ההוכחה הזו היא של תוספות חגיגה יג (אלא שמסקנת התוס׳ שהיה תנא איננה נכונה ככל הידוע כיום). לעצם העניין, המנהג לעשות יום אחד ראש השנה בארץ ישראל בזמן הגאונים נזכר בתשובות רב האי ובספר חילוקים בין בני בבל ובני א״י ובבעל המאור ואין הוא זקוק להוכחות עקיפות כאלה. היכן זה נזכר בספר החילוקים? כבר ראיתי שהס...
אינני יודע באיזו שנה נכתבו הדברים אבל ר׳ ירוחם נפטר בתרצ״ו. על כן יש לקחת בחשבון שההיטלריזם שאליו הוא מתייחס אינו מה שעולה במחשבתנו כאשר אנו שומעים את המושג. לגופו של ענין, אנטישמיות יכולה להרים ראש ביום מן הימים גם במדינות שהיום הן ליברליות ושוויוניות. גם במבט טבעי מסתבר שהליברליזם המערבי, כמו הרבה...
את הענין של לא יומתו אבות על בנים וכו' המבואר ב'מלכים', בכלל לא הבנתי. הרי בגמ' בסנהד' כז: מבואר להדיא לגבי סיפא דקרא "איש בחטאו יומתו" שהפירוש הוא שאין הבן נהרג בחטאי האב ולהיפך, והדרשה לגבי עדות היא רק מהייתור והכפילות של הפסוק, ולק"מ מהא דכתיב גבי אמציה. (וצ"ע בר"ן וגר&q...
במה שהעתקת לא כתוב את מה שאמר ברזילי. כתוב שם שהדרוש הוא הפשט הפשוט. המסקנה שכל פירוש פשט אחר הוא מוטעה לא נובעת מהטענה הזו. אכן התכוונתי להקדמתו לויקרא, שם כתב בין השאר ״וכי הדרוש הוא לבדו הוא הפשט הפשוט, המיוסד כפי חוקי הלשון האמיתיים והברורים״. אם הדרש הוא לבדו הפשט הפשוט, כל פירוש המתנגד לו הוא...
לדברי הרב ברזילי לא הבנתי את הטיעון. כל הדיון כאן הוא מתוך הנחה שאיננו רואים מחז"ל את הפירוש שאנחנו מחשיבים אותו כפשט. אם חז"ל גם למדו פירוש זה אז מה הדיון. אגב זה יכול להיות תשובה לראיה מלא יומתו אבות על בנים. שהנה אנו רואים שבאה הקבלה לפירוש נוסף בפסוק זה כמבואר בנביא. ומה ההבדל אם חז&q...
אבל איסור המניה פשוט בדברי חז"ל. והרמב"ן שם מבארו. בדיוק (כפי שכתבתי, לא מסכם על כל המפרשים שאכן לומדים איסור מניה מפרשה זו, אבל עכ״פ כך מפרש רמב״ן). וזו דוגמא לכך שחז״ל עצמם הניחו כדבר פשוט שהדרש הלומד מן הפסוקים כוונה אחרת (היינו נוספת) אינו מפקיע את המצוה שבפשוטו של מקרא. ובמקרה זה כפי...
דברי ישנו עוד יותר נכונים לגבי לא יומתו אבות על בנים. הלא ברור שלפי ההלכה שבידינו לא הורגים בנים בגלל חטאי אבותם כך שאין שום חידוש דין שצריך להלמד מהפסוק הזה רק הנביא מביא שעשה כציווי התורה כי גם דין זה בכלל דברי הפסוק וזה מה שהביא הרמבן אבל שבאמת יש דינים אחרים מקבילים הנובעים מן הפשט על זה אין רא...
גדולה מזו מצאנו, שאפשר שלצד דרשת חז״ל גם הפשט נשאר מחייב להלכה. למשל, כך כותב המש״ח גבי לפני עור ״הכותים מפרשים כמשמעו, שלא ייתן אבן לפני עיוור בדרך להפילו (רש"י חולין ג ע"א), וכן הוא האמת . ומזה אזהרה לפותח או כורה בור ברשות הרבים… והלאו כולל גם אם מכשיל חברו בדרך שהוא עיוור בדעתו, או מח...
