לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
ציבור של עשרה שמתפללין, ויחיד אינו מכוין בתפלתו, דלכאו' מדינא דגמרא בעי לחזור ולהתפלל שוב, [רק שלא נהגו], לכאו' י"ל דאינו מצטרף כלל לעשרה להיות במנין, שהרי הוא לא התפלל כלל, וצ"ב. אשמח למ"מ בנושא. כך יש לדון אף בכל מקום שצריך לחזור תפילתו שלא הזכיר מעין המאורע או מוריד הטל וכד', להנך...
בוודאי. הרי זו דעת חלק מהגאונים, ואף מעט מהראשונים. ויעויין במובא בסדור אזור אליהו בתחילת התפילה: "בטבילת בעל קרי היה נזהר ומזהיר מאד שלא להתפלל עד שיטבול (תומע"ר תרמ"ד אות י"ג)." שוב, ידעתי שיש כדעות האלו בראשונים, אך האם יש מאחד הפוסקים אחר השו"ע, דפליג וסבר דפסקינן ...
מי שפוסק שלא בטלה טבילת עזרא לעניין תפילה, בוודאי ילך לטבול. מי שפוסק (כדעת רוב הראשונים והאחרונים) שבטלה לגמרי, אז לכאורה עדיף שלא יטבול יש מי שפוסק האידנא דלא בטלה דלא כהשו"ע? לכו"ע בטלה, ורק הוא מנהג ועניין גדול כו' [מ"ב פ"ח סק"ב]. וברור שבד"כ א"א לטבול בשיעור ...
ברור שאין חיוב מדינא להציל חוטא שכזה, בשעה שגורם לעצמו להיות תלוי באיניש אחרינא. דאטו א"כ יחייב כל אדם לחבירו לעבדו ולשרתו בשבועה, והלה יחויב מדין לפני עוור, אלא ודאי שגורם לעצמו בזה, והלעיטהו לרשע וימות. והוא רק מידה משובחת. לדברי קודמי: דברי הקוב"ש מיירי דיש 'היתר' לרדוף, ובזה אין מחויב ...
ראיתי כעת להקדמת ס' אורח מישור [קרמניצר] לפי' על נזיר: והגאונים מהרש"ל ומהרש"א לא חיברו רק על מסכתות הנהוגים בזמנינו אבל נזירות אינו נוהג בזמנינו כמו סדר קדשים באשר שכולנו טמאי מתים גם אין ביהמ"ק קיים שיוכל להביא קרבנות נזירות זולת נזירות שמשון יוכל לנזור באשר נזירות שמשון מותר לטמא ל...
צריך ללכת אחר הרבים רק כשאין לך דעה עצמית, ולכן יכול אמורא לפסוק כמו תנא יחיד אם נראית לו שיטתו, וכמו שאמרו במסכת עדויות 'ולמה מזכירין דברי היחיד בין המרובין הואיל ואין הלכה אלא כדברי המרובין, שאם יראה בית דין את דברי היחיד ויסמוך עליו, שאין בית דין יכול לבטל דברי בית דין חברו עד שיהיה גדול ממנו בח...
הרי רבו מגדול"י במהלך הדורות שפסקו שאחרי רבים להטות נאמר רק במושב בית דין אחד מדברי הגמרא משמע דשייך בזה דין יחיד ורבים, כיוון שהיה מאותו בית מדרש וכמושב בית דין אחד, ובכ"ז חידשו דפסקינן כיחיד, ואמאי. וכן מתוספתא [ברכות ד' יב] זו - אמר לו רבן גמליאל עקיבה מה לך אתה מכניס ראשך בין המחלוקת ...
ביצה יא. : תנו רבנן אין מולחין את החלבים ואין מהפכין בהן משום ר' יהושע אמרו שוטחן ברוח על גבי יתדות אמר רב מתנה הלכה כר' יהושע איכא דאמרי אמר רב מתנה אין הלכה כר"י בשלמא למאן דאמר הלכה כר' יהושע אצטריך סד"א יחיד ורבים הלכה כרבים קמ"ל הלכה כיחיד אלא למאן דאמר אין הלכה פשיטא. מקור הדין ...
