כמה זמן ארך המצור של נבוכדנצר על ירושלים ?

[יהודהא]

כמה זמן ארך המצור של נבוכדנצר על ירושלים ?

א.
לפי פשט רגיל בנביא משכו היה שנה וחצי, מטבת שנה תשיעית ןעד תמוז בשנה עשתי עשרה.

ירמיהו פרק לט
א בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁעִית לְצִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ-יְהוּדָה בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂרִי, בָּא נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ-בָּבֶל וְכָל-חֵילוֹ אֶל-יְרוּשָׁלִַם, וַיָּצֻרוּ, עָלֶיהָ. ב בְּעַשְׁתֵּי-עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְצִדְקִיָּהוּ, בַּחֹדֶשׁ הָרְבִיעִי בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ, הָבְקְעָה, הָעִיר.

אבל בחזל כתוב שמשכו היה שלוש שנים -
ובתרגום עַד דַאֲתָא נְבוּכַדְנֶצַר מַלְכָּא דְבָבֶל וְצָר עַל יְרוּשְׁלֵם תְּלַת שְׁנִין וְאַגְלֵי עַמָא דְבָהּ בְיַרְחָא חֲמִישָׁאָה: וכך זה גם בסדר עולם.

ורצו ליישב זאת - שמדובר כאן במניין של המלכים ושדרך הספירה השונה של בריאת העולם,ושל מלכי הגויים לבין ספירה של מלכי ישראל היא שגרמה להבדלים .

ולמשל באם המצור החל בטבת שנה תשיעית הרי עד ניסן נחשבת לשנה אחת. 12 חודשים של שנה עשירית - והרי לנו שנתיים. ומניסן ועד אב שנה אחת עשרה היא כבר שנה שלישית במניין מלכותו של צדקיהו.

ב.
אולם י,ב,מ, מספר לנו על מצור שארך 18 חודש - והאם ניתן ליישב אותו עם חזל ? התשובה שזה אפשרי ,ואיך -שכן יש להפחית עשרה ימים של תחילת טבת, וכן להפחית 21 יום של סוף אב, ובעצם יש להפחית גם עוד 13 ימים שאחרי יז בתמוז, שכן הובקעה החומה נכון, אבל המצור הסתיים ! ולכן נשארנו עם 18 חודש.

מצויין , לא לגמרי - שכן יש לנו מדרש באיכה ד,טו, וזל שם
שנבוכדנצר אחד מהם היה. אלא כיון שאמר לו הקדוש ברוך הוא עלה והחריב בית המקדש. אמר: לא בעי אלא מצמצמא יתי מיעבד לי כמה דעבד לסבי. מה עשה? בא וישב בדפני של אנטוכיא, ושלח נבוזראדן רב טבחים להחריב את ירושלים. עשה שם שלש שנים ומחצה.?

ג.
לא נאריך בכל היישובים של מהרזו ,ושל הרשש ,של האברבנאל ושל השלה ,אלא נציין שלבסוף יש חמש דעות לגבי אורך המצור:
1, לפשט הפסוקים = שנה וחצי.
2, לשל"ה בשם הרוקח - כשנתיים.
3, לאברבנאל והרשש = כשנתיים וחצי.
4, לתרגום ולסדר עולם = שלוש שנים.
5, ולמדרש איכה עפ המהרז"ו = שלוש וחצי שנים.

מתוך ספר "אלף דור" של י, הורביץ. והמניין בכל החישובים עיין שם.

ועדיין יש ליישב את התמיהה שקביעת התענית למצור - נקבע לפי בית ראשון. ואילו קביעת צום הבקעת החומה יז בתמוז נקבע לפי תאריך האירוע של בית שני?

[יהודהא]

נחזור לשאלה הנל- מדוע תענית יז תמוז שהובקעה החומה הולכים לפי חורבן שני כנל. ואילו צום י'בטבת על התחלת המצור קובעים על פי חורבן בית ראשון ?
ואגב- לפי המופיע בי,ב,מ, במלחמות - המצור בבית שני החל באסרו חג של פסח,
ואולי לא סמכו עליו בזאת.