גדולה מזו מצאנו, שאפשר שלצד דרשת חז״ל גם הפשט נשאר מחייב להלכה. למשל, כך כותב המש״ח גבי לפני עור ״הכותים מפרשים כמשמעו, שלא ייתן אבן לפני עיוור בדרך להפילו (רש"י חולין ג ע"א), וכן הוא האמת . ומזה אזהרה לפותח או כורה בור ברשות הרבים… והלאו כולל גם אם מכשיל חברו בדרך שהוא עיוור בדעתו, או מחמ...
שהכישוף שתשמע הוא מעשׂים שהיו הצאביה והכשׂדים והכלדים עושׂים, ורובם היו אצל המצרים והכנענים. הם היו מעוררים באמצעותם דמיון-שווא, או מדמים (בעצמם) שהם עושׂים במציאות מעשׂים מופלאים ומוזרים שתי האפשרויות הראשונות שציינת מקבילות לדברי רבנו משה. השלישית לא. איך אתה חושב שהרמב"ם הסביר את לשון הפסוק...
מה זה "כל פרטיה ודקדוקיה"? הוא זה שקובע את "כל פרטיה ודקדוקיה" של הכישוף שהוא בודה מליבו. האם כוונתך שיש כללים קבועים לכל המכשפים בעולם וצריכים כולם לקיים את הכללים הללו בשביל להיחשב מכשף? זה חידוש גדול, שהרמב"ם לא הזכיר אותו כלל. הזכיר והזכיר, עיין במורה שציינתי (וגם ביד כ...
אולם, לא הבנתי - ואז מה קורה עם הקישואים- הם מתלקטים או לא? האם בזה המכשף אוחז את העיניים? או שהם נלקטו בלי קשר לכישוף (או אחיזת הענים) או שכלל לא נלקטו ומשום מה הציבור חושב שנלקטו. כך או כך, דברי הרמב"ם (ביד ובמורה) ברורים, אין לכישוף שום תוצאה במציאות. שהכישוף שתשמע הוא מעשׂים שהיו הצאביה וה...
הרמב"ם עצמו פסק משנה זו להלכה: המכשף חייב סקילה והוא שעשה מעשה כשפים, אבל האוחז את העינים והוא שיראה שעשה והוא לא עשה לוקה מכת מרדות הרי שיש מכשף שעושה מעשה ויש שאוחז את העיניים. אני סברתי בדעת הרמב"ם האוחז את העינים שלוקט - באמת הקשואין נותרו במקומם , העושה מעשה- באמת ליקט את הקשואים, אל...
הניסוח בכתבה מטעה - לפי הממצאים הארכיאולוגיים, משקל השקל של ימי בית ראשון הוא כ- 11.3 גרם (הרבה פחות ממנהגנו היום לתת לפדיון הבן 20 גרם לכל שקל). המשקולת שנמצאה כעת, וכן עוד עשרות משקולות בקע מימי בית ראשון שנמצאו בעבר, כולן בתחום 5.5-6.5 גרם. נמצאו גם שלל משקולות גרה מימי בית ראשון, משקלות של שלשה ...
אודה אם תרחיב בקושי, ולמה אין נראה בעיניך כפשוטם של דברים, שיש קשר בין השבת העבד לביתו לבין תשובת האדם לדרך המקורית, דרך הצדק והיושר. דומה שרס״ג אומר דבר פשוט יותר, לא דמיון בין תשובה לשיבה הביתה, אלא גם ביובל מדובר על חזרה בתשובה כפשוטה. ויש בדבריו חידוש, שתקיעת השופר ביום הכיפורים של היובל מטרתה ...