במשנה מובא ששפיכת קיתון גשם על פנינו בסוכה משול לעבד ורב וכו' ששפך קיתון על פניו. מדוע משל זה, המראה על אי חביבות ישראל בזמנים מסוימים לפני קונם, לא מופיע גם כשהשמש קופחת וצריכים לצאת מהסוכה מדין מצטער, כמובא בעבודה זרה דף ג'. היכן יופיע המשל?, פטור מצטער הוא גמ' [דף כה], מקודם לכן הוזכר רק חולים ש...
אכן דברים נאים כתב. כעת ראיתי לאשכול זה http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=22412#p221617 דנו בו כנ"ל. כאשר אמרו "ירקרק שבירוקין" התכוונו לירוק הכי בהיר - שהוא צהוב, לאפוקי מירוק יותר כהה שהוא ירוק ככרתי (לא לאפוקי מירוק סתם, כי כולם בכלל ירוק). לסיכום: מה בין ירקרק שבירוקין, לירוק...
א. הבאתי מהתוספתא רק שצהוב נקרא ירוק, ובעצם התוס' בכמה מקומות כבר הביאו זאת לראי'. והדיוק "ירקרק שבירוקין", זה לאפוקי מירוק מסוג אחר. וכמו שהוכיחו התוס' גם מהגמ' בחולין מז ע"ב, ומהגמ' בנידה יט ע"א, שצהוב נקרא ירוק סתם. ב. העתקתי מפי' המשניות של הרב קאפח - الخضر . ה. עצם זה שהראש...
משקים את העצים בכמות עצומה של מים, וכך הפירות מתנפחים לגודל של גמר פירות. אבל באמת האתרוג עדיין לא בשל ולא הגיע לגמר, לכן הם עוברים תהליך כימי של הבחלה. במקרה כזה הם ראויים למאכל בכלל? ומה דין אתרוג שאינו ראוי למאכל? גם עוררת אותי לדון האם יש הידור באתרוג לפי טעמו, דהיינו אם יש זן של אתרוג שהוא יות...
א' בתוספתא נגעים (מובא בתוס' שם) משמע כן, שהירוק ככרתי בא לאפוקי הירוק כשעוה. ב' הרמב"ם בפיהמ"ש (ברכות, פ"א מ"ב) מפרש כרתי - אלאכ'צ'ר, שבערבית משמעו ירוק, ולאו דוקא ירוק כהה. ג' המאירי מפרש כך: "ירוק ככרתי רבי מאיר מכשיר ורבי יהודה פוסל, והלכה כדבריו שאין זה הדר. וצריך שיהא...
אין שום דימיון לענבים, גם בענבים יש את הזן הלבן ואת הזן השחור, הזן הלבן גמר בישולו כשהוא ירוק ואף פעם לא נהפך לאדום, לעומת זאת הזן השחור, כשהוא ירוק זה עדיין לא ראוי לאכילה. כמו כן, האתרוג כל זמן שעדיין לא צהוב לגמרי, עדיין לא נגמר בישולו. מה שאמרו במשנה הירוק ככרתי פסול, הפשט היא כמו שפירשו התוספו...
וחשוב לציין, שהידור גדול לקחת אתרוג שכבר בשל להגיע לגמר פירי, וצהוב לגמרי. כי הרבה מהקולות שנתנו הקדמונים זה היה בגלל שזה היה שעת הדחק, ולא גדלו אתרוגים במקומות הקרים, והצריכו לסמוך על קולות שונות. כאשר שואלים אותי מה הגדר של אתרוג צהוב שכשר ומהודר לקיום המצווה, התשובה שלי זה, תעשה כמו שאתה עושה כא...
אתרוג הירוק כעשבי השדה פסול [שו"ע תרמ"ח], ואם עשוי לשנות צבעו בתלוש, דעת הגר"א הו' במשנ"ב [שם] להתיר, ועל זה נסמכו רבים [ומצוי הוא ברוב האתרוגים הבלתי מורכבים שרבה בהם הירקות]. וידועה דעת הב"ח לאסור עד שיצהב, משום גמר פירי. ובשם הגר"ח איתא לפסול מדין הדר, וידוע לכך קפיד...
