מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

"טועמיה חיים זכר למו" (מציאות בפירוש תפילות לר"ד הנגיד)

דעת תפילה ופירושה, חקר ועיון בנוסחאות ומנהגי התפילה, לשונם ומקורם של פייטנים
הוגה ומעיין
הודעות: 1816
הצטרף: ג' יולי 06, 2010 2:02 pm

"טועמיה חיים זכר למו" (מציאות בפירוש תפילות לר"ד הנגיד)

הודעהעל ידי הוגה ומעיין » ה' יולי 27, 2017 9:48 am

בנוסח "תקנת שבת" בסדר רב עמרם גאון (מה"ק עמ' עח), הנוסח: "טועמיה חיים זכר למו", ולא כנוסח המוכר - "טועמיה חיים זכו".

בקובץ רס"ג כתב על כך הרב יחיאל צימלס:
טועמיה חיים.jpg
טועמיה חיים.jpg (336.57 KiB) נצפה 3713 פעמים


עתה בעברי על כ"י פירוש סדר תפילות לרבי דוד ב"ר יהושע הנגיד (תודה למי שהפנה תשומת לבי לחיבור זה, שחבל שטרם יצא לאור - יש בו פנינים רבות הן משלו והן משל הקדמונים), נראה שדווקא הנוסח שנמצא בסדר רע"ג הוא הנוסח של רס"ג, ולא כנדפס בסידור רס"ג:
זכר למו.jpg
זכר למו.jpg (24.83 KiB) נצפה 3713 פעמים

ותרגומו: ואמרו טועמיה חיים זכו, ואמר רבינו סעדיה גאון זצ"ל, והמפטירים בה ולא יצומו, חיי עולם זכורים להם.
הרי שרבי דוד העתיק את הנוסח המוכר לו, אך את פירוש רס"ג העתיק כהווייתו, וממנו מפורש שגרס "זכר למו".

מה שנכון נכון
הודעות: 10294
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: "טועמיה חיים זכר למו" (מציאות בפירוש תפילות לר"ד הנגיד)

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ה' יולי 27, 2017 10:03 am

ומה עם כך שחלוקה לב' תיבות מקלקלת את סדר תשר"ק (דחוק לשים שם מקף ולהחשיב כתיבה אחת. אמנם השווה לברכה שבסדור רס"ג אחר ק"ש בליל שבת אמת אמונתך).

אריסמנדי
הודעות: 233
הצטרף: ד' יולי 18, 2012 6:15 am

Re: "טועמיה חיים זכר למו" (מציאות בפירוש תפילות לר"ד הנגיד)

הודעהעל ידי אריסמנדי » ה' יולי 27, 2017 12:23 pm

הוגה ומעיין כתב:בנוסח "תקנת שבת" בסדר רב עמרם גאון (מה"ק עמ' עח), הנוסח: "טועמיה חיים זכר למו", ולא כנוסח המוכר - "טועמיה חיים זכו".

בקובץ רס"ג כתב על כך הרב יחיאל צימלס:
טועמיה חיים.jpg


עתה בעברי על כ"י פירוש סדר תפילות לרבי דוד ב"ר יהושע הנגיד (תודה למי שהפנה תשומת לבי לחיבור זה, שחבל שטרם יצא לאור - יש בו פנינים רבות הן משלו והן משל הקדמונים), נראה שדווקא הנוסח שנמצא בסדר רע"ג הוא הנוסח של רס"ג, ולא כנדפס בסידור רס"ג:
זכר למו.jpg

ותרגומו: ואמרו טועמיה חיים זכו, ואמר רבינו סעדיה גאון זצ"ל, והמפטירים בה ולא יצומו, חיי עולם זכורים להם.
הרי שרבי דוד העתיק את הנוסח המוכר לו, אך את פירוש רס"ג העתיק כהווייתו, וממנו מפורש שגרס "זכר למו".

