מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

ל'גואלי הדם' של הראי"ה: איה ההגינות?

איתור מקורות נעלמים, מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
נוטר הכרמים
הודעות: 5945
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

ל'גואלי הדם' של הראי"ה: איה ההגינות?

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ש' יולי 30, 2016 11:24 pm

נושא ה'צנזורה' בספרי מחברים וגאונים אשר נשמתם עדן, וזרעם אחריהם מסיבות שונות ומגוונות מחליטים על פי שיקול דעתם האישי לשנות ולגרוע בתוארים או להשמיט לגמרי מאשר נדפס וראה אור במהדורה הראשונה של הספר תחת יד המחבר עצמו, לרוב בהסכמות, בהקדמות, וכל כיוצא בזה, כבר נידון ונטחן בפורום זה בהזדמנויות שונות.

על של עתה באתי, בנוגע למאמר המצורף בזה מתוך כת"ע 'המעין' האחרון מאת 'יצחק אבי רונס' הנושא את הכותרת ה'זהירה': "האומנם צנזורה בכתבי תלמידי הרב קוק?". המאמר נסוב על חשד לצנזורה שרירותית בספריהם של [זקני] הגאון רבי יצחק אריאלי זצ"ל בעל 'עינים למשפט' וחתנו הגאון רבי מרדכי אילן זצ"ל בעל 'תורת הקודש'.

רובו של המאמר אינו אומר הבא מן החדש, על עיקרי הדברים כבר עמד ידידנו המנוח הקדוש ר' איתם הנקין ז"ל הי"ד במאמרו שלדאבונינו הגדול לא הספיק להשלימו ולעורכו כיאות, אשר נשא את הכותרת 'שכתובי היסטוריה במשפחות תלמידי הראי"ה קוק כמפתח להבנת הדיכוטומיה החרדית – דתית בארץ ישראל', והרי הוא מצורף בזה, מאחר שכבר, כמדומני, הועלה בפורום זה.

כעת ראיתי שהמאמר הנוכחי מתייחס בהערה 24 למאמרו של הנקין, ובעצמו עומד על הדמיון בין המאמרים. מוזר שלא ציין זאת במקום מרכזי יותר. האם אכן הנושא כ"כ מהותי ורב ערך ש'שווה' כמה מאמרים?

חלק משמעותי מהפולמוס התפרסם בעת הדפסתו מחדש של הכרך הראשון 'עינים למשפט' על מס' ברכות, לפני למעלה מעשור, כאשר הרב אליעזר מלמד ואחרים עוררו וסערו סביב הנושא, ראה על כך במאמרו של הנקין.

כבר בזמנו, פניתי אישית להרב א. מלמד שליט"א בטענה כי לא יפה עשו כאשר דנו את ה'יורשים' שלא בפניהם, ולא פנו לקבלת תגובה מסודרת כיאות. חלף זאת פנו לנדיב [נכדו של הגרי"ח זוננפלד זצ"ל!] שמימן את הוצאת המהדורה, וחוללו מהומה רבתי. {כמה חבל שתכתובת רבת ענין זו אבדה לי בצוק העתים}.

אך זהו רק קצה הקרחון!!
למעשה מבירור העובדות אצל בעלי הדבר עלה בידי כי חלק מן הצנזורה נעשתה ע"י המחברים עצמם, [וכפי שנרמז לאפשרות זו במאמרו של רונס], וחלק נעשה ע"פ הוראתם המפורשת בכתב או/ו בע"פ. כל הפרטים מרוכזים ביד אחד מבני המשפחה, ת"ח גדול בזכות עצמו ומרביץ תורה מפורסם, המעורב בהוצאה לרוב של שני הספרים, ואינו מעוניין בשלב זה לחשוף בפני הציבור את כל האמת. לטענתו,
'מוטב לא להתייחס לטענתם של שוטים בורים ועמי הארץ אלו שאינם מבינים כלום בנושא, ואם אכתוב תגובה זה רק ירחיב את הנושא פי כמה'.

אף אני אלך בעקבותיו ולא אצטט את המידע שקבלתי ממנו, רק בכללות אומר, כי בנוסף לשיקול ה'שיווקי' שבזמנינו זה לא 'עובר לסוחר' בעולם התורני החרדי להשתייך לחוגי הראי"ה ומרכז הרב, שיקול שיש שידרשוהו לגנאי, ויש שיאמרו 'ההכרח לא יגונה', לאמור: "חייו" של הספר ומידת תפוצתו קודמין לכבודו של אי- מי גדול ככל שיהיה, בפרט לנוכח מיעוט ההתמצאות של הציבור בזוטות אלו, (עד שיבואו המקנאים ויגלו את אזנו...).

היה כאן שיקול מרכזי עוצמתי, כלשונו:
אחרי כל מה שעשו לנו, אנחנו עוד חייבים להפסיד בגללם?
את המשפט הזה ניתן להבין, ולו מקצת שבמקצת עם קריאת הטיוטות המצורפות בזה שנשלחו לי מכבר ע"י ידידי המנוח ר' איתם ע"ה. אקוה כי ימחול לי על הפרסום שלא ברשותו. כל מילה נוספת מיותרת, וכמובן שזה לא כל הסיפור... מידיעה אישית: רב הנסתר על הגלוי.
נערך לאחרונה על ידי נוטר הכרמים ב א' יולי 31, 2016 12:14 am, נערך 3 פעמים בסך הכל.

נוטר הכרמים
הודעות: 5945
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: ל'גואלי הדם' של הראי"ה: איה ההגינות?

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ש' יולי 30, 2016 11:26 pm

המעין.pdf
(113.27 KiB) הורד 423 פעמים
הנה מאמרו של רונס.

נוטר הכרמים
הודעות: 5945
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: ל'גואלי הדם' של הראי"ה: איה ההגינות?

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ש' יולי 30, 2016 11:29 pm



מאמרו של ר' איתם הנקין ז"ל על הצנזורה

נוטר הכרמים
הודעות: 5945
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: ל'גואלי הדם' של הראי"ה: איה ההגינות?

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ש' יולי 30, 2016 11:30 pm

תמונת המחברים החותן וחתנו.
תמונת ריא ורמג.jpg
תמונת ריא ורמג.jpg (67.07 KiB) נצפה 5282 פעמים


בתמונה נראים משמאל לימין: חתנו של העינים למשפט, הגאון רבי צבי גרושקא - כהנא ראש ישיבת הרי יהודה בית מאיר; בנו הגאון רבי יעקב אריאלי בעל 'באר יעקב'; חתנו הגאון רבי מרדכי אילן זצ"ל; בעל העינים למשפט; חתן; יבלחט"א הגרמ"ד הלוי סאלאווייציק שליט"א. [מי מזהה את השאר?].
נערך לאחרונה על ידי נוטר הכרמים ב ש' יולי 30, 2016 11:39 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

נוטר הכרמים
הודעות: 5945
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: ל'גואלי הדם' של הראי"ה: איה ההגינות?

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ש' יולי 30, 2016 11:31 pm

חלקו הראשון של טיוטת מחקרו של הרב הנקין הי"ד על היחס ל'עינים למשפט' בחוגי מרכז הרב
הרב יצחק אריאלי.pdf
(115.28 KiB) הורד 420 פעמים

נוטר הכרמים
הודעות: 5945
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: ל'גואלי הדם' של הראי"ה: איה ההגינות?

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ש' יולי 30, 2016 11:32 pm

חלקו השני של טיוטת המאמר הנ"ל.

כמה חבל שהחלק ה'פיקנטי' של המאמר נגדע באבו עם קיפוד הפתיל המאיר ביד מרצחים. יהי זכרו ברוך
קבצים מצורפים
הרב יצחק אריאלי - המשך.pdf
(47.62 KiB) הורד 345 פעמים

מעט דבש
הודעות: 3177
הצטרף: ד' אפריל 04, 2012 1:17 pm

Re: ל'גואלי הדם' של הראי"ה: איה ההגינות?

הודעהעל ידי מעט דבש » א' יולי 31, 2016 1:12 am

נוטר הכרמים כתב:מבירור העובדות אצל בעלי הדבר עלה בידי כי חלק מן הצנזורה נעשתה ע"י המחברים עצמם, [וכפי שנרמז לאפשרות זו במאמרו של רונס], וחלק נעשה ע"פ הוראתם המפורשת בכתב או/ו בע"פ.

הרב איתם הנקין הי"ד עצמו עמד על כך, במאמר אחר שפרסם בכתב העת 'אסיף' (וקיצור ממנו במוסף 'שבת' של 'מקור ראשון'):
...אך באופן תמוה, מחאה זו נעשתה בהיעלם מוחלט מן העובדה שהשמטה גדולה פי כמה נעשתה בפתח כרך קידושין של עיניים למשפט, שנדפס באחרונה כעשור לפני כן – בירושלים תשנ"ד, ולפני כן בתשמ"ט, וכן הלאה: למעלה ממחצית מן ההקדמה, כולל כל אותם תיאורים שצוטטו לעיל על אודות הראי"ה וישיבת מרכז הרב, נמחקה כלא הייתה. יתר על כן, התחקות על אודות המהדורה הראשונה שבה בוצעה השמטה דרסטית זו, מעלה – למרבה המבוכה – כי מדובר במהדורה שנדפסה בתשכ"ז בידי המחבר עצמו, הרב יצחק אריאלי!