ידועים דברי הירושלמי [סופ"ק דתענית, וכ"ה בביכורי יעקב תרל"ט סקל"ט הכי מהחמדת ימים וע' בהגהות ר"י' פערלא עליו] דבהתחילו לירד גשמים קודם הסוכות סימן ברכה הן אע"פ דכעת יורד שוב ומצטערים, וראיה ברורה היא דהסימן קללה הוא אך בגשמים היורדים בסוכות. ויעויין שפת אמת [סוכה כט.] ד...
להדברים הנ"ל אף בכל פטורי סוכה כמצטער חולה וכד' לא רק שאינם פטורים אלא שנצרכים ליצא מן הסוכה כיוון דבעי לקיים המצווה בישוב הדעת, ואין זה עניין בתלמוד דווקא, ואילו ברמב"ם כ"כ גבי תלמוד גרידא 'וכשמבין מבין בחוץ', משא"כ במצטער וחולה רק הזכיר דפטורים הם. גם דדבר חידוש הוא דמצטער בעי...
להדברים הנ"ל אף בכל פטורי סוכה כמצטער חולה וכד' לא רק שאינם פטורים אלא שנצרכים ליצא מן הסוכה כיוון דבעי לקיים המצווה בישוב הדעת, ואין זה עניין בתלמוד דווקא, ואילו ברמב"ם כ"כ גבי תלמוד גרידא 'וכשמבין מבין בחוץ', משא"כ במצטער וחולה רק הזכיר דפטורים הם. גם דדבר חידוש הוא דמצטער בעי ...
במשנ"ב [רפ"ט סק"ה] הביא להרוקח ד"אחר שאכלו יש מזמרין זמירות שבת", וכן מביאים מהזוהר [להלן], וכן איתא בשתי ידות המובא להלן, ופוק חזי למנהג ישראל המוכח שתיקנו זמירות והוא דבר פשוט [וכן איתא רבות ספרי האחרונים ואכמ"ל], ומדוע א"כ לא מזמרין ליו"ט. והשאלה היא גם באו...
אך הקושיא היותר גדולה ע"פ דבריו, דא"כ איך חז"ל גזרו במפורש במתני' בביצה (לו, ב) דאין מטפחין ואין מרקדין בשבת וביו"ט, הלא כאן התורה התירה דב"ז להדיא בחג הסוכות, וצע"ג בכ"ז. אשמח לכל ביאור ותוספת בזה. בשמחת תורה התירו לרקוד לכבודה של תורה [משנ"ב של"ט סק&qu...
נהוג בשבת להדליק ב' נרות כנגד זכור ושמור כדכתבו בטושו"ע רס"ג ס"א מהכלבו. והנה ביו"ט נהוג עלמא נמי בב' נרות, ובפשטות התפשט המנהג כך משום המנהג להדליק כנגד בני המשפחה - לא פחות מבעל ואישה, אך א"כ, בבחור ורווק, באחד סגי, דביו"ט ליכא משום זכור ושמור, או דילמא דבעי שניים מטע...
הנידון אם נענוע הוא חלק מהמצווה אינו מיישב וכנ"ל, דרש"י כתב ללמוד הברכה שהוא ודאי לא מעכב. והתשובה נראה כמ"ש כבר, שאי"ז תלוי כלל אם הדבר מעכב או לא, אלא דהיות וכך רגילים לקיים המצווה עם ברכה ונענוע, חיישינן שמא יילך ויטלטל בשביל זה. והקושיא מפסח, היא קושיא אחריתי, וכבר ציינו בזה ...
דברי הרמב"ן אכתי לא מיישבים הקושיא הראשונה, כיוון שמצינו ששופטים כן מינו עליהם ולא התאחרו בזה, ומדוע א"כ לא מינו מלך. הפסוק "בימים ההם אין מלך בישראל" הוא אדרבה ראיה להיפוך, כי מתייחס אל תקופת השופטים בכללה. הפסוק אינו מתייחס על התקופה בכללה, אלא על הזמן דפסל מיכה, כאשר פירשו המפ...
ראיתי לדברי הערך לחם למהריק"ש שכ' [סי' רט"ז ס"ב] וז"ל: הריח פרחי פירות קודם שיגדילו כמו הזה"ר של אתרוג ונראנ"ג וזולתם נ"ל דמברך בורא עצי בשמים דעדיין לאו פירי נינהו ולריחא עבידי שאין האילן יכול לסבלם אם יגדלו כולם עליו ועיין לעיל סי' ר"ב דין ב'. וממ"ש שא...