פורום אוצר החכמה

מעט דבש

בן ירושלים כתב:אבל הרעיון הבסיסי הוא ודאי נכון: בוגרים רבים, רבים מאד, פרקו באותם שנים כל עול.

ראה על כך בספר 'ר' יוס'ל איש ירושלים' - תולדות חייו של ר' יוס'ל אייכלר.

מעט דבש

מטה משה סימן תנ"ד

...והתשפוט לקדושים, דאותן תועבות שנאמרו בפרשת קדושים נזכרו גם כן בהתשפוט כדפרש"י.

מעט דבש

מש"כ הגרימ"ט:

...ובאיזו פרשה משתי הפרשיות הללו נקראת, אם מקדושים משום שאקדומי פורעניות לא מקדימין, או להפך, שאינם מסיימין בכגון דא.

הם טעמים שחידש מדעתו, וכמדומה שלא נמצא לפניו.

מעט דבש

הגרח"ז גרוסברג במכתבו לגרימ"ט שיער שהמרדכי (מגילה תתל"א) שכתב: ובמנהגים מצאתי כל פרשיות הסמוכות מפטירין הפטרה של אחרונה חוץ מאחרי מות וקדושים שאז מפטירין הלא כבני כושיים שהיא הפטרה של פרשה ראשונה מפני שהפטרה של פרשה שניה מזכרת מתועבות ירושלים: לא כיוון ליחזקאל כ"ב ('התשפוט') אלא ...

מעט דבש

בענין מנהג ישיבת חברון, ראה לעיל.
והנה מעלון 'כנסת ישראל' (בטאון בוגרי ישיבת חברון):

: עלון כנסת ישראל - חברון - קדושים - הפטרת אחרי קדושים.jpg (271.44 KiB) נצפה 185 פעמים

מעט דבש

מי שחושש לר' אליעזר, למה לא יבחר במנהג ספרד להפטיר הלדרוש שאין בה זכרון ירושלים? בלשון אחר: למה העדיפו המקורות את התשפוט על פני הלדרוש? אותה שאלה תהיה כשהפרשיות מחוברות, למה מפטירין 'הלא כבני כושיים', ולא 'הלדרוש'; וכבר הקשה כן הלבוש (או"ח תצג, ד בהג"ה; והוא עצמו חולק וסובר שגם במחוברות מ...

מעט דבש

בקונטרס של הרב שמואל וינגרטן ('ההפטרות של פרשת אחרי ופרשת קדושים'), עמ' 12:

: הרב וינגרטן - הפטרות אחרי קדושים עמ' 12.png (62.85 KiB) נצפה 327 פעמים

יתד השבוע, אחרי תשפ"ד:

: הפטרת אחרי קדושים - יתד השבוע אחרי תשפ''ד.jpg (663.36 KiB) נצפה 336 פעמים

יתד השבוע, קדושים תשפ"ד:

: הפטרת אחרי קדושים - יתד השבוע קדושים תשפ''ד.png (2.29 MiB) נצפה 334 פעמים

מעט דבש

מי שחושש לר' אליעזר, למה לא יבחר במנהג ספרד להפטיר הלדרוש שאין בה זכרון ירושלים? בלשון אחר: למה העדיפו המקורות את התשפוט על פני הלדרוש? אותה שאלה תהיה כשהפרשיות מחוברות, למה מפטירין 'הלא כבני כושיים', ולא 'הלדרוש'; וכבר הקשה כן הלבוש (או"ח תצג, ד בהג"ה; והוא עצמו חולק וסובר שגם במחוברות מ...

מעט דבש

הרב יהודהא העלה סברא מעניינת מאד מאד, והיא אכן דורשת תשובה: שמא כל מה שאסר ר"א זה רק להפטיר את כל נבואת יחזקאל שב'הודע את ירושלים', שפתח להודיע את ירושלים את תועבותיה, ואז מונה את כל הטובות שעשה להם ה' במצרים, ואת כל הגדולה שנתן להם ה', ואז הוא מסיים 'ותבטחי ביפיך ותזני על שמך...' וכו', כלומר ...

מעט דבש

כמדומה שכל כה"ג הוה ליה לגמ' (מגילה כה:) לפרושי.
והרי במעשה העגל השני פירשו בגמ' (שם) בדיוק מאיזה פסוק עד איזה פסוק לא מתרגמים.

מעט דבש

האם רצונך לומר, שגם אם מותר להפטיר ב'הודע את ירושלים את תועבותיה' (יחזקאל טז), עדיין אסור להפטיר ב'התשפוט התשפוט את עיר הדמים' (יחזקאל כב)? כי זאת לא טען איש מעולם. הנידון היה אם לפי רבי אליעזר (מגילה כה:) שאוסר להפטיר ביחזקאל טז, סובר כן גם לגבי יחזקאל כב (נחלקו בזה המטה משה סימן תנד, והלבוש סימן ת...