מעניין!
ב'מאגרים' של האקדמיה ללשון עברית מובא משני קטעי גניזה 'זכור למו'. שם נתפרש 'זכור' כציווי (דהיינו בקשה), אך בקטע גניזה אחר מנוקד זָכוּר [למו], ובין השיטין נתלתה הגרסה 'זכו'.
ובדברי ר"ד הנגיד, 'מדכורה' מתאימה לקריאה 'זָכוּר', וכפי שתרגמת.
מדבריך נראה שרס"ג תירגם את התפילה ור"ד ציטט תרגום זה, האם ידוע על תרגום שכזה? לענ"ד היה נראה שר"ד הנגיד מתרגם מדנפשיה את לשון התפילה לערבי וכיון שמצא בסידור רס"ג 'זכור למו' הוא מייחס את הלשון הזה לרס"ג עצמו.
[אגב, תיקון לתרגום דברי ר"ד הנגיד: 'ואל מפטירין' היינו 'והאוכלים' (בלאו כתב שאחד ממשמעי השורש הוא: אכל ולא צם).]
גם עזרא פליישר כתב שהגירסה 'זבדימו' היא המקורית (והביא גירסה נוספת 'חיים זכרונימו'). וצ"ע.

עכ"פ, מכך שבטופס סידור רס"ג שהיה בידי ר"ד הנגיד הופיעה גירסה מסויימת - אין שום הכרח שזוהי דווקא הגירסה המקורית של רס"ג. בין טופסי סידור רס"ג יש חילופים רבים. הנה בקטע זה הגירסה היא זבוד למו, ובקטע זה זכור למו.
להשלמת הענין: ייתכן שהמבוכה והחילופים שבתיבה זו גרמו לכך שבקטע זה נשמטה התיבה לגמרי!

הוספה: לאור דברי החכם ההוגה והמעיין בהמשך האשכול ולאחר שעיינתי בחיבור המצוטט, חוזרני בי. אכן מסתבר שציטט את לשונו של רס"ג ממש, ולשונו של רס"ג בנויה כנראה על לשון התפילה. ועדיין נשאר בצ"ע באיזו מסגרת כתב רס"ג לשון זו.
נערך לאחרונה על ידי אריסמנדי ב ה' יולי 27, 2017 5:24 pm, נערך 3 פעמים בסך הכל.

הוגה ומעיין
הודעות: 1816
הצטרף: ג' יולי 06, 2010 2:02 pm

Re: "טועמיה חיים זכר למו" (מציאות בפירוש תפילות לר"ד הנגיד)

הודעהעל ידי הוגה ומעיין » ה' יולי 27, 2017 1:17 pm

מה שנכון נכון כתב:ומה עם כך שחלוקה לב' תיבות מקלקלת את סדר תשר"ק (דחוק לשים שם מקף ולהחשיב כתיבה אחת. אמנם השווה לברכה שבסדור רס"ג אחר ק"ש בליל שבת אמת אמונתך).

אמת אמונתך היא דוגמה חלשה, כי יש בה חריגות רבות מדי מסדר הא"ב, והדבר דומה לכמה מפרקי משלי. כאן הנטייה היא אחת מהאפשרויות דלהלן:
א. הנוסח שלפני רס"ג אכן שונה מהמקורי. אם נאמר כך נצטרך לסרב מלקבל - בלי טעם מספיק - את עדותו של ר"ד אבודרהם "רב עמרם ורב סעדיה התחילו תפלה זו תכנת שבת רצית קרבנותיה".
ב. מקף הופך שתי מילות כאלו לאחת, וע"ד כסיה וידידיה בפסחים קיז, א.
ג. הנוסח הוא "זכרונימו" וכדברי "אריסמנדי" בשם פליישר בשם נוסחה אחת, ונוסח זה פירשו רס"ג: מדכורה להם - זכורה להם.

אריסמנדי כתב:ב'מאגרים' של האקדמיה ללשון עברית מובא משני קטעי גניזה 'זכור למו'. שם נתפרש 'זכור' כציווי (דהיינו בקשה), אך בקטע גניזה אחר מנוקד זָכוּר [למו], ובין השיטין נתלתה הגרסה 'זכו'.
ע"פ פירושך בדברי ר"ד הנגיד, גם 'מדכורה' מתאים לקריאה 'זָכוּר'.

