מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

הכוונה הנכונה בפסוק ראשון של שמע ישראל

דברי תורה, עיוני שמעתתא, חידושי אגדה וכל פטפוטיא דאורייתא טבין
יושב סתר
הודעות: 413
הצטרף: א' נובמבר 20, 2016 8:17 pm

הכוונה הנכונה בפסוק ראשון של שמע ישראל

הודעהעל ידי יושב סתר » א' אוגוסט 06, 2017 12:06 pm

בפרשת שמע שקראנו בתורה ביאר רש"י מה המכוון בפסוק שמע ישראל:
ה' אלהינו ה' אחד - ה' שהוא אלהינו עתה ולא אלהי האומות, הוא עתיד להיות ה' אחד, שנאמר (צפניה ג, ט) כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' ונאמר (זכריה יד, ט) ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד:
כידוע, הכוונה בפסוק ראשון היא לעיכובא, וע"כ חשוב לדקדק בכל מילה מה ראוי לכוון.
לעומת מה שמשמע מרש"י שייחודו הוא בהיותו אלוקינו כעת ו"אחד" הוא על לעת"ל, ברמ"א מבואר דברים שונים:
רמ"א סי' ס"א: ויש להפסיק בפסוק ראשון בין ישראל לה', ובין אלהינו לה' השני, כדי שיהא נשמע שמע ישראל כי ה' שהוא אלהינו הוא ה' אחד.
מעתה, הסתפקתי מה נכון לכוון בקראנו את שמע.

מיכאל1
הודעות: 736
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:17 pm

Re: הכוונה הנכונה בפסוק ראשון של שמע ישראל

הודעהעל ידי מיכאל1 » א' אוגוסט 06, 2017 12:16 pm

הרמ"א פירש את הפסוק כפירושו של הרשב"ם שם.
עי' כאן.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 95&hilite=

ארזי הלבנון
הודעות: 1019
הצטרף: ו' דצמבר 09, 2016 1:34 pm

Re: הכוונה הנכונה בפסוק ראשון של שמע ישראל

הודעהעל ידי ארזי הלבנון » א' אוגוסט 06, 2017 12:21 pm

פירושים רבים נכתבו לפסוקי 'שמע ישראל'. ומש"כ דהוא לעיכובא, הכוונה הכללית על אחדות ה' היא לעיכובא, אך כיצד לכוון בכל פרט ופרט ואיזו כוונה בדיוק לכוון, לא נראה שלכך כיוונו חז"ל.

וראייה לכך נראה לתת מספר 'יסוד ושורש העבודה' (שער הרביעי, פרק חמישי) [חלוקה לאותיות על ידי]:
הנה הכוונה הפשוטה של תבות 'שמע ישראל',
[א] כתב אבודרה"ם, וזו לשונו: 'וזה הוא דרך עדות', כאילו כל אחד אומר לחברו: שמע שאני מאמין שה' אלהינו הוא יחיד בעולמו,
לכן תמצא ע' של 'שמע' וד' ד'אחד' גדולים, שהוא סימן על דרך רמז לעדות. עכ"ל.
[ב] ובזוהר חדש, זו לשונו [מתורגם לעברית]: פתח ואומר, מקרא זה נכון בשעה שאמרו בני יעקב לאביהם או משה לישראל, אבל עתה, כל העולם אומרים שמע ישראל, ךאיזה ישראל אומרים? אלא הנה למדנו, יעקב אבינו לא מת, והקב"ה חתם אותו בכסא כבודו, שיהיה תמיד עדות על בניו שמיחדים שמו של הקב"ה בכל יום ב' פעמים כראוי וכשהם מיחדים שמו של הקב"ה אומרים שמע ישראל, תהיה עד עלינו שאנו מיחדים שאמו של הקב"ה כראוי. ובאותה שעה לוקחים את יעקב בארבע כנפים פרושות לארבע רוחות העולם ומעלים אותו לפני הקדוש העליון ומברך אותו בשבע ברכות. פתח הקב"ה ואמר: אשרי הוא האב שהוליד זרע זה בארץ. אשרי הם הבנים שמעטרים כך את אביהם. באותה שעה פותחים ואומרים כל צבעות השמים 'ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד' ויעקב מתעטר בי"ג נהרות אפרסמון הטהור, ועומד תמיד על בניו, כעיר מוקפת חומה לפני הקב"ה ואינו נותן שדין קשה ישלוט עליהם וכו'.
[ג] ויש עוד כוונה בזוהר הקדוש, שתבות ישראל קאי על הקב"ה שנקרא ישראל, שבכמה שמות נקרא הבורא יתברך שמו ויתעלה: הוי"ה ב"ה, אדנ"י, אלהים, צבאות ושארי שמות, ונקרא גם כן ישראל, שפירושו: יש"ר א"ל. והכוונה בשתי תבות שמזכירים 'שמע ישראל' כאלו האדם מדבר לנוכח הקב"ה: שמע שאתה הקב"V שנקראת ישראל, שאני מאמין באמונה שלימה ואמתית שאתה הוא ה' אלהינו ואתה הוא ה' אחד.
ואף שבזוהר הקדוש כוונה זו עמוק עמוק מי ימצאנה, אך אני לא באתי לגלות מסתורין, רק לפרש תיבת ישראל על פי הזוהר הקדוש על דרך פשוטו.
הנה יודע כמביא למעלה בשבח אותן שני התיבות 'שמע ישראל' ג' פירושים, והבוחר יבחר ובלבד שיכוין לבו.

