מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

מצוות תלמוד תורה באופני לימוד שונים

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
מאת הלוי
הודעות: 243
הצטרף: א' מאי 03, 2015 1:02 am

מצוות תלמוד תורה באופני לימוד שונים

הודעהעל ידי מאת הלוי » ה' ספטמבר 15, 2016 8:40 pm

אדם שלומד רמב"ם קידוש החודש רק כדי לדעת ענין אסטרונומי כלשהו, או אדם הלומד איזה תרגיל חשבוני הנדסי באחד ממפרשי הגמ' על עירובין כדי לדעת חשבון מקיים מצוות תלמוד תורה?
כמו כן אפשר לשאול על אדם השומע הרצאה על איברי הבהמה כדי לגשת ללימוד מסכת חולין. יש בזה ת"ת או לא? ואפשר להוסיף בזה דוגמאות למכביר אך נדמה לי שעיקרון השאלה הובן.

צולניק
הודעות: 1096
הצטרף: ב' מרץ 17, 2014 12:10 pm

Re: מצוות תלמוד תורה באופני לימוד שונים

הודעהעל ידי צולניק » ה' ספטמבר 15, 2016 8:58 pm

למאי נ"מ? הלא דין עוסק במצווה לא שייך בזה, והשכר בשמים ניתן ע"פ חשבונות שאין לנו תפיסה בהם וכוללים גם העמל והצער וכו', ויודע מחשבות נותן שכר למי שלא לומד ענין של חולין ומכוון ליבו לשמים להשתלם בעסק התורה.
[מה"ט לא זכיתי להבין הנידונים אם כל מילה יש בה מצוה וכו'].

חוקר ודורש
הודעות: 866
הצטרף: ד' אוגוסט 17, 2016 11:39 am

Re: מצוות תלמוד תורה באופני לימוד שונים

הודעהעל ידי חוקר ודורש » ה' ספטמבר 15, 2016 9:37 pm

יש לחלק את השאלה לשתיים לימוד חומר כהכנה ללימוד הגמרא, -וודאי זה נחשב ללימוד תורה
אלא שכאן נכנס עניין של ביטול תורה באיכות אם יש כזה דבר,וידוע הוויכוח על דוד המלך שבקש
שמתפלל בתהילים יהיה ת"ת כמו הלומד נגעים ואהלות ,והנפש החיים אומר שלא בטוח שהוא נענה בתפילתו.
לבין ללמוד הגמרא או רמב"ם רק כדי להשכיל וידע של חכמה זו שזה כעין קרדום לחפור בו.
נערך לאחרונה על ידי חוקר ודורש ב ה' ספטמבר 15, 2016 9:41 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

אשר ברא
הודעות: 221
הצטרף: ג' יולי 12, 2016 9:26 pm

Re: מצוות תלמוד תורה באופני לימוד שונים

הודעהעל ידי אשר ברא » ה' ספטמבר 15, 2016 9:39 pm

והנה לכל הני ראשונים הוא מ״ע דאורייתא ללמוד ענינים אלו ולדעתם (חישוב תקופות ומזלות - א.ב.) מלבד מצות ת״ת שיש בזה ואמרו בשם מרן החזו׳׳א זצ״ל שאע״פ שהרמב״ם העתיק החשבונות שבפרקים האחרונים של קה״ח מהגוים כמש״כ בספי״ז מ״מ אחר שהרמב״ם כתבם נעשה תורה ממש והלומדם לומד תורה וגם אמרו שכל הפתקאות שכתב עליהן את החשבונות של קה״ח צוה לגונזם אח״כ כי אמר שיש עליהן קדושה: (שקל הקודש בהקדמה - ר"ח קנייבסקי)

פרי יהושע
הודעות: 3159
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: מצוות תלמוד תורה באופני לימוד שונים

הודעהעל ידי פרי יהושע » ה' ספטמבר 15, 2016 10:14 pm

צולניק כתב:למאי נ"מ? הלא דין עוסק במצווה לא שייך בזה, והשכר בשמים ניתן ע"פ חשבונות שאין לנו תפיסה בהם וכוללים גם העמל והצער וכו', ויודע מחשבות נותן שכר למי שלא לומד ענין של חולין ומכוון ליבו לשמים להשתלם בעסק התורה.
[מה"ט לא זכיתי להבין הנידונים אם כל מילה יש בה מצוה וכו'].


אולי נפק"מ מי שאינו נמשך דווקא ללימוד זה, אם יעדיף לימוד אחר שבכך יקיים גם מצות ת"ת, אולם באמת בלאו הכי אין אדם לומד אלא במקום שליבו חפץ, ולעניין עצם השאלה מכל מקום הלא הרמב"ם כתב בספרו משנה תורה כל ענייני האסטרונמיה, אלא שכתב שילמדו זאת משם ולא יצטרכו ללמוד ממקום אחר, באופן כללי נראה שכל מה שמוביל לידיעת ה' הוא בכלל מצות תלמוד תורה.

פלוריש
הודעות: 2416
הצטרף: ה' ינואר 15, 2015 6:17 pm
שם מלא: אריאל דוד

Re: מצוות תלמוד תורה באופני לימוד שונים

הודעהעל ידי פלוריש » ה' ספטמבר 15, 2016 10:40 pm

על לימודי מדע הנצרכים לעבודת ה' המליץ המליץ הרב מיכאל אברהם באחד ממאמריו - "תורה בגברא ולא בחפצא" (שהרי הגדרתם כתורה תלויה בכוונת הלומד).