אם כן, הרב אריאלי במו ידיו מצא לנכון, בשלהי שנות התש"כ, להשמיט מן ההקדמה את החלקים הנוגעים לראי"ה קוק ולישיבת מרכז הרב. מדוע עשה זאת? טענה צפויה היא שמדובר בשינוי אידיאולוגי, הסתייגות מדימוי ציבורי כלשהו או כיוצא בזאת; אך מלבד שטענה כזו מדיפה ניחוח אנכרוניסטי ואף אינה הולמת את טיב הזיקה שבין הרב אריאלי לראי"ה, הרי שלא ניתן כלל ועיקר לקבל אותה לאור העובדות שצוינו לעיל בדבר הקשר ההדוק והפומבי של הרב אריאלי עם ישיבת מרכז הרב ודרכה הציבורית באותן שנים ממש.

הסבר מתקבל יותר על הדעת, אפוא, הוא שהרב אריאלי חפץ כי כרך זה יתקבל בברכה גם בישיבות ומוסדות מן הסוג ההולך ונוצר שלא ראה בעין יפה ספרים שבהם מודגשת ומובלטת דמותו של הראי"ה. הוכחה אולטימטיבית לכך היא העובדה שכאשר הדפיס שוב הרב אריאלי את כרך ברכות, שלוש שנים מאוחר יותר, נותרו על כנם בהקדמת הספר אותם משפטים ספורים על אודות הראי"ה קוק וישיבת מרכז הרב (אשר יושמטו לימים בתשס"ו), המופיעים בסוף פיסקה ארוכה בסיום ההקדמה ואינם כה בולטים כמו בהקדמת כרך קידושין. בהתאם לכך מובן אפוא כי גם בכרך קידושין עצמו לא הועלם שמו של הראי"ה מגוף הספר, והוא, כמו גם מקומו ופועלו של הרב אריאלי עצמו בישיבת מרכז הרב, אף נזכרים בפרוטרוט במכתבי הרבנים שבסוף הספר – כבמהדורה הראשונה.

וראה עוד כאן.
נערך לאחרונה על ידי מעט דבש ב ד' אוגוסט 03, 2016 9:28 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

גם זו לטובה
הודעות: 2342
הצטרף: ה' יוני 07, 2012 2:29 am

Re: ל'גואלי הדם' של הראי"ה: איה ההגינות?

הודעהעל ידי גם זו לטובה » א' יולי 31, 2016 1:54 am

נוטר הכרמים כתב:
למעשה מבירור העובדות אצל בעלי הדבר עלה בידי כי חלק מן הצנזורה נעשתה ע"י המחברים עצמם, [וכפי שנרמז לאפשרות זו במאמרו של רונס], וחלק נעשה ע"פ הוראתם המפורשת בכתב או/ו בע"פ. כל הפרטים מרוכזים ביד אחד מבני המשפחה, ת"ח גדול בזכות עצמו ומרביץ תורה מפורסם, המעורב בהוצאה לרוב של שני הספרים, ואינו מעוניין בשלב זה לחשוף בפני הציבור את כל האמת. לטענתו,
'מוטב לא להתייחס לטענתם של שוטים בורים ועמי הארץ אלו שאינם מבינים כלום בנושא, ואם אכתוב תגובה זה רק ירחיב את הנושא פי כמה'.

אף אני אלך בעקבותיו ולא אצטט את המידע שקבלתי ממנו, רק בכללות אומר, כי בנוסף לשיקול ה'שיווקי' שבזמנינו זה לא 'עובר לסוחר' בעולם התורני החרדי להשתייך לחוגי הראי"ה ומרכז הרב, שיקול שיש שידרשוהו לגנאי, ויש שיאמרו 'ההכרח לא יגונה', לאמור: "חייו" של הספר ומידת תפוצתו קודמין לכבודו של אי- מי גדול ככל שיהיה, בפרט לנוכח מיעוט ההתמצאות של הציבור בזוטות אלו, (עד שיבואו המקנאים ויגלו את אזנו...).

היה כאן שיקול מרכזי עוצמתי, כלשונו:
אחרי כל מה שעשו לנו, אנחנו עוד חייבים להפסיד בגללם?
את המשפט הזה ניתן להבין, ולו מקצת שבמקצת עם קריאת הטיוטות המצורפות בזה שנשלחו לי מכבר ע"י ידידי המנוח ר' איתם ע"ה. אקוה כי ימחול לי על הפרסום שלא ברשותו. כל מילה נוספת מיותרת, וכמובן שזה לא כל הסיפור... מידיעה אישית: רב הנסתר על הגלוי.


א' מה שחלק מהצנזורה נעשה על ידי המחברים עצמם מתיר לעשות צנזורה נוספת? כמובן שאני מסכים שזה "מכהה" את האיסור.
ב' האם המצנזר צריך לשקול מה היה המעדיף המחבר כיום ? או שהוא יכול להחליט בעצמו מה עדיף למחבר/לספר? ואם המו"ל חולק על המחבר ולדעתו מטעמים אידאולוגיים ראוי שלא להזכיר אדם פלוני וישיבה פלונית?
ג' למה בכלל אסור לצנזר? האם מפני שעושה עוול למחבר/לקוראים/להיסטוריה, או בגלל שינוי מהאמת? ואולי יש בזה פגיעה בראי"ה ובישיבתו.
ד' האם המו"ל יכול לשקול גם את שיקוליו הפרטיים מה עדיף לו שידעו אל אביו וזקנו?

יענק'ל
הודעות: 94
הצטרף: ד' יולי 03, 2013 6:04 pm

Re: ל'גואלי הדם' של הראי"ה: איה ההגינות?

הודעהעל ידי יענק'ל » א' יולי 31, 2016 3:05 am

נוטר הכרמים כתב:תמונת המחברים החותן וחתנו.
תמונת ריא ורמג.jpg


בתמונה נראים משמאל לימין: חתנו של העינים למשפט, הגאון רבי צבי גרושקא - כהנא ראש ישיבת הרי יהודה בית מאיר; בנו הגאון רבי יעקב אריאלי בעל 'באר יעקב'; חתנו הגאון רבי מרדכי אילן זצ"ל; בעל העינים למשפט; חתן; יבלחט"א הגרמ"ד הלוי סאלאווייציק שליט"א. [מי מזהה את השאר?].


האם החתן אינו הגה"צ המוהל המפורסם רבי יהושע רימון שליט"א

יצחק רונס
הודעות: 2
הצטרף: ב' אוגוסט 01, 2016 11:59 am

Re: ל'גואלי הדם' של הראי"ה: איה ההגינות?

הודעהעל ידי יצחק רונס » ב' אוגוסט 01, 2016 1:16 pm

דרך עורך המעין, הרב יואל קטן שליט"א, הגיע לידי (בעילום שם) מכתב ביקורת מאת אחד מאנשי המשפחה.

אני מצרף לכאן את התגובה ששלחתי אליו, שכן בסה"כ עלו בדבריו טענות קרובות לאלו שעלו כאן.



שלום רב!

במהלך קריאת תגובתך חשתי שאתה יוצא נגד דברים שכלל לא ביקשתי לטעון.

המאמר בחן את ההבדלים שבין הספרים במהדורותיהם השונות, תוך נסיון לעמוד על סיבת ההבדלים הללו. הצבעתי על התמונה השונה שמצטיירת לעיני הקורא שנפגש עם ספרים אלו במהדורה בתרא,לעומת התמונה שניצבת בפני קורא שמעיין בספר במהדורתו המקורית.

ההבדלים שהצבעתי עליהם סובבו סביב הקשר שבין במחברים לדמותם של שניים מגדולי הדור הקודם (הרב קוק והרב הרצוג) , הקשר בינם לבין ישיבת מרכז הרב, והשקפת עולמו של הרב אילן בנוגע למאורעות תש"ח ותשכ"ז,

הצבעתי בדבריי על כך שיש סימנים ברורים לכך ששינויים אלו נעשו בחלקם בחיי המחברים ומשום כך הצעתי שיש כאן צנזורה עצמית שנעשתה בידיהם עצמם. (ובהערה 23 ציינתי לכך שכך אכן שמעתי בעדות שהגיעה לאזני בכלי שני מפי אחד מבני המשפחה), והצעתי הסבר לתופעה.

את פרטי דין התורה שאליו אתה רומז אינני מכיר לאשורן, ולצערי זה עדיין נכון גם לאחר קריאת הרמזים שבדבריך. (אם יש בידך לפרט עוד אשמח לשמוע).

אני בהחלט מסוגל להבין ולקבל שמי שחש נבגד על ידי מוסד, או ציבור, יתקשה להתגאות בקשריו עמם, ואולם איך זה מסביר את הסתרת הקשרים עם הראי"ה קוק עצמו? ההסבר שהבאתי בסוף המאמר בא לענות על כך...

[[[יתר על כן, נדמה שהדברים שרמזת אליהם אינם מהווים הסבר כל כך פשוט אפילו לא לרצון להעלים את הקשר עם הישיבה, שכן בנקל יכול מי שירצה בכך להדגיש שקשריו עם מוסד מסוים התקיימו בגלגולו הראשון של אותו מוסד "בימיה היפים", וכך לבטא שאין לו קשר לנעשה שם בהווה.

להבדיל, וכמשל בעלמא, אני עצמי למדתי בישיבה שלימים התחלפו בה הצוות החינוכי המוביל. דרכה של הישיבה השתנה מאוד, וכך גם המוניטין שיצא לישיבה בהנהגת ראשיה החדשים. כשאני נשאל בשיחה על הישיבה בה למדתי פעמים רבות אני מוסיף: ש"למדתי שם עוד בתקופתו של רה"י פלוני..." והמבין יבין...

כך גם כאן, אילולי ההסבר שהזכרתי בסוף המאמר, כמדומה שניתן היה לעשות כן גם כאן ולהדגיש בכל מקום: (מייסד ורו"מ הישיבה בימי הרב קוק והרב חרל"פ ושוב המבין היה מבין...

