מרן הגאון בעל אבן האזל זי"ע

צפונות · הודעהעל ידי **צפונות** » ה' פברואר 28, 2019 1:14 am

האם ידוע למישהו היכן אוכל למצוא מאמר במוסר של האבן האזל?

גביר · הודעהעל ידי **גביר** » ה' פברואר 28, 2019 8:50 am

אולי כדאי לפנות לנכדו ר' ידעאל, שבמשך שנים אסף כל פרור מידע עליו [עזב לאחרונה לבני ברק ואיני יודע היכן הוא גר שם, מ"מ אם יוכל מר ליצור אתו קשר מן הסתם ישמח לעזור בזה]

צפונות · הודעהעל ידי **צפונות** » ה' פברואר 28, 2019 9:31 am

גביר כתב:אולי כדאי לפנות לנכדו ר' ידעאל, שבמשך שנים אסף כל פרור מידע עליו [עזב לאחרונה לבני ברק ואיני יודע היכן הוא גר שם, מ"מ אם יוכל מר ליצור אתו קשר מן הסתם ישמח לעזור בזה]

יישר כח,
היאך אוכל להשיג את הנ"ל?

חלמישצור · הודעהעל ידי **חלמישצור** » ג' יוני 04, 2019 12:55 am

מתפעל כתב:מודה, עם הגר"א קוטלר והרב הרצוג. לא זיהית? בין הגר"א קוטלר והגרא"ז, הגאון רבי יצחק מאיר בן מנחם פאצ'ינר, חתן הגרא"ז. התמונה אם אני זוכר נכון, בחנוכת הבית לישיבת הדרום של בנו רבי צבי יהודה מלצר. יישר כח על התמונות

התיארוך והמיקום מובא גם בספר הרב מבריסק א, עמ' 584

חלמישצור · הודעהעל ידי **חלמישצור** » ה' יוני 20, 2019 3:31 pm

הנחת אבן פינה לשכונת עץ חיים, ל"ג בעומר תרצ"ד (ראו לעיל, וכן בדברי הרב איתם הנקין הי"ד במקו"א ובספרו להכות שורש, עמ' 45).

כעת התמונה באיכות מצוינת (ניתן להוריד או לפתוח בכרטיסייה חדשה). מימין לשמאל: הרב יהודה ליב לנדא (יושב, עם משקפיים שחורות), שלמה וולפסון (הנדבן, עומד עם עניבת פרפר), הראי"ה קוק, ר' איסר זלמן מלצר, הרב יונתן בנימין הלוי הורביץ. מאחורי ראז"מ עומד ליבוש שוכמן. נוכל לזהות אישים נוספים בתמונה?

: 1.png (3.72 MiB) נצפה 6949 פעמים

חלמישצור · הודעהעל ידי **חלמישצור** » ה' יוני 20, 2019 3:56 pm

נוסיף כאן תמונה נוספת, משופעת דמויות שנכחו באירוע. רואים כאן את ר' יחיאל מיכל טוקצ'ינסקי, ר' שלמה זלמן זלזניק, דומני ר' ישעיה וינוגרד. מי עוד?

: 2.png (3.79 MiB) נצפה 6935 פעמים

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » א' יוני 23, 2019 5:22 am

וואו, תמונות מדהימות, יישר כח.

חלמישצור · הודעהעל ידי **חלמישצור** » א' יוני 23, 2019 1:05 pm

תודה רבה. ומה עם כמה זיהויים חדשים?

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » ב' יוני 24, 2019 5:38 am

לו היו לי זיהויים, היית שומע ממני. גם חלק מהזיהויים שלך לא ידעתי. חזק וברוך.

דעת_האברך · הודעהעל ידי **דעת_האברך** » ב' יולי 08, 2019 1:54 am

נאה להבחין איך בהרבה תמונות שהובאו כאן נראה הגרא"ז בפנים מאירות ובבת חיוך על פניו, בגדר חכמת אדם תאיר פניו.

שמעתי מהגאון רבי צבי קושלבסקי ראש ישיבת היכל התורה שכאשר היה בחור צעיר כבן 15 חשקה נפשו מאד לשוחח בלימוד עם הגראז"מ, ובירר מתי אפשר לגשת אליו ולדבר איתו. אמרו לו שאחרי מנחה כשהגרא"ז חוזר לביתו זהו זמן טוב להתלוות אליו ולשוחח. הוא אכן ניגש לגראז"מ אחרי התפילה וביקש להתלוות אליו, ואמר לו בדרך תירוץ על רמב"ם מוקשה מאד. ר' איסר זלמן מאד נהנה מהתירוץ ואמר לו, גם לי יש תירוץ על הרמב"ם הזה, אבל התירוץ שלך יותר טוב משלי!
כאשר הגיעו לביתו של הגראז"מ ביקש ממנו הגראז"מ לעלות איתו לבית [הגרצ"ק אמר שהוא זוכר את המדרגות התלולות והרעועות שהיה ממש "פחד פחדים" לעלות בהם], ואז פנה הגרא"ז לאשתו ואמר לה 'ביילא הינדא, יש כאן בחור שאמר תירוץ נפלא על רמב"ם, התוכלי להביא לו כוס תה?', והיה ניכר שעשה כל זאת כדי לחבב עליו את התורה ולהגדיל ערכו בעיניו.
[אחר כך הגרא"ז התעניין בו ובמצבו ושמע ממנו שהוא עומד לנסוע לארצות הברית, וביקש ממנו לעשות איזה שליחות לחתנו רבי אהרון קוטלר].

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' יולי 17, 2019 2:23 pm

חוברת לזכרו של רצ"י מלצר מאת ידידנו רבי עמיחי כנרתי שליט"א

הרב צבי יהודה מלצר זצ''ל.pdf: (1.29 MiB) הורד 494 פעמים

פרנקל תאומים

איש_ספר כתב:חוברת לזכרו של רצ"י מלצר מאת ידידנו רבי עמיחי כנרתי שליט"א
הרב צבי יהודה מלצר זצ''ל.pdf

חוברת מעניינת מאד, חמרא למריה וטיבותא לשקיא.

אמנם הובאו בחוברת דברים מגב' אחת בשם הניה אשר ניכר שהם שבויים עמוקות בקונספציה ה"מגיירת" את כולם לציונות הדתית:

"בין מכתבי ההמלצה הרבים שהגיעו היה גם מכתבו של הרב איסר זלמן מלצר,
ראש ישיבת "עץ חיים" בירושלים, ידידו וחברו של הראי"ה קוק. אדם בעל דעות
ציוניות, תומך נלהב ביישוב הארץ, שהיה דמות מוערכת גם אצל החרדים. הרב
מלצר ממליץ במכתבו על בנו, הרב צבי יהודה מלצר, כ"איש צעיר לימים שיוכל
להבין צרכי העדה בעת הזאת, לדרוש ולהטיף לפני הציבור, למשוך את לב הצעירים
ולקרבם לתורת ד'"..."

מילא "ידידו וחברו של הראי''ה קוק", מה שנכון נכון, אם כי ההדגשה הזו שלא מן העניין מנסה מן הסתם לרמוז כביכול על הסכמה רעיונית ביניהם בענייני השעה דאז, אע''פ שלמיטב ידיעתי אין ראיה להסכמה שכזאת.
אבל "אדם בעל דעות ציוניות, תומך נלהב ביישוב הארץ, שהיה דמות מוערכת גם אצל החרדים"...
ממש פלא נשגב על החרדים שהגראז''מ היה דמות מוערכת גם אצלם.. ולא זו בלבד אלא שהם אף נאותו להעמידו בראש "מועצת גדולי התורה" של ''אגודת ישראל" שלהם.. תנועה בה היה חבר ופעיל במשך כל שנותיה...

ואח''כ רוטנים על הגיוגרפיות והטיות הסטוריות של החרדים...