ייש"כ על המציאה המעניינת! אני מצרף את התמונה מהגניזה לתועלת החסומים (כמוני, הורדתי מפרידברג). מכל מקום ברור שלפי הציטוט של ר"ד הנגיד הקריאה היא 'זָכוּר', שאם היה בציווי ובקשה היה אומר אד'כר ולא מד'כור.
Image.jpg
Image.jpg (2.58 MiB) נצפה 3651 פעמים


אריסמנדי כתב:מדבריך נראה שרס"ג תירגם את התפילה ור"ד ציטט תרגום זה, האם ידוע על תרגום שכזה? לענ"ד היה נראה שר"ד הנגיד מתרגם מדנפשיה את לשון התפילה לערבית וכיון שמצא בסידור רס"ג 'זכור למו' הוא מייחס את הלשון הזה לרס"ג עצמו.

לא נראה כך מסגנון חיבורו של ר"ד. אילו היה מציע פירוש חילופי היה כותב שרס"ג גורס אחרת בתפילה. פירושו מבוסס על העתקת מילים מסדר התפילות, והבאת פירושים עליהם, משלו ומשל אחרים. מרס"ג הוא מביא כמה פעמים. ואף כאן נראה שמביא מרס"ג פירוש לתפילה. (ככלל, בכל הפירוש של ר"ד לא ראיתי שום עיסוק בנוסחאות).
וכנראה שאין מדובר כאן בתרגום של רס"ג לתפילה אלא לפירוש, חלק מהסידור שלא נדפס (וחלקים רבים טרם נדפסו). והקושי העיקרי שבא ליישבו הוא מהו "טועמיה", והרי אין טועמים את השבת, ועל כן פירש שהכוונה ל"טועמים בה" ולא צמים. אפשרות נוספת, הנראית מהמשך דברי ר"ד המרחיב מעט בעניין איסור תענית בשבת, היא שרס"ג כתב את הדברים אגב דיונו היכן שהוא באיסור התענית בשבת.
ואכן גם מהתוספת "ולא יצומון" מוכח שמדובר בהעתקת פירוש, ולא בתרגום ר"ד לנוסח רס"ג, שהרי אם רק היה מתרגם את מה שרס"ג כתב, לא היה מוסיף מילים אלו שאינן במקור.

אריסמנדי כתב:תיקון לתרגום דברי ר"ד הנגיד: 'ואל מפטירין' היינו: והאוכלים (בלאו כתב שמשמעות השורש היא: אכל ולא צם).

יפה סמכת על בלאו, אלא שחוששני לדברי שניכם. הסיבה שבלאו תיעד הוראה זו במילונו היא משום שאינה קיימת בערבית, בה "פטר" דומה ללה"ק, ובהקשר לצום מדובר על הפסקת צום אך לא על צום שמלכתחילה לא התחיל. ובלאו מצא מקום אחד להוראה זו, והוא בפיה"מ. לדעתו יש לראות כאן הרחבת משמעות מהמקור. אך סבורני להציע אפשרות אחרת: יש כאן הרחבה של "מפטירין" דאפיקומן, והכוונה להתחלה לאכול (ראה סה"ש לריא"ג שורש פטר), טעימה, ניגודו של הצום, או שהוא שמם של המטעמים שמפטירין בהם בד"כ אחרי האכילה (ראה פיה"מ לרמב"ם פסחים פ"י), או שהוא לשון טעימה כפשוטו (כדברי מעשי ה' ע"פ היוונית. לא בדקתי במילון ליוונית). מ"מ החלטתי לא להחליט ולכן השתמשתי ב"מפטירין".
נערך לאחרונה על ידי הוגה ומעיין ב ה' יולי 27, 2017 1:37 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

הוגה ומעיין
הודעות: 1816
הצטרף: ג' יולי 06, 2010 2:02 pm

Re: "טועמיה חיים זכר למו" (מציאות בפירוש תפילות לר"ד הנגיד)

הודעהעל ידי הוגה ומעיין » ה' יולי 27, 2017 1:22 pm

אריסמנדי כתב:עכ"פ, מכך שבטופס סידור רס"ג שהיה בידי ר"ד הנגיד הופיעה גירסה מסויימת - אין שום הכרח שזוהי דווקא הגירסה המקורית של רס"ג. בין טופסי סידור רס"ג יש חילופים רבים. הנה בקטע זה הגירסה היא זבוד למו, ובקטע זה זכור למו.
להשלמת הענין: ייתכן שהמבוכה והחילופים שבתיבה זו גרמו לכך שבקטע זה נשמטה התיבה לגמרי!

