על ספר חיים וחסד - עותק מושלם בספריית לובאוויטש

[איש_ספר]

מופיע השבוע בגליון השבועי "נראה אור" היו"ל ע"י מוסדות קוידינוב, מאת הרב אהרן דוד לנדאו - מכון שיח אבות קוידינוב.

הרה"ק רבי חיים חייקא מאמדור זי"ע
כ"ג אדר תקמ"ז
מקור מים חיים
על הספר הקדוש 'חיים וחסד', מקורותיו, דרכי עריכתו ומהדורותיו

שמו של הרה"ק רבי חיים חייקא מאמדור זי"ע נערץ ונקדש בקרב עם סגולה מזה שנות דור, עובדות מאליפות מסופרות אודותיו מאב לבן ותהלתו בקהל חסידים. הרה"ק רבי שלמה הכהן מראדאמסק זי"ע כותב אודותיו בספרו תפארת שלמה (פרשת צו): 'כמו ששמענו מאת הרב הצדיק המנוח מו״ה חייקא מאמדור זלה״ה שהיה עוסק בתעניות וסגופים כמה פעמים משבת לשבת והיה ניעור אלף לילות לעסוק בתורה, ועכ״ז לא הרגיש בנפשו תיקון בשלימות עד אשר בא אל הרב הקדוש המגיד מוהד״ב ממעזריטש זלה״ה ותיכף נגמר תיקונו הראוי'. רבינו הגה"ק מוהר"ש מבראהין זי"ע מזכיר דברים אלו בספה"ק דברי שלום (פרשת פקודי) בתוספת העובדה שהתקרבותו אל המגיד הק' היה - 'על ידי זקני הה"ק מו"ה אהרן מקארלין כידוע'. כן הפליג בשבחו הרה"ק מהרי"א מקאמארנא זי"ע בספרו נתיב מצוותיך: 'התדע בני חביבי מה שאמרנו על פסוק 'ואיש כי ימרט ראשו קרח הוא טהור הוא' שיש במדרש שע"י פחד גדול נמרטין השערות כמבואר שם על אחד שהיה קורין אותו מרוטה, ויש צדיק כמו רבי חייקא המדורא זצ"ל שנפלו כל שערות ראשו מפחד השי"ת ובודאי הוא מדריגה גדולה'.

כהנה וכהנה נאמר אודותיו מפי צדיקי וקדושי עליון, אף מרן הס"ק מלעכוויטש זי"ע התבטא פעם ואמר: 'א איד זאל אזוי פיל פאסטין און עס זאהל ליגין אזויפיל שמחה אויפין פנים' - יהודי יצום כ"כ הרבה ויהיה ניכר כ"כ הרבה שמחה על פניו. לפי מסורת אחת השם 'חיים' שנוסף לשמו של מרן אדמו"ר הזקן זי"ע שנקרא ע"י זקינו מרן הס"ק זי"ע 'שלמה' ע"ש רבו הגדול רביה"ק מקארלין זי"ע, היה על שמו של הרה"ק מאמדור זי"ע . ספרו הקדוש של רבינו 'חיים וחסד' נכבד היה מאוד בהיכל רבוה"ק, ומרן אדמו"ר מוהר"א זי"ע אף עיטרו בהסכמה נלהבת כדלהלן.