ומצאתי כאן באוצר החכמה שהביא מספר "לחם יומיים " שאכן כך שואל הלחם משנה על הרמבם בהלכות תעניות פ,ה' ה'ב וז"ל הלחם משנה -

" בי"ז הובקעה ירושלים בחרבן [בית] שני. אע"ג דתענית דקרא דצום הרביעי לא הוי אלא בט' משום דהובקעה העיר בט' ? מ"מ השתא עבדינן ליה בי"ז מפני שחרבן בית שני חמיר לן והובקעה העיר בי"ז.
וכי תימא י' בטבת דעבדינן ליה משום דסמך מלך בבל ידו על ירושלים בחרבן בית ראשון, היו לנו לשנותו ליום אשר סמך צר ידו על העיר בחרבן בית שני דחמיר לן ?

יש לתרץ דשאני הכא דהכל היה בחדש אחד ואין קפידא לשנותו בין ט' לי"ז, אבל התם הזמנים חלוקים.

כאן בקישור עמוד 17 ויש שם עוד הנושא י'בטבת.
file:///C:/Users/Yakov/Downloads/%D7%A2%D7%A9%D7%A8%D7%94%20%D7%91%D7%98%D7%91%D7%AA.pdf

ואחכ מצאתי גם זאת:
בקישור זה שהעלה נוטר הכרמים לספר של מ,ח, לייטער ושם בארוכה כל ענייני י'בטבת עמודים 50\55 [ישכח].
https://tablet.otzar.org/book/book.php? ... &pagenum=1

[יהודהא]

שלוש או ארבע
א.
יחזקאל כד, א, וַיְהִי דְבַר-יְהוָה אֵלַי בַּשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִית בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ לֵאמֹר. ב, בֶּן-אָדָם כתוב- (כְּתָב-) לְךָ אֶת-שֵׁם הַיּוֹם אֶת-עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה סָמַךְ מֶלֶךְ-בָּבֶל אֶל-יְרוּשָׁלִַם בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה.
יחזקאל לג,כא ,וַיְהִי בִּשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה בָּעֲשִׂרִי בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ לְגָלוּתֵנוּ בָּא-אֵלַי הַפָּלִיט מִירוּשָׁלִַם לֵאמֹר הֻכְּתָה הָעִיר.

ב.
אֶזְכְּרָה מָצוֹק אֲשֶׁר קְרָאַנִי, בְּשָׁלֹשׁ מַכּוֹת בַּחֹדֶשׁ הַזֶּה הִכַּנִי
......
הֲלֹא שְׁלָשְׁתָּן קָבַעְתִּי תַעֲנִית.......פַּצְתִּי עַל אַרְבַּעְתָּן לוּ חֵץ בְּלִבִּי יָרִיתִי

מהסליחות לעשרה בטבת, אבל כמה מכות היו שלוש או ארבע ?

ג.
ובזכריה ח,יט כֹּה-אָמַר יְהוָה צְבָאוֹת צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית-יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ.

ד.
ובגמרא - ר"ה יח,ב,
...לר"ע צום העשירי זה עשרה בטבת שבו סמך מלך בבל על ירושלים , שנאמר (יחזקאל כד) ויהי דבר ה' אלי בשנה התשיעית בחדש העשירי בעשור לחדש לאמר בן אדם כתב לך את שם היום את עצם היום הזה סמך מלך בבל אל ירושלם.
ואמאי קרי ליה עשירי עשירי לחדשים והלא היה ראוי זה לכתוב ראשון ולמה נכתב כאן כדי להסדיר חדשים כתיקנן .
ולרשבי " ואני איני אומר כן אלא צום העשירי זה חמשה בטבת שבו באת שמועה לגולה שהוכתה העיר.
שנאמר (יחזקאל לג) ויהי בשתי עשרה שנה בעשירי בחמשה לחדש לגלותנו בא אלי הפליט מירושלם לאמר הוכתה העיר ועשו יום שמועה כיום שריפה,
ונראין דברי מדבריו שאני אומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון .והוא אומר על ראשון אחרון ועל אחרון ראשון אלא שהוא מונה לסדר חדשים ואני מונה לסדר פורעניות ..