הנה הביא הרב בעל 'יסוד ושורש העבודה' ג' פירושים ל'שמע ישראל' - אחת מהאבודרה"ם, ושניים מהזוהר. וגם את הכוונה האחרונה מהזוהר הוא מדגיש שהיא רק לפי הפשט וכי היא מתפרשת גם כעמוקה בהרבה מכפי שהרב הציגה - ועם כל זה, סיים: "והבוחר יבחר, ובלבד שיכוין לבו".

קו ירוק
הודעות: 3919
הצטרף: ד' מרץ 16, 2016 7:01 pm

Re: הכוונה הנכונה בפסוק ראשון של שמע ישראל

הודעהעל ידי קו ירוק » א' אוגוסט 06, 2017 12:25 pm

ועיין במ"ב ס"א ס"א, בביאור הלכה בשש מצוות תמידיות.

תבונה1
הודעות: 73
הצטרף: ד' דצמבר 07, 2016 3:29 pm

Re: הכוונה הנכונה בפסוק ראשון של שמע ישראל

הודעהעל ידי תבונה1 » א' אוגוסט 06, 2017 2:57 pm

אגב יש לציין שישנם כמה שיטות במהות הכוונה של פסוק ראשון של שמע.
שיטה אחת ברשב"א בסוגיא רפ"ב דברכות וכן שיטת הכסף משנה והובאה במשנה ברורה שהכוונה הזו היא לצאת ידי חובה.
שיטה שנייה בתשובות רבינו אברהם בן הרמב"ם לרבינו דניאל הבבלי, דכוונה המעכבת בפסוק ראשון של שמע איננה פירוש המילות אלא קבלת עול מלכות שמים. וכן הוא בתשובת רעק"א [מצוטט בהוצאת פרנקל במקומו בתחילת פרק שני בהלכות קריאת שמע]. כנראה שמפרשים שזה החפצא של קריאת שמע -קבלת מלכות שמים, [ועי' נתיבות הקדש עה"ת פ' ואתחנן בשם מרן הגרב"ד זצוק"ל] דומיא דדברי הגר"ח בענין כוונה בתפילה של עומד לפני המלך.
רוב הפוסקים מפרשים שהולך על פירוש המילות ובפשטות היינו משום שיש דין מיוחד של פירוש המילות [ועי' טורי אבן ראש השנה כ"ח ע"ב ד"ה מאי לאו במה שנחלק על הרמב"ן].
אולם הפני יהושע וההפלאה יצאו לחדש שמתוך ידיעת פירוש המילות מקבל עליו עול מלכות שמים ושוב זה רק היכ"ת לעצם החפצא של קריאת שמע הנ"ל.