אשר להוספה הזו -
לאמור, אין כאן "טופס סידור רס"ג שהיה בידי ר"ד הנגיד" ובו גירסה מסויימת, אלא שהיה בידו פירוש רס"ג לתפילה שממנו מוכח כגירסה המסויימת, ומכאן שזו הגירסה המקורית של רס"ג.
אגב, מצאתי קטע נוסף שבו הגירסה זכור למו, והפעם בניו יורק: JTS: ENA 2145.3
Image (1).jpg
Image (1).jpg (1.83 MiB) נצפה 3647 פעמים

אריסמנדי
הודעות: 233
הצטרף: ד' יולי 18, 2012 6:15 am

Re: "טועמיה חיים זכר למו" (מציאות בפירוש תפילות לר"ד הנגיד)

הודעהעל ידי אריסמנדי » ה' יולי 27, 2017 1:37 pm

הוגה ומעיין כתב:
אריסמנדי כתב:מדבריך נראה שרס"ג תירגם את התפילה ור"ד ציטט תרגום זה, האם ידוע על תרגום שכזה? לענ"ד היה נראה שר"ד הנגיד מתרגם מדנפשיה את לשון התפילה לערבית וכיון שמצא בסידור רס"ג 'זכור למו' הוא מייחס את הלשון הזה לרס"ג עצמו.

לא נראה כך מסגנון חיבורו של ר"ד. אילו היה מציע פירוש חילופי היה כותב שרס"ג גורס אחרת בתפילה. פירושו מבוסס על העתקת מילים מסדר התפילות, והבאת פירושים עליהם, משלו ומשל אחרים. מרס"ג הוא מביא כמה פעמים. ואף כאן נראה שמביא מרס"ג פירוש לתפילה. (ככלל, בכל הפירוש של ר"ד לא ראיתי שום עיסוק בנוסחאות).
וכנראה שאין מדובר כאן בתרגום של רס"ג לתפילה אלא לפירוש, חלק מהסידור שלא נדפס (וחלקים רבים טרם נדפסו). והקושי העיקרי שבא ליישבו הוא מהו "טועמיה", והרי אין טועמים את השבת, ועל כן פירש שהכוונה ל"טועמים בה" ולא צמים.
ואכן גם מהתוספת "ולא יצומון" מוכח שמדובר בהעתקת פירוש, ולא בתרגום ר"ד לנוסח רס"ג.

לפי מיעוט ידיעתי זהו חידוש גדול, וכדי לקבלו נצרכת ראיה מספקת. בענ"ד סברתי שר"ד מתרגם בהרחבה את לשון התפילה, ולא תירגם באופן מילולי וצמוד. אם תצליח לבסס את חידושך תהיה זו בשורה חשובה.


הוגה ומעיין כתב:
אריסמנדי כתב:תיקון לתרגום דברי ר"ד הנגיד: 'ואל מפטירין' היינו: והאוכלים (בלאו כתב שמשמעות השורש היא: אכל ולא צם).

יפה סמכת על בלאו, אלא שחוששני לדברי שניכם. הסיבה שבלאו תיעד הוראה זו במילונו היא משום שאינה קיימת בערבית, בה "פטר" דומה ללה"ק, ובהקשר לצום מדובר על הפסקת צום אך לא על צום שמלכתחילה לא התחיל. ובלאו מצא מקום אחד להוראה זו, והוא בפיה"מ. לדעתו יש לראות כאן הרחבת משמעות מהמקור. אך סבורני להציע אפשרות אחרת: יש כאן הרחבה של "מפטירין" דאפיקומן, והכוונה להתחלה לאכול (ראה סה"ש לריא"ג שורש פטר), טעימה, ניגודו של הצום, או שהוא שמם של המטעמים שמפטירין בהם בד"כ אחרי האכילה (ראה פיה"מ לרמב"ם פסחים פ"י), או שהוא לשון טעימה כפשוטו (כדברי מעשי ה' ע"פ היוונית. לא בדקתי במילון ליוונית). מ"מ החלטתי לא להחליט ולכן השתמשתי ב"מפטירין".