כמו''כ, מעניין אם דבריה של הרבנית עמיטל (בעניין 'מדרשיית נעם') על כך שאביה רצה ''חינוך של השכלה'' בנוסף ללימוד גמ' נכתבו מתוך ידיעה ברורה, או שמא הוא רק רצה לקרב את לב הנוער לתורה ולשם כך לא היה מנוס מלפתוח מוסד המשלב גם לימודי חול, ע''מ שהתלמידים יאותו לבוא ושהוריהם יאותו לשלחם (כמו שבעצם כותב גם הבן שלה, ר' יואל, בהמשך).

בולט לעין ההבדל בין תיאוריו של ר' ידעאל מלצר ובין תיאוריה של הרבנית עמיטל. למשל, בתיאור על אמם, ר' ידעאל מספר על "הרבנית הצדקת" שעסקה במעשי חסד למען הכלל והפרט ו"שהיא אשר הגתה את רעיון הקמת גני הילדים של "בית יעקב" בארץ ישראל והיתה הגננת הראשונה של רשת זו בירושלים, ולאחר מכן היתה הגננת הראשונה ב"בית יעקב" בתל אביב" (!..). ש''משנבחר אאמו"ר לכהן כרבה של פרדס חנה ארגנה פתיחת מטבח כשר לפועלי המושבה", וש''משעלה אבא זצ"ל לכהן כרבה הראשי של רחובות ארגנה אף במקום זה את הנשים החרדות לדבר ה' למעשי צדקה וחסד. הוד והדר בכל פעולותיה ויהללוה בשערים מעשיה".

ואילו הרבנית עמיטל מספרת לנו על כך ש"היא סיימה את לימודיה בגימנסיא הרוסית בעיר מגוריה בהצטיינות. אחר כך למדה בסמינר לגננות בעיר אודסה, ועל כך ש"היתה פעילה מאד גם בארגון הנשים של הפועל המזרחי".

ובהקשר הזה מעניין לציין את שנכתב במק''א בחוברת מתוך מאמרו של הרב קוקיס זצ''ל המעיד בשם הגרצ''י מלצר:
"בבית מרן אאמו"ר זצוק"ל בעיר סלוצק בשעת סעודת שמחה של מצוה, עמד יהודי אחד ר' יקותיאל שמו ליד החלון הפונה לרחוב, והתייפח בבכי מר עד שכל גופו רעד. אאמו"ר זצוק"ל מיהר אליו ושאלו, מה קרה? והוא ענה: ילדי ישראל, הרי היו יכולים להגיע לעולמות עליונים, והם יורדים רח"ל לשאול תחתיות. זה היה כאשר ראה ילדי ישראל תלמידי הגימנסיא הממשלתית בעיר הולכים במאורגן במדים המיוחדים להם ביחד עם מוריהם. הרב מלצר היה מסיים במילים אלו: מקרה זה נשאר בזכרוני ועשה עלי רושם עז, עד היכן מגעת מידת הרחמים של אדם מישראל על הסוטים מדרכי השם".

גימנסיא-גימנסיא לגזירה שווה..

...................................
נ''ב: תיקנתי את הטעות שלי, בעקבות הערות ידידיי.

הפצת המעיינות

פרנקל תאומים כתב: ניכר שהיא שבויה עמוקות בקונספציה ה"מגיירת" את כולם לציונות הדתית

צריך להבין אותם. יש להם מחסור ברבנים. לצורך זה גם לוקחים תלמיד חכם כרבי ראובן מרגלית ז"ל ומשדרגים אותו לא' מגדולי הדור.

קראקובער · הודעהעל ידי **קראקובער** » ה' יולי 18, 2019 5:03 pm

כותרת בעיתון בשבע:

הרב שריה דבליצקי זצ"ל היה בקשר עם חוגי הציונות הדתית ובכל זאת בין הרבבות שליוו את מסע הלוויה היו גם מנהיגי הציבור החרדי
דביר עמר , ז' באב תשע"ח 19/07/18 14:43 | עודכן: 15:33

חלמישצור · הודעהעל ידי **חלמישצור** » ה' יולי 18, 2019 5:15 pm

אחר ההזדהות הכמעט מלאה עם דברי הרב פ"ת, הרי סדנא דארעא חד הוא ואין חדש תחת השמש. זכורני שאחר לווית בעל ציץ אליעזר קראתי באחד מעיתוני היראים דיווח שהשתתפו במסע הלוויה גם מחוגי הצה"ד, 'המכירים את הרב מספרו הלכות מדינה' וכיוצ"ב. אך למותר לפרט לכאן או לכאן הטעיות וקטנות מוחין. לא נאבד עולמנו מפני השוטים או השוגגים.

אגב, ביחס לתהלוכות הנז', יעויין מה שציינתי כאן, על יחסו של הרי"ח זוננפלד:

יצאתי פעם בלויתו מבית החולים "שערי צדק" בט"ו בשבט. ראיתי מרחוק תהלוכת תלמידי בתי הספר של החפשים הולכת ומתקרבת אלינו, בנים ובנות, נערים ונערות עם דגל הציונים בראש כל קבוצה, ושירים עברים בפיהם. הם צעדו בשורות של ארבעה-ארבעה, ממלאים את רוחב הרחוב, והקהל נדחק אל המדרכות. אני יודע שמחזה של כמה אלפים ילדים וילדות בתי הספר החפשים הצועדים בתהלוכה בלתי צנועה ותערובת, יצערו את הגרי"ח זוננפלד, ועל כן אמרתי לו: תהלוכת ילדי בתי הספר באה, אולי רוצה רבי לחזור אל בנין בית החולים? "לא", היתה תשובתו, "וכי לא ילדי ישראל הם?" הוא נשען על כתפיו, גם אנו ככל הקהל נדחקנו לצדי הרחוב. התהלוכה עוברת קבוצות-קבוצות, כל בית ספר לעצמו, וקול השירה פולח את האויר. אני רואה את ר' חיים זוננפלד ממלל בשפתיו, ואני מטה אזני ושומע כשהוא אומר וחוזר ואומר: "יוסף ד' עליכם, עליכם ועל בניכם, ברוכים אתם לד', יוסף ד' עליכם וכו'", עד שכל התהלוכה עברה על פניו (על חומותיך ירושלים, עמ' קיד-קטו).

בברכה המשולשת

פרנקל תאומים כתב:
איש_ספר כתב:חוברת לזכרו של רצ"י מלצר מאת ידידנו רבי עמיחי כנרתי שליט"א
הרב צבי יהודה מלצר זצ''ל.pdf

חוברת מעניינת מאד, חמרא למריה וטיבותא לשקיא.

לגבי דבריה של הרבנית מ''ע תחי', במחילת כבודה, ניכר שהיא שבויה עמוקות בקונספציה ה"מגיירת" את כולם לציונות הדתית:

"בין מכתבי ההמלצה הרבים שהגיעו היה גם מכתבו של הרב איסר זלמן מלצר,
ראש ישיבת "עץ חיים" בירושלים, ידידו וחברו של הראי"ה קוק. אדם בעל דעות
ציוניות, תומך נלהב ביישוב הארץ, שהיה דמות מוערכת גם אצל החרדים. הרב
מלצר ממליץ במכתבו על בנו, הרב צבי יהודה מלצר, כ"איש צעיר לימים שיוכל
להבין צרכי העדה בעת הזאת, לדרוש ולהטיף לפני הציבור, למשוך את לב הצעירים
ולקרבם לתורת ד'"..."

מילא "ידידו וחברו של הראי''ה קוק", מה שנכון נכון, אם כי ההדגשה הזו שלא מן העניין מנסה מן הסתם לרמוז כביכול על הסכמה רעיונית ביניהם בענייני השעה דאז, אע''פ שלמיטב ידיעתי אין ראיה להסכמה שכזאת.
אבל "אדם בעל דעות ציוניות, תומך נלהב ביישוב הארץ, שהיה דמות מוערכת גם אצל החרדים"...
ממש פלא נשגב על החרדים שהגראז''מ היה דמות מוערכת גם אצלם.. ולא זו בלבד אלא שהם אף נאותו להעמידו בראש "מועצת גדולי התורה" של ''אגודת ישראל" שלהם.. תנועה בה היה חבר ופעיל במשך כל שנותיה...