ישא ברכה
הודעות: 1454
הצטרף: ש' יוני 06, 2015 11:50 pm

Re: הכוונה הנכונה בפסוק ראשון של שמע ישראל

הודעהעל ידי ישא ברכה » א' אוגוסט 06, 2017 3:49 pm

תבונה1 כתב:אגב יש לציין שישנם כמה שיטות במהות הכוונה של פסוק ראשון של שמע.
שיטה אחת ברשב"א בסוגיא רפ"ב דברכות וכן שיטת הכסף משנה והובאה במשנה ברורה שהכוונה הזו היא לצאת ידי חובה.
שיטה שנייה בתשובות רבינו אברהם בן הרמב"ם לרבינו דניאל הבבלי, דכוונה המעכבת בפסוק ראשון של שמע איננה פירוש המילות אלא קבלת עול מלכות שמים. וכן הוא בתשובת רעק"א [מצוטט בהוצאת פרנקל במקומו בתחילת פרק שני בהלכות קריאת שמע]. כנראה שמפרשים שזה החפצא של קריאת שמע -קבלת מלכות שמים, דומיא דדברי הגר"ח בענין כוונה בתפילה של עומד לפני המלך.
רוב הפוסקים מפרשים שהולך על פירוש המילות ובפשטות היינו משום שיש דין מיוחד של פירוש המילות [ועי' טורי אבן ראש השנה כ"ח ע"ב ד"ה מאי לאו במה שנחלק על הרמב"ן].
אולם הפני יהושע וההפלאה יצאו לחדש שמתוך ידיעת פירוש המילות מקבל עליו עול מלכות שמים ושוב זה רק היכ"ת לעצם החפצא של קריאת שמע הנ"ל.


זה ברור שאם הוא מכוין את פירוש המילות אז הוא מקבל עליו עול מלכות שמים כי המילה אלוקינו כוללת שתי משמעויות: א' היות הקב"ה כוחינו והיינו שהקב"ה ברא אותנו ומהוה אותנו תמיד והוא עושה כל מה שהיה הוה ויהיה לנו, והוא כוחינו וסיבת הוותינו. ב' אלוקינו הכונה גם שהוא מלכינו ומנהגינו, ואנו עושים את רצונו.
החידוש הוא שיתכן לכוון את קבלת עול מלכות שמים בלי לדעת את פירוש המילות.

דורשי יחודך
הודעות: 707
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 3:06 pm

Re: הכוונה הנכונה בפסוק ראשון של שמע ישראל

הודעהעל ידי דורשי יחודך » ב' אוגוסט 07, 2017 8:45 am

תבונה1 כתב:אגב יש לציין שישנם כמה שיטות במהות הכוונה של פסוק ראשון של שמע.
שיטה אחת ברשב"א בסוגיא רפ"ב דברכות וכן שיטת הכסף משנה והובאה במשנה ברורה שהכוונה הזו היא לצאת ידי חובה.
שיטה שנייה בתשובות רבינו אברהם בן הרמב"ם לרבינו דניאל הבבלי, דכוונה המעכבת בפסוק ראשון של שמע איננה פירוש המילות אלא קבלת עול מלכות שמים. וכן הוא בתשובת רעק"א [מצוטט בהוצאת פרנקל במקומו בתחילת פרק שני בהלכות קריאת שמע]. כנראה שמפרשים שזה החפצא של קריאת שמע -קבלת מלכות שמים, [ועי' נתיבות הקדש עה"ת פ' ואתחנן בשם מרן הגרב"ד זצוק"ל] דומיא דדברי הגר"ח בענין כוונה בתפילה של עומד לפני המלך.
רוב הפוסקים מפרשים שהולך על פירוש המילות ובפשטות היינו משום שיש דין מיוחד של פירוש המילות [ועי' טורי אבן ראש השנה כ"ח ע"ב ד"ה מאי לאו במה שנחלק על הרמב"ן].
אולם הפני יהושע וההפלאה יצאו לחדש שמתוך ידיעת פירוש המילות מקבל עליו עול מלכות שמים ושוב זה רק היכ"ת לעצם החפצא של קריאת שמע הנ"ל.


ייש"כ על המראי מקומות.
לא הבנתי כמה דברים:
א. הרשב"א הרי כותב במפורש שהכוונה המעכבת בפסוק ראשון (או לכל מר כדאית ליה) איננה קשורה לכוונה לצאת, אלא כוונה מיוחדת בק"ש משום קבלת עול מלכות שמים. כך מסקנתו שם יג:

ב. לא עליך תלונתי, אבל דברי הכס"מ נראים תמוהים, הרי בא לפרש את הרמב"ם, הרמב"ם לא נראה שמדבר על כוונה לצאת, הרי כשמדבר על כוונה לצאת כותב כן במפורש למשל פ"ב מה' שופר ה"ד "נתכוין לצאת ידי חובתו", פ"ב מה' מגילה ה"ה "אם כיון לבו לצאת בקריאה זו יצא ואם לאו לא יצא" וכאן לא הזכיר כוונה לצאת, ובכלל אינו מובן אם מצוות צריכות כוונה איזה הבדל יש בין פסוק ראשון לשאר ק"ש, ואם כוונתו מועילה על הכל, א"כ אין כאן דין מיוחד שרק פסוק ראשון צריך כוונה. אלא ודאי פשטות הרמב"ם לכאורה כדברי הרשב"א שלא מדברים כאן על כוונה לצאת.