ומכל מקום, צדק צולניק שאין בזה נפקא מינה, שהרי כשצריך לעשות משהו יש לעשות זאת, ומה לי אם מקיים בזה מצוה או לא.

סגי נהור
הודעות: 5657
הצטרף: א' אוגוסט 04, 2013 11:55 pm

Re: מצוות תלמוד תורה באופני לימוד שונים

הודעהעל ידי סגי נהור » ה' ספטמבר 15, 2016 10:43 pm

מאת הלוי כתב:אדם שלומד רמב"ם קידוש החודש רק כדי לדעת ענין אסטרונומי כלשהו, או אדם הלומד איזה תרגיל חשבוני הנדסי באחד ממפרשי הגמ' על עירובין כדי לדעת חשבון מקיים מצוות תלמוד תורה?
כמו כן אפשר לשאול על אדם השומע הרצאה על איברי הבהמה כדי לגשת ללימוד מסכת חולין. יש בזה ת"ת או לא? ואפשר להוסיף בזה דוגמאות למכביר אך נדמה לי שעיקרון השאלה הובן.

שני חלקי השאלה הם שתי שאלות שונות בתכלית.

מאת הלוי
הודעות: 243
הצטרף: א' מאי 03, 2015 1:02 am

Re: מצוות תלמוד תורה באופני לימוד שונים

הודעהעל ידי מאת הלוי » ו' ספטמבר 16, 2016 1:36 am

סגי נהור כתב:
מאת הלוי כתב:אדם שלומד רמב"ם קידוש החודש רק כדי לדעת ענין אסטרונומי כלשהו, או אדם הלומד איזה תרגיל חשבוני הנדסי באחד ממפרשי הגמ' על עירובין כדי לדעת חשבון מקיים מצוות תלמוד תורה?
כמו כן אפשר לשאול על אדם השומע הרצאה על איברי הבהמה כדי לגשת ללימוד מסכת חולין. יש בזה ת"ת או לא? ואפשר להוסיף בזה דוגמאות למכביר אך נדמה לי שעיקרון השאלה הובן.

שני חלקי השאלה הם שתי שאלות שונות בתכלית.


מסכים! לכן חילקתי את השאלה לשנים. ואעפ"כ שתי שאלות אלו כרוכות זו בזו.

מאת הלוי
הודעות: 243
הצטרף: א' מאי 03, 2015 1:02 am

Re: מצוות תלמוד תורה באופני לימוד שונים

הודעהעל ידי מאת הלוי » ו' ספטמבר 16, 2016 1:36 am

פרי יהושע כתב:
צולניק כתב:למאי נ"מ? הלא דין עוסק במצווה לא שייך בזה, והשכר בשמים ניתן ע"פ חשבונות שאין לנו תפיסה בהם וכוללים גם העמל והצער וכו', ויודע מחשבות נותן שכר למי שלא לומד ענין של חולין ומכוון ליבו לשמים להשתלם בעסק התורה.
[מה"ט לא זכיתי להבין הנידונים אם כל מילה יש בה מצוה וכו'].


אולי נפק"מ מי שאינו נמשך דווקא ללימוד זה, אם יעדיף לימוד אחר שבכך יקיים גם מצות ת"ת, אולם באמת בלאו הכי אין אדם לומד אלא במקום שליבו חפץ, ולעניין עצם השאלה מכל מקום הלא הרמב"ם כתב בספרו משנה תורה כל ענייני האסטרונמיה, אלא שכתב שילמדו זאת משם ולא יצטרכו ללמוד ממקום אחר, באופן כללי נראה שכל מה שמוביל לידיעת ה' הוא בכלל מצות תלמוד תורה.


נ"מ אם אפשר לברך על זה ברכת התורה. או בנוסח אחר: האם הם טעונים ברכת התורה לפניהם.

שנדע אשר לא נדע
הודעות: 73
הצטרף: ב' יולי 25, 2016 8:11 pm

Re: מצוות תלמוד תורה באופני לימוד שונים

הודעהעל ידי שנדע אשר לא נדע » ו' ספטמבר 16, 2016 1:58 am

לגבי לימוד מקדים לתורה, יש סיפור המובא כמדו' בשימושה של תורה על וויכוח בין הרב שך לאדמו"ר מקלוזנבורג זצ"ל אם 'אמר אביי' הוא חלק מלימוד התורה או לא, איני זוכר מי סבר כך או כך.
ומי שלומד מסקרנות בעלמא, לכאו' הרי פוסקים שמצוות צריכות כוונה וזה תלוי אם הוא מתכוון או לא.
ולגבי עוסק במצווה כזה אם יהיה פטור מן המצווה, זה תלוי בנידון הביאור-הלכה אם מי שנוטל שכר על מצווה האם נחשב עוסק במצווה או לא, וגם כאן הוא עושה את המצווה מסיבה אחרת.
הרב מבריסק הקשה מהו החידוש ב'לעולם ילמד אדם שלא לשמה' וכי יש צד שיהא פטור ממצווה זו, ותירץ שהיה צד שבזה לא יהיה המעלות של לימוד התורה שדוחה דברים אחרים וכו', אך למעשה יש.