ואח''כ רוטנים על הגיוגרפיות והטיות הסטוריות של החרדים...

לפי הבנתי בחלוקת הדוברים בחוברת, הדברים המשעשעים הנ"ל לא נאמרו על ידיה אלא על-ידי אשה בשם הניה מקיבוץ בארות יצחק (שמן הסתם לא ידעה יותר מדי על מרן הגרא"ז וכתבה לפי מה שהיא קלטה)

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ו' יולי 19, 2019 1:37 am

בברכה המשולשת כתב:
פרנקל תאומים כתב:
איש_ספר כתב:חוברת לזכרו של רצ"י מלצר מאת ידידנו רבי עמיחי כנרתי שליט"א
הרב צבי יהודה מלצר זצ''ל.pdf

חוברת מעניינת מאד, חמרא למריה וטיבותא לשקיא.

לגבי דבריה של הרבנית מ''ע תחי', במחילת כבודה, ניכר שהיא שבויה עמוקות בקונספציה ה"מגיירת" את כולם לציונות הדתית:

"בין מכתבי ההמלצה הרבים שהגיעו היה גם מכתבו של הרב איסר זלמן מלצר,
ראש ישיבת "עץ חיים" בירושלים, ידידו וחברו של הראי"ה קוק. אדם בעל דעות
ציוניות, תומך נלהב ביישוב הארץ, שהיה דמות מוערכת גם אצל החרדים. הרב
מלצר ממליץ במכתבו על בנו, הרב צבי יהודה מלצר, כ"איש צעיר לימים שיוכל
להבין צרכי העדה בעת הזאת, לדרוש ולהטיף לפני הציבור, למשוך את לב הצעירים
ולקרבם לתורת ד'"..."

מילא "ידידו וחברו של הראי''ה קוק", מה שנכון נכון, אם כי ההדגשה הזו שלא מן העניין מנסה מן הסתם לרמוז כביכול על הסכמה רעיונית ביניהם בענייני השעה דאז, אע''פ שלמיטב ידיעתי אין ראיה להסכמה שכזאת.
אבל "אדם בעל דעות ציוניות, תומך נלהב ביישוב הארץ, שהיה דמות מוערכת גם אצל החרדים"...
ממש פלא נשגב על החרדים שהגראז''מ היה דמות מוערכת גם אצלם.. ולא זו בלבד אלא שהם אף נאותו להעמידו בראש "מועצת גדולי התורה" של ''אגודת ישראל" שלהם.. תנועה בה היה חבר ופעיל במשך כל שנותיה...

ואח''כ רוטנים על הגיוגרפיות והטיות הסטוריות של החרדים...

לפי הבנתי בחלוקת הדוברים בחוברת, הדברים המשעשעים הנ"ל לא נאמרו על ידיה אלא על-ידי אשה בשם הניה מקיבוץ בארות יצחק (שמן הסתם לא ידעה יותר מדי על מרן הגרא"ז וכתבה לפי מה שהיא קלטה)

כך נראה. הניה מפרדס חנה.
אגב, למי שמתעקש לחפש טעות בדברי הרבנית עמיטל. היא ציינה שכשגרו בת"א, אביה לימד בישיבת 'הרב עמיאל' בכיתות ה-ח ואח"כ בישיבת היישוב החדש. אכן, כיתות ה-ח נקראו 'ישיבת ת"א' וזה מוסד שהוקם ע"י הרב עמיאל. את ישיבת היישוב החדש (שלימים נקראה על שמו) הקים כמסגרת המשך לישיבת ת"א הנ"ל.

מחולת המחנים

איש_ספר כתב:חוברת לזכרו של רצ"י מלצר מאת ידידנו רבי עמיחי כנרתי שליט"א
הרב צבי יהודה מלצר זצ''ל.pdf

מהו ההסבר שהן הגרא"ז מלצר והן הראי"ה קוק קראו שמות לבניהם על שם רבם הנצי"ב מוולוז'ין רק בשם צבי יהודה, ללא השם נפתלי?
אולי משום שהנצי"ב כונה ר' הירש ליב.

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » א' יולי 21, 2019 1:26 am

הראי"ה לא קרא לבנו ע"ש הנצי"ב.
א. הרצי"ה נולד בשנת התרנ"א, והנצי"ב חי כשנה וחצי אח"כ.
ב. אחיו של האדר"ת - חמיו של הראי"ה - סבו של הרצי"ה נקרא צבי יהודה, וא"ש.

בברכה המשולשת

נתבקשתי להכניס:

במחילה, בעמוד 22 יש כוכביות שמפסיקות בין הדברים, כמו בכל החוברת, ואין אלו דברי הרבנית עמיטל.
אולי התביעה כלפי, שהיתי צריך לשים לב ולצנזר הגדרה לא מדוייקת, אבל עכ"פ לרבנית עמיטל אין שום קשר לדברים.
עמיחי כנרתי

פרנקל תאומים

בברכה המשולשת כתב:נתבקשתי להכניס:

במחילה, בעמוד 22 יש כוכביות שמפסיקות בין הדברים, כמו בכל החוברת, ואין אלו דברי הרבנית עמיטל.
אולי התביעה כלפי, שהיתי צריך לשים לב ולצנזר הגדרה לא מדוייקת, אבל עכ"פ לרבנית עמיטל אין שום קשר לדברים.
עמיחי כנרתי

תיקנתי בגוף ההודעה שלי לעיל. יש''כ.

נדמה לי שבאמת יש קצת מקום לטעות במקומות שונים בחוברת בנושא הזה של ייחוס הדברים לאומרם, היות שלעיתים ה''בשם אומרו'' מופיע רק בשולי הדברים, וגם בתחילת הדברים אין כותרת נפרדת המחלקת בינם ובין הדברים שהובאו לפניהם.

פרנקל תאומים

מחולת המחנים כתב:מהו ההסבר שהן הגרא"ז מלצר והן הראי"ה קוק קראו שמות לבניהם על שם רבם הנצי"ב מוולוז'ין רק בשם צבי יהודה, ללא השם נפתלי?
אולי משום שהנצי"ב כונה ר' הירש ליב.

לייטנר כתב:הראי"ה לא קרא לבנו ע"ש הנצי"ב.
א. הרצי"ה נולד בשנת התרנ"א, והנצי"ב חי כשנה וחצי אח"כ.
ב. אחיו של האדר"ת - חמיו של הראי"ה - סבו של הרצי"ה נקרא צבי יהודה, וא"ש.

כתבתי באשכול על הגר''י אדלשטיין זצוק''ל:

הערה שלא מן העניין: מהיכן הגיע הצירוף "צבי יהודה"? נדמה שהוא היה די נפוץ במזרח אירופה, ע"ע הנצי"ב (נפתלי צבי יהודה), הג"ר צבי יהודה רבינוביץ' תאומים אב"ד ראגוליי (תאומו של האדר"ת), הג"ר צבי יהודה לאו סבו של יבל"ח הגרי"מ (חתנו של ה'מנחת ש"י' ממונסטריץ'), והנה גם אביהם של האחים אדלשטיין הג''ר צבי יהודה אדלשטיין.

חלמישצור · הודעהעל ידי **חלמישצור** » ב' יולי 29, 2019 5:40 pm

ארכיון המדינה: ר' שניאור קוטלר המתגורר בבית סבו ר' איסר זלמן מלצר במפקד התושבים תש"ז (כאן, עמ' 38)

: ר' שניאור קוטלר - מפקד התושבים היהודים בירושלים תשז38.png (552.14 KiB) נצפה 5809 פעמים

חלמישצור · הודעהעל ידי **חלמישצור** » ד' יולי 31, 2019 8:38 pm

"בשיחותיי עמו אני בונה ישיבות"
הרב צבי יהודה מלצר היה אדם בלתי שגרתי שנהג בהנהגות לא מקובלות, לא נכנע למוסכמות ולא שעה למה שיאמרו עליו ברחוב. 50 שנה לפטירתו
מאת יואל עמיטל כ״ח בתמוז ה׳תשע״ט (31/07/2019)
https://www.makorrishon.co.il/shabbat/157987/

אמת ללא פשרות, ביטחון ואמונה שלמה, אהבת ישראל בכלל ואהבת החסד בפרט – במשפט זה ניתן לתאר את חייו של סבי, הרב צבי יהודה מלצר. הרב היה חניך תנועת המוסר, תלמידו של הרב יוסף יוזל הורביץ, "הסבא מנובהרדוק", שעליו אמר פעם הרב שהוא אביו הרוחני.