ה.
ובכן יש לנו מחלוקת 1- יש לצום בעשרה בטבת שכן "עשירי" זה היום העשירי בחודש -ואז הצום נקבע על תחילת המצור ,ומונה לסדר החודשים. ואכ הרי היו בי טבת רק שלוש פורענויות: * תרגום ליוונית, * פטירת עזרא, * ותחילת המצור.

2 - או שיש לצום בחמישה בטבת שכן "עשירי " זה החודש העשירי =טבת והצום נקבע על הגעת הידיעה לבבל, ומונה לסדר הזמנים של הפורעניות.ואכ היו בי טבת ארבע פורענויות. שלושה הנל ועוד * השמועה שהגיע לגולה - וכולם בחודש זה.

ןליישב - * ולכאורה הפייטן בא לצאת [b]ידי חובה לשתי השיטות.[/b].* ובעבודת ישראל הביא פירוש אחר ליישב.* ויש גם שמתקנים הגירסא בראשון ל "ארבע מכות" שלא תהיה סתירה בין הבתים השונים בפיוט.

---------------------
לא רק י בטבת.
אבל גם בשאר שלושת התעניות מוצאים אנו מחלוקת לגבם .

א
צום הרביעי יז בתמוז. שבו הובקעה העיר.
מלכים ב,כה, ג בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ וַיֶּחֱזַק הָרָעָב בָּעִיר וְלֹא-הָיָה לֶחֶם לְעַם הָאָרֶץ. ד וַתִּבָּקַע הָעִיר ..
וכן בירמיהו יב,ג, בַּחֹדֶשׁ הָרְבִיעִי בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ וַיֶּחֱזַק הָרָעָב בָּעִיר וְלֹא-הָיָה לֶחֶם לְעַם הָאָרֶץ. ז וַתִּבָּקַע הָעִיר ....
ובגמרא- תענית כח,ב, הובקעה העיר בי"ז הוה והכתיב בחדש הרביעי בתשעה לחדש ויחזק הרעב בעיר וכתיב בתריה ותבקע העיר וגו' אמר רבא לא קשיא כאן בראשונה כאן בשניה דתניא בראשונה הובקעה העיר בתשעה בתמוז בשניה בשבעה עשר בו:
ובשוע שאזלינן בתר חורבן שני דחמיר לן. ובירושלמי- דגם בבית היה בי"ז וקלקול חשבונות היה שם ועיין בתוס בר"ה יח.
-----------------
ב.
וגם בתשעה באב כידוע שפסוק אחד מציין "בשבעה לחודש " והפסוק השני מציין "בעשור לחודש" ? ןמתרצת הגמ בתענית כט: הא כיצד בשבעה נכנסו נכרים להיכל ואכלו וקלקלו בו שביעי שמיני ותשיעי סמוך לחשכה הציתו בו את האור והיה דולק והולך כל היום כולו ..
---------
ג.
וגם לגבי צום גדליה קיימת מחלוקת ,לא לגבי יום הצום, אבל כן לגבי תאריך האירוע בו גדליה נרצח. שכן המלכים ב,כה, נאמר " וַיְהִי בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בָּא יִשְׁמָעֵאל בֶּן-נְתַנְיָה בֶּן-אֱלִישָׁמָע מִזֶּרַע הַמְּלוּכָה וַעֲשָׂרָה אֲנָשִׁים אִתּוֹ וַיַּכּוּ אֶת-גְּדַלְיָהוּ וַיָּמֹת וְאֶת-הַיְּהוּדִים וְאֶת-הַכַּשְׂדִּים אֲשֶׁר-הָיוּ אִתּוֹ בַּמִּצְפָּה".והיה זה בג 'תשרי וכך מפורש בתוספתא וגם בר"ה יח,ב,
אבל השו"ע מביא גם דעה של ר ירוחם "אמרו כי בר"ה נהרג ונדחה תעניתו ליום חול.