מעט דבש

מסכים עם כל דבריך. בשיעור שמסר בנושא, הדגיש הגרב"צ (-קוק) עד כמה דעתו של מרן הגרי"ש הייתה נחרצת בנדון, וכאשר סיפר לו כי בעל הקורא בבית מדרשו של גאב"ד העדה החרדית הגרז"ר בענגיס זצוק"ל העיד שקרא בשתי השבתות 'הלא כבני כושיים', הגיב מרן הגרי"ש: "כך הייתה דרכו של הרב בנ...

מעט דבש

קשור לאשכול - שו"ת חוות יאיר סימן רלח ...ואשר פליאה נשגבה בעיני גדלה על כל הפליאות שזכר הראב"ע על הקלירי ועל כל מ"ש הטור סי' ס"ח היא מה שמקצת פייטני' חברו פיוטים גדולים ומפסיקין בה תוך הברכות דק"ש ואין בהם שום התעוררות על הנס או המאורע רק סידורי דינים שהיו נוהגין בזמן ההוא כ...

מעט דבש

א. אני מבין שהכותב סבור, שאילולי 'לוח ההלכות והמנהגים', כולם היו נוהגים כ'לוח ארץ ישראל' של הגרי"מ טוקצ'ינסקי, ולא היה מתעורר כלל הנידון, ואם כן, 'לוח ההלכות והמנהגים' רק גורם "לאשוויי לשיטה זו (-של הגרימ"ט) כטעות, וליצור חילוקי מנהגים ומבוכה רבתי בעיה"ק ירושלים עצמה" (כלשון...

מעט דבש

נער אחד הגיע לבר מצוה בין פרשת אחרי מות לקדושים, אביו נמנה על מתפלל ישיבת הגרמ"ד, והוא ביקש להכין עם בנו את קריאת ההפטורה. הוא עיין כה וכה וראה שיש קצת מבוכה איזה הפטורה קוראים בפרשה זו ואיזה לפרשה אחרת, ושלח לשאול אצל חכמי בריסק מה נהגו בזה (מיום שעלה מרן הגרי"ז לארץ היה כן בשנת תש"...

מעט דבש

האם יש בתי כנסת שעשו השנה (תשפ"ד) כלוח והפטירו "התשפוט"? הרה"ג רי"ז שוב רב בית הכנסת 'אנשי ירושלים' במודיעין עילית (ונכד הרש"פ פראנק) ומי שהיה מקורב לרשז"א, שאל השנה את ר' עזריאל אויערבך וגם זה השיב בסגנון דומה, שכל שהוא יודע שאביו התנגד להכפיל, אבל לא זכר מעבר לז...

מעט דבש

"והסביר הרב קוק כי 'כל הוויכוח בזה הוא לכתחילה, אך בדיעבד יוצאים ידי חובה בהפטרה שיש בה מעניין ב' הפרשיות. אך אם קרא הפטרה שאין בה מעניין הפרשה, אינו יוצא ידי חובה אף בדיעבד וצריך לחזור ולקרוא בברכה'" https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=17&t=28366 https://forum.otzar.org/viewtopic...

מעט דבש

ב'רמזי ההפטרות' שבסוף פירוש הרוקח על התורה (הוצאת קלוגמן) 'הלא כבני כושיים' לאחרי, ו'התשפוט' לקדושים.
(מהדורת ורשא תרל"ה אינה לפני, ולא בדקתי שם).

מעט דבש

מתוך לקראת שבת - על הפטרות אחרי קדושים.png הערות: א. רבי אייזיק טירנא בספרו בשלשה מקומות (בהקדמה, במנהג שבת עמ' כד, ובמנהג כל השנה עמ' קסט) טרח לבאר שהמנהג להפטיר ב'אחרי' התשפוט הוא טעות, ושיש לתקן זאת; אחריו הרמ"א (תכח, ח) טרח להביאו בדרכי משה, ובשו"ע; החזו"א שלח את הגר"ש גריינ...

מעט דבש

בחומשי רעדלהיים הפטרת 'התשפוט' מסתיימת ביחזקאל כב, יט (לָכֵן הִנְנִי קֹבֵץ אֶתְכֶם אֶל תּוֹךְ יְרוּשָׁלִָם:), ואחרי פסוק טז מופיעה הערה 'עד כאן לספרדים ובפפד"מ'. אבל כמדומה שברוב החומשים כיום, גם לאשכנזים ההפטרה מסתיימת בפסוק טז.
נשמח אם יוסיף מר בקובץ שהעלה גם את מקום סיום ההפטרה.