כך, אילולי היה רצון להתרחק גם מאיזכור הקשרים ההדוקים עם הראי"ה קוק – וזאת על אף ההערצה הברורה לזכרו – וזאת, שוב, מהטעם שהזכרתי בסוף הדברים. ]]

בכך,נדמה לי כי דבריי עולים בקנה אחד עם מה שכתבת כי: "משתנים מתלבנים ומתבררים במהלך הזמן, ושוב זה כבר לא "כבוד גדול" להיות שייך למערכת התורנית-לאומית, ובשל כך בוחרים הגרי"א והגרמ"א, הם בעצמם וצאצאיהם בעיקבותם, להתעלם מקשרי העבר..."

כשאתה כותב כי "בני וחתני נכדי וניני הגרי"א והגר"מ, לא מרדו או בגדו בדרך של הסבא, להיפך, הם הבינו אותה נכון ו"זרמו" איתה בהתאם". למעשה, אינני חולק עליך, וכך ניתן היה גם להבין מתוך הדברים שכתבתי [וראיה בידי לכך: באופן הזה הובנתי על ידי אחרים שהמאמר הגיע לידיהם (מהצד שכנגד...) שקראו את הדברים וקבלו עליי בתוקף על כך שבדבריי במאמר הזה נתתי משום הכשר והצדקה למה שעשו בני המשפחה...והרב קטן שליט"א מכיר את המכתב האמור גם כן...]

אעיר רק הערה אחרונה שנוגעת למספר עדויות שאתה מביא מפי בנו של הרב אילן זצ"ל - הגאון הגדול שליט"א.

בעיני מחלוקת בינו לבין הרב אליעזר מלמד, או הרב נריה גוטל, זה מחלוקת בין גדולי תורה, כאשר ברי לי לחלוטין ששניהם כוונתם לשם שמים ורצונם להוציא את האמת - אמיתה של תורה – לאור עולם כפי מיטב הבנתם. אלא מאי, כשם שפרצופיהם... כך דעותיהם...

בעיני ציווים של חז"ל שעלינו לעשות אזננו כאפרכסת ולשמוע דברי המטהרים ודברי המטמאים – נאמרו גם על כגון דא.

וכאן לנקודה אחרונה: כתבת בדבריך שרק שבעים וחמש אחוז מהנכתב במאמר הוא שטויות "כי אכן עדיין יש מקום לבע"ד לטעון טענות, גם בנוגע ליחס אל הרב קוק, וגם ביחס אל הרב הרצוג. ואולי יש בהם קצת צדק פה ושם."

היות ובדברים אלה נכנסת לגדר מודה במקצת, אזכיר בפניך מחשבה שמצערת אותי מאוד: בדף השבועי שאני תולה בכל ערב שבת בלוח המודעות בבית הכנסת שלנו, אני מצטט כל פעם דבר תורה קצר – עשרות פעמים הבאתי קטעים מתוך דבריו של הרב מרדכי אילן ב"מקדש מרדכי" עה"ת. האם בבתי הכנסת בבני ברק ניתן למצוא תופעה מקבילה בה יצטטו דברי תורה מתוך הספר "שיח שאול" עה"ת? אם (כפי שאני מניח (-ואשמח להתבדות)) אינך מכיר אפילו את שמו של הספר, אז תבין את הכאב של רבים, שגם מוליך לכתיבת מאמרים מסוג זה שכתבתי.

כתבת שאינך מכיר אותי: אז משהו קטן עליי - הרב קוק והרב הרצוג גדולים בעיניי עד למאוד אך זה לא סותר את העובדה שגם ה"שלמת חיים" הוא מהספרים האהובים עליי.

כרבים אחרים אני נהנה להשתעשע בתשובותיו של בעל "התשובות והנהגות" ובהגיגיו מלאי ה"טעם ודעת" עה"ת, אך לא פחות נהנה אני מהגיגי ה"נר למאור" עה"ת (מפרי ידיו של "אבי דור הכיפות הסרוגות", שבניו , דרך אגב, למדו בפוניבז' והדבר לא ביטא התרחקות של האב מהשקפות רבו הראי"ה...)

נקודה אחרונה: כן עלה בדעתי להרים טלפון (לבנו של הרב אילן) (ואכן דיברתי אתו בזמנו בקצרה - זה היה לפני מספר שנים כשכתבתי את הדברים לראשונה) אבל היות ואינני מכיר אותו, והיות וחששתי שהשיחה אינה לרצונו, והיות ולא התרשמתי שרצונו להמשיך בשיחה (אולי טעיתי בהתרשמותי... ואולי גם לא...) בפועל לא דיברנו ארוכות).


שבת שלום ומבורך, לנו ולכל בית ישראל

פרנקל תאומים
הודעות: 2784
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: ל'גואלי הדם' של הראי"ה: איה ההגינות?

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ב' אוגוסט 01, 2016 8:23 pm

ר' נוטר,
כמדומני שהיושב בתמונה קיצוני מימין הוא מו"ר רה"י הג"ר יידל קולודצקי זללה"ה,
האם אי"ז חתונת תלמידו הג"ר אברהם נובוגרוצקי שליט"א עם ביתו של הג"ר יעקב אריאלי (בהג"ר יצחק זצ"ל תלמידו המובהק של הגראי"ה קוק זי"ע ומראשי ישיבת מרכז הרב, המדובר כאן)? והגרמ"ד הלוי שליט"א נוכח כמובן מתוקף היותו גיסו של ר' יעקב זצ"ל, שניהם חתני ר' אשר שטרנבוך ז"ל משוויץ.

נוטר הכרמים
הודעות: 5945
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: ל'גואלי הדם' של הראי"ה: איה ההגינות?

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ב' אוגוסט 01, 2016 8:47 pm

פ"ת, יתכן כזיהוייך את הימני, אם כי לא ידוע לי על קשר, [מעבר להיותו חותנו של הרב י. שולביץ שליט"א שכנו של להבחל"ח הגר"י אריאלי זצ"ל אבי הכלה].
הזיהוי הראשוני ע"י המכונה יענק'ל הוא הנכון, מדובר בחתונת הגה"צ השקדן המופלג רבי יהושע רימון שליט"א.

נוטר הכרמים
הודעות: 5945
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: ל'גואלי הדם' של הראי"ה: איה ההגינות?

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ב' אוגוסט 01, 2016 9:27 pm

כעת תגובה לדברי ר' יצחק שיחי'. ראשית כל, תודה על ההתייחסות ההוגנת והענינית, ועל הכנות

אני בהחלט מסוגל להבין ולקבל שמי שחש נבגד על ידי מוסד, או ציבור, יתקשה להתגאות בקשריו עמם, ואולם איך זה מסביר את הסתרת הקשרים עם הראי"ה קוק עצמו? ההסבר שהבאתי בסוף המאמר בא לענות על כך...

יתר על כן, נדמה שהדברים שרמזת אליהם אינם מהווים הסבר כל כך פשוט אפילו לא לרצון להעלים את הקשר עם הישיבה, שכן בנקל יכול מי שירצה בכך להדגיש שקשריו עם מוסד מסוים התקיימו בגלגולו הראשון של אותו מוסד "בימיה היפים", וכך לבטא שאין לו קשר לנעשה שם בהווה.

להבדיל, וכמשל בעלמא, אני עצמי למדתי בישיבה שלימים התחלפו בה הצוות החינוכי המוביל. דרכה של הישיבה השתנה מאוד, וכך גם המוניטין שיצא לישיבה בהנהגת ראשיה החדשים. כשאני נשאל בשיחה על הישיבה בה למדתי פעמים רבות אני מוסיף: ש"למדתי שם עוד בתקופתו של רה"י פלוני..." והמבין יבין...

כך גם כאן, אילולי ההסבר שהזכרתי בסוף המאמר, כמדומה שניתן היה לעשות כן גם כאן ולהדגיש בכל מקום: (מייסד ורו"מ הישיבה בימי הרב קוק והרב חרל"פ ושוב המבין היה מבין...

כך, אילולי היה רצון להתרחק גם מאיזכור הקשרים ההדוקים עם הראי"ה קוק – וזאת על אף ההערצה הברורה לזכרו – וזאת, שוב, מהטעם שהזכרתי בסוף הדברים.
ראשית כל, תודה על ההתייחסות ההוגנת והענינית, ועל הכנות.

ההצעה המכובדת שלך, ר' יצחק, לציין כי היה שייך למרכז הרב בימי הרב קוק ובימי הרב חרל"פ, היתה במקומה, לולי הגר"י אריאלי עצמו בחר לוותר על האיזכור במהדורה השניה, זאת שמעתי במפורש מהנכד הנז' שהיה שליח לביצוע הדברים. יתירה מכך, איזכור כזה היה נשמע כהתרסה מסוימת כנגד מרכז הרב דהאידנא, והיתה בכך יותר משמץ של נטירת איבה ונקמנות. כך שכמו במקרים רבים ההתעלמות עדיפה.

בכך, נדמה לי כי דבריי עולים בקנה אחד עם מה שכתבת כי: "משתנים מתלבנים ומתבררים במהלך הזמן, ושוב זה כבר לא "כבוד גדול" להיות שייך למערכת התורנית-לאומית, ובשל כך בוחרים הגרי"א והגרמ"א, הם בעצמם וצאצאיהם בעיקבותם, להתעלם מקשרי העבר..."