פרי יהושע
הודעות: 3159
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: מצוות תלמוד תורה באופני לימוד שונים

הודעהעל ידי פרי יהושע » ו' ספטמבר 16, 2016 7:58 am

שמעתי בשם הרב הוטנר זצ"ל, החילוק בין תנאים ואמוראים לבין ראשונים, שסיפור בגמ' או במדרש מקיימים מצות ת"ת, משא"כ בסיפור על ראשונים.

מאת הלוי
הודעות: 243
הצטרף: א' מאי 03, 2015 1:02 am

Re: מצוות תלמוד תורה באופני לימוד שונים

הודעהעל ידי מאת הלוי » ו' ספטמבר 16, 2016 2:48 pm

פרי יהושע כתב:שמעתי בשם הרב הוטנר זצ"ל, החילוק בין תנאים ואמוראים לבין ראשונים, שסיפור בגמ' או במדרש מקיימים מצות ת"ת, משא"כ בסיפור על ראשונים.

ואם תוך כדי עיון באחד הראשונים במהלך לימוד הסוגיא מופיע סיפור על ראשון אחר לא יקיים מצות ת"ת??

מאת הלוי
הודעות: 243
הצטרף: א' מאי 03, 2015 1:02 am

Re: מצוות תלמוד תורה באופני לימוד שונים

הודעהעל ידי מאת הלוי » ו' ספטמבר 16, 2016 2:50 pm

שנדע אשר לא נדע כתב:לגבי לימוד מקדים לתורה, יש סיפור המובא כמדו' בשימושה של תורה על וויכוח בין הרב שך לאדמו"ר מקלוזנבורג זצ"ל אם 'אמר אביי' הוא חלק מלימוד התורה או לא, איני זוכר מי סבר כך או כך.
ומי שלומד מסקרנות בעלמא, לכאו' הרי פוסקים שמצוות צריכות כוונה וזה תלוי אם הוא מתכוון או לא.
ולגבי עוסק במצווה כזה אם יהיה פטור מן המצווה, זה תלוי בנידון הביאור-הלכה אם מי שנוטל שכר על מצווה האם נחשב עוסק במצווה או לא, וגם כאן הוא עושה את המצווה מסיבה אחרת.
הרב מבריסק הקשה מהו החידוש ב'לעולם ילמד אדם שלא לשמה' וכי יש צד שיהא פטור ממצווה זו, ותירץ שהיה צד שבזה לא יהיה המעלות של לימוד התורה שדוחה דברים אחרים וכו', אך למעשה יש.


גם מי שיקרא בחומש פסוקים שלמים מ"סקרנות בעלמא" לא ייחשב כלומד תורה לדעתך??

פרי יהושע
הודעות: 3159
הצטרף: ו' יוני 10, 2016 11:36 am

Re: מצוות תלמוד תורה באופני לימוד שונים

הודעהעל ידי פרי יהושע » ו' ספטמבר 16, 2016 3:57 pm

מאת הלוי כתב:
פרי יהושע כתב:שמעתי בשם הרב הוטנר זצ"ל, החילוק בין תנאים ואמוראים לבין ראשונים, שסיפור בגמ' או במדרש מקיימים מצות ת"ת, משא"כ בסיפור על ראשונים.

ואם תוך כדי עיון באחד הראשונים במהלך לימוד הסוגיא מופיע סיפור על ראשון אחר לא יקיים מצות ת"ת??

כנראה שאז יופיע בהקשר הלכתי מבוהק, וגם רק הנגזרת ממנו יהיה ת"ת, אבל לא מה שנשען בשעת מעשה על מפתן בית, משא"כ בגמ', או מפני שכל תג יסודו בהררי קודש, או מפאת עצם מה שנתקדש, זה מה ששמעתי בשמו, האם זה מוסכם? האם א"א לומר אחרת? לא אמרתי רק מה ששמעתי..

אבןטובה

Re: מצוות תלמוד תורה באופני לימוד שונים

הודעהעל ידי אבןטובה » ו' ספטמבר 23, 2016 3:07 am

חכמת התכונה מ' בחולין צה: שאינו תלמוד תורה ובתוס' תענית ז. ששמואל ראה בכוכבים בביהכ"ס מיהו א"ה מצוה כדמוכח שבת עה. יש להוכיח שאפשר לקיים מצוה בביהכ"ס כנודע מד' האח' כמו המ"ב סי' תקפו, מ"מ עבודת אדמה שהיו החכמים בקיאין כדאי' שבת פה. ורב למד הרבה שנים איברי בהמה לדעת מהו מום קבוע ומהו מום עובר כדאי' סנהדרין ה. יל"ע ג"כ אי מותר בביהכ"ס. ופסחים מג. למה מנו חכמים את אלו שיהא רגיל בהן ובשמותיהן וכ"ז נ' שאינו מקיים מצות ת"ת בכך

אברכון
הודעות: 92
הצטרף: ג' מאי 08, 2012 10:40 pm

Re: מצוות תלמוד תורה באופני לימוד שונים

הודעהעל ידי אברכון » ו' ספטמבר 23, 2016 12:38 pm

השבוע מצאתי באשל אברהם (בוטאשאש) בסי' מ"ז שכתב לדון על הנהגות דרבנן בכל מיני ענינים האם מותר ללמדם לפני ברכות התורה.