הרב צבי יהודה מלצר, בנו של רבי איסר זלמן מלצר, שהיה ראש ישיבת עץ חיים בירושלים, נולד בעיר מיר בליטא בשנת תרנ"ט ועלה לארץ בשנת תרפ"ה (1925). כיהן כרבה של פרדס חנה, ובה פתח ישיבה גבוהה והיה ממייסדי מדרשית נועם. לאחר מכן שימש ברבנות בעיר רחובות, וייסד בה ובבאר שבע את בתי הדין הרבניים. בנוסף, ייסד בה ישיבה גבוהה וכן את ישיבת הדרום ואת הסמינר למורים (בשמו היום "מורשת יעקב").

: 3333.jpeg (91.67 KiB) נצפה 5743 פעמים

הרב צבי יהודה מלצר. צילום: באדיבות נכדו, הרב יואל עמיטל

הרב מלצר היה ציוני בהשתייכותו התנועתית ונמנה על רבני הפועל המזרחי. באורחות חייו היה אדם בלתי שגרתי. כחסיד של שיטת המוסר בנובהרדוק נהג בהנהגות לא מקובלות, לא נכנע למוסכמות ולא שעה למה שיאמרו עליו ברחוב. הוא נהג, למשל, לחבוש בקיץ מגבעת קש לבנה ולא מגבעת שחורה כמקובל בעולם הרבני, אף בשנים ששימש אב בית הדין ברחובות. לא פעם הוא נהג לעלות כטרמפיסט על עגלה המונהגת על ידי סוסים, ולא חס על מעמדו המכובד כרב.

פיתוח רוחני בפרדס חנה
כחניך נוברהדוק, האיסור "לא תגורו מפני איש" היה מוטבע בו ושגור על פיו. מעשה שסופר עליו, שלאחר קום המדינה באו כל דייני בתי הדין בארץ אל נשיא המדינה. כשנכנס הנשיא כולם עמדו בפניו ביראת כבוד תוך התבטלות עצמית. אז פתח הרב מלצר ואמר: אדוני הנשיא, היום יום שלישי בשבת והשיר של יום הוא "מזמור לאסף, אלוהים ניצב בעדת אל בקרב אלוהים ישפוט", ואין אלוהים אלא דיינים. יראה כבוד הנשיא במחיצת מי הוא עומד.

לרבה של פרדס חנה נבחר בשנת תרצ"ו. מיד עם בואו למושבה ארגן בבית הכנסת בכל יום מניין לתפילת שחרית, כמו גם שיעורי תורה לגברים ונשים. את משחקי הכדורגל שהיו בשבתות במרכז המושבה הוא הצליח להפסיק.

באותה תקופה למדו בבית הספר המקומי בפרדס חנה כל ילדי היישוב יחד‮, ‬ללא קשר לזרם הדתי שאליו השתייכו המשפחות‮. באחד הימים לחצו עליו הורים לפתוח בית ספר נפרד דתי. הרב מלצר פנה לחזון איש בשאלה האם לעשות כן, שכן אז ילדי הפועלים לא יקבלו לימודי יהדות. הרב מלצר סיפר שהחזון איש קם, הסתובב בחדרו בחוסר שקט ואמר לו שזו שאלה שהוא אינו יכול להכריע בה, ורק לרב המקום יש הסיעתא דשמיא להכריע בשאלה קשה זו. לבסוף נוצרה הסכמה שתהיה בבית הספר משרה וחצי של מורה דתי, ושמדי בוקר תהיה תפילה קצרה שבה ישתתפו הילדים שירצו‮, ‬ולאחר ארוחת העשר ‬כל התלמידים יאמרו יחד את ברכת המזון‮. ‬לשם כך נדרשו כל הבנים להביא לבית הספר כיסוי ראש כל שהוא‮ – ‬כיפה‮, ‬כובע ברט או כובע טמבל.‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬

הרב מלצר סבר שיש צורך לייסד ישיבה שבה ילמדו לימודי חול. הוא פנה לארגון "נוער מזרחי" שנוסד על ידי ישראל סדן ומיכאל צור, ולאחר דיונים ובירורים נחתם איתם הסכם להקמת ישיבה שתיקרא "מדרשיית דרכי נע"ם". באותן שנים הקים גם את "ישיבת קלצק", כהמשך לישיבה שבה שימש משגיח בחוץ לארץ אצל אביו וגיסו הרב אהרון קוטלר.

מסופר כי בעת לימודיו אצל הסבא מנוברהדוק היה רבו משוחח עמו בכל בוקר לאחר תפילת שחרית במשך כשלושת רבעי שעה‮. ‬היו מבני הישיבה שפנו לרבי יוזל בטענה שהוא מקדיש זמן רב מדי לבחור אחד‮, ‬כשבזמן זה היה יכול לשוחח עם מספר בחורים‮. ‬השיב להם רבי יוסף יוזל שבזמן זה הוא אינו מדבר עם יחיד אלא עם רבים‮. "‬בשיחותיי עמו הנני בונה ישיבות‮". ‬לימים התקיימו דברי הרב יוזל במלואם‮.‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬‬

שירות צבאי עם הישיבה
בשנת תש"ז נבחר הרב מלצר לכהן כרבה הראשי של רחובות, ולשם העביר את ישיבת קלצק. בין הר"מים שהיו בישיבה נמנו הרב מנחם מן שך, שלאחר מכן עמד בראש ישיבת פוניבז' בבני ברק, הרב אלימלך בר שאול, שהיה רבה של רחובות אחרי הרב מלצר, והרב יצחק קוליץ שהיה לאחר שנים רבה של ירושלים. ברחובות ייסד הרב מלצר את ישיבת הדרום ואת בית הדין הרבני. הממונה על בתי הדין בסוכנות התנגד למהלך באופן נחרץ אולם הרב מלצר בתקיפותו אילץ אותו לאשר את הקמת בית הדין. לאחר שהרב ראה שבין הנזקקים לבית הדין ברחובות נכללים אנשים מכל דרום הארץ, כולל אילת ובאר שבע, הקים את בית הדין בבאר שבע, הפעם למרות התנגדותו הנחרצת של שר הדתות.

בראותו שאנשים שולחים את ילדיהם לבתי ספר שאינם דתיים מתוך טענה שבבתי הספר הדתיים רבים מן המורים אינם מוסמכים, פתח הרב מלצר סמינר למורים, ובו המשיכו בוגרי הישיבה התיכונית את לימודיהם. ביוזמת חתנו, אבי – הרב יהודה עמיטל, אז ר"מ בישיבת הדרום, הגיע להסדר עם משרד הביטחון על שילוב של שירות צבאי עם הלימודים בישיבה ובסמינר, שלאחר ימים נקבע שמו: "הסדר".

הרב מלצר היה ידוע במידת הביטחון, באהבת חסד ובעזרה לרבנים שהגיעו בשנים הראשונות למדינה לקבל משרת רבנות. הוא גם היה ידוע בתקיפותו הרבה בדברים שחשב שהם נכונים וצודקים.

: 4444.jpeg (71.26 KiB) נצפה 5743 פעמים

הרב צבי יהודה מלצר. צילום: באדיבות נכדו, הרב יואל עמיטל

באחד הכינוסים של אספת הנבחרים בשנת תש"ח, מעט לפני הקמת המדינה והכנסת, נשא את הנאום המרכזי דוד בן גוריון, ובתוך דבריו אמר: "עובדות היסוד עומדות לימיננו: המצוקה היהודית, שממת הארץ, קשרינו לארצנו, כוחותינו היוצרים שהביאונו עד הלום". כאן שיסע אותו בקריאת ביניים הרב מלצר, שנזדמן לאותה ישיבה, באומרו: "גם הבטחתו של אלוהים". בן גוריון ענה לו "לא 'גם', אלא זה קודם לכול". אחרי הדיון פנה הרב מלצר לבן גוריון ושאלו – אם זה "קודם לכול" מדוע לא להזכיר זאת? דוד בן גוריון ענה שגם הקונה מעיל בחנות לא חייב לומר למוכר מנין הכסף שהוא משלם לו.