כשאתה כותב כי "בני וחתני נכדי וניני הגרי"א והגר"מ, לא מרדו או בגדו בדרך של הסבא, להיפך, הם הבינו אותה נכון ו"זרמו" איתה בהתאם". למעשה, אינני חולק עליך, וכך ניתן היה גם להבין מתוך הדברים שכתבתי [וראיה בידי לכך: באופן הזה הובנתי על ידי אחרים שהמאמר הגיע לידיהם (מהצד שכנגד...) שקראו את הדברים וקבלו עליי בתוקף על כך שבדבריי במאמר הזה נתתי משום הכשר והצדקה למה שעשו בני המשפחה...והרב קטן שליט"א מכיר את המכתב האמור גם כן...]

אעיר רק הערה אחרונה שנוגעת למספר עדויות שאתה מביא מפי בנו של הרב אילן זצ"ל - הגאון הגדול שליט"א.

בעיני מחלוקת בינו לבין הרב אליעזר מלמד, או הרב נריה גוטל, זה מחלוקת בין גדולי תורה, כאשר ברי לי לחלוטין ששניהם כוונתם לשם שמים ורצונם להוציא את האמת - אמיתה של תורה – לאור עולם כפי מיטב הבנתם. אלא מאי, כשם שפרצופיהם... כך דעותיהם...

בעיני ציווים של חז"ל שעלינו לעשות אזננו כאפרכסת ולשמוע דברי המטהרים ודברי המטמאים – נאמרו גם על כגון דא.

מה שמכאיב ומקומם בהתנהגותו של הרב נריה גוטל שיחי' (שאיני מכירו, וכבודו במקומו מונח), שכלפיו לכאורה יש לטעון: טול קורה מבין עיניך! הרי הוא עצמו 'מואשם' ע"י המנוח ר' איתם הי"ד בשיכתוב ובסילוף ההיסטוריה של מרכז הרב, והדחקתו לפינה, אם לא השכחתו, של הרב אריאלי, ועתה לפתע, הוא נזכר בו, ובמקומו כתלמיד הראי"ה, כאשר בא לדרוש את כבוד הרב קוק??

לא נראה לי כי הדבר נעשה בזדון או ברוע לב, אלא מתוך מבט צר אופקים, כאשר ה'תלמיד' בא לקנא לכבוד רבו המחולל בדרך קבע, אבל בכתובת הלא מתאימה...

וכאן לנקודה אחרונה: כתבת בדבריך שרק שבעים וחמש אחוז מהנכתב במאמר הוא שטויות "כי אכן עדיין יש מקום לבע"ד לטעון טענות, גם בנוגע ליחס אל הרב קוק, וגם ביחס אל הרב הרצוג. ואולי יש בהם קצת צדק פה ושם."

היות ובדברים אלה נכנסת לגדר מודה במקצת, אזכיר בפניך מחשבה שמצערת אותי מאוד: בדף השבועי שאני תולה בכל ערב שבת בלוח המודעות בבית הכנסת שלנו, אני מצטט כל פעם דבר תורה קצר – עשרות פעמים הבאתי קטעים מתוך דבריו של הרב מרדכי אילן ב"מקדש מרדכי" עה"ת. האם בבתי הכנסת בבני ברק ניתן למצוא תופעה מקבילה בה יצטטו דברי תורה מתוך הספר "שיח שאול" עה"ת? אם (כפי שאני מניח (-ואשמח להתבדות)) אינך מכיר אפילו את שמו של הספר, אז תבין את הכאב של רבים, שגם מוליך לכתיבת מאמרים מסוג זה שכתבתי.

כתבת שאינך מכיר אותי: אז משהו קטן עליי - הרב קוק והרב הרצוג גדולים בעיניי עד למאוד אך זה לא סותר את העובדה שגם ה"שלמת חיים" הוא מהספרים האהובים עליי.

כרבים אחרים אני נהנה להשתעשע בתשובותיו של בעל "התשובות והנהגות" ובהגיגיו מלאי ה"טעם ודעת" עה"ת, אך לא פחות נהנה אני מהגיגי ה"נר למאור" עה"ת (מפרי ידיו של "אבי דור הכיפות הסרוגות", שבניו , דרך אגב, למדו בפוניבז' והדבר לא ביטא התרחקות של האב מהשקפות רבו הראי"ה...)

בדבריך אלה, ר' יצחק, אתה מביע אכזבה גדולה ותמיהה רבתי אודות המגזר החרדי בכללותו על הנהגתו התורנית במשך שנים ארוכות, שבהוראה ובהכוונה מפורשת מגבוה (עיין ערך רמב"ם פרנקל ועוד) התעלם והשמיט מתוך הישיבות ומתוך שאר בתי המדרשות את תורתם של רבני הציונות הדתית לדורותיהם, זהו נידון רחב וחשוב בפנ"ע שכמדומני, שלא נפקד מקומו מפורום זה לא פעם.

אבל עם זאת, בעת ובעונה אחת, אתה בעצם מכהה ומקהה את הביקורת כנגד משפחות הרב אריאלי והרב אילן, אם לא מעלימה לגמרי!!

הרי בסך הכללי, כאשר אתה לוקח את מכלול הנתונים המצטבר כאן:
א] רצון המחברים זצ"ל בחיי חיותם וגילוי דעתם בהבעה מפורשת את 'רוח הדברים'.
ב] הטינה והתסכול מהסכסוך, ותוצאותיו הלא מוצדקות, לטענתם כמובן. [שמעתי מזקני המשפחה כי הרב אריאלי זכה גם בדין תורה, וגם, להבדיל, בבית המשפט, אך זה לא עזר לו בשטח...].
ג] אי השתייכות הצאצאים הנוגעים בדבר לחוגי תלמידי הראי"ה, ולהיפך, לדידם, בחוגם, זוהי הזכרת נשכחות לא מועדפת.
ד] השיקול ה'שיווקי' לאור כל המתואר לעיל אודות החרמת תורת בית מדרשו של הראי"ה וחוגו.

אז מה נשאר לנו? הביקורת על הנוגעים בדבר - מזערית מאוד.

ולגופו של ענין, חומרים מרתקים וגילויים מסעירים אין כאן, במחילה. סילוף קשה לקרוא למה שהיה כאן. נותר רק סוג של עוול קטן לכבודם היקר של הראי"ה והרי"א הרצוג המחולל בין כה וכה. אזי נשאל, במה 'זכו' משפחות המחברים הללו, שאינם נמנים על הקנאים בין החרדים, שיטלו שכר כולם?

נקודה אחרונה: כן עלה בדעתי להרים טלפון (לבנו של הרב אילן) (ואכן דיברתי אתו בזמנו בקצרה - זה היה לפני מספר שנים כשכתבתי את הדברים לראשונה) אבל היות ואינני מכיר אותו, והיות וחששתי שהשיחה אינה לרצונו, והיות ולא התרשמתי שרצונו להמשיך בשיחה (אולי טעיתי בהתרשמותי... ואולי גם לא...) בפועל לא דיברנו ארוכות).


עצה טובה, שיחות טעונות מסוג זה אינם מיועדות לטלפון. בפגישה פא"פ קבועה מראש ניתן ללמוד המון, אף אם לצורך כך מוכרחים להמתין לפנאי לכל הצדדים.
נערך לאחרונה על ידי נוטר הכרמים ב ב' אוגוסט 01, 2016 10:52 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

נוטר הכרמים
הודעות: 5945
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: ל'גואלי הדם' של הראי"ה: איה ההגינות?

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ב' אוגוסט 01, 2016 10:49 pm

ולקינוח, הגיגים מתוך מכתב אישי שנשלח ע"י אחד החוקרים החרדיים החשובים, ת"ח ובר אוריין שיחי', המשתתף לפרקים בפורום זה, לעמיתנו הנכבד הרב יואל קטן שליט"א עורך 'המעין':
ברגישות אביע דעתי כי תופעת ההתבכיינות אודות העלמת שמו של הראי"ה, החוזרת מעת לעת בבימות שונות, אינה מכבדת את הראי"ה כי אם להיפך. משל מציבור שונה; יהודי חרדי-ליטאי ערכי אשר ישמע מילות ביקורת או אף גידוף ברב אלישיב מצד קנאים שונים, או לחילופין דברים דומים על הרב שטיינמן מצד אנשי מחלוקת אחרים, יחוש סלידה מהם אך לא תיפגע נאמנותו לרבנים כי הוא זה, וחש הוא בעורקיו כי כל המבזים אינם שווים כקליפת השום. היחס אל אותם מבזים הוא אך למותר, שכן די לו שהוא עצמו מכיר בגדלותם ואין שום רוח שבעולם שתגרום לו לפקפק בידיעתו זו. כשאותו יהודי יתחיל למחות ולתקוף נגדית בכלים שונים, נתחיל לחשוש שמא משהו גרם לו לסדק באמונתו ופחד ממלעיזים למיניהם. רוח זו לא דילגה גם על קובץ זה, החל ממאמרו הנפלא של גורפינקל, עמ' 67, הערה 8 אודות העלמה מרשימת עוסקי תורת מהר"ל; רונס במאמרו, עמ' 79 ואילך, אשר מבכה את צנזורת ספרי תלמידי הרב קוק; תחושה כזו קיבלתי גם במדור 'נתקבלו במערכת', עמ' 114, על הספר 'מישן לחדש בספר העברי', שם הודגש כי בספר עסקו גם באגרת לרב חרל"פ ע"י קנאי בה נכתב שלא יספיד רב עד שלא יחזור בתשובה מתמיכתו בראי"ה, זאת למרות ששורה של כת"י ודפוסים מעוררי ענין שהתפרסמו בספר ואשר מסקרנים שבעתיים, זכו לתמצות בן משפט אחד. אנא, המכירים בגדלותו של הראי"ה, למען כבודו וגם כבודם, יהסו מלתקוף ולהתבכיין בכל הזדמנות. [יודגש כי למען התוהים והמבולבלים יש מקום לחיזוק בנושא בצורה שיטתית ומסודרת, אך לא כ"הידחפות" לכל נושא, שכן ציבור תלמידיו אינו צריך לחיזוק זה, וציבור המזלזלים רק מקבל מדברים כאלו דלק לזלזוליו, ומה לנו ולהם. סופו של דבר, אין כל תועלת בכך].