מעט דבש

ב. אכן כל הנימוקים שכתבת, כ"ז אכניס בשאלה, האם מדובר במנהג מחושב או בהליכה אחר חומשים 'מוטעים'. ג. 'בירושלים לא רצו', ע"ז גופא אנחנו תמהים. זה לא נוסח שמתאים לבעלי הלכה. וא"צ לבאר יותר. (מזכיר למרות ששונה לגמרי, מנהג שלא לקרוא תוכחות לגמרי, וידוע משלו של הח"ח בבה"ל (אולי המ...

מעט דבש

https://tablet.otzar.org/#/b/676775/p/1/t/1714658926469/fs/0/start/0/end/0/c כאן בלוח "עתים לבינה" לקהילות חו"ל הוא מביא שמנהג אשכנז העיקרי היא להפטיר פעמיים ב"הלוא". קצת תמוה. זו פשוט טעות שנהייתה לו בלוח זה שלא בכוונה, ובלוחות בארץ ישראל נכתב נכון. הרי כתב שם שלגרימ"...

מעט דבש

א. לא נראה ששינוי המנהג מהרמ"א הפריע לחזו"א, אלא השינוי מכללי הפסיקה, שעל פי מנהג לא מבוסס, ולא ברור שנעשה על פי חכמים, דוחים רמ"א מפורש. ב. בחומשים רבים מופיעה הפטרת 'התשפוט' לפרשת אחרי ו'הלא כבני כושייים' לקדושים. וכבר במנהגי רבי אייזיק טירנא (בהקדמה, ובמנהג שבת עמ' כד, ובמנהג כל הש...

מעט דבש

איש_ספר כתב:(כותב הרשימה נתן תק"ע לגבאי של א"א במ"ב שיסתום הדברים ברמיזה...)

הפולמוס גרם אירועים מענייינים...

: הפטרות אחרי קדושים - לוח דבר בעתו - שבת החבאה.png (52.76 KiB) נצפה 1111 פעמים

: הרב וינגרטן - הפטרות אחרי קדושים - הגרי''מ חרל''פ - עמ' 12.png (61.27 KiB) נצפה 1111 פעמים

: הרב וינגרטן - הפטרות אחרי קדושים עמ' 12.png (29.31 KiB) נצפה 1111 פעמים

מעט דבש

איש_ספר כתב:במספר 15 נרשם כי את מנהג ההכפלה הביא הגרי"י פישר מנייטן'ס שול.

אבן ישראל ח, לח

: אבן ישראל ח, לח - מנהג ירושלים הפטרות אחרי קדושים.png (76.28 KiB) נצפה 1123 פעמים

מעט דבש

האם בכל הנידון כאן, יש לדעתכם הבדל בין ירושלים לשאר הארץ [בלי להכנס לענין ב"ב והחזו"א]? כך פסק הגר"ש דבליצקי, הובאו דבריו לעיל, שהמנהג שהזכיר הגרימ"ט אין זה אלא מנהג ירושלים (ופתח תקוה הנמשכת אחריה). וגם על זה יש עוררין, שגם בירושלים אין מנהג כזה, וכמובא בכתבי הדיונים על הענין (...

מעט דבש

מתוך הענין נראה שהנושא הוא כך: בשנות תשל"ד, תשל"ז, חל ערב פסח בשבת, והוא שבת הגדול, ופרשת השבוע היתה צו. מנהג רוב הקהילות כיום הוא, לקרוא בשבת הגדול את הפטרת 'וערבה', בין אם חל בערב פסח, בין אם לא חל בערב פסח. אבל הוראת הגר"א בסוף ימיו היתה שלא להפטיר 'וערבה' בערב פסח שחל בשבת (מעשה ר...

מעט דבש

הרב איש_ספר: הפטרות אחרי קדושים - מב אא.jpg אולי הכונה ל'אהל אברהם' (השטיבלאך ברחוב רשב"ם). בית הכנסת אהל אברהם רשב''ם.png לגופן של דברים, אין זו הפעם היחידה בהיסטוריה שקראו פעמיים 'התשפוט', אלא כך הורה הגר"ש קלוגר לעשות אם קראו ב'אחרי' 'התשפוט'; לחזור ולקרוא כך גם בפרשת קדושים. כיון שהעיק...

מעט דבש

לאורך כל הקובץ יש לתקן במקום 'התדרוש' - 'הלדרוש'.