ג. דברי רבינו הגרע"א ז"ל שציינת אליהם לא זכיתי להבין כלל מחמת טעמים הבאים:
א] הוא שואל שנדרוש גם והיו ללשון הקודש, וגם שמע שצריך להבין. אולם אם נניח שהכוונה בפסוק ראשון הוא פירוש המילות עם התוכן, וזה הרי לא נלמד מ"שמע" אלא או מסברא או מוהיו הדברים כו' על לבבך, וא"כ אין צריך "שמע" בשביל זה.
ב] הוא שואל שלא נרבה מ"שמע" בכל לשון שאתה שומע, אלא רק שצריך להבין גם כשאומר בלשה"ק. אבל מי יעמוד בסוד קדושים, חז"ל הבינו שאפשר להוציא מ"שמע" שבכל לשון שמבינים, יוצאים.
ג] רבינו מוכיח שהיה פשוט לחז"ל שבלשון הקודש לא יתכן שצריך להבין, וזה מחודש מאד, וכי יש בזה איזו סברא מוכרחת, עד כדי כך שחז"ל היו בטוחים שהפסוק לא בא לומר שצריך הבנה! הלא אדרבה מסברא אין שום הבדל בין לה"ק לשאר לשונות לענין זה, ואף שידוע מ"ש בתוס' בסוטה לב. כולי האי ואולי להבין דבריהם, אבל שיהיה כ"כ פשוט עד שא"א לומר שהתורה באה לומר אחרת, תמוה.

ד. בעיקר הערתך האם לכוון כרש"י על התורה או כהרמ"א, לכאורה דברי רש"י לא נאמרו כפירוש למצות ק"ש, שהתפרשה על ידי חז"ל כ"קבלת עול מלכות שמים", אלא כפירוש בפשט הפסוק כשאמרו משה רבינו, אבל בתור קבלת עול מלכות שמים הרי צריך לקבל שעתה הוא מלך וזהו ב"אחד" כמו שמפורש בגמרא שב"אחד" הוא שממליכים, ולכאורה דברי רש"י לא מתאימים לזה (כי לא בא לפרש קעומ"ש וכנ"ל.)

בבלי77
הודעות: 39
הצטרף: ג' דצמבר 06, 2016 1:38 pm

Re: הכוונה הנכונה בפסוק ראשון של שמע ישראל

הודעהעל ידי בבלי77 » ב' אוגוסט 07, 2017 2:35 pm

בקובץ מוריה האחרון (פסח ש. ז.) פירסם הגריח"ס שליט"א מאמר יפה בענין והביא שרבינו יונה והסמ"ק (הובא בבית יוסף) נקטו להלכה כפירוש רש"י, ולא כדברי דורשי יחודך אות ד', דלעיל.

מי יכול להעלות המאמר יישר כח מראש.

יושב סתר
הודעות: 413
הצטרף: א' נובמבר 20, 2016 8:17 pm

Re: הכוונה הנכונה בפסוק ראשון של שמע ישראל

הודעהעל ידי יושב סתר » ב' אוגוסט 07, 2017 3:28 pm

תבונה1 כתב:אגב יש לציין שישנם כמה שיטות במהות הכוונה של פסוק ראשון של שמע.
שיטה אחת ברשב"א בסוגיא רפ"ב דברכות וכן שיטת הכסף משנה והובאה במשנה ברורה שהכוונה הזו היא לצאת ידי חובה.

יש"כ על התגובה המפורטת והמעניינת, רק אציין שהמ"ב מדגיש שהכוונה של פי' המילים שד' א' הוא אחד זה מלבד הכוונה של לצאת יד"ח המצוה, ולא כמו שמשמע מדבריך שזוהי הכוונה של ק"ש אליבא דהמ"ב, אלא תרתי איתנייהו ביה.