אבקברד
הודעות: 169
הצטרף: ג' אוקטובר 06, 2015 2:00 am

Re: ל'גואלי הדם' של הראי"ה: איה ההגינות?

הודעהעל ידי אבקברד » ג' אוגוסט 02, 2016 12:18 pm

פניתי אל הרב יצחק שילת שליט"א
[שמאמרו הוזכר אצל הרב הנקין הי"ד]
לבקש את תגובתו,
וכך כתב לי [ואישר להעלות כאן את תגובתו]:

נכון שלא הזכרתי את הרב אריאלי זצ"ל מפני שרושם תיפקודו בישיבה היטשטש במשך השנים, ובזמננו כתלמידים כמעט שלא נודע, ומאידך היה ידוע שהיתה אי-שביעות רצון מצד מו"ר הרצי"ה זצ"ל מסגנון תיפקודו בזמנו, מה שגרם לעזיבתו את הישיבה (דומני שסיפרו אפילו על דין תורה שהיה בענין זה אצל הרב פרנק זצ"ל, אבל אינני בטוח). עם זאת, היחס אליו כת"ח גדול שהיה בזמנו קשור לראי"ה ולישיבה היה בעינו. אני אישית הייתי אצלו בבית לשאול הלכה בענין שאפרט לקמן, וגם לשאר תלמידי הישיבה היה יחס של כבוד רב אליו, גם אם לא הכירוהו אישית.
הואיל ויש בשאלה ששאלתי אז ענין מיוחד, שאולי שייך גם להבדלי הגישות בינו לבין הרצי"ה, אספר לך מהו. מו"ר הרצי"ה ראה פעם שאני מחזיק בידי תנ"ך שהיה ידוע כתנ"ך לטריס, בהוצאת "החברה להפצת כתבי הקודש בבריטניה ובשאר ארצות", שבאותם הימים היה התנ"ך הנפוץ ביותר. לטריס היה מומר, והחברה הזאת היתה חברה מיסיונרית שהפיצה מלבד תנכ"ים גם "ברית חדשה" וגם את שניהם כרוכים יחד. הרצי"ה הורה לי לשרוף את התנ"ך הזה, כדין ס"ת שכתבו מין, וכך עשיתי, בצנעה, למרות שההוראה הזאת הדהימה אותי. עניין אותי לדעת האם כך מקובל לפסוק, והלכתי אל הרב אריאלי לביתו בשכונת "כנסת" (אולי היו לי עוד שאלות בהלכה לשאול אותו, אינני זוכר). שאלתי מה דין תנ"ך כזה, הרב אריאלי אמר לי שאמנם נכון שדין ס"ת שכתבו מין בשריפה, אבל מי יימר שלפועלים בבית הדפוס יש גדר של מינים, ולכן צריך לגנוז אותו, אבל לא לשרוף.
כנראה שהיו ביניהם זצ"ל עוד כמה מחלוקות אידיאולוגיות...

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11667
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: ל'גואלי הדם' של הראי"ה: איה ההגינות?

הודעהעל ידי איש_ספר » ג' אוגוסט 02, 2016 12:52 pm

לרצי"ה היה יחס שיש מגדירים אותו אובססיה לנצרות בכלל ובכלל זה לתנכי"ם הנדפסים על ידם. (היה אחד מגדולי ישראל שהיה לו יחס דומה, אבל אצלו זה השתלב יפה בקנאות של ממש לכל דבר שבקדושה). וכידוע שעל דא אפקוהו לגרמ"מ זצ"ל מבית המדרש של מרכז הרב.

---------------

התופעה הזו אותה מובילים הרבנים גוטל ומלמד, לתור אחרי כל מי שהעיז לשנות/להשמיט/ להצניע את זכרו של הראי"ה (תופעה מגונה לכשעצמה) גם היא אובססיה ממש, כזו שהתעלתה לדרגה של מקצוע שלם. וכמה מצער שזה הראשון לא נמנע מלהפיץ שוב ושוב דברים בלתי נכונים, ואף אחר שמעמידים אותו על טעותו, (למשל השמצה נגד אוצר החכמה שכביכול השמיט הסכמה של הראי"ה, על אף שהובהר לו שהעותק במקור היה חסר ועל אף שהחסרון הושלם כבר מזמן) עדין הוא ממשיך לשווק את אותם סיפורי מורשת. כנראה הדוגמאות דלות מידי, ובהשמטתן עתיד המקצוע מוטל בספק.

בימים האחרונים נרשם שיא מביך ומפוקפק ששייך בהחלט גם הוא לענף המדובר: בחנויות הספרים מופצת חוברת שנכתבה ע"י ת"ח שליט"א וישיבתו (ע"ה) הכוללת השלמות לכל כרכי האנצ"ת מתורתם של הראי"ה ובנו הרצי"ה. הרעיון של החוברת כ"כ מופרך שאני לא יודע מאיפה להתחיל.

נתחיל איפוא בצד הפרקטי: פרסום במתכונת זו, אפילו אם היה בו אוסף השלמות של גמרות ופסקי הרמב"ם שנשמטו מהערכים, אין בו שום תועלת. אף אחד כמובן לא יטרח לפשפש בחוברת בסיום קריאת ערך באנצ"ת, לבדוק שמא יש שם משהו. ואחרי שעובדה זו מסתמא ידועה גם למחבר שליט"א, הפרסום כולו מקבל אופי אחר.

זאת ועוד: מן הסתם לא נעלם מהמחבר שהכרכים הראשונים של האנצ"ת ואף הכרכים מהתקופה מהאמצעית של האנצ"ת (יעוין מאמרו של ר"י הוטנר בסיני על תקופות האנצ"ת) ניתן להשלים בהם מדברי אחרונים לרוב, אחרונים שחשיבות דבריהם ודאי אינה נופלת מדברי הראי"ה ובנו. ואם שלימות האנצ"ת חשובה מה דעתכם להוציא חוברת השלמות השמטות מתורת ר' משולם איגרא, הבית יצחק, שו"ת מהרי"א ענזיל, ועוד מגאוני גאליציה? ואח"כ יבוא פלוני מעדת תימן ויחבר לנו השלמות לאנצ"ת מתורת מהרי"ץ, ר"ד משרקי, ר"ש מזרחי ועוד. איזה דמות יש לפרסומים כאלה?

ועוד שבמקרה זה, לא ניתן לדבר על השמטות מכוונות, ידוע ודאי לכותב שרבים מהכותבים הראשונים היו ת"ח שאין לחשדם בהעלמה מכוונת, ואם השמיטו מדברי הראי"ה, השמיטו מול זה מגדולים וטובים אחרים. ולפעמים, יתכן, שהשמיטו, משום שלא ראו טעם להביא את הדברים, אם משום שהדבר מפורש כבר באחרונים מפורסמים יותר ואם משום שהכותב לא ירד לסו"ד. גם זה ודאי קרה, כמו שקורה אף בתורתם של גדולי האחרונים.

ובכן, התורה אינה מיזם תרבות ח"ו שצריך לבקש בו יצוג הולם ושוויני לכל העדות והמפלגות. וכשם שיש להוקיע העלמות מכוונות, יש להתנער מהשלמות מלאכותיות ובלתי ענייניות.

כ"ז ועוד מעמידים את החוברת באור מביך משהו, אחר המחילה מהרב המחבר שליט"א.

לייטנר
הודעות: 4965
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: ל'גואלי הדם' של הראי"ה: איה ההגינות?

הודעהעל ידי לייטנר » ג' אוגוסט 02, 2016 1:19 pm

התלבטתי אם להגיב באשכול זה, שיש בו בעיקר תמצית ליבו של אחד החברים כאן, שגם אם חלק מהטענות שלו אינן נכונות, הרי שהכותב כותב מדם ליבו ולב משפחתו.

כיון שהועלו כאן שתי תגובות שמרחיבות את הדיון ואף מטות אותו לחלוטין מנושאו, אתרום אף אני את חלקי, אף שידוע לכל שקטונתי מללמד זכות על אחד מכל אותם גדולים שהוזכרו באשכול זה (ואין כוונתי לרב מלמד ולרב גוטל - והמכירים אותי, יודעים מה כתבתי בהקשר של האחרון, וד"ל).

ראשית, יש לזכור שגילאיהם של הרצי"ה והרב אריאלי היו כמעט זהים (הרצי"ה היה מבוגר מעט).לא שהדבר משמעותי ביחס לדין תורה, אבל הוא בחלט יכול לשנות רושם (שאולי נוצר בלב מי מהחברים כאן) של בנו הצעיר של מייסד הישיבה המגרש את אחד הרבנים הזקנים.

הקשר של הרב אריאלי, כפי שכבר העלה איתם הי"ד, עם ישיבת 'מרכז הרב' לא נותק עד פטירתו, וגדולי התלמידים המשיכו לבוא אליו לשיעורים ולשאלות (וסיפורו של הרב שילת, מבחינה זו, אינו יוצא דופן כלל.