אבןטובה

Re: מצוות תלמוד תורה באופני לימוד שונים

הודעהעל ידי אבןטובה » א' ספטמבר 25, 2016 6:56 pm

במהרש"א ח"א חולין ט. כ' דללמוד האיך לכתוב תפלין ומזוזות הוי בכלל תלמוד תורה ע"ש

עושה חדשות
הודעות: 12641
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: מצוות תלמוד תורה באופני לימוד שונים

הודעהעל ידי עושה חדשות » ה' מאי 25, 2017 9:56 pm

שנדע אשר לא נדע כתב:ומי שלומד מסקרנות בעלמא, לכאו' הרי פוסקים שמצוות צריכות כוונה וזה תלוי אם הוא מתכוון או לא ... הרב מבריסק הקשה מהו החידוש ב'לעולם ילמד אדם שלא לשמה' וכי יש צד שיהא פטור ממצווה זו, ותירץ שהיה צד שבזה לא יהיה המעלות של לימוד התורה שדוחה דברים אחרים וכו', אך למעשה יש.


שמעתי בשם הגר"ר רייכמן שליט"א, שבצעירותו שאל את מרן הגרי"ז על הלומד בלי כוונה, והשיב לו דאין כאן 'מצות' תלמוד תורה, אבל יש כאן חפצא של 'תורה'. והוסיף עוד דודאי חייב בברכה"ת. (ואולי זה דוקא לפ"ד הגר"ח בגדר ברכה"ת, עו"ח). ושאלו עוד האם עובר בזה על ביטול תורה, וע"ז הראה הגרי"ז את דברי הר"מ שהביא קרא ד"ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך", וכשלומד בלי כוונה עכ"פ הרי אינו מסיר מלבבו את דברי התורה. ע"כ שמעתי.

ואצא בקידה חמשת אלפים.

דרומי
הודעות: 9073
הצטרף: ב' פברואר 20, 2017 11:26 am

Re: מצוות תלמוד תורה באופני לימוד שונים

הודעהעל ידי דרומי » ה' מאי 25, 2017 10:09 pm

לגבי מה ששאלו מקודם לגבי לימוד חכמת התכונה וכדומה האם נחשב לימוד תורה או מצוה בכלל - יש בזה אריכות גדולה ב'לקוטי שיחות' חלק יב עמוד 197 ואילך, ושם כותב שישנם "כמה אופנים בלימוד וידיעת חכמות אומות העולם", ומסדר את זה ב-6 רמות: א) לימודם באופן שנחשב לתורה ממש. ב) לימודם באופן שנחשב למצוה אך לא תורה. וכו'.

פלוריש
הודעות: 2416
הצטרף: ה' ינואר 15, 2015 6:17 pm
שם מלא: אריאל דוד

Re: מצוות תלמוד תורה באופני לימוד שונים

הודעהעל ידי פלוריש » ב' מאי 29, 2017 1:17 am

עושה חדשות כתב:ואצא בקידה חמשת אלפים.

זנחתנו?

נוריאל עזרא
הודעות: 1871
הצטרף: א' אפריל 12, 2020 1:00 am
שם מלא: נוריאל עזרא

Re: מצוות תלמוד תורה באופני לימוד שונים

הודעהעל ידי נוריאל עזרא » ש' ינואר 14, 2023 8:21 pm

ידע הנצרך לתורה
/ מאמר מהרב אהרון אופיר.

ברשות הקוראים אציע את שעלה בדעתי בענין ידע חיצוני הנצרך לתורה. כפי הנראה צריך
האדם הרוצה להבין כראוי את התורה, ללמוד כמה דברים הנצרכים לתורה, ובעיקר צריך לידע
מה הם המאכלים וההתנהגות הבריאים לגוף ולנפש, וכן צריך לידע מעט היסטוריה
וגיאוגרפיה, וכפי שאפרט, במאמר זה לא באתי להשלים את כל הידע אלא רק לפתוח צוהר
לצעירי הצאן.

שמעתי ראש ישיבה חשוב שמסר שיעור על פי כמה מדרשים אודות גבול ארץ ישראל המובטח
לאברהם, וכשהערתי לו שה' אמר לאברהם עד הנהר הגדול נהר פרת דהיינו עד בבל, הוא
ענה תשובה בסגנון "השאלה היכן היא בבל", כלומר ה רב הלז מוסר שיעור על גבול המובטח
לאברהם מבלי שפתח מפה לבדוק את הדברים הבסיסיים הנצרכים לזה, ומשום מה ישנה איזו
טענה שישנם שמלמדים אותה בחיידרים שכל החכמות כלולות בתורה ודרך התורה אפשר
לידע הכל, והראיה שהחזון איש שרטט צורת ניתוח סבוך, ע"כ, אמנם גם אם כל החוכמות
כלולות בתורה שניתנה למשה, מכל מקום מהספרות התורנית שנשארה בידינו אי אפשר
להוציא את כל החוכמות, והאמת יורה דרכו שכל חכמי ישראל שהיה להם ידע בשאר חכמות
שאבו את עיקר הידע ממקור חיצוני, החל ברמב"ם שהעיד כן על עצמו במפורש וכלה בגר"א
שביקש מתלמידו שיתרגם לו את ספרו של אוקלידס, ואם החזון איש ידע לשרטט צורת ניתוח
בעצבי המוח )נוירוכירורגי( אין לנו להסיק מזה אלא שהוא קרא מעט בספרי רפואה, כי בכל
חולין ושאר הספרות הכתובה בידינו אין איזכור לצורת עצבי המוח, )וספק אף אם חז"ל היו
בקיאים בכך היות שאין זה נצרך לתורה כל כך, ובתורתם של הגאונים והראשונים אנו מוצאים
שסברתם היתה שחז"ל לא היו בקיאים בכל המדעים וגם במה שהיו בקיאים היה ברמה של
מדעני זמנם או קרוב לכך, ומי לנו גדול בהבנת דברי חז"ל מרב שרירא גאון שאמר על דברי
הרפואה המוזכרים בתלמוד שרבותינו אינם רופאים ולא בהכרח שצדקו בענינים אלו, ובלשונו
"רבותינו לאו אסותייהו אינון", וכיוצא בזה כתב הרמב"ם וכן עוד ראשונים, ובאמת כך מסתבר
דהלא אף בתורה נפלו מחלוקות ונשתכחו הרבה דברים מהתורה וא"כ כל שכן שבמדעים לא
ידעו הכל, ומה גם שלא היה להם זמן מיותר ללמוד שאר המדעים(, ויש שמלמדים את הטענה
הנ"ל כדי להרבות באהבת התורה אצל הילדים, אמנם משקר לא יוצא דבר טוב, ואם יגדל
ויראה שאין זה נכון זה יחליש אצלו את האמונה במה שחונך, ואם גם כשיגדל ימשיך להאמין
בטענה הזו הוא עלול להישאר בור בכמה מדברי התורה שאי אפשר להבינם כראוי בלא ללמוד
מעט מחכמות אחרות.

