פיקוח נפש עד עקירת התורה

[עושה חדשות]

1. גדעון צריך לעבור ניתוח ביום ראשון הקרוב, מומלץ מאד שהניתוח יבוצע ע"י ד"ר פלוני ידוע שם בשר"פ, ואז סיכויי ההצלחה גבוהים הרבה יותר מניתוח ברפואה הציבורית. דא עקא שד"ר חשוב זה אינו מנתח אלא תמורת סך 5000 דולר, וגדעון דידן אין ביכולתו לעמוד בתשלום זה. הדרך היחידה להשיג סכום כה גדול בזמן כה מועט היא... לעבוד בשבת! בעבודה הכוללת מלאכות דאורייתא, ולהשתכר ממנה את הסכום הנדרש. האם נתיר לו לעבוד? לענ"ד כן.

2. גזירת מוות מרחפת על כמה שבויים, העסקנים יוצאים להשיג עבורם ממון, ואפי' בנסיעה בשבת, הרי פיקו"נ דוחה כה"ת. פונה אליהם אדם אחד, (יהודי או גוי, לכאו' לא רלוונטי לשאלה), ומציע להם סכום גדול יותר מן הסכום המשוער להשגה בשבת, כל זאת בתמורה לכך שיסעו איתו בשבת לים, יצלו יחדיו בשר על האש, ועוד כהנה וכהנה, (אין כוונתו להכעיס, ובאופן שאין בזה חילול ה', אלא כך הוא תיאבונו לבלות את השבת בחברתם). האם נתיר להם את החילול שבת הזה, או שאין להתיר אלא דוקא בנסיעה ממוקדת לצורך גיוס כספים? לענ"ד מותר בכל אופן.

3. ואמנם, הרי דין פיקו"נ מתיר גם דברים שאין חיוב לעשותם, וכגון ליקח רופא פרטי ללידה, גם מי שיש לו ממון אינו חייב לעשות כן, ומאידך אם רוצה יכול לחלל שבת בשביל זה להתקשר לרופא ולהסיעו וכו'. והנה, הרי הרבה נשים רוצות רופא פרטי ללידה אלא שאין בכיסם מעות לשם כך. והגה מאן דהו רעיון, שהמפעל שלו יפעל בשבת, וכל הרווחים קודש לשכירת רופאים לנשים הממתינות כעת ללידה בבית החולים הסמוך. ואחר שהגה רעיון זה, שב והגה עוד, למה לא ארויח גם כן, ודי לי אם אכריז על סך 10 % מהרווחים, ואת ה-90 אקח לי, והרי אינני חייב לתרום כסף לעזור לנשים הללו, ומ"מ השבת נדחית מפני פיקו"נ. והנה אם יתירו לו הרבנים לעבוד כן, הרי יצילו כמה נפשות מישראל בכל שבת, ע"י רופאים פרטיים, מנתחים פרטיים, תרופות שאינם בסל הבריאות וכו'. ומאידך, הנשמע כדבר הזה. אבל לא ברירא לי מהו החילוק בין סעיף זה לסעיפים הקודמים.

4. שו"ע (יו"ד קס-כב) מותר ללוות ברבית מפני פקוח נפש. ובט"ז כתב "וצ"ל דכאן מיירי ג"כ כה"ג שאין אדם כשר רוצה להלוות בחנם רק יש ישראל רשע אחד שרוצה להלוות ברבית מותר ליקח ממנו הלואה ברבית מפני פיקוח נפש אבל המלוה פשיטא שעושה איסור דמה פיקוח נפש יש לו שצריך ליקח רבית אדרבה מוטל עליו להלוות בחנם שנאמר לא תעמוד על דם רעך וכמו ששאר ישראל חייבים בהצלתו כן הוא חייב ממילא אין כאן פיקוח נפש אלא מצד שהוא אינו רוצה להלוות בחנם וא"כ לא היה לבעל הש"ע לקבוע זה בש"ע דמצד המלוה הוא יש באמת איסור ומצד הלוה פשיטא הוא שהרי אין לך דבר שעומד בפני פיקוח נפש, וגם דברי רמ"א שהתיר בסמוך בעסקי הקהל לצורך גדול שהוא כפקוח נפש צריך לפרש כן דאין כאן רק אדם רשע שרוצה דוקא ברבית ולא כאותן שטועים בדבר ואומרים שגם למלוה יש היתר חלילה לומר כן". ובנתיבות שלום (הרב גלבר) כתב "ואף שאין הפיקו"נ מוטל עליו יותר מאשר על אחרים מ"מ כאשר בא להלוות אין לו היתר לקחת ריבית". ואמנם לש' הט"ז משמע שהוא מחוייב להלוות, וא"כ אפשר עדיין לומר דבגוונא דאינו מחוייב כגון הנ"ל, יכול לדרוש ריבית.