המחלוקות האידאולוגיות של הרצי"ה והרב אריאלי לא התמצו כמובן בשרפת תנ"ך או גניזתו. לענ"ד, המחלוקת האידאולוגית הגדולה ביניהם היתה בביאור אגרתו של הראי"ה ביחס לפטור מגיוס בחורי ישיבה בזמן מלחמה, האם נאמרה ביחס למלחמת העולם הראשונה אך בוודאי שהראי"ה לא התכוון גם למלחמת מצוה כמלחמת השחרור או שלא פלוג. בדעה הראשונה היו הרצי"ה והרב 'הנזיר'. בדעה השניה היו הרב חרל"פ והרב אריאלי. אין בכך כדי להגדיר את שני האחרונים כחרדים במובן הסוציולוגי של היום, כמובן, אבל זו בהחלט מחלוקת משמעותית בדיוני 'צבא וישיבה' וכו'.

"לרצי"ה היה יחס שיש מגדירים אותו אובססיה לנצרות בכלל", הוא משפט שנראה לי שלא היה נאמר ביחס לראשי ישיבה אחרים. אזכיר רק את הקפדתו של הראי"ה להשתמש בלימודי התנ"ך (מספר פרקים בתום כל יום, ע"פ עדויות) דווקא בתנ"ך מדפוס יהודי 'חורב'.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11667
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: ל'גואלי הדם' של הראי"ה: איה ההגינות?

הודעהעל ידי איש_ספר » ג' אוגוסט 02, 2016 1:40 pm

לייטנר כתב:"לרצי"ה היה יחס שיש מגדירים אותו אובססיה לנצרות בכלל", הוא משפט שנראה לי שלא היה נאמר ביחס לראשי ישיבה אחרים. אזכיר רק את הקפדתו של הראי"ה להשתמש בלימודי התנ"ך (מספר פרקים בתום כל יום, ע"פ עדויות) דווקא בתנ"ך מדפוס יהודי 'חורב'.

לא בדקתי אצל אבן שושן מה ההגדרה המדויקת של המונח, אבל הקנאות שלו לנצרות (שכידוע לא מהווים איום על היהדות הנאמנה) מול יחסו הסלחני לכנענעיים ומשומדים אחרים (שכידוע מהווים וגו') היא שגרמה לי להתבטא באופן הנ"ל, ואם זה פגע במישהו, התנצלותי. (בר מן דין, כבר רמזתי שתופעה כזו של יחס חריף לנצרות ולכל סמל נוצרי אפילו אם נוצר במקרה ושלא בכוונת מכוון, היה לאחד מגדולינו הקדושים זצוק"ל, אבל כיון שכל הנהגתו היתה בקנאות ובקדושה עד הקצה, הדבר מתקבל יותר אצל השומעים).

פרנקל תאומים
הודעות: 2784
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: ל'גואלי הדם' של הראי"ה: איה ההגינות?

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ג' אוגוסט 02, 2016 2:23 pm

נוטר הכרמים כתב:פ"ת, יתכן כזיהוייך את הימני, אם כי לא ידוע לי על קשר, [מעבר להיותו חותנו של הרב י. שולביץ שליט"א שכנו של להבחל"ח הגר"י אריאלי זצ"ל אבי הכלה].
הזיהוי הראשוני ע"י המכונה יענק'ל הוא הנכון, מדובר בחתונת הגה"צ השקדן המופלג רבי יהושע רימון שליט"א.


אכן, לענ"ד, הזיהוי של מו"ר הג"ר יידל זצ"ל הינו בוודאות כמעט מוחלטת.
לא ידוע לך על קשר? תברר, הלא אתה מכיר את המשפחה.
המוהל הרב רימון שליט"א גם הוא חתן של הרב יעקב אריאלי זצ"ל?

ד"א, שאלה שלא מענין התמונה: האם יש להג"ר יצחק זצ"ל צאצאים הנמנים על חוגי מרכז הרב (או בכלל על הציבור הדת"ל), או שממש כולם כאחד יחד נמנים על המגזר החרדי בגאון?

לייטנר
הודעות: 4965
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: ל'גואלי הדם' של הראי"ה: איה ההגינות?

הודעהעל ידי לייטנר » ג' אוגוסט 02, 2016 2:28 pm

פרנקל תאומים כתב:ד"א, שאלה שלא מענין התמונה: האם יש להג"ר יצחק זצ"ל צאצאים הנמנים על חוגי מרכז הרב (או בכלל על הציבור הדת"ל), או שממש כולם כאחד יחד נמנים על המגזר החרדי בגאון?

יש ויש

פרנקל תאומים
הודעות: 2784
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: ל'גואלי הדם' של הראי"ה: איה ההגינות?

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ג' אוגוסט 02, 2016 2:58 pm

דרך מי מילדיו?
נ"ב: נוטר בוודאי ידע לענות לנו, א"צ לשמש לו לפה.

לייטנר
הודעות: 4965
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: ל'גואלי הדם' של הראי"ה: איה ההגינות?

הודעהעל ידי לייטנר » ג' אוגוסט 02, 2016 3:15 pm

פרנקל תאומים כתב:דרך מי מילדיו?
נ"ב: נוטר בוודאי ידע לענות לנו, א"צ לשמש לו לפה.

א"צ להתנשא.
לו רצית את תגובתו של נוטר בלבד, יכולת לפנות אליו באופן אישי.

עט סופר
הודעות: 583
הצטרף: א' פברואר 27, 2011 9:22 am

Re: ל'גואלי הדם' של הראי"ה: איה ההגינות?

הודעהעל ידי עט סופר » ג' אוגוסט 02, 2016 8:37 pm

אבקברד כתב:פניתי אל הרב יצחק שילת שליט"א
[שמאמרו הוזכר אצל הרב הנקין הי"ד]
לבקש את תגובתו,
וכך כתב לי [ואישר להעלות כאן את תגובתו]:

נכון שלא הזכרתי את הרב אריאלי זצ"ל מפני שרושם תיפקודו בישיבה היטשטש במשך השנים, ובזמננו כתלמידים כמעט שלא נודע, ומאידך היה ידוע שהיתה אי-שביעות רצון מצד מו"ר הרצי"ה זצ"ל מסגנון תיפקודו בזמנו, מה שגרם לעזיבתו את הישיבה (דומני שסיפרו אפילו על דין תורה שהיה בענין זה אצל הרב פרנק זצ"ל, אבל אינני בטוח). עם זאת, היחס אליו כת"ח גדול שהיה בזמנו קשור לראי"ה ולישיבה היה בעינו. אני אישית הייתי אצלו בבית לשאול הלכה בענין שאפרט לקמן, וגם לשאר תלמידי הישיבה היה יחס של כבוד רב אליו, גם אם לא הכירוהו אישית.
הואיל ויש בשאלה ששאלתי אז ענין מיוחד, שאולי שייך גם להבדלי הגישות בינו לבין הרצי"ה, אספר לך מהו. מו"ר הרצי"ה ראה פעם שאני מחזיק בידי תנ"ך שהיה ידוע כתנ"ך לטריס, בהוצאת "החברה להפצת כתבי הקודש בבריטניה ובשאר ארצות", שבאותם הימים היה התנ"ך הנפוץ ביותר. לטריס היה מומר, והחברה הזאת היתה חברה מיסיונרית שהפיצה מלבד תנכ"ים גם "ברית חדשה" וגם את שניהם כרוכים יחד. הרצי"ה הורה לי לשרוף את התנ"ך הזה, כדין ס"ת שכתבו מין, וכך עשיתי, בצנעה, למרות שההוראה הזאת הדהימה אותי. עניין אותי לדעת האם כך מקובל לפסוק, והלכתי אל הרב אריאלי לביתו בשכונת "כנסת" (אולי היו לי עוד שאלות בהלכה לשאול אותו, אינני זוכר). שאלתי מה דין תנ"ך כזה, הרב אריאלי אמר לי שאמנם נכון שדין ס"ת שכתבו מין בשריפה, אבל מי יימר שלפועלים בבית הדפוס יש גדר של מינים, ולכן צריך לגנוז אותו, אבל לא לשרוף.
כנראה שהיו ביניהם זצ"ל עוד כמה מחלוקות אידיאולוגיות...

מחלוקת אחרונים ידועה ששורשה במחלוקת האחרונים שמטבעות שטבעו עם שם עבודה זרה [הן נצרות והן מטבעות מהודו], או שם ה'.
אין מן הראוי לטעון שזה מחלוקת אידאולוגית.

חלמישצור
הודעות: 2021
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 11:55 am
שם מלא: צוריאל חלמיש

Re: ל'גואלי הדם' של הראי"ה: איה ההגינות?

הודעהעל ידי חלמישצור » ג' אוגוסט 02, 2016 9:27 pm

המטבע בעל שני צדדים לצערנו.

במאמרו של ר' אבישי אלבוים, שינויים בהסכמות, המעין, לח, גליון א, תשרי תשנ"ח, עמ’ 37, מזכיר הלה השמטה של הסכמותו של ר' יוסף חיים זוננפלד (על ספר "מנחת ריב"א"), גם זה מתוך "פניה לקהל יעד שונה", "שיקולים כלכליים" וכד'. אם כי כמובן אין להשוות את הדבר לכמות ההשמטות של הסכמות הראי"ה, בעיקר בידי המדפיסים הבאים אחרי מות קדושים.

עוד אעיר כי ככל הידוע לי העיסוק ב'משכיחי תורת הראי"ה', במשמיטים ומעלימים, די אזוטרי בכתיבה התורנית הדתית לאומית, ממש לא 'מקצוע' כפי שרמז הרב איש ספר. רוב מנין ובנין של לימוד כתבי הראי"ה, גם המחקרי, עסוק בעיקר בלימוד וליבון התורה הגואלת וכו' ותו לא.

אם אכן מדי פעם מתפרצים להן מאמרים ספרים או חוברות עם קנאת ה' צבאות וכו' על ההשמטות הרבות וההעלמות הראי"ה, הרי זה בשולי הדיון התורני, ורק לפעמים הדבר מתאפיין לדעתי, וכאמור כאן לעיל, תחושת נחיתות בלתי מוסברת של עולם התורה הפורה הדת"ל.