מעניין! לא עיינתי בזה, אך בפשטות היה נראה לי שפירוש 'אין מפטירין אחר הפסח' הוא כמו 'מפטירין בנביא', דהיינו ענין סיום ופרידה.

הוגה ומעיין
הודעות: 1816
הצטרף: ג' יולי 06, 2010 2:02 pm

Re: "טועמיה חיים זכר למו" (מציאות בפירוש תפילות לר"ד הנגיד)

הודעהעל ידי הוגה ומעיין » ה' יולי 27, 2017 1:56 pm

אריסמנדי כתב:
הוגה ומעיין כתב:
אריסמנדי כתב:מדבריך נראה שרס"ג תירגם את התפילה ור"ד ציטט תרגום זה, האם ידוע על תרגום שכזה? לענ"ד היה נראה שר"ד הנגיד מתרגם מדנפשיה את לשון התפילה לערבית וכיון שמצא בסידור רס"ג 'זכור למו' הוא מייחס את הלשון הזה לרס"ג עצמו.

לא נראה כך מסגנון חיבורו של ר"ד. אילו היה מציע פירוש חילופי היה כותב שרס"ג גורס אחרת בתפילה. פירושו מבוסס על העתקת מילים מסדר התפילות, והבאת פירושים עליהם, משלו ומשל אחרים. מרס"ג הוא מביא כמה פעמים. ואף כאן נראה שמביא מרס"ג פירוש לתפילה. (ככלל, בכל הפירוש של ר"ד לא ראיתי שום עיסוק בנוסחאות).
וכנראה שאין מדובר כאן בתרגום של רס"ג לתפילה אלא לפירוש, חלק מהסידור שלא נדפס (וחלקים רבים טרם נדפסו). והקושי העיקרי שבא ליישבו הוא מהו "טועמיה", והרי אין טועמים את השבת, ועל כן פירש שהכוונה ל"טועמים בה" ולא צמים.
ואכן גם מהתוספת "ולא יצומון" מוכח שמדובר בהעתקת פירוש, ולא בתרגום ר"ד לנוסח רס"ג.

לפי מיעוט ידיעתי זהו חידוש גדול, וכדי לקבלו נצרכת ראיה מספקת. בענ"ד סברתי שר"ד מתרגם בהרחבה את לשון התפילה, ולא תירגם באופן מילולי וצמוד. אם תצליח לבסס את חידושך תהיה זו בשורה חשובה.

בהנחה שדבריך אמורים אחרי היכרות עם הפירוש, אני מתקשה מאוד בהבנתם. ר"ד כלל אינו מתרגם בהרחבה את לשון התפילה. הוא מלקט פירושים עליה לפעמים קצרים ובדרך כלל ארוכים, והתרגום כלל אינו מעניין אותו.

מכל מקום כאן שהוא אומר "ואמר רב סעדיה גאון זצ"ל ואלמפטירין וכו'" לא נראה כלל שהכוונה "ולפי נוסח רב סעדיה גאון זצ"ל הפירוש הוא ואלמפטירין וכו'".

אריסמנדי כתב:מעניין! לא עיינתי בזה, אך בפשטות היה נראה לי שפירוש 'אין מפטירין אחר הפסח' הוא כמו 'מפטירין בנביא', דהיינו ענין סיום ופרידה.

ראה באוצר מפרשי ההגדה וכיוצ"ב מה רבו פירושי הראשונים למילה זו!

אגב, יש מקום להשערה נוספת על מקומם של דברי רס"ג? אם כן, הנה היא: בתשובת גאון א' שלא זוהה עדיין, נאספה ב"תורתן של גאונים" ח"ז עמ' 673 (מתוך "הגרן"), יש תשובה הדנה בסוגיה במסכת ברכות לא: בה נאמר מצד אחד שהיושב בתענית בשבת קורעים לו גז"ד של שבעים שנה, ומאידך שנפרעים ממנו על שביטל עונג שבת. בעל התשובה מברר את איסור התענית בשבת, ואחת הנקודות שבהן הוא מרחיב - ובה נקטעת התשובה - שהמתענה בשבת הועיל לעצמו רק לעולם הזה, והמענג את השבת הועיל גם לעולם הזה וגם לעולם הבא.