5. ונודע מש"כ החזו"א בקוב"א, ז"ל "צריך זהירות יתירה בהיתר פיקו"נ, בדברים שאין הפ"נ לפנינו אלא בעתיד, ואם באנו להפריז על המדה, יפתחו כל החנויות בשבת בארצות הגולה בטענת הפסד כל הפרנסה ויבוא לפיקו"נ, וצריך לשקול במאזני צדק, ובכלל אם הנידון לביטול השבת הוי כחילול השם, ובחילול השם יש דין יהרג וא"י, וגם זה צריך שיקול דעת". וא"כ למדנו חילוק בין חילול שבת לפיקו"נ ובין עקירתה וביטולה. אמנם החזו"א דן בפיקו"נ עתידי, והמקרים הנ"ל הם פיקו"נ לפנינו. וגם לא ברירא הגדרים בזה.


הבו עיצה.

[אוצר החכמה]

ואמנם, הרי דין פיקו"נ מתיר גם דברים שאין חיוב לעשותם, וכגון ליקח רופא פרטי ללידה, גם מי שיש לו ממון אינו חייב לעשות כן, ומאידך אם רוצה יכול לחלל שבת בשביל זה להתקשר לרופא ולהסיעו וכו'.

לכאורה הסברא בזה היא שההיתר הזה בדברים שאין חיוב לעשותם הוא דווקא כשעוסק בהצלה ממש כגון הרופא שבא או אפילו הקורא לרופא, אבל לעבוד בשבת להשתכר כסף מתחילת ההריון כדי לשכור רופא פרטי לא מיקרי עוסק בהצלה. וע"פ סברא כזו יבואר הדין הנכון בכל אחד מהמקרים שהצגת, ולאו דווקא כפשיטותך. אבל זה סברא בעלמא וצריך ראיות.

[בברכה המשולשת]

זכורני שיש מאמר מהגר"י זילברשטיין על כה"ג

[יאיר1]

יש תשובה של הנודע ביהודה לגבי ניתוחי מתים.
שהרי על ידי ניתוחי מתים למדים לרפאות ומזה יש הצלת נפשות רבות. והשיב שרק כאשר הפיקוח נפש לפניו מותר לעבור איסור לשם הצלה, ולא בהצלה של לאחר זמן.
ומכך כל מה שנוגע לענין זה.
ואני לא בטוח שהספקות הראשונות שלך אכן מותרות. הרי אין הצלה על ידי הבערת האש עם העשיר.

[החתן סופר]

יש תשובה של הנודע ביהודה לגבי ניתוחי מתים.
שהרי על ידי ניתוחי מתים למדים לרפאות ומזה יש הצלת נפשות רבות. והשיב שרק כאשר הפיקוח נפש לפניו מותר לעבור איסור לשם הצלה, ולא בהצלה של לאחר זמן.
ומכך כל מה שנוגע לענין זה.
ואני לא בטוח שהספקות הראשונות שלך אכן מותרות. הרי אין הצלה על ידי הבערת האש עם העשיר.

ישר כח הקדמת אותי, נו"ב תניינא יו"ד סי' רי', הובא בפתחי תשובה יו"ד סי' שס"ג סק"ה.
וכמדומה ששם הובא גם החת"ס בהמשך דברי הפתחי תשובה לאותו עניין.
וכבר ידועה תשובת מרן הגראי"ה זצ"ל בדעת כהן קצ"ט שישתדלו בכל הכח להשיג מתי עכו"ם, ויעויין עוד דעת הגר"ע יוסף לגבי שבעה על תורם גופו למדע חזו"ע אבלות ח"א עמ' תקלט שפסק כהגרשז"א שלא לשבת עליו שבעה כלל.

[יאיר1]

יש תשובה של הנודע ביהודה לגבי ניתוחי מתים.
שהרי על ידי ניתוחי מתים למדים לרפאות ומזה יש הצלת נפשות רבות. והשיב שרק כאשר הפיקוח נפש לפניו מותר לעבור איסור לשם הצלה, ולא בהצלה של לאחר זמן.
ומכך כל מה שנוגע לענין זה.
ואני לא בטוח שהספקות הראשונות שלך אכן מותרות. הרי אין הצלה על ידי הבערת האש עם העשיר.