בנוסף, המשחק הבלתי הוגן, לפיו ההוצאות ה'חרדיות' משמיטות את הרב קוק ובנו על ימין ועל שמאל, ומסלפות לעתים את ההיסטוריה באופן חד משמעי, ומאידך בציבור הדת"ל נזהרים מאוד - ובצדק - מלפגוע בקצה קצהו של החזון איש ורי"ח זוננפלד, למרות המחלוקות, גורם לפעמים לתגובות שאינן רציונליות, למשל: הדפסת חוברת תורנית שכפי שהעיר הרב איש ספר, אכן מעטה תועלתה. כשדוחקים לפינה, התגובות לפעמים רגשיות עד מאוד וחבל.

פרנקל תאומים
הודעות: 2784
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: ל'גואלי הדם' של הראי"ה: איה ההגינות?

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ג' אוגוסט 02, 2016 10:21 pm

ר' לייטנר,
אל יחר למר,
כל שרציתי לומר הוא, שבידינו לקבל מידע ברור בענין ע"י ר' נוטר, היות שלמיטב הבנתי, הוא מכיר את המשפחה.

נוטר הכרמים
הודעות: 5945
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: ל'גואלי הדם' של הראי"ה: איה ההגינות?

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ד' אוגוסט 03, 2016 12:04 am

פ"ת, במענה לשאלתך.

א] מקרב הבנים והבנות, רק שני בנים, ד"ר נחום ומר אליהו ז"ל לא היו 'חרדים', האחרון לא הוגדר כ'דתי לאומי' במלוא מובן המילה, ודתיותו היתה פחותה מכך. מרבית צאצאיהם (אולי למעט בת אחת של ד"ר נחום (סופר מפורסם, ומרצה ידוע באוניברסיטות) שהתקרבה מעט) הלכו בעקבותיהם, אם לא רחוק משם. לדאבון ולמגינת לב.

ב] בנוסף, לבנו הרב הצ' ר' משה לייב זצ"ל, בן המשתייך לחוגי הדת"ל, נעים ונחמד, כמדומני, ר' אברהם שמו, ולו בן נמרץ ופעיל בשם מנחם, המוכר לתושבי קרית ארבע.

ג] כמדומני, שכל השאר - מוגדרים כחרדים. מהם ת,ח חשובים ומרביצי תורה ויראה, שחלק ניכר מהם פורטו באשכול ישן נפרד.

ציטרון
הודעות: 130
הצטרף: ב' יולי 25, 2011 5:54 pm

Re: ל'גואלי הדם' של הראי"ה: איה ההגינות?

הודעהעל ידי ציטרון » ד' אוגוסט 03, 2016 1:55 pm

נוטר,
מקריאת מאמרו של ר׳ איתם הי״ד עולה שהמאמר היה ערוך וגמור לפניו.
האם אין להשיג ממשפחתו את המשכו ?
ציינת שידוע לך שרב הנסתר על הגלוי.
למה שלא תפרט אתה מה היו הגורמים למחלוקת ולהתרחקותו של הרב אריאלי מקשריו עם הישיבה ודרכה ?

יענקלה המשיב
הודעות: 105
הצטרף: ב' פברואר 29, 2016 3:53 pm

Re: ל'גואלי הדם' של הראי"ה: איה ההגינות?

הודעהעל ידי יענקלה המשיב » ד' אוגוסט 03, 2016 7:03 pm

לייטנר כתב:
פרנקל תאומים כתב:ד"א, שאלה שלא מענין התמונה: האם יש להג"ר יצחק זצ"ל צאצאים הנמנים על חוגי מרכז הרב (או בכלל על הציבור הדת"ל), או שממש כולם כאחד יחד נמנים על המגזר החרדי בגאון?

יש ויש

גיס של ראש ישיבת "אור אלחנן" הרב חדש שנפטר היום(מצד אשתו) הוא הסופר והחוקר ד"ר נחום אריאלי, בנו של הרב יצחק אריאלי.כך ראיתי באחד האתרים

פרנקל תאומים
הודעות: 2784
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 5:26 pm

Re: ל'גואלי הדם' של הראי"ה: איה ההגינות?

הודעהעל ידי פרנקל תאומים » ד' אוגוסט 03, 2016 8:25 pm

האם הבנים והנכדים שאינם חרדים, סבורים גם הם שההשמטות בהקדמות ה'עיניים למשפט', של הגראי"ה קוק ומרכז הרב, נעשו בצדק, ועל דעתו של הג"ר יצחק זצ"ל? או שהם מקבלים את הדיעה הרווחת בקרב אנשי הציונות הדתית, שנעשה כאן איזה ניסיון להסתיר את "הפן הציוני" של הסב הגדול?

טוב לי
הודעות: 387
הצטרף: ה' אפריל 18, 2013 9:29 am

Re: ל'גואלי הדם' של הראי"ה: איה ההגינות?

הודעהעל ידי טוב לי » ה' אוגוסט 04, 2016 3:12 pm

יענקלה המשיב כתב:
לייטנר כתב:
פרנקל תאומים כתב:ד"א, שאלה שלא מענין התמונה: האם יש להג"ר יצחק זצ"ל צאצאים הנמנים על חוגי מרכז הרב (או בכלל על הציבור הדת"ל), או שממש כולם כאחד יחד נמנים על המגזר החרדי בגאון?

יש ויש

גיס של ראש ישיבת "אור אלחנן" הרב חדש שנפטר היום(מצד אשתו) הוא הסופר והחוקר ד"ר נחום אריאלי, בנו של הרב יצחק אריאלי.כך ראיתי באחד האתרים
נערך לאחרונה על ידי טוב לי ב ב' אוגוסט 08, 2016 9:43 am, נערך 2 פעמים בסך הכל.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11667
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: ל'גואלי הדם' של הראי"ה: איה ההגינות?

הודעהעל ידי איש_ספר » ו' אוגוסט 05, 2016 10:54 am

נוטר הכרמים כתב:תמונת המחברים החותן וחתנו.
תמונת ריא ורמג.jpg


בתמונה נראים משמאל לימין: חתנו של העינים למשפט, הגאון רבי צבי גרושקא - כהנא ראש ישיבת הרי יהודה בית מאיר; בנו הגאון רבי יעקב אריאלי בעל 'באר יעקב'; חתנו הגאון רבי מרדכי אילן זצ"ל; בעל העינים למשפט; חתן; יבלחט"א הגרמ"ד הלוי סאלאווייציק שליט"א. [מי מזהה את השאר?].

שני מימין התמונה. ר' ישעיהו גולדשמידט זצ"ל

טוב לי
הודעות: 387
הצטרף: ה' אפריל 18, 2013 9:29 am

Re: ל'גואלי הדם' של הראי"ה: איה ההגינות?

הודעהעל ידי טוב לי » ב' אוגוסט 08, 2016 1:50 pm

יענקלה המשיב כתב: גיס של ראש ישיבת "אור אלחנן" הרב חדש שנפטר היום(מצד אשתו) הוא הסופר והחוקר ד"ר נחום אריאלי, בנו של הרב יצחק אריאלי.


הנה תמונה משמחת נישואיו [כמדומה שעם השנים נשתנה מראהו ולא היה נראה כבן ישיבה] מתוך הספר "זכרם לברכה", ברשות המו"ל.
מימין רבי נח שמעונוביץ, החותן [וחמיו של הרב חדש זצ"ל] רבי יהושע דוב לפין, החתן נחום אריאלי, והרא"א מישקובסקי, עומד רבי דוד מישקובסקי.

נחום אריאלי0001.jpg
נחום אריאלי0001.jpg (129.42 KiB) נצפה 3944 פעמים

פלוריש
הודעות: 948
הצטרף: ה' ינואר 15, 2015 6:17 pm
שם מלא: אריאל דוד

Re: ל'גואלי הדם' של הראי"ה: איה ההגינות?

הודעהעל ידי פלוריש » א' אוקטובר 09, 2016 11:09 am

ההקפדה לא להשתמש בתנ"ך נוצרי וכדו' - רשום לי שהרב גורן סיפר (עלוני ממרא 188 עמ' צה) שפעם ישב עם הראי"ה קוק ביער והיה לו תנ"ך "גוילין" (היחיד שהיה הדפסה של יהודים וללא חשש חילול שבת, בניגוד לתנ"כים נפוצים אחרים, אך היו בו אותיות מחוקות וחצאי אותיות). אמר הראי"ה שחושש להחזיק אותו כי הוא ספר שאינו מוגה. וענה הרב גורן שאין חשש, כי האיסור בגלל שלא יודעים את הטעות ושבשתא על, אך כאן יודעים את הטעות שיש חצי אות. והביא הרב קוק ראיה לכך מתוס' (נידה סא: ד"ה תכריכין למת) שבגד שאבד בו כלאיים לא יעשנו מרדעת לחמור ולא ימכרנו לנוכרי - זה בגד שאבד בו כלאיים ואינן ניכרים, אבל מה שרואים שיש כלאים אין חשש.
[למיטב זכרוני, וראיתי זאת לפני כמה שנים, יש בהמשך שיחה ביניהם בענייני חג הסוכות]

לייטנר
הודעות: 4965
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: ל'גואלי הדם' של הראי"ה: איה ההגינות?

הודעהעל ידי לייטנר » א' אוקטובר 09, 2016 3:37 pm

פלוריש כתב:ההקפדה לא להשתמש בתנ"ך נוצרי וכדו' - רשום לי שהרב גורן סיפר (עלוני ממרא 188 עמ' צה)

כנראה התכוונת לעלוני ממרא 118.

