתוב משם רועה אבן ישראל, כן פירש ר"י אבן כספי בפסוק זה... ועלה בדעתי להביא ראיה לזה מחרוזי ראב"ע... ב[הקדמת] 'יסוד מורא', שש תנועות בדלת, לכן הוסיף תנועה בסוגר וכתב א-בן, ואם נקראה איבן, שהיא הברה אחת, קלקלנו את השיר, החסרנו תנועה במשקל חרוזיו של אבן עזרא, כנלע"ד".
והנה דברי ר"י אבן כספי לא ראיתי, אבל ראיית רא"ג תמוהה מאד, ואדרבה ממקום שבא מוכח בודאות שההיגוי אינו אֶבֶן עזרא.
וזה לשון הראב"ע בהקדמת יסוד מורא: ... אולם לפי דברי הרב אספקלריא דלעיל, על מסורת היגוי ABENSOUR וכיו"ב, אתי שפיר, די"ל שבעברית ניקדוהו אֲבֶּן צור, ומעתה כן הוא אֲבֶּן עזרא, ולפי זה חזרו חרוזי הראב"ע להיות מדוייקים בתכלית ע"פ המשקל.

מעתה חוזרני לשאלתי דלעיל, ... האם הנכון הוא אִבְּן עזרא כמקובל בערבית, או שמא כמסורת בני המערב הנזכרת לעיל אַבֶּן צור אַבֶּן דנאן וכיו"ב, וא"כ ה"ה אַבֶּן עזרא?

לגבי השאלה האם נהגו בספרד לבטאות "אבן" האלף בחיריק (כמו בערבית), ראה "סיני" כרך ע' (תשל"ב) עמ' ע"ג שמביא שהיהודים בספרד ביטאוהו ABEN או AVEN. ושם בהערה 81 מביא הוכחה לזה, בשם אחד החוקרים, מהשיר הפותח את ההקדמה לספרו של ראב"ע "יסוד מורא", אשר לפי המשקל יש לקרוא "אבן" האלף בחטף פתח ובית בסגול, עיי"ש. [וכן ראה עוד שם עמ' ע"ד-ע"ז שהביא את דברי ר"י אבן כספי בענין זה, וכן שם עמ' ע"ז הביא הוכחות שיש לבטאות את האלף בפתח, ומביא שם שבספרד גם הערבים במקום החיריק שמתחת לאלף ב"אבן", הערבים בספרד ביטאו אותו בפתח].

[וונדרבר]

בקשר לרבי יהודה בן עטר, ... האם יש הוכחה ברורה ששם משפחתו נקרא "אבן"?

http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?147064
ראה בתוך הספר הרבה פעמים.

תודה על ההפניה לספר שו"ת רבי יהודה בן עטר (הוצאת מכון ירושלים תשמ"ט), אבל גם משם לכאורה אין ראיה. על הכריכה החיצונית ... כתוב "שאלות ותשובות רבי יהודה בן עטר", וכ"כ בראשי העמודים לאורך כל הספר, וכן בכל הספר בחתימות של התשובות, וכן לאורך כל המבוא של העורך ר' משה עמאר.
רק בדף השער כתוב "אבן עטר", וכן בכמה עמודים ראשונים של הקדמה, (וכן כל מקום שנזכר בעל אור החיים בהערות), ויתכן שזה שינוי של הרגע האחרון של מנהלי מכון ירושלים!

בחיפוש בספר "שו"ת ופסקים לרבינו יהודה אבן עטר", נמצאו חמש מקומות נוספים בגוף התשובות (בנוסף לדף השער וההקדמה), שכתוב בהם "אבן עטר", במקומות הבאים:
א) עמ' מ"ג, ריש סי' ג', בדברי השואל. ב) עמ' ל"ו, בתוך סי' כ"ו, ציטוט מתוך העתק של כמה רבנים, נכתב בנוסח "וחתומים הרב פלוני והרב פלוני". ג) עמ' מ"ט, סוף סי' ל"ח "וכן מצאתי בכתב יד מורינו ...". ד) עמ' ס', ריש סי' נ"ב, בדברי השואל. ה) עמ' קנ"א, סוף סי' קנ"ז, ציטוט מתוך העתק, נכתב בנוסח "וחתומים הרב פלוני והרב פלוני".
אולם הצד השוה שבהם, שאינם העתקה ישירה מכת"י המחבר. וא"כ עדיין אין ראיה ברורה משם, שרבי יהודה בן עטר כתב את שמו "אבן עטר".