ישר כח הקדמת אותי, נו"ב תניינא יו"ד סי' רי', הובא בפתחי תשובה יו"ד סי' שס"ג סק"ה.
וכמדומה ששם הובא גם החת"ס בהמשך דברי הפתחי תשובה לאותו עניין.
וכבר ידועה תשובת מרן הגראי"ה זצ"ל בדעת כהן קצ"ט שישתדלו בכל הכח להשיג מתי עכו"ם, ויעויין עוד דעת הגר"ע יוסף לגבי שבעה על תורם גופו למדע חזו"ע אבלות ח"א עמ' תקלט שפסק כהגרשז"א שלא לשבת עליו שבעה כלל.

אגב מסטודנט לרפואה ידוע לי שכיום הם לומדים בעיקר על גויים.

[החתן סופר]

אגב מסטודנט לרפואה ידוע לי שכיום הם לומדים בעיקר על גויים.[/quote]

כן אני גם מכיר כמה, אם כי בבן יהוידע פסחים מ"ט: ד"ה ודע (http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?si ... =20160&st=%u05DE%u05D2%u05D1%u05D5) משמע מדבריו שאפשר לנוול עם הארץ כדי ללמוד מגופו חכמת הרפואה,
אמנם הצי"א חט"ז סי' לד' (http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?si ... =14515&st=%u05d1%u05df+%u05d9%u05d4%u05d5%u05d9%u05d3%u05e2) הסתפק בדבריו אם הם הלכה למעשה או דרשה בעלמא.

בכל אופן יש עוד לעיין בדברי החזו"א יו"ד סי' רח' סק"ז (http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... &pgnum=486) שמשמע מדבריו שמותר לנתח גופה אם צופים הרופאים במחלה שעלולה להתפתח או להתפשט אך אסור להם אם אין זכר לגמרי למחלה מסוימת, ומשמע קצת שתלוי כמה אחוזים יש בפיקוח נפש, ואם יש סבירות מסוימת אף שזה עדיין לא הווה מותר לנתח.

[יבנה]

בקום המדינה היו לוקחים בחורי ישיבות לחפור תעלות לצורך הגנה, והיה נידון אם רשאים לעשות כן בשבת או מכיון שיכלו לחפור קודם בימות חול ולא חפרו יש בזה עקירת ענין השבת ואסור.

[ישא ברכה]

בדברים דלעיל יש פרדוקס.

אם לקחת רופא הכי טוב ע"פ רופא פשוט זה בכלל פיקוח נפש, אז למה לא חייבים לקחת את הרופא הטוב מד"ז, ולעולם נחייב לקחת את הרופא הטוב ביותר.
ולענ"ד ההנחה הזו איננה נכונה.

[גם זו לטובה]

בדברים דלעיל יש פרדוקס.

אם לקחת רופא הכי טוב ע"פ רופא פשוט זה בכלל פיקוח נפש, אז למה לא חייבים לקחת את הרופא הטוב מד"ז, ולעולם נחייב לקחת את הרופא הטוב ביותר.
ולענ"ד ההנחה הזו איננה נכונה.

בכלל ההיתר ולא בכלל החיוב, ווז"פ.

[ישא ברכה]

בדברים דלעיל יש פרדוקס.

אם לקחת רופא הכי טוב ע"פ רופא פשוט זה בכלל פיקוח נפש, אז למה לא חייבים לקחת את הרופא הטוב מד"ז, ולעולם נחייב לקחת את הרופא הטוב ביותר.
ולענ"ד ההנחה הזו איננה נכונה.

בכלל ההיתר ולא בכלל החיוב, ווז"פ.

ההיתר של פיקו"נ הוא מוחי בהם, והיינו שכל התורה ניתנה לאדם באופן שלא שיפגע בחיים. [בלא להיכנס לטעמא דקרא].
ועתה יל"ד מה הדין לענין ספק, ויש כלל של ספק נפשות להקל. ויתר על כן גם אין הולכין אחר הרוב, וכמדומני תוס' ביומא לומדים זאת ג"כ מוחי בהם.

מאידך יש חובה על האדם לשמור על חייו, וחייב לשמור עליהם שלא לאבדם.
המקור הוא או ונשמרתם או וחי בהם, [והיינו שאם התירה התורה ביטול התורה עבורם ע"כ זהו ערך נעלה יותר שקודם].