עתה אשוב לפרט מ עט מהידע הנצרך, עניני בריאות ומאכלים ודאי נצרכים לקיום הגוף והנפש
כדי שיהיה אפשר ללמוד ומה גם שיש בזה מצות ונשמרתם, וחז"ל כתבו בגמרא כמה עניני
בריאות. ראוי לידע שהרפואה המודרנית של זמנינו דרכה לרפאות בדרך כלל על ידי התערבות
חיצונית בתפקוד הגוף, אמנם הרפואה האמיתית הקדמונית היא בעיקר מסייעת לגוף לרפאות
בעצמו את המחלה ומה גם שבעיקר היא מונעת מהאדם לחלות וכדכתב הרמב"ם בהל' דעות,
שמי שישמע לדבריו הוא ערב לו שלא יחלה, ע"כ, ועיקר רפואה זו היא על ידי מאכלות בריאים
ושמירה על בריאות הנפש, והנה המדע בזמנינו נוהג שכל דבר שלא מוכח בהוכחות חותכות

הרי הוא כתאוריה בעלמא וכל עוד הדבר כתאוריה לא עושים מעשה על פיו, ועל ידי דרך זו
המדע נעשה אמין מאוד כי כל דבר מ דבריו שאינו תאוריה הוא מוכח, אמנם החיסרון בזה שאין
המדע סומך על סברות גם אם הן מוכרחות, ומחמת כן בעניני מאכלים לא בריאים המדע ניצב
מאחור, ראשית מחמת שקשה מאוד להוכיח מה מועיל ומה מזיק וצריך ב שביל זה לעשות
בדיקה מקיפה על הרבה אנשים, וכך צריך לעשות על כל מאכל ומאכל ודבר זה צריך השקעה
של הרבה כסף, אף דא עקא שהדברים הבריאים הינם רק הדברים כצורתם בטבע שלא פגעה
בהם יד אדם כגון פירות וירקות והם אינם משווקים על ידי חברה מסויימת שתעשה עליהם
מחקר כדי לפ רסם את תוצאות המחקר לצורכי ריוח, והמוצרים המתועשים אין לשום חברה
ענין להשקיע מחקר לבדוק את בריאותם, כי מסתמא תוצאות המחקר יהיו שהם מזיקים מעט
או הרבה וא"כ בתוצאה זו אין ריוח למשווקים, ועל כן מחקרים כגון אלו נעשים רק על ידי
גופים אובייקטיבים שאכפת להם מבריאות הציבור, אבל כיון שגופים אלו לא מרויחים מזה
ממילא המחקרים האלו מועטים וממילא הרבה מוצרים שאינם בריאים לא 'מוכחים מדעית'
שאינם בריאים, אבל החכמים ואנשי תזונה למיניהם שמחשבים את סברתם בנושא רואים
בעליל על פי המחקרים שכן נעשו שכל דבר שהוא בצורתו הטבעית והוא נברא לאכילת אדם
הרי הוא בריא וככל שיד אדם שינתה את המוצר וכל שכן כל מיני תרופות למיניהם שאין להם
ולטבע ולא כלום, הרי הם מזיקים, וכל איש תזונה אומר כן וספרים רבים נכתבו בנושא אע"פ
שזה לא 'הוכח מדעית'.
בזמנינו המאכלים משווקים לא לפי רמת בריאותם אלא לפי כמה הם רווחיים למשווק, ולדוגמא
חומרים משמרים הם כעין חומר אנטיביוטי )אנטי-נגד, ביו-חיידקים( שמונעים מהמאכל
להירקב כי עיקר הריקבון הוא מחמת החיידקים, ועל ידי חומר זה המאכל משתמר ויכול להיות
משווק יותר זמן וכך מרויח המשווק, אבל חומר זה הוא מזיק לבריאות כמו כל אנטיביוטיקה
שמזיקה לחיידקים הטובים שבמערכת העיכול, וזו דוגמא קטנה מתוך רבבות, שאנו אוכלים
מה שמשווק ועיקר מה שמשווק הוא מה שיותר רווחי בלא להתייחס לבריאות הציבור ואין
הצר שווה בנזק המלך כי לא אכפת למשווק ים שום דבר מלבד הריוח, וכן מרבים לשווק דברים
שהם טעימים יותר בלא להתייחס לכמה הם בריאים, ולדוגמא מאכלים עתירים בסוכר, שהוא
אויב האנושות וא ב המחלות, ומי שלא יקרא וידע מה בריא ומה לא עלול הוא להזיק לעצמו
נזקים איומים בבריאות הגוף והנפש, ולא באתי אלא לעורר לק רוא בענין זה, אבל רק אכתוב
ב' כללים בסיסיים בזה, שככל שהדבר יותר טבעי כלומר שלא שינתה אותו יד אדם על ידי
התעשיה והטכנולוגיה כגון פירות וירקות וכיוצא בזה כך הוא יותר בריא, ומאידך ככל שהדבר
יותר משונה מטבעו ונגעה בו יד אדם והוא יותר מתועש כך הוא יותר לא בריא, או מחמת
שאין בו דברים מזינים או מחמת שיש בו דברים מזיקים, ואף בפירות וירקות עצמם ככל שלא
נגעה בהם יד אדם על ידי התעשיה כגון שיש בהם דישון אורגני וטבעי ולא דישון כימי וכן לא
מרססים את הצמח בריסוסים של חומרים רעים כך יהיה בריא יותר וטוב, וככל שנגעה בו יד
התעשיה כך הוא פחות טוב, וכן בביצים ועופות ובשר שאם נגעה בהם יד אדם כגון שחיים
הבעלי חיים בתנאי מחיה קשים ומקבלים כל מיני זריקות כדי להגדיל את תפוקתם למטרות
ריוח כספי כך הם יהיו פחות בריאים לאדם, וכלל שני שבכל פרי וירק יש ויטמינים ויתרונות
משלו והאדם זקוק שלא יהיה לו חסר בכלל הויטמינים ועל כן ככל שהאדם יאכל בצורה מגוונת
יותר מהפירות וירקות כך לא יהיה לו חסר בחומרים טובים וממילא פחות יחלה.