ואם כן לכל אחד מארבעת הצומות היו זמנים בהם נחלקו והתקיימו בחזל דיונים : לגבי התאריך המדוייק של האירוע, ולפרטי האירוע -שלפיו נקבע הצום.

[הבאר ההיא]

נחזור לשאלה הנל- מדוע תענית יז תמוז שהובקעה החומה הולכים לפי חורבן שני כנל. ואילו צום י'בטבת על התחלת המצור קובעים על פי חורבן בית ראשון ?
ואגב- לפי המופיע בי,ב,מ, במלחמות - המצור בבית שני החל באסרו חג של פסח,
ואולי לא סמכו עליו בזאת.

מה פירוש לא סמכו עליו אנשי אותו דור ידעו בעצמם את זמן תחילת המצור ויכלו לקבוע לפי ידיעתם.

ראיתי פעם לתרץ שבגלל שתחילת המצור היה בפסח (או סמוך לפסח) בימים שאין מתענים בהם העדיפו להשאיר הצום בעשרה בטבת.

ואני חשבתי דעשרה בטבת ענינו הוא אתחלתא דפורענותא ולגבי זה בית ראשון הוא העיקר כי בבית שני חסרו כמה דברים ולא היתה גאולה שלמה, וא"כ גם לדידן דחורבן בית שני חמיר לן טפי זהו לגבי עצם החורבן אבל התחלת הפורענות עודנה מהבית הראשון.

[יהודהא]

נחזור לשאלה הנל- מדוע תענית יז תמוז שהובקעה החומה הולכים לפי חורבן שני כנל. ואילו צום י' בטבת על התחלת המצור קובעים על פי חורבן בית ראשון ?
ואגב- לפי המופיע בי,ב,מ, במלחמות - המצור בבית שני החל באסרו חג של פסח,
ואולי לא סמכו עליו בזאת.

מה פירוש לא סמכו עליו אנשי אותו דור ידעו בעצמם את זמן תחילת המצור ויכלו לקבוע לפי ידיעתם.

ראיתי פעם לתרץ שבגלל שתחילת המצור היה בפסח (או סמוך לפסח) בימים שאין מתענים בהם העדיפו להשאיר הצום בעשרה בטבת.

ואני חשבתי דעשרה בטבת ענינו הוא אתחלתא דפורענותא ולגבי זה בית ראשון הוא העיקר כי בבית שני חסרו כמה דברים ולא היתה גאולה שלמה, וא"כ גם לדידן דחורבן בית שני חמיר לן טפי זהו לגבי עצם החורבן אבל התחלת הפורענות עודנה מהבית הראשון.

א. המצור בבית שני החל אכן בניסן - סביב חג הפסח:ערב פסח, כ ניסן, אסרו חג ועוד.
ונראה שהסיבה לכך שבמקורות שונים מופיעים תאריכים שונים, היא שעשיית "מצור " הוא תהליך : הגעת הצבא, בניית סוללה וכו, שנפרשים לאורך זמן- ובעצם אין יום מדוייק. ולכן אנשים שונים יקראו\יקבעו ימים שונים לקביעת היום בו החל המצור !
ב. כדבריך ראיתי בעוד מקומות, שאחת הסיבות לקביעת הצום ע"פ בית ראשון היא: שאמנם בימי בית שני המצור התחיל בתאריך אחר, מכל מקום תחילת חורבן בית המקדש ומלכות ישראל היתה בעשרה בטבת.
תודה.

ואגב גררא,
מצורפת תמונת ראשי חיצים מהמצור\ והלחימה של הבבלים על ירושלים ועל המקדש.
בחורבן בית ראשון מאתר חדשות הר הבית, כתבה של פ, אברמוביץ.

חיצים אלו נמצאו למרגלות החומה והמגדל !