הספר חיים וחסד
חלק קטן מדברי תורתו המאירים לשעתם ולדורות נשתמרו בקרב צאצאיו ועברו מדור לדור, בשנת תרנ"א הדפיס נכדו רבי בצלאל ליעוון מהעיר לעכוויטש את הספר 'חיים וחסד' בו באו מאמרים אלו. לצורך הדפסתו הדווקנית של הספר הקדוש הסתייע ר' בצלאל בכתב יד נוסף ששכן כבוד באוצר צדיקי בית קארלין, באדיבותו של הרה"ק ר' ישראל מסטאלין זי"ע, וכפי שמעידים נאמניו הבאים על החתום בשמו: 'נגש לפני כ"ק אדמו"ר שליט"א האברך המופ' מו"ה בצלאל נ"י נצר מגזע קודש של הרב הצדיק האלקי ר' חיים חייקא מאמדור, ובידו כתבי קודש מא"ז הרה"צ הנז' נ"ע ורצונו להביאם במכבש הדפוס וביקש הסכם מע"ר שליט"א, אך אין דרכו לבוא בהסכמה מפני כמה טעמים. ויען שכתבניתם נמצאים כתובים ביני עמודי דגרסי אבותיו הקדושים נ"ע מרבות בשנים בכתב יד ישן נושן משנת תודיענ"י לפ"ק ודבר בעט"ו חקוק עליהם שם מפורש שהדברים יצאו בקדושה ובטהרה מפי האי גברא אילנא רברבא זי"ע ועכ"י לזאת נעתר כ"ק למבוקשו והרשה לתת לו הכת"י מבית גנזיו וטובים השנים למען שינצל מטעות ומשבושים...'
לפלא הדבר שהמביא לבית הדפוס בעצמו בהקדמתו שנכתבה ביום כ"ג אדר תרנ"א [- חיים וחסד יעשה עמי לפ"ק], מתעלם מעובדה זו וכותב: 'הספר הזה היה בכת"י ספון טמון באוצר גנזי הספרים של הרה"צ איש אלקים מו"ה ר' אהרן זצללה"ה בסטאלין, ונכדו הרב הצדיק שליט"א מסטאלין השפיע עלי טובו וחסדו ומסר לידי הכת"י הק' הזה להביאו לדפוס', תוך שהוא מתעלם מכך שלו בעצמו כבר היה תכריך כתבים דומה – 'כתבניתם' כלשון נאמני הרה"ק מסטאלין. גם בשער הספר נכתב: 'הכתב יד קודש הזה היה נכתב בשנת תודיענו (תק"נ לפ"ק) והיה ספון וטמון אצל הרב הצדיק הקדוש וכו' מו"ה אהרן זלה"ה מקארלין בין גנזי חמודותיו', שוב התעלמות מוחלטת מהעובדה שהוא עצמו החזיק בכת"י דומה. ניתן אולי לשער שהמו"ל קיוה שהדגשת העובדה שמקור כתה"י מצדיקי קארלין תסייע לו להשביח מקחו, וחסידי קארלין שוודאי יחפצו להחזיק ברשותם ספר שנדפס מאוצר רבותיהם הקדושים יעוטו על השלל הקדוש.

שנת כתיבת המאמרים
כאמור, בשער הספר נכתב שכתה"י הוא משנת 'תודיענו' – תק"נ. ברם משגה הוא, שכן חשבון 'תודיענו' עולה תקמ"ו, לעומת זאת בהסכמת הרה"ק מסטאלין נכתב 'תודיעני', וכנראה שכך נכון יותר וכך עולה החשבון יפה לשנת תק"נ, ולפי"ז כתה"י שממנו נערך הספר נעתק בשנת תק"נ - שלש שנים לאחר הסתלקות מחברו בשנת תקמ"ז - ככל הנראה מכתב יד קדום יותר שבו נכתבו המאמרים סמוך לאמירתם.

שם הספר
את שם הספר 'חיים וחסד' קבע מרן אדמו"ר מוהר"א זי"ע כדברי המו"ל בהקדמה: 'והרה"צ המפורסם מקויידנאוו קרא שם הספר הק' הזה חיים וחסד כמ"ש (איוב י, יב) חיים וחסד עשית עמדי, ושם הצה"ק המחבר חיים ואותיות חסד בא"ת ב"ש בגימטריא חייקיל'. מרן אדמו"ר מוהר"א זי"ע אף בא בהסכמה נלהבת על הספה"ק וזל"ק: בעהי"ת יום ב' לסדר חוקת התורה ה' תמוז תר"ן לפ"ק. היות כי הנוכחי האברך המופלא בנש"ק וכו' מו"ה בצלאל נ"י מגזע קודש הרה"ק המפורסם מו"ה חיים חייקא מאמדור זצוק"ל חד מבני היכלא קדישא הרב האלקי ק"ק המגיד הגדול זצוק"ל, ובידו כתבי קודש אמרים נעימים מא"ז הרה"ק הנ"ל זי"ע הולך הלוך ונסוע לאדפוסי אידרא למען יפוצו תורת א"ז הרה"ק הנ"ל החוצה להנות מאור תורתו, ואמרתי לפעלא טבא יישר וגם אנכי נתתי ד"ק לקחת ספר הנ"ל כשיצא אי"ה מבית הדפוס, וכן ראוי לכל איש אשר נגע יראת ה' לבבו להיות מהמסייעין לדבר מצוה למען יוכל האברך הנ"ל להביא הספר הנ"ל לבית הדפוס וליקח הספר הנ"ל מיד האברך הנ"ל במחיר אשר יושת עליו, ובזכות זה יזכה לרב טוב הצפון ולכל טוב סלה'.