מעט דבש

כדאי להעלות גם את גזיר העיתון בו מופיע המכתב הבא (לקחתי מלוח 'דבר בעתו', שהעתיק מ'בירור הלכה' או"ח תכח):

: הפטרות אחרי קדושים - מתוך לוח דבר בעתו.png (33.54 KiB) נצפה 1491 פעמים

מעט דבש

איש_ספר כתב:הבאתי בעבר רשימה של סבי על הפטרת שמות וגם שם נזכר מנהג מיוחד לאיזו עיירה בליטא.

viewtopic.php?p=818791#p818791

מעט דבש

מתוך המאמר ב'חצי גבורים' שהועלה לעיל. חצי גבורים עמ' 503 - הפטרות אחרי קדושים עותק.png חצי גבורים עמ' 503 - הפטרות אחרי קדושים.png בהערה זו יש לתקן, שהרב מאיר סטלביץ (הרב דחסלביץ), כן הזכיר מנהג (שנראה מלשונו ששמע ממנו רק בירושלים) לכפול את הפטרת 'הלא כבני כושיים', ושלל אותו. כך כתב במאמרו בהתבונה (...

מעט דבש

דעת פוסקי זמננו בענין: א. דעת החזו"א כידוע להפטיר כרמ"א (תכח, ח) לפרשת אחרי - 'הלא כבני כושיים', ולפרשת קדושים - 'התשפוט' (שונה הלכות תכח, כב), ולא כגרימ"ט שכתב (בלוח שלו, ובספריו 'עיר הקודש והמקדש' ח"ג פרק כה, סעיף יב, עמ' שנ; 'ארץ ישראל' ח"א סימן טז, ב - עמ' סא) שהמנהג באר...

מעט דבש

בית אהרן וישראל (קעב):

: הפטרות אחרי קדושים - מנהג קרלין סטולין - בית אהרן וישראל קעב.png (181.17 KiB) נצפה 2215 פעמים

מה שכתבו "וכמנהג הספרדים (כשהן מחוברין)" צ"ל: "וכמנהג הספרדים (גם כשהן מחוברין)".

מעט דבש

הר"ש וינגרטן בקונטרסו השני על הפטרות אחרי קדושים (עמ' 4):

: ר''ש וינגרטן - הפטרות אחרי קדושים.png (84.85 KiB) נצפה 2244 פעמים

מעט דבש

בענין הפטרת פרשת פקודי (בו עוסק המכתב האחרון שהועלה כאן), ואם יש חילוק בין קביעות זש"ה לשאר הקביעויות, ראה כאן.

מעט דבש

יישר כח גדול לרב 'איש ספר' על התוכן הרב שהעלה לנו מאוצרות הגרש"ד זצ"ל. בענין דעת הגרשז"א, כאן (עמ' 1, מס' 8) הובא בשמו (הרב משה לינדר, בשם הגרא"ד אויערבאך, בשם אביו) שדעתו כגרימ"ט ('התשפוט' לאחרי, 'הלא כבני' לקדושים). אבל כנראה השתבשה השמועה, כי בעדויות אחרות על המנהג בשערי ...

מעט דבש

בפסקי תשובות (תכח, יא ציון 39) כתב שדעת הלבוש שכשפרשיות אחרי - קדושים נפרדות, מפטירין באחרי - התשפוט, ובקדושים - הלא כבני כושיים (כדעת הגרימ"ט בלוח שלו) וזו טעות, כי דעת הלבוש כרמ"א (תכח, ח) שבאחרי מפטירין 'הלא כבני כושיים'; ראה כאן.

מעט דבש

בעמ' 2 (בביהכ"נ 'אמרי יוסף' ספינקא), וכן בסוף עמ' 4, כתב שהלבוש חולק על הרמ"א (תכח, ח), ולדעתו מפטירים ב'אחרי' הפטרת 'התשפוט', ובפרשת קדושים 'הלא כבני כושיים' - כגרימ"ט. וזו טעות [וגם בפסקי תשובות (תכח, יא, ציון 39) טעה בזה], כי הלבוש (או"ח תצג, ד) כתב להדיא כרמ"א: לפרשת אחר...

מעט דבש

בהקדמת ספר המנהגים לרבי אייזיק טירנא עמ’ ב שיש ‘מהפכים’ וקוראים באחרי התשפוט ובקדושים הלא כבני כושיים. המקור הזה לא יועיל הרבה, כי רבי אייזיק טירנא עצמו כתב על מנהג זה שהיא טעות גמורה, והרמ"א (תכח, ח) פסק כדבריו. ה'לקט יושר' הוא מקור חשוב, ויש להוסיף מקור נוסף שציינו בזה, בספר הפרדס (עמ' שנג) ...

פורום אוצר החכמה

החיפוש הניב 3677 תוצאות