בשנת תשי"ד, לאחר פטירת אביו, אושפז הרב עקב אירוע לבבי. לאחר שבחדרו נפטרו שלושה חולים בזה אחר זה קיבל שלושה התקפי לב בזה אחר זה. הרב הפציר ברבי אריה לוין, שביקרו מדי יום, לעשות את גורל הגר"א. הרב אריה לוין הביא את ספר התנ"ך, והפסוק שעלה בגורל היה הפסוק שנאמר לחזקיהו המלך בחוליו: "וְהֹסַפְתִּי עַל יָמֶיךָ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה" (מלכים ב כ, ו). ואכן, הרב נפטר לאחר חמש עשרה שנים בשיא כוחו, לקראת שנתו השבעים ואחת, בט"ו תמוז תשכ"ט, ונקבר בהר המנוחות בירושלים. ליד חלקת הקבר שקנה בחייו נקבר קודם לכן מורו הרב יוסף יוזל הורוביץ, "הסבא מנוברהדוק", שעצמותיו הועלו לארץ.

נוטר הכרמים · הודעהעל ידי **נוטר הכרמים** » ד' יולי 31, 2019 9:33 pm

אשתדל להגיב ברוח הימים - בעדינות.

אנכי הק' גדלתי על ברכי סיפורי העיר רחובות.

סבי זצ"ל ועמו עוד מבני משפחתו אחיות וגיסים עלו ארצה לאחר שחוו את מאורעות השואה וגולת סיביר, והתיישבו ברחובות, תחילה בכל מיני צריפים, ולאחר מכן במשכן קבע בתוככי שיכון פא"י.

הרב מלצר זצ"ל היה בקשר הדוק עמם. לשמחת הבר מצוה של דודי שיחי' הגיע הרב מלצר ממרחק, ונהנה עד מאוד מדרשתו של אבי שיחי' - אחיו הצעיר בכמה שנים. כמדומני ששימש גם כסנדק אצל מי מביניהם.

סיפורים שונים לגמרי מהמובאים ומודגשים לאורך האשכול והחוברת, כנראה שיש כמה פנים לאותו דיוקן אצילי ומרומם. בכל אופן, חשוב להסתייג מהחיבוק המגזרי המסוים.

אגב, אבי סיפר לי שאותו נכד המצוטט הרבה, הרב יואל עמיטל שיחי', היה בן כיתתו, בתלמוד תורה של החינוך העצמאי - היחיד באותם ימים. בהגיעם לכתה ח', אבי שיחי' היה בפרשת דרכים בין ישיבת 'קול תורה' ל'הישוב', כאשר לבסוף גבר עליו לחץ ההורים הדואגים את דאגת עתיד הפרנסה לכיוון הישוב, ואילו דווקא יואל הלך ל'קול תורה'...
אבל אחרי קול תורה התהפכו היוצרות...

לייטנר · הודעהעל ידי **לייטנר** » ד' יולי 31, 2019 10:35 pm

התהפכו היוצרות, כי מאותו רגע הרב יואל עמיטל הלך ללמוד באוניברסיטה?

בן ירושלים

הרב מלצר סבר שיש צורך לייסד ישיבה שבה ילמדו לימודי חול. הוא פנה לארגון "נוער מזרחי" שנוסד על ידי ישראל סדן ומיכאל צור, ולאחר דיונים ובירורים נחתם איתם הסכם להקמת ישיבה שתיקרא "מדרשיית דרכי נע"ם". באותן שנים הקים גם את "ישיבת קלצק", כהמשך לישיבה שבה שימש משגיח בחוץ לארץ אצל אביו וגיסו הרב אהרון קוטלר.

.[/quote]
דברים קצת שונים בספרו של יורם שיאון "ממעין חרוד לירושלים" (עמוד 66), שם מסופר בהרחבה שהרב מלצר נבחר בשנת תש"ד לכהן כמנהל רוחני ב"ישוב החדש". מיד עם כניסתו הוא החל "בגזירות דרסטיות" :סדר ג' חובה "וכמו כן הוא קצץ בלימודי החולוהעמידם על חמש שעות בשבוע בלבד!... בחורי ישיבה אינם זקוקים ללימודי היסטוריה ספרות ודקדוק.... ולכן אין טעם לבזבז על כך שעות יקרות..."
ושם מתואר שלכן החל מרד בחורים נגדו.

בברכה המשולשת

נוטר הכרמים כתב:אשתדל להגיב ברוח הימים - בעדינות.

אנכי הק' גדלתי על ברכי סיפורי העיר רחובות.

סבי זצ"ל ועמו עוד מבני משפחתו אחיות וגיסים עלו ארצה לאחר שחוו את מאורעות השואה וגולת סיביר, והתיישבו ברחובות, תחילה בכל מיני צריפים, ולאחר מכן במשכן קבע בתוככי שיכון פא"י.

הרב מלצר זצ"ל היה בקשר הדוק עמם. לשמחת הבר מצוה של דודי שיחי' הגיע הרב מלצר ממרחק, ונהנה עד מאוד מדרשתו של אבי שיחי' - אחיו הצעיר בכמה שנים. כמדומני ששימש גם כסנדק אצל מי מביניהם.

סיפורים שונים לגמרי מהמובאים ומודגשים לאורך האשכול והחוברת, כנראה שיש כמה פנים לאותו דיוקן אצילי ומרומם. בכל אופן, חשוב להסתייג מהחיבוק המגזרי המסוים.

אגב, אבי סיפר לי שאותו נכד המצוטט הרבה, הרב יואל עמיטל שיחי', היה בן כיתתו, בתלמוד תורה של החינוך העצמאי - היחיד באותם ימים. בהגיעם לכתה ח', אבי שיחי' היה בפרשת דרכים בין ישיבת 'קול תורה' ל'הישוב', כאשר לבסוף גבר עליו לחץ ההורים הדואגים את דאגת עתיד הפרנסה לכיוון הישוב, ואילו דווקא יואל הלך ל'קול תורה'...
אבל אחרי קול תורה התהפכו היוצרות...

נתבקשתי להכניס:

בקשר לדבריו של הרב היקר והחשוב נוטר הכרמים שליט"א – אני לא רואה שיש בחוברת איזה "חיבוק מגזרי".
העובדות הובאו כהוויתן, מבלי להגדיר הגדרות, אם הרב היה כזה או כזה, ציוני או לא ציוני, לאיזו מפלגה הצביע, וכדומה.
[אני מדבר על "רוב ככל", תמיד יכול להיות שבאיזה מאמר שנדפס מישהו הגדיר איזה דבר, אבל הדברים כמובן צריכים להיות נידונים ע"פ הרוב ורוח הדברים].

העובדות לאמיתתם היו שהרצ"י זצ"ל היה איש מורם מעם, מיוחד שבמיוחדים, ולא היתה אצלו סתירה בין הדברים:
להיות תלמיד נאמן לנובהרדוק, חבר לכל תלמידי הסבא, הקים את ישיבת קלצק, חבר בלב ונפש לגרא"מ שך ולגר"ז גרז ודומיהם, הקים את כולל הרב בר שאול ברחובות וכולל בית דוד בחולון,
ולצד זה גם הקים את ישיבת הדרום, מדרשיית נועם, וכנראה גם (לפחות) לא אמר תחנון ביום העצמאות....

הוא זצ"ל לא ראה בכך סתירה ולא בעיה, והכל לשם שמים ולנצרך לפי המצב והשעה.