המעיים הם כמין צינור ארוך מגולגל והמאכל עובר בהם עם הנוזלים והנוזלים נספגים בדפנות
המעיים, וככל שישתהה המאכל במעיים כך יספ גו יותר נוזלים ותיהיה הפסולת הנשארת בלא
נוזלים והמעיים יהיו קשות, וככל שימהר המאכל במעיים כך יספגו פחות נוזלים ויהיה בפסולת
הרבה נוזלים והמעיים יהיו רכות מאוד, ועל כן צריך שיהיה עיכול בינוני לא מהיר ולא איטי,
וישנם מאכלים הממהרים את המאכל במעיים כגון מאכלי חלב ושזיפים וגם עגבניה קצת ויש
מאכלים שעושים להיפך, וזו דוגמא אחת מיני רבות שעל ידי שאדם יהיה בקי בטיב הפירות
והירקות והתבלינים ושאר צמחים המרפאים כך יסייע לעצמו לבריאות גופו, וישנם אנשים
המרבים לאכול אוכל מתועש ואוכל שאינו בריא ויש להם כאבי עיכול או חולשה כללית או
חוסר מרץ או חוסר צלילות הדעת או כעס או נדודי שינה וסבורים שכך הוא דרכו של עולם
ואינם יודעים שהדבר תלוי הרבה בתזונה. כמו כן חשובים לבריאות שינה של שעות מרובות
בלילה, ופעילות גופנית מאומצת באופן תדיר, אבל מי שהוא חלוש וחולה אדרבה צריך לנוח
עד שיחזור כוחו לאיתנו .
בין בצינורות המעיים ובין בורידים ועורקים עוברים בכל עת חומרים למיניהם ועם הזמן ועם
ריבוי מאכלות לא טובים נדבק בדפנותיהם שיירי חומרים והם מזיקים להם בין מחמת שמזיקים
לעצם שכבת העורק ובין שמצירים את המעבר ופוגמים בפעילות התקינה של הגוף, ואדם
הממעט באוכלים מזיקים והאוכל דברים טובים מועיל לעצמו בדבר זה.
ריבוי כעס נובע בדרך כלל מחוסר מנוחת הנפש כגון לחץ מתמשך או ריבוי רעש ברקע,
ולפעמים יכול האדם לסייע לעצמו על ידי שיוריד מעצמו מטלות או ינוח קמעא במקומות
שקטים ויעשה הרפיה לנפשו, ולפעמים אף כאב י עיכול או כאבים אחרים מרבים את הכעס,
כמו כן מאכלים עתירי קפאין מרבים לחץ דם וכעס, ולעומת זה חליטה מתה או לואיזה או
רוזמרין או מליסה וכיוצא באלו מאוד מרגיעים את הנפש.
הגוף מושפע מהורומונים כגון הורמון השינה )מילוטונין( מביא את השינה, והורמון השמחה
)סרוטונין( מביא את השמחה וכן יש הורמון המרץ והורמון ההיריון ועוד הורמונים, וישנם
מאכלים או התנהגויות המביאות או מרחקות את פעילות ההורמונים, כגון העדר חשיפה
לשמש זמן רב מחסיר את הורמון השמחה, וכששותים משקה עתור בקפאין הוא מרחיק את
הורמון השינה, ולפעמים בשביל שיבוא הורמון השינה צריך שיהא האדם רגוע בתוך נפשו,
וישנם דברים המביאים את הורמון השמחה כגון הליכה מהירה ובפרט במקום פתוח.
לגבי בריאות הנפש אכתוב בקצרה, שכל סבל שהוא מתמשך הרבה זמן הוא מזיק לנפש
ובהתחלה זה מזיק מבפנים ואינו ניכר לסביבה ולבסוף זה מגיע לרמה שזה ניכר לסביבה ואז
כבר קשה מאוד לשנות את המצב, על כן אין לאדם לסבול זמן רב ואם יש לאדם סבל מתמשך
הוא צריך ליתן דעתו כיצד לשנות את צורת חייו כדי לא לסבול, ואפילו אם יוותר בכך על כמה
עקרונות או חומרות שלו, כי נזק נפשי סופו לגזול ממנו אף את גופי התורה, ואף מי שאינו רואה
שום דרך כיצד לפתור לעצמו את הסיבה לסבל, הוא צריך ליתן לעצמו זמן להירגע מהסבל על
ידי שיצא לנשום אויר צח בגינות ובפרדסים או לצאת לאיזה מקום מנוחה, ואז הוא יצבור כוחות
חדשים להתמודד עם הבעיה, וכך יש לאדם לבדוק ולהיות עירני שאין בבני ביתו מי שיש לו
סבל זמן ממושך ואם רואה שישנו אדם כזה, יוציאנו למקום מנוחה וכיוצא בזה כדי שתיהיה לו

