אציגה הערה קטנה, אולי יאירו החכמים כאן לעיינין:
ראיתי ב'דרך אמונה' להגרח"ק שליט"א (פי"ב מהל' בכורים הל' י"א) וז"ל:
לקח החמור עצמו מדמי שביעית אפשר דלא חל עליו קדושת בכורה, ומציין "כמש"כ רבנו בפ"ה מבכורות ה"ט"
דבריו אינם מובנים אצלי, דהנה דברי הרמב"ם שם, וז"ל, הלוקח בהמה מפירות שביעית הרי זו פטורה מן הבכורה לפי שאינו רשאי לעשות סחורה בפירות שביעית שהרי נאמר בה לאכלה, לאכלה ולא לסחורה, ואם תהיה חייבת בבכורה הרי זה משתכר בבכור שהרי יצא מתורת פירות שביעית, עכ"ל.
ובכסף משנה שם מבאר כונת הר"מ שמשתכר בבכור ע"י שצריך ליתן לכהן אינו חייב לבערו בזמן הביעור, ובדרך אמונה שם מבאר [עפ"י החזו"א] שמשתכר ע"י שמעלה האימורים למזבח, נפקע עי"ז איסור שביעית שאוסר לשרוף פירות שביעית, הוי כמשתכר באיסור פירות שביעית עיי"ש.
והנה כי כן, בין לפירושו של הכסף משנה, ובין לפירושו בדרך אמונה, הרי כ"ז לא שייך רק בקדושת בכור בהמה טהורה שניתנת לכהן ואימורי' לגבוה, אבל בפטר חמור הא לא שייך כלל הני טעמי, שהאימורים לא סלקי לגבוה, וגם אינו ניתן לכהן, ואם כן אינו משתכר בפירות שביעית כלל, אף לשי' הרמב"ם ולמה לא יחול קדושת בכורה על הפטר חמור, שאמו נלקחה בדמי שביעית, וצע"ג.