עמיחי כנרתי

גביר · הודעהעל ידי **גביר** » ה' אוגוסט 01, 2019 9:01 am

דברים דומים לדבריו של מכובדנו הרב עמיחי כינרתי שליט"א אמר לי בנו של הרצ"י, ר' ידעאל הי"ו. לדבריו לו סבו בעל אבן האזל היה חי היום היה משתייך בלי ספק ל'דגל התורה' [הוא אמר לי זאת לפני למעלה מעשור, ואיני מעודכן כל כך בשינויים, מכל מקום כוונתו הייתה כמובן לדגל התורה דאז, דהיינו מה שהיה בזמן הרא"ז חלק של אגודת ישראל] אביו, רצ"י, לעומת זאת, טען שאגודת ישראל מתאפיינת בגישה של 'אני והנעליים שלי' [ר' ידעאל הסביר לי שזהו ביטוי שמקורו ביידיש ומשמעותו אדם הדואג לעצמו בלבד] ואינה דואגת די הצורך לציבור הרחב. מתוך דאגתו לציבור זה הקים את 'ישיבת הדרום'. באותה התקופה היה מחסור במוסדות תורניים שהתאימו לבוגרי הממ"ד, הסחף היה גדול והמוסד הוקם במטרה לעצור אותו ככל הניתן.

חלמישצור · הודעהעל ידי **חלמישצור** » ב' אוגוסט 12, 2019 11:00 pm

עוד מארכיון המדינה הנ"ל: ר' פייבל מלצר ובנו גוריון במפקד האוכלוסין שנת תש"ז (כאן, עמ' 97)

: מש ר פיבל מלצר - מפקד התושבים היהודים בירושלים תשז97.png (521.94 KiB) נצפה 5342 פעמים

לענין · הודעהעל ידי **לענין** » ב' אוגוסט 12, 2019 11:06 pm

גביר כתב:דברים דומים לדבריו של מכובדנו הרב עמיחי כינרתי שליט"א אמר לי בנו של הרצ"י, ר' ידעאל הי"ו. לדבריו לו סבו בעל אבן האזל היה חי היום היה משתייך בלי ספק ל'דגל התורה' [הוא אמר לי זאת לפני למעלה מעשור, ואיני מעודכן כל כך בשינויים, מכל מקום כוונתו הייתה כמובן לדגל התורה דאז, דהיינו מה שהיה בזמן הרא"ז חלק של אגודת ישראל] אביו, רצ"י, לעומת זאת, טען שאגודת ישראל מתאפיינת בגישה של 'אני והנעליים שלי' [ר' ידעאל הסביר לי שזהו ביטוי שמקורו ביידיש ומשמעותו אדם הדואג לעצמו בלבד] ואינה דואגת די הצורך לציבור הרחב. מתוך דאגתו לציבור זה הקים את 'ישיבת הדרום'. באותה התקופה היה מחסור במוסדות תורניים שהתאימו לבוגרי הממ"ד, הסחף היה גדול והמוסד הוקם במטרה לעצור אותו ככל הניתן.

הסתקרנתי מאד בשעת קריאת החוברת הנפלאה (מאד נהניתי, תודה), אך לא רציתי לפתוח ראשון. בנושא השייכות, מה גרם לו באמת להיות קרוב אל חוגי המזרחי (נגדיר זאת כך בלי להתווכח על דקויות) בהיפך ממש, לכאורה, מרצון אביו הדגול.
האם ידועים חילופי דברים ביניהם בנושא זה?

חלמישצור · הודעהעל ידי **חלמישצור** » ב' אוגוסט 12, 2019 11:11 pm

הרב לענין, מה בדברים שהובאו לעיל מהרב כנרתי לעיל לא מספק את כת"ר?

ויצוין בהקשר זה המעשה ברב אלימלך בר שאול (בדרך עץ החיים ב, עמ' 393)

: 10.png (63.41 KiB) נצפה 5331 פעמים

* "אחד המושבים" = מן הסתם שדה יעקב.

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » ב' נובמבר 04, 2019 7:50 am

תמונה יפה של הגאון זצ"ל

האם יש עוד מישהו מזוהה?

: 021.jpg (45.37 KiB) נצפה 4297 פעמים

נוטר הכרמים

זו תמונה ידועה מאוד מחתונת מו"ר הגר"ש אויערבאך זצוק"ל,
מימין הגרחי"ל אויערבאך זצ"ל, ומשמאל החתן מו"ר זצ"ל.

מתפעל · הודעהעל ידי **מתפעל** » ב' נובמבר 04, 2019 8:47 am

יישר כח

ידועה השנה?

האם הגרא"ז היה מסדר קידושין?

.השוחט · הודעהעל ידי **.השוחט** » ג' נובמבר 05, 2019 8:47 am

אמי שתהיה בריאה, אמרה מיד, טו אלול.. (דומני שלהי תשי"ב).
החופה במלון ורשבסקי, והסעודה בחדר אוכל של עץ חיים.
(אמי שתחי' כאחיינית של הרבנית רחל, רצה איתה כל אותו היום לתסרוקות וכו').
השווער ר' פינחס אליעזר פקשר לא ויתר על ה"מצוה טאנץ" לפחות בקצרה,
הסבא ר' חיים לייב שיתף פעולה די ברצון,
אבל הגרש"ז יצא מהאולם בשעת מעשה.

ועוד כמה פרטים שונים ומשונים.

נוטר הכרמים

.השוחט כתב:אמי שתהיה בריאה, אמרה מיד, טו אלול.. (דומני שלהי תשי"ב).
החופה במלון ורשבסקי, והסעודה בחדר אוכל של עץ חיים.
(אמי שתחי' כאחיינית של הרבנית רחל, רצה איתה כל אותו היום לתסרוקות וכו').
השווער ר' פינחס אליעזר פקשר לא ויתר על ה"מצוה טאנץ" לפחות בקצרה,
הסבא ר' חיים לייב שיתף פעולה די ברצון,
אבל הגרש"ז יצא מהאולם בשעת מעשה.

ועוד כמה פרטים שונים ומשונים.

כפי שהעתקתי בספרי 'בלבת אש' מן ההזמנה,
זה היה ביום רביעי י"ג אלול תשי"ב (שמעתי מרבינו כ"פ שציין שהתחתן באלול, ולפעמים אישר חתונות באלול, הכל לפי הענין), במקום הנ"ל,
היה כשנה תמימה בין האירוסין לחתונה.
מסדר הקידושין היה הגרא"ז.

חלמישצור · הודעהעל ידי **חלמישצור** » ג' נובמבר 05, 2019 12:34 pm

עוד מהנחת אבן הפינה לשכונת עץ חיים, התמונה המפורסמת של רבי איסר זלמן מלצר ורבי אברהם יצחק הכהן קוק, כעת באיכות מושלמת (כדי להתרשם יש להוריד או לפתוח בכרטיסייה חדשה).

: 4.png (2.25 MiB) נצפה 4179 פעמים

אגב, בעניין המשקפיים שמרכיב כאן הגאון. בבדרך עץ החיים כתבו "בן שמונים וארבע שנים היה רבנו הסבא קדישא בעת שנתבקש לישיבה של מעלה ולא כהתה עינו ולא נס ליחו. עד יומו האחרון לא נזקק למשקפים - לא לקריאה ולא לראיה למרחק" (עמ' 661), "במוצאי יום הכפורים לאחר שכבר עבר זמן רבנו תם היה רבנו מרכיב משקפי שמש ומסתכל בשמים על מנת לראות אם כבר יש 'סגול' של כוכבים" (עמ' 465).