מה מתוק לפי זה שילוב הפירוש "טועמיה חיים זכר למו" - חיי נצח, שהאוכלים בשבת ולא צמים זוכים לחיי נצח ולא רק לחיי העולם הזה. וא"כ אפשר שאכן פירוש זה נמצא בהמשכה הקטוע של התשובה ההיא...

הוגה ומעיין
הודעות: 1816
הצטרף: ג' יולי 06, 2010 2:02 pm

Re: "טועמיה חיים זכר למו" (מציאות בפירוש תפילות לר"ד הנגיד)

הודעהעל ידי הוגה ומעיין » ה' יולי 27, 2017 3:21 pm

לאחר בדיקת עוד כתבי יד בצוותא עם הרב אהרן גבאי, הממצאים הם:

א. בכתב היד השלם של סידור רס"ג, עליו מבוססת המהדורה, אכן הנוסח כפי שהדפיסו - זבדמו, ז בקמץ, ב בשוא, דלת בצירי, מ בחולם, ויו"ד בין השיטין.

ב. בגליון סידור רס"ג ציינו לכ"י אד-מא. הכוונה לכ"י נ"י אדלר שמספרו כיום 4748. המהדירים כותבים ששם הנוסח זבד למו. אני מסופק בקריאה זו, משום שכותב כ"י זה כותב דל"ת עם קוץ נוטה כלפי מעלה בצד ימין למעלה, וכאן, עם כל הטשטוש, אין קוץ זה. לכן נכון יותר שהנוסח כאן: זכר למו, וכמו בקטע הגניזה שהביא הרב אריסמנדי מסידור רס"ג. ושניים אלו יכריעו נגד האחד.
Image (3).jpg
Image (3).jpg (1.11 MiB) נצפה 3609 פעמים


ג. בסידורים המאפיינים את נוסחאות התפילה מכל קצוות הגולה - פרס כ"י אדלר הנדפס, אר"צ אוקספורד 1146, אר"צ ב' גינצבורג 1283, אשכנז נוסח הרוקח, צפון אפריקה בהמ"ל 4531, נוסח רומניא דפוס קושטא ר"ע, איטליה פרמה 3088 – בכולם ללא יוצא מן הכלל הנוסח "חיים זכו".

לכן מצד אחד נראה שאם זהו תיקון, הרי שהוא קדום מאוד (מה שכתבתי למעלה ע"פ האבודרהם שרע"ג ורס"ג התחילו כלומר יסדו נוסח זה - טעות הוא, והכוונה שבסידוריהם התחילו תיקנת שבת ולא למשה ציוית). אלא שמ"מ כנראה רס"ג כדרכו לא קיבל את התיקונים ושימר את הנוסח הקדום יותר.

אולם כיון שכ"י השלם של נוסח רס"ג מושפע לכל היותר מפרס, ושם אין "זבדימו", נראה שכך אכן עמד לפניו.

חד ברנש
הודעות: 4288
הצטרף: ב' יוני 20, 2016 11:48 am

Re: "טועמיה חיים זכר למו" (מציאות בפירוש תפילות לר"ד הנגיד)

הודעהעל ידי חד ברנש » ה' יולי 27, 2017 5:36 pm

מתוך ספר לשוננו רנה, למ' בר אשר, ירושלים תשעו
לשוננו רנה.pdf
(118.98 KiB) הורד 187 פעמים

מה שנכון נכון
הודעות: 10294
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: "טועמיה חיים זכר למו" (מציאות בפירוש תפילות לר"ד הנגיד)

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ה' יולי 27, 2017 8:11 pm

הוגה ומעיין כתב:
מה שנכון נכון כתב:ומה עם כך שחלוקה לב' תיבות מקלקלת את סדר תשר"ק (דחוק לשים שם מקף ולהחשיב כתיבה אחת. אמנם השווה לברכה שבסדור רס"ג אחר ק"ש בליל שבת אמת אמונתך).