חיצים מהמצור הבבלי 2.jpg (125.59 KiB) נצפה 1021 פעמים

תמונת ראש חץ בבלי מפרוייקט הסינון של העפר מהר הבית: היינו שהיה ששימש במלחמה על המקדש בסיום המצור על העיר.[ מויקי]

ראש חץ בלי.jpg (204.32 KiB) נצפה 1009 פעמים

[יהודהא]

האם משך 70 שנה צמו בט' תמוז, ולא ביז בתמוז .
והאם גם בצום ט באב היה "קלקול חשבונות" ?

א.
שהרי תקנת הצומות החלה מייד לאחר חורבן בית ראשון ,
שכן כבר לאחר שנחרב בית המקדש הראשון, תקנו הנביאים צומות זכר למאורעות הרעים של חורבן הבית וגלות ישראל .וצומות אלו כבר נהגו שבעים שנה, מאז חורבן הבית הראשון.

. .ואמנם תאריכו של צום אחד השתנה, והוא הצום שנתקן בחודש תמוז על הבקעת העיר, שבחורבן הבית הראשון הובקעה העיר בט' בתמוז, ובו צמו במשך שבעים שנות גלות בבל, אבל בחורבן השני הובקעה העיר בי"ז בתמוז, ובו צמים מאז ועד היום.

ועל כך באה תשובתו הסופית של הנביא זכריה:
"כה אמר ה' צבאות: צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי, יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמֹעדים טובים והאמת והשלום אֱהבו (ח, יט)".

ב.
ולכן אנו צמים
1. שתי צומות רק- על \ לפי בית ראשון: התחלת המצור י בטבת , והריגת זכריה ב ג תשרי.

2. צום אחד רק על \ לפי בית שני : פריצת החומה ,יז בתמוז. אמנם יש דעות נוספות וראה להלן.

3. וצום אחד הרביעי על\ ולפי שתי החורבנות. שריפת המקדש.

ג.
הרחבה לסעיף 2.
* . י"א שגם השבעים השנים - צמו בו על שאר האירועים, והצום ב ט' בתמוז,לא היה על פריצת החומה כיון שאיננה אירוע משמעותי דיו ! ?.. , כך בצפנת פענח על הרמב"ם. תעניות ה, ד .

* ולפי הנראה ברמבן -"דכיון שמתחלה קבלוהו עליהם על שם שבו הובקעה העיר בראשונה". שאכן בתחילה, בעקבות פריצת החומה בבית ראשון, צמו ב-ט' תמוז;
אך לאחר חורבן בית שני העתיקו את הצום ל-י"ז בתמוז,[הרמב"ן, תורת האדם שער האבל , עמ' רמב–רמג,].

* וכך מפורש גם בריטבא בדעה ראשונה ועיקרית-ש ט' תמוז היתה תקנת הנביאים
אלא ט' בתמוז, שהיה מגזירה [b]ראשונה של נביאים,[/b] אבל י"ז בתמוז גזירה חדשה היא על חורבן בית שני, שאם לא כן למה מתענין אותו כלל?
... – לא על ט' בתמוז הניחוהו, שהרי יודעין היו הבקיעה השניה שיהא עתידה להיות, אלא עקרוהו ממקומו ....[ ריטב"א לראש השנה יח ע"ב:].

*. .ולתשבץ - לא הית עקירה והנחה . שכן מלכתחילה הנביא מציין רק את החודשים, ולא פירט תאריכים בתוך החודש עצמו.
משמעות הדבר לפיו היא,...., ולפיכך נתון הדבר לשיקול הדעת של חכמים להזיז את הצום לפי הבנתם בתוך אותו החודש. לכן עם חורבן הבית השני הועתק [ ולא נעקר]יום פריצת המצור בימי הבית הראשון ב-ט' תמוז ליום הפריצה של ימי הבית השני ב-י"ז תמוז."