אתנחתא והסבל לא יהיה ברצף, ומלבד המצוה הגדולה שיש בזה לסייע לזולת יש בזה ריוח
גדול כי כשהסטיה מהשורה היא קטנה קל לתקנה אבל כשהסטיה כבר גדולה קשה מאוד
לתקנה.

עתה אדבר בענין ההיסטוריה והגיאוגרפיה, אנו מוכרחים לידע ידע היסטורי על קדמונינו גדולי
התורה ויש בזה כמה רווחים אבל בעיקר צריך לידע שישנם אסכולות ובתי מדרש שונים אצל
קדמונינו וכמה צורות לימוד ועל כן צריך לידע היכן חיו ופעלו גדולי הדורות ולאיזה קבוצה
וזרם כל אחד משתייך , ובשביל זה צריך לידע גם את הגיאוגרפיה (גיאו- אדמה, גרפיה-כתב)
של מקומם, ובעיקר מה שצריך לידע זה את זמן הראשונים ומקומם, וזה בעיקר באירופה .
בקצרה אכתוב שהתורה עברה כמה מסעות בזמן הראשונים, ועיקר ממלכות התורה היו
באיטליה, צרפת, אשכנז )היא גרמניה של זמנינו(, ספרד ופרובינצא )בזמנינו פרובנס(, באיטליה
היו גדולי תורה ופייטנים עוד לפני זמן הראשונים וכבר כתב ר"ת בספר הישר חלק התשובות
סוף סי' מו, שהיו אומרים על גדולי איטליה כי מברי תצא תורה ודבר ה' מאוטרנטו )ברי
ואוטרנטו הן שתי ערים באיטליה(, ולאחר מכן עבר ה התורה בראשית זמן הראשונים לאשכנז
ושם היו רבינו גרשום מאור הגולה ותלמידיו ובעיקר היתה התורה בג' ערים במערב גרמניה
הנקראים בראשי תיבות שו"ם, שפירא ורמייזא )או גרמייזא, בזמנינו וורמס( ומגנצא )בזמנינו
מיינץ(, ובזמן ההוא היו שם גם חסידים ואנשי מעשה שהחמירו על עצמם הרבה חומרות
ובכללם רבי יהודה החסיד בעל ספר חסידים, ולאחר מכן עברה התורה לצרפת על ידי רש"י
וחתניו ונכדיו וניניו שהניחו את יסודות התוס', ובזמן ההוא עדיין היו באשכנז גדולי תורה כגון
ריב"א ורבינו אפרים הגיבור מרגנשבורג, ובזמן ההוא התורה פרחה גם בספרד וכן בפרובנס,
פרובנס היא חבל ארץ בדרום צרפת, וכיום נחשבת לחלק מצרפת אבל דרך הלימוד שם היה
ספרדי כמו בספרד, והם לא ראו עצמם כצרפתים, ולדוגמא הראב"ד שהיה מגדולי פרובנס
מכנה את רש"י בשם "הצרפתי", ומבואר שהראב"ד לא ראה עצמו צרפתי. עם הדורות חרבה
התורה באשכנז וצרפת ונשארה עדיין בספרד בזמן הרא"ש, ובגירוש ספרד כלתה גם מספרד
ועברה למזרח, לאיזור החיבור בין אסיה לאירופה ופרחה שם עד אשר החריבה ה' ביום חרון
אפו ואז עברה התורה לארץ ישראל ולצפון אמריקה, וכך הוא בזמנינו.

