שבענו מטובך כתב:בצרור המור פ' נח כתוב על "בעצם היום הזה בא נח" וגו' שמדובר ביום רביעי בשבת. ודרש 'בעצם' מלשון בעצומו של יום, שהשמש יותר חזק ביום רביעי שבו נתלו המאורות.
האם פרט זה ידוע ממקורות אחרים?
בחפשי כותב כתב:שבענו מטובך כתב:בצרור המור פ' נח כתוב על "בעצם היום הזה בא נח" וגו' שמדובר ביום רביעי בשבת. ודרש 'בעצם' מלשון בעצומו של יום, שהשמש יותר חזק ביום רביעי שבו נתלו המאורות.
האם פרט זה ידוע ממקורות אחרים?
מצינו יסוד זה בנבראים נוספים, וכדלהלן:
ראה ב'העמק דבר' להנצי"ב ז"ל (שמות יב ב) שכתב וזה לשונו: "כלל גדול הוא שבאותו יום שנברא אותו דבר מסוגל זה היום גם לדורות להתחזק יותר, ומזה הטעם טבע האש במוצאי שבת קודש רותח יותר, משום שאז נברא".
ועיין עוד בשו"ת הרשב"א (סימן תיג), שרק בערב שבת אפשר לברוא בהמה בספר יצירה, משום שבו היתה בראית הבהמה, משא"כ בשאר ימי השבוע, עיי"ש. ואולי הביאור עפ"י יסוד הנ"ל, שבערב שבת מתחזקת הכח של 'בריאת בהמה' ועי"ז יתכן לברוא בהמה בספר יצירה.
דמשק כתב:בחפשי כותב כתב:שבענו מטובך כתב:בצרור המור פ' נח כתוב על "בעצם היום הזה בא נח" וגו' שמדובר ביום רביעי בשבת. ודרש 'בעצם' מלשון בעצומו של יום, שהשמש יותר חזק ביום רביעי שבו נתלו המאורות.
האם פרט זה ידוע ממקורות אחרים?
מצינו יסוד זה בנבראים נוספים, וכדלהלן:
ראה ב'העמק דבר' להנצי"ב ז"ל (שמות יב ב) שכתב וזה לשונו: "כלל גדול הוא שבאותו יום שנברא אותו דבר מסוגל זה היום גם לדורות להתחזק יותר, ומזה הטעם טבע האש במוצאי שבת קודש רותח יותר, משום שאז נברא".
ועיין עוד בשו"ת הרשב"א (סימן תיג), שרק בערב שבת אפשר לברוא בהמה בספר יצירה, משום שבו היתה בראית הבהמה, משא"כ בשאר ימי השבוע, עיי"ש. ואולי הביאור עפ"י יסוד הנ"ל, שבערב שבת מתחזקת הכח של 'בריאת בהמה' ועי"ז יתכן לברוא בהמה בספר יצירה.
ויש לציין עוד למש"כ הרד"ל בביאורו על פרדר"א (ריש פ"י) שלכן בלע הדג את יונה ביום חמישי, כי הראה הדג כחו ביום שנברא.
מעיין כתב:ומצד אחר מצינו
תענית כז:
בטעם דאין מתענין באחד בשבת דהוי שלישי ליצירה וברש"י דאדם נברא ביום ששי ובכל יום שלישי הוי חלוש כדכתיב ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים, והגם שקשה להבין ענין הגמ' ע"פ טבע וכבר כתבו בזה מ"מ משמע שבריאת האדם הוי כצד חלוש שבו
ובעצם הדבר שיש שינוי בטבעיות בימי השבוע אף שכבר עברו הרבה ימים ושנים, יש להביא ראי' מענין וסת השבוע בהלכות נדה, ומ"מ צ"ע מדברי רש"י ותוס' בשם הירושלמי על ה"ה מועד לשבתות ב' מהלכים טבעיים אטעמא דהא מילתא, ועיין בהלכות נדה להרמב"ן שאכן חלק אוסת השבוע וגם אוסת החודש
מעיין כתב:ובעצם הדבר שיש שינוי בטבעיות בימי השבוע אף שכבר עברו הרבה ימים ושנים, יש להביא ראי' מענין וסת השבוע בהלכות נדה, ומ"מ צ"ע מדברי רש"י ותוס' בשם הירושלמי על ה"ה מועד לשבתות ב' מהלכים טבעיים אטעמא דהא מילתא, ועיין בהלכות נדה להרמב"ן שאכן חלק אוסת השבוע וגם אוסת החודש
מה מקור סוף דבריו?בחפשי כותב כתב:ראה ב'העמק דבר' להנצי"ב ז"ל (שמות יב ב) שכתב וזה לשונו: "כלל גדול הוא שבאותו יום שנברא אותו דבר מסוגל זה היום גם לדורות להתחזק יותר, ומזה הטעם טבע האש במוצאי שבת קודש רותח יותר, משום שאז נברא".
בחפשי כותב כתב:והוסיף שם ברד"ל, שכן הוא ביום הולדת של אדם, וזה לשונו: "יום גינוסיא, פי' ביום שנולד, שאז מזלו חזק ביותר".
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 45 אורחים