אמת אמונתך היא דוגמה חלשה, כי יש בה חריגות רבות מדי מסדר הא"ב, והדבר דומה לכמה מפרקי משלי. כאן הנטייה היא אחת מהאפשרויות דלהלן:
א. הנוסח שלפני רס"ג אכן שונה מהמקורי. אם נאמר כך נצטרך לסרב מלקבל - בלי טעם מספיק - את עדותו של ר"ד אבודרהם "רב עמרם ורב סעדיה התחילו תפלה זו תכנת שבת רצית קרבנותיה".
ב. מקף הופך שתי מילות כאלו לאחת, וע"ד כסיה וידידיה בפסחים קיז, א.

באמת אמונתך יש סדר א"ב שלם, ולכן אינה דומה לפרקי משלי. החריגות שיש בה הן תוספות מילים שפוגעות ברצף הא"ב, ולכן זה דומה לנד"ד, ויש לומר ק"ו אם על הפסקות רבות לא חש רס"ג, כ"ש על הפסקה אחת. אם כי כמובן יש לדון בק"ו זה לאידך גיסא. וק"ל.

א. לא הבנתי. בכל המקורות הנ"ל מופיע סדר תשר"ק, מלבד החריגה הזו.
ב. זה מה שכתבתי במוסגר, אך לא ברור אם שייך כאן מקף. (אולי זה תלוי אם זו בקשה או תיאור/שבח). אמנם: שבשפלנו זכר לנו - בלי מקף. כחסדך זכר לי אתה - עם מקף. וצע"ע.

הוגה ומעיין
הודעות: 1816
הצטרף: ג' יולי 06, 2010 2:02 pm

Re: "טועמיה חיים זכר למו" (מציאות בפירוש תפילות לר"ד הנגיד)

הודעהעל ידי הוגה ומעיין » ה' יולי 27, 2017 10:38 pm

ייש"כ ברנש על הקובץ! הכל צריכים למרי חיטיא. ובר אשר יפה עשה בעטו, ואנחנו בס"ד ובדיבוק חברים הוספנו עליו - הן בכתבי יד נוספים שאליהם לא הגיע, ובעיקר, למקורות של "זכור למו" בלשון עבר ולא ציווי, ובעיקר - המובאה של רבי דוד ב"ר יהושע נכדו של הרמב"ם מדברי רס"ג.

הרב משנ"נ, אין ידיעותיי מספיקות בעניין המקפים, אך ראה בדברי בר אשר ש"אולי אפשר לומר שבעל הנוסח זכור למר מניח ששתי המילים האלה נהגות כתיבה אחת, שכן המילית ל' בכינוי הרבים - למו עומדת כמילית אינקליטית (מסומכת לאחור), והיא כעין מילה דבוקה לקודמתה. על כן לכאורה אין בנוסח הזה כדי לפגוע בתבנית הכללית של הפסקה המציעה בכל אות מאותיות הא״ב מילה אחת בלבד".

בבלי77
הודעות: 39
הצטרף: ג' דצמבר 06, 2016 1:38 pm

Re: "טועמיה חיים זכר למו" (מציאות בפירוש תפילות לר"ד הנגיד)

הודעהעל ידי בבלי77 » ו' יולי 28, 2017 5:25 pm

מעניין שבשני הקטעים מהגניזה שהעלו כאן החברים מפורש הנוסח וגם האוהבי דבריה וכו', ולא כמו ש"תקנו" האוהבים דבריה, על פי דברי "המתקן" הגדול ר זלמן הענה, ואין ממש בדבריו, וראה בס' תורת יעקב (סופר) סי' קצט ע"ש, גם כדאי לראות מאמרו של רבי טוביה כצמאן במעיין תשס"ח כרך מח גליון ד' עמ' 70 על "תיקוניו" של הנ"ל.

יוצא פוניבז'
הודעות: 1482
הצטרף: ה' מרץ 29, 2012 12:04 am

Re: "טועמיה חיים זכר למו" (מציאות בפירוש תפילות לר"ד הנגיד)

הודעהעל ידי יוצא פוניבז' » ה' אפריל 08, 2021 12:38 am

וראה מש"כ הר"א גבאי בקובץ מנורה בדרום אדר תשפ"א (עמ' סו ואילך). וע"ש גם לענין נוסח 'האוהבי' דבריה, ושאר כל נוסחאות תכנת שבת.
20 - מנורה בדרום אדר תשפא.pdf
(7.26 MiB) הורד 32 פעמים


חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 15 אורחים