יג, כו-כז וַיֵּלְכ֡וּ וַיָּבֹאוּ֩ אֶל־מֹשֶׁ֨ה וְאֶֽל־אַהֲרֹ֜ן וְאֶל־כָּל־עֲדַ֧ת בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶל־מִדְבַּ֥ר פָּארָ֖ן קָדֵ֑שָׁה וַיָּשִׁ֨יבוּ אֹתָ֤ם דָּבָר֙ וְאֶת־כָּל־הָ֣עֵדָ֔ה וַיַּרְא֖וּם אֶת־פְּרִ֥י הָאָֽרֶץ: וַיְסַפְּרוּ־לוֹ֙ וַיֹּ֣אמְר֔וּ בָּ֕אנוּ אֶל־הָאָ֖רֶץ אֲשֶׁ֣ר שְׁלַחְתָּ֑נוּ וְ֠גַם זָבַ֨ת חָלָ֥ב וּדְבַ֛שׁ הִ֖וא וְזֶה־פִּרְיָֽהּ.
מסדר המקראות נראה כי אמנם המרגלים היו שלוחים של משה רבינו וחזרו אצלו להודיעו על דבר השליחות כדין שליח, רק אמרו הדברים בקול גדול למען אשר ישמעו כל העדה, ולכן כתיב שתחילה השיבו את משה ואת אהרן דבר (עי' רש"י), 'ואת כל העדה', וכן 'ויספרו לו' היינו למשה רבינו (עי' אוה"ח).
וצ"ב, מה ענין אהרן הכהן לכאן בתורת משלח, והיכן מצינו ששלחם, ובודאי בתורת כהן גדול לא שלחם ששבט לוי לא היו בכלל השליחות, ולא מינו נשיא מטעמם. [הערת אאמו"ר שליט"א].
ואולי גם אהרן הכהן נשתתף בשליחותם, וראה לשון המדרש תנחומא כאן, שלח לך אנשים זש"ה אשתוללו אבירי לב נמו שנתם ולא מצאו כל אנשי חיל ידיהם. אשתוללו אבירי לב אלו משה ואהרן ששלחו המרגלים ובאו ואמרו לשון הרע על הארץ ולא היו יודעין מה לעשות, אלא אף משה ואהרן נתרשלו ידם וכו'.
והגרי"י קלמנוביץ שליט"א אמר לפי מה שמצינו בדברי חז"ל ומובא ברש"י פרשת וזאת הברכה (לג, ח): דבר אחר תריבהו על מי מריבה נסתקפת לו לבוא בעלילה, אם משה אמר שמעו נא המורים, אהרן ומרים מה עשו. ורואים אנו שאהרן הכהן ג"כ נענש על מעשה משה, והיינו משום שנטפל למשה בכל ההנהגה של עם ישראל. וצ"ע.