ומר"ב שפרין שמעתי שבענין מחלוקת המהרש"ל על האריז"ל הי' בזה ענין ששייך להוראה. והוא שאיש א' מארץ פולין גביר גדול עשה שידוך לבתו עם בן זוגה ממצרים ונתן מוהר לבתו מאה אלפים סלעים. ולא הגיע שנה שניה עד שמתה בתו ונשאר המוהר ביד הבעל, ואחרי שיש תקנה אשר בשנה הראשונה אם מתה בלא בנים אין הבעל יורש את אשתו, ע"כ נסע האב של הבת למצרים לקבל הנדן שלו ולקח ניירות מסתמא מכל גדולי הרבנים וגם ממהרש"ל שמתקנת ר"ת (באה"ע סי' נ"ג) ששנה ראשונה יורש אבי הכלה את בתו. ובא למצרים ושם לא חשו על תקנת ר"ת, כי הם ספרדים ע"כ יעצו לו שירצה לדון אצל האר"י שהוא חותם עצמו אשכנזי, וגם חתנו הי' ג"כ אשכנזי ושם נכתב הכתובה רק אח"כ נסע לגור במצרים.
באו להאר"י ולא רצה לקבל על עצמו לדון דין תורה ונתרצו ואמר האר"י שלא יטול האב המעות ורק ישארו אצל החתן ונסע האב לפולין בפחי נפש, וקודם נסיעתו אמר לו אף כי נתרציתי על פסק שלכם אף שלא ע"פ דין תורה עכ"ז מה אגיד להרבנים ששלחוני. א"ל אמור להם שאמרתי שכן כתוב בתורה ואלה המשפטים. ובא סיפר מהמעשה הזו וצירף המהרש"ל גם ענין מגלה פנים בתורה שלא כהלכה.
וכאשר באו השולחים אמרו לו ששמעו מהאריז"ל שבמשך עשרים שנה מקודם נסעו שני אנשים ביחד על ספינה ונסעו ממקום פלוני למקום פלוני שם האחד כך וכך ושם השני כך וכך. והי' אצל האחד הרבה כסף וזהב עמדו ולהשני לא היה לו, ונתן הלואה למאן דלית לי' שכשיבוא לביתו ימסור לו, המלוה לא בא חזרה והלוה לא הי' לו למי למסור ונשארו אצלו, ומתו שניהם ותבעו אותם לדין המלוה תובע מעותיו ואינו רוצה למחול לו והלוה טוען מה היה לי לעשות אחרי שלא היה למי ליתן. ופסקו הב"ד שלמעלה שהלוה יבוא בגלגול נקבה והמלוה בגלגול זכר וינשאו זה לזה ואותו הסכום עם הרוחים תתן הנקבה להזכר נדן ואח"כ תמות בתוך שנה במצרים במקום שלא פשטה תקנת ר"ת וישאר אותו הסכום אצל הזכר. וגם הזכר לא יאריך ימים כי רק בא לעולם לקבל החוב שהיה מגיע לו מהלוה, ופי' משפטים הוא כי על תיבת משפטים בתרגום דינייא. ובפתח אליהו משפט איהי רחמי ובזוהר דא רזא דגלגוליא, שלכאורה אינו מובן ג' פירושים הסותרים זה את זה, ובמעשה זו מובן כי המשפט בב"ד של מעלה הוא דין אמנם עכ"ז יש רחמים ע"י גלגול.
ואמר המהרש"ל הלא הדין הוא היפוך מזה. אמרו לו ומה לו לעשות אחרי שהוא רואה הדבר כמו שהוא אמר להם. ומה יעשו אותם שאינם רואים השיבו לו שלמעלה מסבבים שדינים כאלו יבואו רק לעיני הרואים.
האם יש מקור קדום יותר לסיפור זה?
האם המקור הנ"ל מוסמך?