דורשי יחודך
הודעות: 707
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 3:06 pm

Re: הכוונה הנכונה בפסוק ראשון של שמע ישראל

הודעהעל ידי דורשי יחודך » ב' אוגוסט 07, 2017 3:59 pm

בבלי77 כתב:בקובץ מוריה האחרון (פסח ש. ז.) פירסם הגריח"ס שליט"א מאמר יפה בענין והביא שרבינו יונה והסמ"ק (הובא בבית יוסף) נקטו להלכה כפירוש רש"י, ולא כדברי דורשי יחודך אות ד', דלעיל.

מי יכול להעלות המאמר יישר כח מראש.


יישר כוח, מעניין. מחכה לראות את המאמר.
עיינתי לאור דבריך בב"י בשם הסמ"ק, וז"ל צריך לכוין באלף שהוא אחד ובחית שהוא יחיד בשבעה רקיעית כו' ולעתיד יאמרו כל העולם שהוא אחד עכ"ל. הרי שקודם כתב שאחד היינו שהוא אחד וכו', ומה שמוסיף שלעתיד יאמרו עי' בהגהות והערות אות ה' שבא לפרש מה שהוכפל השם בפסוק, כלומר שיש כאן תוספת על הכוונה הפשטית. אבל ודאי שאין זה הכוונה העיקרית, ואם יכוין רק את זה לכאורה חסר ממש בעיקר קבלת עול מלכות שמים.

כעת נזכרתי ששמתי לב לאחרונה ברש"י פסחים נו. ד"ה ולא היו מפסיקין, שכתב וז"ל אע"פ דצריך להאריך באחד ולהפסיק בין קבלת מלכות שמים לדברים אחרים שכל אחד מקבל עליו ואומר אחד הוא אלקינו בפסוק ראשון... עכ"ל ומשמע שהכוונה בק"ש כפשוטו, אחד הוא אלקינו, ולא כדבריו בחומש, ולכאורה מתאים עם מה שכתבתי למעלה שדבריו עה"ת הם לא בהקשר של קבלת עולמ מלכות שמים.

אבל לכאורה אין צורך בזה הרי בכל הסוגיא בברכות יג: מבואר שבתיבת "אחד" ממליכים אותו ית' למעלה למטה כו', הרי ברור שזוהי הכוונה העיקרית.

א"כ אני לוקח מדבריך שלפי הסמ"ק יש ענין להוסיף את הכוונה של רש"י. ולהלכה לכאורה אין סיבה לחשוב שפוסקים כך.

לגבי ר' יונה אני רואה את דבריו בס' היראה. מעניין מאד שהוא כותב לכוין את כוונת הגמרא, ואח"ז כותב "ואם לא יוכל לכוין כל כך, יכוין ה' שהוא עתה אלקינו, עתיד להיות אחד עכ"ל כלומר שכוונה זו רק למי שלא יכול לכוין את הכוונה העיקרית. וצ"ב.

דורשי יחודך
הודעות: 707
הצטרף: ו' אפריל 07, 2017 3:06 pm

Re: הכוונה הנכונה בפסוק ראשון של שמע ישראל

הודעהעל ידי דורשי יחודך » ב' אוגוסט 07, 2017 8:44 pm

רק עוד הערה בד' הגרע"א:
מה שהתוס' סוטה לב. מחלקים בין לשה"ק לשאר לשונות, שבלה"ק א"צ להבין, הרי שם לא מדובר בכוונה, אלא אם מבין או לא. והסבר החילוק הוא ששאר לשונות אין להם שם לשון אם אינו מבין, אבל לשה"ק הוא לשון בעצם.
אבל כאן הרי מדובר בענין כוונה, שצריך בפועל לכוין את פירוש המילות. אם יש דין כזה, מה הסברא לומר שבלה"ק אין צורך? ולפי דברי הגרע"א לא רק שכך הדבר אלא היה פשוט לגמרא עד שא"א אפילו לדרוש מהפסוק אחרת. הדברים נראים לי מאד תמוהים, וצ"ע.

יושב סתר
הודעות: 413
הצטרף: א' נובמבר 20, 2016 8:17 pm

Re: הכוונה הנכונה בפסוק ראשון של שמע ישראל

הודעהעל ידי יושב סתר » ה' אוגוסט 10, 2017 12:47 am

35.jpg
35.jpg (68.15 KiB) נצפה 1063 פעמים

סידור תפילה למשה עם דברים מהגרח"ק
כוונתו שיש לכוון רק את זה או גם את זה?


חזור אל “בית המדרש”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 40 אורחים