אם המקור הוא ונשמרתם אכן לכאו' זה לא מקביל להיתר של וחי בהם. וא"כ זה מצוה להיזהר מפני הסכנות, ולכאו' סגי ברוב כדי לקיים מצוה זו.
אמנם אם המקור הוא מוחי בהם הרי שזה מקביל זל"ז, ומה שמותר הוא גם מחויב ומה שאינו מחויב הוא ג"כ אינו מותר.

ובאמת הסברא נותנת להשוות שני הענינים, שאם כל מצוה שהותרה לצורך קיום החיים, הרי שקיום החיים עדיף ע"פ מצוה זו. א"כ לכאו' מסתבר שהוא מחויב גם לדאוג לקיום המצוה. ואולי אפי' אפשר ללמוד זאת מק"ו. ויל"ע.

וקרוב יותר בעיני שיש הגדרת רוב ויש הגדרת חזקה, ובפיקו"נ אין הולכין אחר הרוב אבל הולכין אחר החזקה. רוב ענינה במקום שיש ספק ורוב הצדדים, משא"כ חזקה היינו במקום שאין ספק כי הפשטות והסבירות הוא כצד מסוים.

וכל רופא שיש עליו חזקה גם אם על רופא אחר יש יותר סבירות וכו' אי"ז מתיר אחר שיש חזקה.

וכ"ז סברות הכרס בלא ראיות ועיון הראוי, וקב"ה חדי בפילפולא דאוריתא.

[גם זו לטובה]

כמד' שבמשנת פיקו"נ ס"ב האריך בזה

[עושה חדשות]

הרב ישא ברכה.
דברים נאים כתבת, וקוב"ה חדי בפלפולא דאו' ואפי' בסברות הכרס.
אבל מה שכתבתי לעיל הוא דבר פשוט ומפורסם הלכה למעשה,
שמותר לחלל שבת גם על דבר שאינו מחוייב בפיקו"נ.
צא ולמד.

[עושה חדשות]

הרבנים: יאיר1, חתן סופר.
השאלות דלעיל אינם עוסקות בפיקוח נפש עתידי, כענין של ניתוחי מתים, אלא בפיקו"נ עכשווי ממש, כיולדת בשבת, או כחולה המתכונן לניתוח וכו'.

[עושה חדשות]

כהמשך לענין זה, דמותר לחלל שבת וכו' גם על פיקו"נ שאין בו חובת לא תעמוד וכו',

נתעוררתי להסתפק באיש הצלה שיצא לדרך בשבת כדי להציל, באופן שלא היה לו חיוב לצאת, (סיכויי הצלה נמוכים וכד'), ובאמצע הדרך נמלך, (ראה או נזכר שיש לו 'שלוםזוכר' נאה וכד'), האם נאמר לו כי מחובתו להמשיך, ע"מ שיהיו מעשיו שקודם לכן בהיתר של פיקו"נ, או נימא דמאי דהוה הוה בהיתר פיקו"נ, וכעת זכותו להפסיק.

(וקצת יש לדמות למה שדנו האחרו' האם קריאת שוא היא היתר של פיקו"נ או היתר אחר של אונס וברשות וכיו"ב, ויש לחלק).

[עושה חדשות]

יש דברים בענין זה בהמצורף כאן -
viewtopic.php?f=17&t=27970#p286911
שער ד.

[עושה חדשות]

https://amhasefer.wordpress.com/2016/07 ... %90%D7%9C/

עי"ש הכרעה מחודשת של הקה"י זצ"ל, וצ"ל דל"ה בגדר פיקוח נפש עתידי בעלמא, וגם צ"ל דלא נחשב כה"ג כפותח חנות בשבת כטענת החזו"א. ועצ"ע.

[עושה חדשות]

הרב ישא ברכה, ראיתי היום דבר נאה, ונזכרתי בך.
בספר שברי לוחות (עמנואל) מביא ציטוט מכת"י, כדלהלן:
כתב בספר מכתם דדווקא להשיב ולשאול שרי, דאל״כ מצטער הוא ולא מכוון שפיר, אבל לענות קדיש או ברכו אסור, דלא מצטער, דרחמנ׳ לבא בעי וידע דקאי קמיה הקב״ה חוקר לבות, והעוסק במצוה פטור מן המצוה. וכן הסכים ע״ח ע״פ ספר החנוכי.
ואמנם הראש' פסקו שמפסיק לקדושה וכו' בק"ו מכבוד ויראה, אבל הנה דעת המכתם והחנוכי כדלעיל. (ומשה"ק האחרו' למה פוסק והא עוסק במצוה פטור מן המצוה, הנה כיוונו לקו' הנ"ל).

