למה לגדל תינוקות להביא מים מהשילוח כשיש עין עיטם?

[מגילת אסתר]

אולי מי מחברי הפורום יוכל לבאר לי, מדוע הוצרכו לגדל תינוקות במיוחד להביא מים טהורים ממעין השילוח כמו שמתואר בפרה פ"ג, והלא היתה אמת מים שהיתה מוליכה מים ממעין עין עיטם עד בית המקדש כמובא ביומא לא ע"א, ומים הבאים מאמת המים כשרים למי חטאת כמו שמפורש בפרה פ"ח מי"א?

[תוכן]

את ההזאה לא היו עושים בבית המקדש, וא"כ איך יביאו מים מהעזרה אל מקום ההזאה?

[מגילת אסתר]

את ההזאה לא היו עושים בבית המקדש, וא"כ איך יביאו מים מהעזרה אל מקום ההזאה?

את המים שהיו שואבים ממעיין השילוח היו מביאים להר הבית כמבואר במסכת פרה פ"ג משנה ב-ג: הגיעו לשלוח ירדו ומלאום ועלו וישבו על גביהן ר' יוסי אומר ממקומו היה משלשל וממלא. באו להר הבית וירדו הר הבית והעזרות תחתיהם חלול מפני קבר התהום ובפתח העזרה היה מתוקן קלל של חטאת וכו'. הצורך במים אלו היה כדי לטהר את הכהנים העוסקים בהכנת הפרה האדומה.

[מגילת אסתר]

חשבתי לומר, שלדעת החוקרים שטוענים שעין עיטם היא אמת המים שנמצאה תחת ארמון הנציב המביאה את המים מהרי חברון, אם כן אמה זו נבנתה באמצע בית שני, על כן לא היו בבית המקדש מים חיים כשרים למי חטאת, אלא מי בורות בלבד הכשרים לטבילה בלבד, ולכן היו צריכים להביא מים ממעיין השילוח. וצריך לומר שמשנה זו נשנתה קודם שבנו את אמת המים.
ולפי זה באם כשיבנה בית המקדש יחדשו את אמת המים ממעיין עין עיטם, או שתמצא דרך אחרת להביא מים ממעיין ללא חשש אהל על הטומאה, לא יהיה צורך לגדל תינוקות ולהביא את המים דווקא ממעיין השילוח.

[קו ירוק]

זה לא יעלה תרופה, אף שיתכן שעין עיטם היא האמה שהובילה מים מהרי בית לחם,
שהרי חז"ל אמרו (יומא פ"ג ה"ח, והובא בר"ח יומא לז: עה"ג, וברא"ש ב"ק מרובה ס"ג) שעין עיטם הביא מים לים שעשה שלמה,
וקראו לו עין עיטם על שם המעיין בבית שני, אבל היה מעיין נקבה במורדות העיר העליונה שהביא מים לים של שלמה (ואולי גם למקווה על גבי שער המים, אם היה כזה בבית ראשון).

הישוב הוא כמו שכתבו לעיל שאמת המים היתה מביאה מים הישר לעזרה, ולא היו נכנסים לשם שלא לצורך אלא להר הבית.

[בן ראובן]

ואולי מעלה עשו בחטאת להביא ממעין הניכר להדיא ולא מאמת המים שאין ניכר בה אם ממעין היא.

[מקדש מלך]

איני מבין את השאלה. הרי צריך שהמזה יהיה אדם שלא נטמא מעולם, ולא רק מים טהורים. וכלשון הרמב"ם.

כשמזין עליו בימי ההפרשה אין מזה עליו אלא אדם שלא נטמא במת מעולם שהמזה צריך שיהיה טהור, וא"ת יזה עליו איש שנטמא והוזה עליו, שמא זה שהזה עליו לא היה טהור מטומאת מת, וכן הכלים שממלאין בהן ומקדשין להזות על הכהן השורף כולם כלי אבנים היו שאין מקבלין טומאה, וכל אלו הדברים מעלות יתירות הן שעשו בה, וכיצד ימצא איש שלא נטמא במת מעולם, חצירות היו בירושלים...

לגבי מה שכתב הרב קו ירוק, לא הבנתי מדוע לא יכלו לעשות גישה למים מהר הבית, ולא יצטרכו לכלוא ילדים כל חייהם.

[קו ירוק]

צדקת בשאלתך.
בן ראובן ענה תירוץ מעניין

[עזריאל ברגר]

יש כאן "צוויי דינים":
א. מה שגידלו ילדים וכו' - לא היה רק בשביל הבאת המים, אלא גם ובעיקר בשביל הזאת המים על הכהן השורף.
ב. מה שהביאו מים מן השילוח ולא מעין עיטם - זה אכן טעון ביאור, וכפי שדיברו לעיל.

[סליחות]

אולי מי מחברי הפורום יוכל לבאר לי, מדוע הוצרכו לגדל תינוקות במיוחד להביא מים טהורים ממעין השילוח כמו שמתואר בפרה פ"ג, והלא היתה אמת מים שהיתה מוליכה מים ממעין עין עיטם עד בית המקדש כמובא ביומא לא ע"א, ומים הבאים מאמת המים כשרים למי חטאת כמו שמפורש בפרה פ"ח מי"א?

אני לא מונח בסוגיה כרגע. אבל האם ייתכן שעין עיטם הגיע מאוחר יותר לביהמ"ק, ולכן המשיכו עם המסורת של השילוח?

[קו ירוק]

עין עיטם הביא מים לים שעשה שלמה.
מוקדם ממנו זה רק השיתין שעשה דוד.