ההסכמות
בראש הספר באו הסכמות נוספות מגדולי וקדושי הדור ההוא, הרה"ק רבי יעקב לייב מטריסק, הרה"ק ר' אלימלך מגראדזיסק, הרה"ק ר' יצחק יעקב מביאלא, הרה"ק ר' יחיאל מאלכסנדר, הרה"ק ר' אברהם מסוכטשוב – בעל אבני נזר, והגאונים המפורסמים ר' ישראל יהושע מקוטנא – בעל ישועות ישראל, ר' ירוחם פרלמן – הגדול ממינסק, ר' אליהו חיים מייזל - ראב"ד לודז', ועוד.
לפי התאריכים המצויינים בהסכמות, הרי שהסכמתו של הרה"ק מסטאלין מיום ג' שלח תר"ן - היא הראשונה, אחריה באה הסכמתו של מרן אדמו"ר מוהר"א זי"ע שניתנה ביום ב' פרשת חוקת – ה' תמוז, ולאחריהן באו יתר ההסכמות משלהי שנת תר"נ ותחילת תרנ"א.

תוכן הספר ומבנהו
מאמרי הרה"ק מאמדור עמוקים הם מני ים וקשי השגה לאנשים כערכנו, המאמרים דומים מאוד בסגנונם למאמרים העמוקים המצויים מבית מדרשו של המגיד הגדול ממעזריטש זי"ע שנדפסו בספרים הק' 'מגיד דבריו ליעקב', 'אור תורה', 'לקוטים יקרים', ועוד, וכן בכת"י רבים שחלקם ראו את אור הדפוס רק בשנים האחרונות .
מאמרי הקודש לא נסדרו לפי סדר הפרשיות או כל סדר אחר לכאורה, אלא מהווים אוסף של רעיונות מבית המדרש הקדוש באמדור כשבדרך כלל אין קשר בין מאמר אחד למשנהו. המו"ל בעצמו כבר נדרש לענין בהקדמתו וכותב: 'והדפסתי כפי הסדר הכתב יד ולא רציתי לשנות כי כן הסכימו גדולי וצדיקי זמננו'.
גוף הספר מונה 138 עמודים, בסיומו באו מספר נספחים שחלקם כבר נדפסו שנים קודם לכן בספרי ליקוט שונים מבית מדרשו של המגיד ותלמידיו, בהם 'הנהגה רבה' – 'דברים שצריך האדם להתנהג בכדי שיוכל לזכך הנפש שלא תפנה להבלי הזמן רק אליו ית' ולהיות מחשבתו טהורה ויבוא טהור ויתחבר לטהור'. שני מכתבי קודש ארוכים ויסודיים מבעל המחבר, אגרת קצרה מהרה"ק ר' שמואל מאמדור אל אחיו ר' דוב בער, ולסיום באו 'כללים נוראים' מהמגיד הגדול ממעזריטש, נספחים אלו מונים 12 עמודים נוספים.
מלבד הקושי בהבנת המאמרים עצמם, הרי שכל לומד בספר הק' נתקל בטעויות למכביר, במילים חסרי פשר לעתים, ובמשפטים הנראים בלתי קשורים האחד לרעהו. כל אלו הרחיקו את הספר משולחנו של הלומד החסידי המצוי, ומתי מעט בלבד זכו לעמוד על סודו בדורות האחרונים.

