אפרקסתא דעניא כתב:בטור ובמחבר סי' רל"ו משמע שהקדיש שלפני שמו"ע דערבית נתקן יחד עם הפסוקים ברוך ה' וגו' שהיו אומרים מפני המאחרים. והקדיש הוא מכיוון שאמרו פסוקים (?).
וצ"ע מדוע כשנתבטל המנהג (בא"י) לומר הפסוקים לא נתבטל המנהג לומר הקדיש הזה, ומה טעם בכלל יש לאומרו למי שאינו אומר הפסוקים?
יגל כתב:בהשלמות שבסוף סידור אזור אליהו (נמצא באוצר) האריך ליישב שהקדיש והפסוקים היו משתי תקנות, ואף שנתבטל הטעם לאמירת הפסוקים, לא פסק טעם אמירת הקדיש להראות שתפילת ערבית רשות ואין צורך לסמוך גאולה לתפילה.
איש_ספר כתב:יגל כתב:בהשלמות שבסוף סידור אזור אליהו (נמצא באוצר) האריך ליישב שהקדיש והפסוקים היו משתי תקנות, ואף שנתבטל הטעם לאמירת הפסוקים, לא פסק טעם אמירת הקדיש להראות שתפילת ערבית רשות ואין צורך לסמוך גאולה לתפילה.
טעם זה ראיתי מביאים בשמו של השלט"ג אבל לא ראיתי במקורו.
שבטיישראל כתב:אפרקסתא דעניא כתב:בטור ובמחבר סי' רל"ו משמע שהקדיש שלפני שמו"ע דערבית נתקן יחד עם הפסוקים ברוך ה' וגו' שהיו אומרים מפני המאחרים. והקדיש הוא מכיוון שאמרו פסוקים (?).
וצ"ע מדוע כשנתבטל המנהג (בא"י) לומר הפסוקים לא נתבטל המנהג לומר הקדיש הזה, ומה טעם בכלל יש לאומרו למי שאינו אומר הפסוקים?
"כשנתבטל המנהג" ...
עצם הענין שבא"י נתבטל המנהג לומר ברוך ה' לעולם גם אצל האשכנזים היוצאים ביד רמ"א צע"ג !!!
ומ"מ יצויין שגם אצל הספרדים שאינם אומרים ברוך ה' לעולם אפ' בחו"ל וכדעת הב"י ג"כ אומרים ח"ק לפני שמו"ע
איסתרא בלגינא כתב:שבטיישראל כתב:אפרקסתא דעניא כתב:בטור ובמחבר סי' רל"ו משמע שהקדיש שלפני שמו"ע דערבית נתקן יחד עם הפסוקים ברוך ה' וגו' שהיו אומרים מפני המאחרים. והקדיש הוא מכיוון שאמרו פסוקים (?).
וצ"ע מדוע כשנתבטל המנהג (בא"י) לומר הפסוקים לא נתבטל המנהג לומר הקדיש הזה, ומה טעם בכלל יש לאומרו למי שאינו אומר הפסוקים?
"כשנתבטל המנהג" ...
עצם הענין שבא"י נתבטל המנהג לומר ברוך ה' לעולם גם אצל האשכנזים היוצאים ביד רמ"א צע"ג !!!
ומ"מ יצויין שגם אצל הספרדים שאינם אומרים ברוך ה' לעולם אפ' בחו"ל וכדעת הב"י ג"כ אומרים ח"ק לפני שמו"ע
מה צ"ע יש כאן נוהגים כדעת הגר"א וכמו בענינים רבים אחרים בהם נוהגים כדעת הגר"א בא"י
שבטיישראל כתב:ומה עם הלחבים בני א"י ?!
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 241 אורחים