חלמישצור · הודעהעל ידי **חלמישצור** » ג' נובמבר 05, 2019 4:15 pm

עוד תמונה באיכות טובה: ר' איסר זלמן וריא"ה הרצוג (כזכור)

: ר איסר זלמן מלצר - ר יצחק איזיק הלוי הרצוג.png (3.05 MiB) נצפה 4154 פעמים

א. כדאי לציין כאן שלפי האמור בבדרך עץ החיים ר' איסר זלמן הוא שהציע את מועמדות הרב הרצוג לכהן כרבה הראשי של ארץ ישראל, ואף פנה בעצמו במכתב אל הרב הרצוג עם ההצעה (עמ' 395). כמדומני שנפגשו לראשונה בתחילת קיץ תרצ"ה, עת הגיע הרב הרצוג ארצה לטמון בה את אביו רבי יואל (כאן). "אילו לא הגן רבנו על רבי יצחק אייזיק הלוי הרצוג בתקופות שונות של רבנותו, הוא לא היה יכול להחזיק מעמד כרבה הראשי של ארץ ישראל" (הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, שם עמ' 396). לעיל שם מתוארת שותפות שניהם בהקמת והתווית הדרך של "אוצר הפוסקים" (עמ' 379-381). שניהם עמדו גם בראש ועד הישיבות וועד פליטי רבני רוסיה, ושני אלה הם סוגיות נכבדות ורחבות.

ב. להלן שם מובאים דברי ההספד שנשא הרב הרצוג עם הסתלקות הגאון (הספדיו בלווייה ובאזכרה נקטעו כידוע בידי חבורת מתפרעים; דברי שבח להם נדפסו במשמרת חומתנו, ד' טבת תשי"ד, עמ' א [ה, עמ' ריט]; כ"ה טבת תשי"ד, עמ' ב [שם, עמ' רלח], וכרגיל), ובין השאר סיפר שכשהוצעה תוכנית החלוקה הייתה דעתו שלו לדחות אותה, ואף תכנן לכנס אסיפת רבנים בעניין, אולם ר' איסר זלמן פנה אליו "כשהוא כולו רועד", ואמר "דבר שלא היה לישראל - כלומר מדינה - זה קרוב לאלפיים שנה, ועתה מציעים זאת לפנינו אם כי במדה זעומה לעת עתה, נא ונא שלא לדחות. ניכר שזה מן השמים", וביקש שלא להתנגד לתוכנית (עמ' 526; כנ"ל). ואכן כך היה (ראו ש' אליאש, הרבנות הראשית ותכנית החלוקה של שנת 1937, קתדרה 21 (תשמ"ב), עמ' 155-170).

ג. "אני יכול להעיד אישית שכל חול מועד, סוכות ופסח, ר' איסר זלמן היה בא לבקר את הרב הרצוג, אני עצמי הייתי נוכח בכמה הזדמנויות כאלו" (פרופ' זאב לב; עוד דוגמה). ביקורים אלה כמובן היו הדדיים. בס' בדרך עץ החיים מספר רבי יהודה סגל על מעמד בו ישבו ראשי ותלמידי ישיבת "הישוב החדש" בבית ר' איסר זלמן (זה שבעקבותיו כתב להם ראי"ז "זכות גדולה היא להמשיך עבודה הגדולה והכבירה של כבוד הגאון הגדול רב פעלים לתורה להקים ולחזק המוסדות הגרמ"א עמיאל זצ"ל, מיסד וראש ישיבתכם" וכו'?), ולפתע נכנס הרב הרצוג. "רבנו קבלו בחביבות ובכבוד, התנשק אתו, ואמר עליו שהינו גדול אמיתי, ספר תורה חי, בקי בכל מכמני התורה" (עמ' 596).

ד. אגב, בארכיון המדינה שמור איזה מכתב המצולם באופן חלקי מר' איסר זלמן לרב הרצוג, ללא תאריך, בעניין דיון שנערך ביניהם על סידור גט אחד (תיק ארכיון המדינה, עמ' 5).

חלמישצור · הודעהעל ידי **חלמישצור** » ה' יוני 25, 2020 2:42 pm

לפני שנים רבות העלה כאן ר' איתם הנקין הי"ד גזיר פוטומונטז' מתוך פרוספקט תצלומים, מהנחת אבן הפינה ל"שכונת" עץ חיים, ו' ניסן תרפ"ט (סדרת תמונות ידועה מהנחת אבן פינה לבניין חדש בשכונה צויינה לעיל באשכול זה מספר פעמים).

כעת איתרתי ב"ה את הפרוספקט המלא, והנה עוד גזיר ממנו, בו ר' איסר זלמן עומד בתוך הבור לקראת היציקה (תמונה שמזכירה את זו). נ"ל שזו תמונה שטרם פורסמה. במקום ממנה לקחתיה הייתה בהירה למדי; הכהתי וחידדתי אותה.

: 3.png (1.01 MiB) נצפה 2184 פעמים

פרטי החגיגה הגדולה של ירית אבני הפנה לשכונת "עץ חיים" ביום ג' ו' ניסן שעה 3 אחה"צ

השתתפו בחגיגה זו יותר מעשרת אלפים איש. הקהל הגדול הי' מגוון, ברובו מהאורטודוכסים שבירושלים וארץ ישראל, אבל היו בו גם רבים מהישוב החדש. היו כל גאוני ורבני ירושלם, וגם מארץ ישראל, רבני הישיבות היועץ המשפטי, סגן המושל, באי כח ההנהלה הציונית, הקרן קימת, הועד הלאומי, ב"כ החנוך הממשלתי, ראשי המוסדות מהישוב הישן וגם מהחדש.

שעה 2,30 יצאה תהלוכת תלמידי הת"ת עץ חיים (בה השתתפו רוב המחלקות, מלבד א. ב. ג.) במספר קרוב לאלף ילד, בידיהם דגלי עץ חיים. בראש התהלוכה הלכה מכונית מקושטת בה השמיעה תזמורת חנוך עורים את מנגינותיה, אחרי המכונית הלכה המקהלה מחניכי הת"ת בנצוח החזן ר"ז רבלין, אחרי' דגל עץ חיים, ולדגל זה נמשכה השורה הארוכה של החניכים, וחניכי מחלקות ג. ד. ה. ו. נשאו כלם דגלים קטנים. פרשים רוכבים מלפני' ואחרי' שמרו על הסדר. כשהגיעה התהלוכה למגרש הסתדרה מסביב למקום החגיגה שהי' מוקף בקישוט ובשער יפה, ובאמצע שני אהלים ארוכים, אחד לגברים ואחד לגברות. בין שני האהלים בימה מקושטה.

מקהלת עץ חיים בנצוח ר"ז רבלין זמרה את המקראות: "אבן מאסו", "עץ חיים היא למחזיקים בה".

פותח החגיגה ומנהלה הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי מנהל עץ חיים באר את מהותה של החגיגה, ויאמר: אבן יסוד נושא עליו את הבית כלו, והשכונה הזו שאנו יורים היום את אבן פנתה - תהי' אי"ה בעתיד אבן יסוד שתשא עליה' את הבית הישראלי בארץ ישראל. כל אלפי השנים לא הי' עם ישראל צריך להבטיח את בית חייו, כי אחד הרגיש שבלעדו אי אפשר לעם ישראל להתקיים, כיום שמצב הת"ת והישיבה ירד בהרבה, והם מתאבקים על קיומם, הגיע הזמן לחוש ולהבטיח את עתידו. (חוברת נדפסה בהרצאת-פתיחה יותר מפורטת נתחלקה בין הנאספים).

אחרי הפתיחה החלו הנאומים והברכות.

דברו הרב רבי איסר זלמן מלצר הר"מ הראשי, הרב רבי יוסף חיים זוננפלד, הרב רבי אלי' קלצקין הרב מלובלין, הרב רבי יעקב יעקב מאיר הרב הראשי, הרב רבי שלמה הכהן אהרונזון רב ראשי בתל אביב יפו (הוא הזכיר זכרונות קדומים מזמן שהי' גבאי לעץ חיים בעיר קיוב, וממהות עץ חיים הנודע מאז ומכבר בעולם כלו), הרב רבי יעקב משה חרל"פ (הוא דבר בשם שותף עץ-חיים באמריקה "בקור חולים הוספיטאל" ויספר איך הוא, כשאר גידולי ציון, נתחנכו מילדותם ועד גדלם בהת"ת והישיבה עץ חיים). כל הרבנים בארו את הזכי' הגדולה של בוני השכונה הזו העושים דבר חדש בעולמנו שלא זכו לו עד היום כל שאר נדיבי עמנו באלפיהם וברבבותיהם.