מהדורות הספר
הספר הק' נדפס כאמור לראשונה בווארשא בשנת תרנ"א, ומאז לא נדפס שוב עד חלוף למעלה מששים שנה, עובדה שיכולה אולי להעיד על היותו של הספר נחלת יחידים המבינים בעם.
בשנת תשי"ד נדפס הספר שוב בעיה"ק ירושלים ע"י 'המוסד להוצאת ספרי מוסר וחסידות' של הרה"ח ר' מרדכי ליכטמאן בעל 'דפוס התחיה' שהיה מחסידי הוסיאטין וזכה לההדיר ספרי קודש רבים.
פנים חדשות באו בהוצאה זו, היות ועורכיו החליטו לסדרו על סדר הפרשיות ומאמרי חז"ל, דבר שמחד גיסא הנגיש במעט את הספר ללומד המצוי החפץ למצוא ווארט בפרשת השבוע לשולחן שבת, אולם מאידך לא ברור על דעת מי ומה נערכה החלוקה, מה גם שהצדיקים שהסכימו על הספר הכריעו כי הספר ישאר כמתכונת כתה"י, כפי שהובא לעיל לשון המו"ל הראשון בהקדמתו: 'והדפסתי כפי הסדר הכתב יד ולא רציתי לשנות כי כן הסכימו גדולי וצדיקי זמננו'. מדפיסי מהדורה זו שדברים אלו היו לצנינים בעיניהם, הוסיפו פשע על חטא והעזו להשמיט שורה זו מתוך דברי ההקדמה.
כמתכונת מהדורה זו נדפס הספה"ק שוב בעיה"ק ירושלים בשנת תשל"ה ע"י 'אור הספר', מהדורה זו היתה הנפוצה עד לפני שנים מספר ובה הגה כמעט כל הצמא לדברי רבינו.

המהדורות החדשות
בשנת תשע"ג היתה עדנה לספה"ק כאשר הוא נדפס מחדש בהוצאה משובחת ומאירת עינים ע"י הוצאת 'המסורה' בירושלים ובעריכת הר"ר יעקב זאב בר נתן שיחי'. במהדורה זו החזירו עטרה ליושנה והדפיסוהו כמתכונתו הראשונה, בתוספת אלפי מ"מ וציונים, ליקוטים הוספות ותולדות, מעט תיקונים בשולי הגליון ומפתחות.
בשנת תשע"ח נדפס הספה"ק מחדש ע"י מכון 'אור לישרים' בשיתוף 'עוז והדר' כמתכונת הדפוס הראשון, בשני כרכים מפוארים, בהוצאה מנוקדת ומפוסקת היטב, בתוספת ביאור המועיל רבות ללומד הנבוך בדברי הקודש העמוקים, וציונים והרחבות לספרי חסידות נוספים המרחיבים בענין הנידון. כמו גם מפתחות מפורטות, תולדות המחבר, מבואות פיוטיות, ועוד שלל מעלות לטעמם, כדרכם וכיד ה' הטובה עליהם.
בזכות מהדורות מפוארות אלו ניתן לקבוע שהספר הגיע אל מקומו הראוי לו בכותל המזרח של ספרי החסידות, ואם כי עדיין אינו שווה לכל נפש, בכל זאת רבו ההוגים בדברות הקודש ומרווים בהם את נפשם השוקקה.

הנוסח המדוייק של כתבי היד המצויים בימינו
פרט אחד משמעותי במיוחד נעלם מעיני העורכים החרוצים במהדורות החדשות, והוא עובדת קיומם של כתבי יד קדומים של המאמרים הקדושים אשר על שכיוצא בהם ואולי אף על פיהם נדפס הספר במהדורתו הראשונה. מעיון בכתבי יד אלו מתגלה לנו כי הספר הנדפס והנמצא לפנינו מלא קמשונים וחרולים, כמה וכמה מאמרים שלמים שנשמטו, שורות רבות חסרות, טעויות הדומות, ומאות פענוחי קיצורי תיבות מוטעים. כך גם אין ספור קטעים שחולקו בטעות ואחרים שדווקא התמזגו ללא סיבה, ולא אחת שילוב ושזירה של שני מאמרים מרוחקים ושונים שאינם קשורים זה לזה כהוא זה.
לא נדע האם כתה"י שהיה לעיני המו"ל הראשון הוא אשר לקה בחסר וביתר ובכל הנ"ל, או שמא העורך הוא זה שהתרשל במלאכתו. כך או כך עת לחננה בא, ומקום הניחו מן השמים למהדירים הבאים להתגדר בה.
דבר נוסף למדים אנו מעיון בכתבי היד, כי בספר הנדפס נוספו מילות קישור למאות, וכן משפטים שלמים המנסים להסביר את עיקר המאמר, דברים אלו אינם מופיעים בכתה"י וטעונים בדיקה. ברם יתכן שאת חלקם רצוי להשאיר על מתכונתם, היות ולא אחת מקלים הם על העיון ועל שטף הקריאה.
כת"י הספריה הלאומית
בספריה הלאומית בירושלים מצוי תכריך כתבים (מס' קטלוגי 3282) מבית מדרשו של המגיד הגדול אשר בשערו נכתב: 'זה הספר שייך לה"ה הרבני המופלא ומופלג בתורה וביראה החכם הכולל שבחו אין למלל כמוהר"ר שמואל בהרב מוהר"ר חיים חייקא זלה"ה'. בחתימה נוספת נכתב: 'זה הספר שייך להאלופים בני המנוח הרב המאור הגדול חסידא ופרישא הגאון הגדול המפורסם כמהור"ר חיים חייקה מק"ק אמדור'.
מעמוד 104 ואילך נמצאים בו ארבעה עמודים אשר בכותרתם נכתב 'מרבינו הקדוש מוהר"ר חיים חייקא זצ"ל', מאמרים אלו הם הפותחים את הספה"ק חיים וחסד במהדורתו המודפסת, וכאמור כתה"י מדוייק לאין ערוך מהנדפס לפנינו.