ישנם חכמים גדולים מאוד שלא חיברו ספרים ולכן אינם מפורסמים בזמנינו, אמנם ישנם גם
כאלה שחיברו ספרים אלא שספריהם אבדו, למשל גדולי פרובנס חיברו הרבה ספרים והרבה
מהם אבדו, ואפילו הראב"ד מגדולי פרובנס רוב תורתו הכתובה אינה בידינו, ועל כן צריך לידע
שפרסום על גדול מסויים שחי בדורות עברו לא משקף תמיד את גדלותו אלא את התפשטות
ספריו, למשל המאירי לא היה מפורסם במאות שנים האחרונות וכיום כשהודפסו ספריו נתגלה
שהיה ענק שבענקים וכיוצא בזה טובא.

כל אחד מהראשונים יש לו דרך לימוד האופיינית למקום לימודו, דרך משל מקובל לומר
שהראב"ד הוא בר פלוגתתו של הרמב"ם, אמנם האמת היא שדרך לימוד הראב"ד היתה
ספרדית והיא קרובה ללימוד הרמב"ם, ודוקא משום כך התפשטה תורת הרמב"ם בעיקר
בספרד ובפרובנס והעיר לוניל היא בפרובנס ועל כן הם שקדו על ספרי הרמב"ם ושלחו אליו
שאלות, לעומת זה בצרפת לא התפשטו כל כך ספרי הרמב"ם, וגם דרך לימודם שונה מזו של
הרמב"ם, ואילו ר"ת הצרפתי היה כותב השגות על הרמב"ם, אין ספק שהיה כותב הרבה יותר

השגות ממה שכתב הראב"ד , אמנם ספר המצוות הגדול הביא את פסקי הרמב"ם בהמוניהם
לצרפת, אלא שלא ציין שמקור לשונו מהרמב"ם )מלבד בהקדמה או במקומות מסויימים(, וכך
התפשטו פסקי הרמב"ם בצרפת כשהם מיוחסים אצל ההמון לסמ"ג. שיטת הלימוד הספרדית
וכן בפרובנס היא בראש ובראשונה לחתור לידע מה פסק ההלכה, ומחמת כן עיקר חיבוריהם
נסובו רק על המסכתות שנוהגות בזמן הזה, לדוגמא חידושי הריטב"א והרשב"א והרמב"ן וכן
עוד ספרדים, לא נתחברו על סדר קדשים כי אינו נוהג בזמן הזה, ולעומת זה בעלי התוס' חיברו
על כל סדר קדשים, כי הלימוד הצרפתי לא שם בראש מעייניו את הפסק אלא את העיון,
והפסק ממילא יצא מהלימוד. זו דוגמא מיני רבים על שוני בצורת הלימוד בין המקומות, וישנם
עוד הרבה חילוקים גדולים בצורת הלימוד בין המקומות ולפעמים אף חילוקים מהותיים.

עיקר מאמר זה בא לעורר ללמוד דברי חכמה הנצרכים לתורה ולא לחכות שממילא הוא יבוא
מהתורה, וישנם סוגיות רבות שאי אפשר להבינם מבלי ליד ע את המציאות, ורש"י ושאר
הראשונים טרחו הרבה כדי לידע מה הוא כל צמח או חפץ המוזכר בתלמוד, ולדוגמא הל'
טריפות נחשבות בזמנינו להלכות מסובכות מאוד, אמנם עיקר הקושי הוא מחמת העדר ידע
מציאותי של צורת ריאת ה בהמה וצורות הבהמות, וכיוצא בזה צריך לידע איך תפרו בעבר ב גד
כדי להבין כמה ממלאכות שבת, כמו כן חשוב מאוד לידע את צורת איברי האדם הפנימיים
ודרכי העיכול והנשימה ושאר איברים, ומה גם שזה מביא להתפעלות בחכמת הבורא, כמדומני
שטוב היה אם החכמות הנצרכות לתורה היו נגישים יותר ללומד , ואולי לא אגזים אם אומר
שטוב שיתלו על קירות החיידרים תמונות של ריאת בהמה, ובהמות וקיני עופות ואריגת בגד
בדרך הקדמונית וגת של יין ובית הבד ומיני עצים וצמחים המוזכרים בחז"ל, למען יוחדר הדבר
לילדים ויקל עליהם מאוד לימוד כמה סוגיות לכשיגדלו.

אגב בהזדמנות זו אכתוב שחיברתי ספר שהוא כעין הרחבת הבית יוסף , ונאספו בו רבבות
שיטות ראשונים שלא נזכרו בב"י, והוא מסודר על סדר כל סימני הטוש"ע בד' החלקים, וניתן
לקבל מהדורה דיגטלית במייל- COM.GMAIL@A0583234688
קבצים מצורפים
ידע הנצרך לתורה.pdf
(77.06 KiB) הורד 30 פעמים

שילה צבי
הודעות: 164
הצטרף: ה' נובמבר 12, 2020 7:42 am
שם מלא: שילה

Re: מצוות תלמוד תורה באופני לימוד שונים

הודעהעל ידי שילה צבי » ש' ינואר 14, 2023 9:50 pm

לפני עשור שאלתי ת"ח אחד את שאלת פותח האשכול (כמעט באותו ניסוח, על חולין ועל קידוש החודש) והוא הפנה אותי לשמונה קבצים (לראי"ה) קובץ א' תתק. לדבריו, אחת הפעמים היחידות שהרב לא נותן הגדרות ברורות ומשאיר בסוג של צ"ע ["דרך כלל, אין המחיצה בין התורה והחכמה גדורה כראוי"]. עיי"ש.


חזור אל “בית המדרש”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 311 אורחים