אחרי כן בקש יו"ר האספה סליחה מכל שאר הרבנים וראשי המוסדות הגדולים מירושלם וארץ ישראל, שרשמו את עצמם לדבר, ושאין הזמן מרשה, ויזמין רק את מר חיים סלמון שנתבקש מראש העירי', לדבר גם בשמו הוא. מר חיים סלמון דבר בשם ארבעה: בשם ראש העירי', בשמו הוא בתור סגן ראש העיריה, בשם הועד הלאומי (שנתבקש לדבר גם בשמו), וביחוד מצד אבותיו מיסדי ולומדי עץ חיים: אבי זקנו הרב שלמה זלמן צורף נסע לקושטא ולמצרים והשיג בשנת תקצ"ז את הפירמן מהשולטן לגאולת חצר חורבת רבי יהודה החסיד, ויהי ממכונני הת"ת עץ חיים בחורבת ר' יהודה החסיד בשנת תקצ"ט, וזקנו רבי מרדכי גם אביו רבי יואל משה סלמון (ממיסדי הישוב החדש) שאבו מקור חייתם בישיבת עץ חיים.

בינתים נגנו התזמורת והמקהלה שיר המעלות (קכ"ב).

הרב רבי אברהם יצחק הכהן קוק הרב הראשי לארץ ישראל, שלא הי' חפץ להיות נוכח בעת השירה והנגון בשל אבלותו על אביו, נתאחר לבא. בעלותו על הבמה דבר על ערך התורה וערך עץ חיים רב השנים והפעולות ועל הערך הגדול של מעשי הנדיבים בוני הבתים הראשונים לקיום התורה והיהדות באר"י.

אחרי הרב הראשי הוזמנו חתני החגיגה: ראשונה עלה הר' אפרים שיף מסינסיטי בונה הבית הראשון, וינאום על החדר הישראלי הנותן את כל הכח והעצמה לעמנו להתקיים בכל הרפתקאותיו. ויביע את שמחתו להזכי' הגדולה שזכה היום. אחריו הובעה ברכה בשם מר יעקב (דזשיקאב) וועקסלער (תלמיד ישיבת חברון) שהי' נוכח בחגיגה בשם אביו מר ירחמיאל וועקסלער משקאגא בתור מלא יד להניח בשמו אבן יסוד לבנין בית על שמו. אחריו עלה הרב דווארעץ וידבר בתור מלא יד ממר שמעון וועקסלער משיקאגא להניח אבן יסוד לבנין בית בשמו. אחריו הביע ברכה הר"ז שחור בשם הר' ישראל רוקח מנויארק, ובשם הגברת קיילא פייגנהאלץ משיקאגא, שהם מלאו את ידו להניח אבני יסוד לבנין בתים על שמם.

נתקבלו ארבעים ושלשה מכתבי ברכה והתנצלות, בתוכם מהנציב העליון, מושל המחוז (נוסף לברכתו ואחוליו לשכונה העתידה של עץ חיים הוא כותב שמסבה אינו יכול להיות נוכח, הוא שולח את סגנו במקומו), הרבנות הראשית בירושלם, הרבנות הראשית תל אביב יפו, מנהל מחלקת החנוך הממשלתי (שמסבת שינוי שעת הפתיחה מן 2 עד 3,30 שלא ידע מראש - שלח את בא כחו במקומו), מעירית תל אביב מדיזינגוף ראש העירי', הישיבות בירושלם ובאר"י, הקונסול הכללי הצרפתי (הקונסול האמריקאי הכללי לא קבל את ההזמנה שנשלחה לו ע"י הדאר ביום הששי החולף, סבה זו קרה לעוד אנשים רבים וגדולים כאשר נודע אח"כ), רבני טבריה צפת חיפה ראשון לציון זכרון יעקב ועוד, הכשרת הישוב ד"ר טון, הסתדרות מדיצינית הדסה, פקידים ואמרכלים, ועדי וראשי המושבות, ומועצה מקומית פתח תקוה, ביהמ"ד למורים המזרחי, ועדי השכונות פה, ומוסדות ורבנים גדולים חשובים פרטיים רבים עוד.

ונתקבלו גם 28 תלגרמי ברכה, בהם: מהרב רבי משה מרדכי עפשטיין הגאב"ד ור"מ חברון ומהישיבה שם, ומרבני וראשי העדה בצפת וטבריה, ופ"ת ורבני וועדי המושבות, פקוא"מ, ומוסדות ונכבדים ועוד.

נקראה מגילה להניחה תחת אבן היסוד ע"י החזן הראשי בירושלים מר ישראל ברדקי (נכד גאוני ומיסדי עץ חיים: רבי ישראל משקלאו תלמיד הגר"א ז"ל, חתנו רבי ישעי' ברדקי, ומחותניו רבי זונדל סלנטער, ורבי שמואל סלנט - זלה"ה). והעשרה הבונים הראשונים להשכונה נתברכו ע"י החזן הראשי בברכת "מי שברך".

ונסתיימה החגיגה בטכס הנחת אבני הפנה. הרב רבי קוק הניח אבן יסוד בשם הגברת רחל מאלע לעוין - נוי-קאסטעל [ניוקאסל?], ר' שלמה זלמן אפרים אפרים שיף ורעיתו הגברת שרה רשיל מסינסנטי הניחו בשמם הם, הבחור וועקסלער בשם הוריו מר ירחמיאל וועקסלער ורעיתו, הרב דווארעץ בשם אחי הנ"ל מר שמעון וועקסלער, הר"ז שחור הניח שתי אבני יסוד אחת בשם ר' ישראל רוקח ואחת בשם מרת קיילא פיינגהאלץ, ואחריהם הרבנים ראשי ומנהלי עץ חיים הניחו חמש אבני יסוד בשם חמשה נדיבים אלה: ר' יצחק ב"ר אליעזר [?]אקס ורעיתו מרת חיי' בילא ב"ר משה אהרן פיטסבורג, ר' סנדר ב"ר אברהם קויפמן ורעיתו מרת חיי' פייגל ב"ר יואל, ר' קלמן ב"ר יהודה [?]ואלענס ורעיתו חיי' שרה ב"ר ברוך, ר' מנחם מנדל ב"ר אברהם צבי ורעיתו מרת זלאטער ב"ר איסר לאוויטץ - אלבני, ר' אברהם ב"ר יהודה לייב גודמאן ורעיתו מרת לאה בת ר' אברהם - ווארען.

באותו מעמד נתברך בברכת "מי שברך" ר' צבי הירש שיף ורעיתו הגברת לענא [?] - ניוארק, הוא הנדיב הראשון להתחלת בנין אגף חדש נוסף - מבתי למוד לעץ חיים (שבשביל שינויי תכנית הבנין ממהנדסי הממשלה נדחה אשורו מזמן לזמן).

ונזכר בתפלת אמ"ר ר' אריה ליב (לעאן) קאמייקא ז"ל מניוארק, שבימיו האחרונים כתב ממכתבו להרב מנהל עץ חיים שחפצו להציב יד ושם בבניני עץ חיים לעי"נ בנו הנהרג מר [?] קאמייקא ז"ל. ונתברך ביחוד הזו"ג הנדיבי הר' זאוול ברענענסקי ורעיתו הגברת מ' באשא ביילא, שמלבד נדבותיהם הם התנדבו לנסוע לאמריקא למשך שנה לשם תעמולה לבניני עץ חיים - על הוצאותיהם הם - יהי שמם ברוך.

וכל טכס החגיגה עלה יפה מאד, זולת מקרה קל ערך מארבעה צעירים בלתי קרואים שעשו נסיון של הפרעה קלה בשביל קנאותם לז'רגון [ראו; נזכר כאן].

בברכת "מזל טוב" ובלחיצת ידים נפרד הקהל הגדול בההכרה שנסיון של צעד גדול נעשה היום הזה, וכולם הביעו זל"ז, "חפץ ה' בידינו יצליח" (דואר היום, י"א ניסן תרפ"ט, עמ' 4).

פורום אוצר החכמה

מי מחובר