*. .ולפי רשי ומצודות בירמיהו: אפשר שגם פריצת החומה בבית 1 התרחשה ב י"ז ואין כאן סתירה .שכן לפי ההסבר בפסוק " שַׁעַר בֵּין הַחֹמֹתַיִם " היו שתי חומות.
וא"כ אולי מדובר בשני אירועים נפרדים: החומות החיצוניות של העיר אכן הובקעו בט' בתמוז. ואילו החומות הפנימיות, שהקיפו את בית המקדש והן -החשובות , נפרצו שמונה ימים אחר כך בי"ז בתמוז.[ליקוטי שיחות כרך יח עמוד 308].

* . .ודבר נוסף ב"קלקול חשבונות" של צום תמוז, רעיון מחודש - [טורי אבן ראש השנה יח ע' ב; ובגבורות ארי, תענית ד, הלכה ה.]
"אחרים אומרים שהתאריך ט' בתמוז שבו נקב ירמיהו הנביא הוא התאריך של לוח השנה הלועזי, שבאותו שנה הקביל לתאריך י"ז בתמוז בלוח השנה העברי. וזו הכוונה "קלקול חשבונות": כחלק ממסע הרדיפה וההכנעה של האויב הבבלי על העם היהודי, אסרו השלטונות להשתמש בלוח העברי ולכן ירמיהו הנביא ציין את התאריך הלועזי במקום את התאריך העבר.
[הר י, שורפין, חבד].

ד.
ולגבי עשרה בטבת יש דעה שאולי היו הבדלים בין בבל לא"י !
בצום העשירי, י' בטבת, החל המצור על ירושלים בבית ראשון. ביום זה נהגו לצום. אבל לרשב"י צום העשירי הוא ה' בטבת, היום שבו הגיעה השמועה על שריפת המקדש לבבל,
והיו שפירשו את ...."קלקול החשבונות" באשר לצום העשירי. שנובע מהמחלוקת על סיבת קביעת הצום: האם על המעשה או על השמועה. יתכן אף שהיו בזה מנהגים חלוקים בין בבל וארץ ישראל. ובעבר היה נהוג בבבל להתענות ב-ה' בטבת ?
[ הר ,זולדן].

ה.
ומספר מילים על תשעה באב.
. . לגבי הצום החמישי, הוא יום שריפת המקדש, מוסכם שבית ראשון החל להישרף ב-ט' באב ועיקר שריפתו היה ב-י' באב. [ולפי סדר עולם, משך זמן חורבנו של הבית ושריפתו, היה ארבעה ימים:] מ-ז' באב ועד י' באב. בין התנאים ישנה מחלוקת באיזה תאריך היה ראוי לקבוע את הצום:
ב-ט' באב, ב-י' באב, או בשניהם.

קלקול חשבונות גם כאן ? :
. .בגמרא מגילה (ה ע"ב) מסופר שרבי רצה לעקור את ט' באב, והתוס' שם, ד"ה ובקש, מסבירים שרבי רצה לעקור ולקבוע את הצום בעשירי, כדברי ר' יוחנן (תענית כט ע"ב), הרש"ש למגילה שם כותב, שהסיבה שרבי רצה לעקור את הצום מ-ט' ל-י' באב, משום ש"היה תולה דמה שקבעו ב-ט', היה אז מחמת קלקול חשבונות, כמ"ש התוס' בשם הירושלמי כהאי גוונא בראש השנה יח ע"ב".

והאור שמח על הרמב"ם, תעניות ה, ו, כותב:
"כפי הנראה דרק במקדש ראשון יליף מקראי דנשרף רובו בעשירי, אבל מקדש שני נשרף בתשיעי, ולכן השתא לא קבעו רק על מקדש שני,

ההלכה כיום לצום ב-ט' באב, בשל העובדה שבית שני נשרף ב-ט' באב.

ליתר פירוט ובארכה על הדברים דלעיל , במאמרו של הר זולדן ב
https://www.yeshiva.org.il/midrash/7964

מגדל החומה.jpg (331.58 KiB) נצפה 957 פעמים

כרוניקת נבוכדנצר.jpg (197.23 KiB) נצפה 957 פעמים

[גביר]

ראשי חץ ואבני קלע מתקופת חורבן בית ראשון, מוזיאון ארצות המקרא. ירושלים.