פלוריש
הודעות: 948
הצטרף: ה' ינואר 15, 2015 6:17 pm
שם מלא: אריאל דוד

Re: ל'גואלי הדם' של הראי"ה: איה ההגינות?

הודעהעל ידי פלוריש » א' אוקטובר 09, 2016 5:26 pm

אכן, לייטנר, תודה.

אגב, במכתב למחברי תורת המלך מאת הרב ישראל אריאל, מצאתי שהביא בשם רבו, הרב יצחק אריאלי, את הדברים החריפים הבאים:
מיד בתום מלחמת ששת הימים נכנסתי לבית הרב יצחק אריאלי זצ"ל - מגדולי הרבנים בירושלים. הרב התעניין ובירר פרטים אודות שחרור ירושלים ומקום המקדש, כן ביקשני לספר על הנופלים - הצנחנים הרבים שנהרגו בקרב.
לפתע, מבלי ששאלתי, אמר לי כהוראה ודבר הלכה: "דע לך! כשאתה בשעת קרב ומלחמה, ואתה רואה לפניך ילד מילדי האויב רץ לקראתך - אל תהסס, תירה בו! אם לא תירה בו מיד, יהרוג אותך עכשיו. אם לא יהרוג אותך עכשיו יהרוג אותך כשיגדל..."
כשאמר את דבריו לא ירדתי לסוף דעתו, אך שמרתי את דבריו בליבי.
חודשים אחדים לאחר שיחתי עמו נקראנו למילואים בבקעת הירדן, לשמור על קו הגבול מול ממלכת ירדן ממזרח, בטרם הוקמה גדר הבטחון.
בלילות נשמעו קולות של משפחות ערביות העושות דרכן בחסות החשיכה מירדן לתחום ישראל. היו אלה משפחות שחזרו לביתן בתום המלחמה, ליריחו רמאללה, שכם וג'נין. אחד התפקידים שהוטלו על החטיבה היה, למנוע את שיבת הפליטים חזרה לביתם. למטרה זו נפרסו מדי פעם מארבים בלילות בוואדיות בהם נהגו הפליטים לחדור ארצה לאורך בקעת הירדן.
ההוראה היתה: בהשמע הקולות - פתח באש.
זאת, למרות הידיעה הברורה שמדובר בגברים נשים וילדים.
נותני הפקודה היו שר הבטחון דאז – משה דיין, הרמטכ"ל יצחק רבין, והמח"ט מוטה גור – אנשים הגונים ושומרי חוק לכל דבר.
איש לא עירער ואמר שמדובר בהרג אנשים חפים מפשע. הכל הבינו שהמדינה עברה מלחמת השמד מול כל צבאות ערב שהכריזו ג'יהאד להשמדת מדינת היהודים, וחובת המדינה להגן על עצמה ולמנוע פלישת אזרחים וגורמים לא רצויים אחרים לתחומה.
http://www.odyosefchai.org.il/TextHome/TextInfo/427

לייטנר
הודעות: 4965
הצטרף: א' אוגוסט 14, 2011 9:42 pm

Re: ל'גואלי הדם' של הראי"ה: איה ההגינות?

הודעהעל ידי לייטנר » ד' יוני 14, 2017 12:16 am

הרב אריאלי בישיבת 'מרכז הרב' בחגיגת יום העצמאות התש"ל (הרב הנקין הי"ד כבר ציין שגם בשנותיו האחרונות השתתף בחגיגות בישיבת 'מרכז הרב', ובכל זאת טוב מראה עיניים בסרטון צבעוני):
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/348352

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11667
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: ל'גואלי הדם' של הראי"ה: איה ההגינות?

הודעהעל ידי איש_ספר » ד' יוני 14, 2017 1:18 am

לייטנר כתב:הרב אריאלי בישיבת 'מרכז הרב' בחגיגת יום העצמאות התש"ל (הרב הנקין הי"ד כבר ציין שגם בשנותיו האחרונות השתתף בחגיגות בישיבת 'מרכז הרב', ובכל זאת טוב מראה עיניים בסרטון צבעוני):
http://www.inn.co.il/News/News.aspx/348352

מישהו (ר"ש שמואלי?) עושה שם קידוש???

המעיין
הודעות: 1219
הצטרף: ג' מאי 04, 2010 12:06 pm

Re: ל'גואלי הדם' של הראי"ה: איה ההגינות?

הודעהעל ידי המעיין » ד' יוני 14, 2017 1:25 am

פלוריש כתב:אכן, לייטנר, תודה.

אגב, במכתב למחברי תורת המלך מאת הרב ישראל אריאל, מצאתי שהביא בשם רבו, הרב יצחק אריאלי, את הדברים החריפים הבאים:
מיד בתום מלחמת ששת הימים נכנסתי לבית הרב יצחק אריאלי זצ"ל - מגדולי הרבנים בירושלים. הרב התעניין ובירר פרטים אודות שחרור ירושלים ומקום המקדש, כן ביקשני לספר על הנופלים - הצנחנים הרבים שנהרגו בקרב.
לפתע, מבלי ששאלתי, אמר לי כהוראה ודבר הלכה: "דע לך! כשאתה בשעת קרב ומלחמה, ואתה רואה לפניך ילד מילדי האויב רץ לקראתך - אל תהסס, תירה בו! אם לא תירה בו מיד, יהרוג אותך עכשיו. אם לא יהרוג אותך עכשיו יהרוג אותך כשיגדל..."
כשאמר את דבריו לא ירדתי לסוף דעתו, אך שמרתי את דבריו בליבי.
חודשים אחדים לאחר שיחתי עמו נקראנו למילואים בבקעת הירדן, לשמור על קו הגבול מול ממלכת ירדן ממזרח, בטרם הוקמה גדר הבטחון.
בלילות נשמעו קולות של משפחות ערביות העושות דרכן בחסות החשיכה מירדן לתחום ישראל. היו אלה משפחות שחזרו לביתן בתום המלחמה, ליריחו רמאללה, שכם וג'נין. אחד התפקידים שהוטלו על החטיבה היה, למנוע את שיבת הפליטים חזרה לביתם. למטרה זו נפרסו מדי פעם מארבים בלילות בוואדיות בהם נהגו הפליטים לחדור ארצה לאורך בקעת הירדן.
ההוראה היתה: בהשמע הקולות - פתח באש.
זאת, למרות הידיעה הברורה שמדובר בגברים נשים וילדים.
נותני הפקודה היו שר הבטחון דאז – משה דיין, הרמטכ"ל יצחק רבין, והמח"ט מוטה גור – אנשים הגונים ושומרי חוק לכל דבר.
איש לא עירער ואמר שמדובר בהרג אנשים חפים מפשע. הכל הבינו שהמדינה עברה מלחמת השמד מול כל צבאות ערב שהכריזו ג'יהאד להשמדת מדינת היהודים, וחובת המדינה להגן על עצמה ולמנוע פלישת אזרחים וגורמים לא רצויים אחרים לתחומה.
http://www.odyosefchai.org.il/TextHome/TextInfo/427


וודאי נאמר כלפי המלעיזים. אבל עדיין מצחיק.
דברי הרב אריאלי לעומת זאת חשובים.

חלמישצור
הודעות: 2021
הצטרף: ב' יולי 04, 2016 11:55 am
שם מלא: צוריאל חלמיש

Re: ל'גואלי הדם' של הראי"ה: איה ההגינות?

הודעהעל ידי חלמישצור » ד' יוני 14, 2017 2:22 am

איש_ספר כתב:מישהו (ר"ש שמואלי?) עושה שם קידוש???

כאן עיקר 'הדין' (http://www.yeshiva.org.il/ask/12220) וכאן בהע' 14 ניסיון לחדש 'מנהג' כזה (http://www.daat.ac.il/daat/ezrachut/harabanut3-2.htm וראה להלן). אגב בספר 'אתחלתא היא' כרך ב, בערך על רבי יוסף גנאסיא, אב"ד בוקנסטנטין, מספר חותנו שנהג להוציא יין מיוחד לכבוד חגיגת יום העצמאות. גם על האדמו"ר מטולנא, שם בערכו, מובא שצייווה לשתות לחיים לחיים ביום העצמאות.

אמנם חיפוש מהיר בעתונות מגלה שהיו גם היו 'מקדשים' בציבור ביום העצמאות. עדות ראשונה, כך נדמה היא מטריפולי שנת תש"ט (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=80631B32). בחיפוש מהיר מצאתי עדויות על קידושים גם בירושלים בתשי"ז (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=ECD2BB25) ותש"כ - "בכל בית כנסת ייערך קידוש אחר התפילה" (כאן http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=064179B2 וכאן http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=00972D4E); בבני ברק בתשי"ג (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=C3EADA80) תשי"ט (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=2260EEE8) ותשכ"ו -"קידוש המוני" (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=50E8585A); בתל אביב בתש"י (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=4AB23C43), תשי"ד (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=9EE2D73A) ותשכ"א (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=3A2DF75D); בחיפה בתשי"א (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=FC183617) ותשכ"א (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=08F44A28); בחולון ובהרצליה בתשי"ג (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=BEF9B8FA); בקיבוצי עמק בית שאן בתשי"ב (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=AED341F7); בראשון לציון בתשט"ו (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=B551291B); ובהרצליה בתשי"ד (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=65114CCE).

ידיעות מיוהע"צ שנת תשט"ו, על מה שניסו לחדש במתכונת המועד, בין השאר קידוש על היין (כאן http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=E4CE660B כאן http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=9F1E3578 וכאן http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=99FC5018). כאן ניצנים ראשונים, כנראה, של הרעיון (http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/ ... k=66624383).



חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 63 אורחים