כת"י ספריית חב"ד ליובאוויטש
בספריית חב"ד ליובאוויטש אשר בניו יורק (מס' 2533) נמצא כתב יד נוסף של מאמרי הספה"ק, כת"י זה המונה 72 עמודים הוא כמעט מושלם [שני העמודים האחרונים מטושטשים וקרועים], ומאיר באור חדש את כל הספה"ק, כאשר בכל קטע [!] מוצאים אנו טעויות ושינויים שנפלו במהדורה הנדפסת, כאמור. חידוש נוסף בכת"י זה הוא הסדר המופתי של המאמרים, כאשר בראש כל מאמר נכתב אימתי נאמר – ביום חול או בשבת, בליל שב"ק או ביומו ובאיזה סעודה, דבר התורם רבות להבנת המאמר הקדוש הקשרו ונסיבות אמירתו. כמעט מדי שבוע באו מאמרים שבכותרתם נכתב שהם נאמרו לפני קבלת שבת. בראש מאמר נוסף נכתב: 'בשבת הנ"ל בשעת ברכת החודש', ואכן מתבאר בו נוסח תפלת 'מי שעשה נסים'. בדב"ק שנאמרו בליל קידוש לבנה מתבאר הפסוק 'תקעו בחדש שופר בכסא ליום חגנו'. גם בליל פורים לפני קריאת המגלה נשא רבינו הק' את דבריו לפני עדת מרעיתו, וכן בכל יתר המועדים והזמנים. עוד נמצאנו למדים כי כל הספר הנדפס לפנינו הוא ממאמרי קודש שנאמרו בשנה אחת בלבד. כתה"י מתחיל בנאמר בפרשת מקץ של אותה שנה, עובר למאמרי חנוכה, מדלג עד בשלח, וממשיך לאורך מעגל השנה - שנה שהיתה מעוברת [ראש חודש ניסן חל באותה שנה ביום ה', כנכתב במאמרי אותו יום], העמוד האחרון הניתן לקריאה הוא מהמאמרים שנאמרו בפרשת במדבר.
המאמר הראשון בכת"י זה הוא כאמור ממה שנאמר מפרשת מקץ ובמהדורת ווארשא נדפס בדף טו:, אמרות הקודש שנדפסו לפני כן נמצאים בכת"י במקומות שונים לפי סדר אמירתם. המאמרים האחרונים הניתנים לקריאה בכת"י זה נדפסו במהדורת ווארשא בדף נז:.
לסיכומו של כת"י חשוב זה ניתן לומר כי כל המאמרים המובאים בו מובנים הם לקורא המתבונן, ללא שיצטרך להביא ממרחק לחמו בהשוואות לספרים אחרים או בהשערות שונות התלויות על בלימה.
תיתי להו למנהלי וראשי הספריה החשובה ובראשם הרה"ח הותיק ר' שלום דובער לעווין שיחי', שפתחו לאחרונה את אוצרם הטוב המכיל אלפי כתבי ידות קדומים לרשות הציבור הרחב, מה שאפשר לנו להיוודע על קיומו של כת"י חשוב זה ולעמוד על סגולתו.
במאמר הבא שיבוא בעז"ה באדר השני הבעל"ט יבואו מתי מעט של מאמרים מתוקנים עפ"י כת"י זה, וירא הקהל ויבין את האור החדש שנתגלה בימי האורה .

===========
מצורף גם הגליון בשלימותו

נראה אור גליון קו פרשת כי תשא תשפ''ב.pdf

(613.73 KiB) הורד 175 פעמים