[עושה חדשות]

בעיקר ההנחה הנ"ל שיש היתר לחלל שבת וכו' גם על דבר שאינו מחוייב לעשותו מדין "לא תעמוד", יש להעיר מלש' השו"ע "מי שיש לו חולי של סכנה, מצוה לחלל עליו את השבת, והזריז הרי זה משובח, והשואל הרי זה שופך דמים", ולכאו' לא בכל מקרה שמותר לחלל שבת, אז השואל הוא שופ"ד. וי"ל.

[עושה חדשות]

למה 'התירו סופן משום תחילתן' אינו נחשב פקוח נפש עתידי?
מסתמא זאת שאלה ישנה, אבל כעת לא נזכרתי מה יש להשיב ע"ז.
ועל השאלות הראשונות באשכול, אני מרגיש כעת שהתשובה היא "מסרן הכתוב לחכמים".

[בן ראובן]

4. שו"ע (יו"ד קס-כב) מותר ללוות ברבית מפני פקוח נפש. ובט"ז כתב "וצ"ל דכאן מיירי ג"כ כה"ג שאין אדם כשר רוצה להלוות בחנם רק יש ישראל רשע אחד שרוצה להלוות ברבית מותר ליקח ממנו הלואה ברבית מפני פיקוח נפש אבל המלוה פשיטא שעושה איסור דמה פיקוח נפש יש לו שצריך ליקח רבית אדרבה מוטל עליו להלוות בחנם שנאמר לא תעמוד על דם רעך וכמו ששאר ישראל חייבים בהצלתו כן הוא חייב ממילא אין כאן פיקוח נפש אלא מצד שהוא אינו רוצה להלוות בחנם וא"כ לא היה לבעל הש"ע לקבוע זה בש"ע דמצד המלוה הוא יש באמת איסור ומצד הלוה פשיטא הוא שהרי אין לך דבר שעומד בפני פיקוח נפש, וגם דברי רמ"א שהתיר בסמוך בעסקי הקהל לצורך גדול שהוא כפקוח נפש צריך לפרש כן דאין כאן רק אדם רשע שרוצה דוקא ברבית ולא כאותן שטועים בדבר ואומרים שגם למלוה יש היתר חלילה לומר כן". ובנתיבות שלום (הרב גלבר) כתב "ואף שאין הפיקו"נ מוטל עליו יותר מאשר על אחרים מ"מ כאשר בא להלוות אין לו היתר לקחת ריבית". ואמנם לש' הט"ז משמע שהוא מחוייב להלוות, וא"כ אפשר עדיין לומר דבגוונא דאינו מחוייב כגון הנ"ל, יכול לדרוש ריבית.

הבו עיצה.

לכאורה נראה שעיקר סברת הט"ז היא "מה פיקוח נפש יש לו שצריך ליקח רבית" (ו"אדרבה מוטל עליו להלוות בחנם" הוא לרווחא דמילתא). והיינו שמאחר שאין קשר בין הפיקו"נ לאיסור, זה שהוא בעצמו יצר קשר כזה אינו מתיר כלום, דאדרבה יעשה בלי איסור. וה"ה בנדו"ד.

[וכמו שבסעיף 2 ההיתר הוא לכל היותר לגבאי הצדקה, אבל פשיטא שאין היתר לנדיב לומר שיתן הממון בתנאי שהגבאים יצלו עמו בשר על האש, וממילא יהיה מותר משום פיקו"נ]

[עושה חדשות]

ובאמת הסברא נותנת להשוות שני הענינים, שאם כל מצוה שהותרה לצורך קיום החיים, הרי שקיום החיים עדיף ע"פ מצוה זו. א"כ לכאו' מסתבר שהוא מחויב גם לדאוג לקיום המצוה. ואולי אפי' אפשר ללמוד זאת מק"ו. ויל"ע.

ראה בס' משנת פיקו"נ (לורינץ) סימן א' שהאריך להוכיח שאין הגדרים שווים.

ואם מחפשים בזה הסבר (למה השבת נדחית בעבור דבר שאין חיוב להוציא עליו חצי שקל) אולי אפשר ע"פ הרמב"ם המבואר כאן.

וראה עוד בשו"ת רדב"ז חלק ג סימן תקצו (אלף כב), על המותרות לשמש במוך וכו', ודו"ק.

- - - -

כעת שמעתי מדברים האם יש היתר לחלל שבת בכדי לפתח חיסון למחלת הקורונה, ובשם הגר"א ויס הביאו לאסור, וכמדומה דשייך בענינים הנ"ל.