הרי בזמן הזה התרומה גדולה היא רק המשהו מעט יותר מהאחד ממאה, כי לא מפרישים כשיעור שקבעו חז"ל בזמן שהיו נותנים לכהנים. וחיטה אחת פוטרת את הכרי. א"כ ההערה הנכונה הנ"ל אינה נפ"מ למעשה, כי "משהו" לא משנה את סדר הגודל של שיעור המעשרות לקלקלן. מסתבר שאתה צודק (וזה מה שאמרתי ל...
אגב, לא עינתי בירושלמי, אך האם אכן מבואר שם כדבריך, שפשטות הלשון היא כולל התרו"ג ורק יש כאן סיבה המצריכה לפרש כך? או שכתוב בירו' שפשטות הלשון מבארת כך? כי אם כן י"ל שהל' מתפרשת לפי הבנתה גם אם המפריש טועה (וכמו שיש בירושלמי לגבי 'צפונו' שאם לא מפרשים 'צד צפונו' הכוונה כל הרבע הצפוני). לא ...
נוסח ההפרשה המקובל: יותר מאחד ממאה שיש כאן הרי הוא תרומה גדולה. אותו אחד ממאה שיש כאן ועוד תשעה חלקים כמותו בצד צפונם של הפירות הרי הוא מעשר, ואותו אחד ממאה הרי הוא תרומ"ע וכו'. ושאלני בני: הלא את המעשר יש לחשב בניכוי הת"ג, וכגון אם היו מאה פירות והפריש שנים מהם בתור "יותר מאחד ממאה&q...
ניתן להאזין להרצאות המוקלטות כאן http://glz.co.il/1390-12317-HE/Galatz.aspx מישהו יכול לעלות קישור תקין? או לשלוח לי למייל עכ"פ את ההרצאות? https://www.icast.co.il/default.aspx?p=Podcast&id=460338 אתה מצליח להוריד משם? אני לא מצליח גם אני לא הצלחתי כעת, כנראה הסירו את ההרצאות. מצאתי בדיסק ...
מדברי הרמב"ם ברור שהוא חשב שאם יש גלגל שמסתובב כל הזמן, אז זו הוכחה ברורה ומוחשית שמישהו מסובב את הגלל בכוח שאין לו קץ והפסק. ולולא זה היה נעצר. רק אמרתי, שלפי המושגים המקובלים כיום זו טעות גמורה. אדרבה, צריך כוח שאין לו קץ ותכלית על מנת לעצור את הגלגל. אתם סבורים שמצווה ליישב את היסודות הפילו...
אם הבנתי נכון מאלו שעוסקים בנושא, כי אני עצמי לא חקרתי את זה, אז יש שינויים עקביים משך רוב כתבי היד. מה שמעיד, שיש כאן מסורה ולא סתם הכרעה מקומית או טעות רנדומלית. זה לא המצב, כפי שתוכל לראות בעבודה של פרץ הנ"ל. יש עקביות במובן זה שאותו שינוי ניתן למצוא בהרבה כתבי יד, לפעמים ברוב ולפעמים במיעו...
אין שום כת"י של המקרא בעולם הדומה אחד לשני בכל פרטיו. היתרון של כתר ארם צובא הוא א. שהוא מייצג קונצנזוס, וב. שמערכת המסורה הפנימית אינה סותרת את עצמה, משא"כ שאר הכתב"י של התנ"ך. עצם זה שיש טעויות ושינויים בין הכת"י, משקף בודאי את אי יכולת של הסופר לדייק בעשרות אלפי פרטים, א...
השינויים העקביים האלו מלמדים, שלא מדובר כאן בטעויות רנדומליים של מעתיק מתרשל, אלא בשיטה אחרת שהיתה נהוגה בתפוצות אשכנז, עד שהגיע נוסח המסורה ועקר את הנוסח הישן. השאלה היא, האם מסורה עתיקה זו אכן משקפת מסורה במובן שמדובר בהכרעת מסורה שונה מאשר הכרעת בן אשר, או שמדובר במסורה שמקורה בטעות. הסברא אומרת...
כלל לא בטוח שספרי התורה האשכנזים משקפים מסורת אחרת, שהרי בן אשר ובן נפתלי היו בא"י ובבבל. יתכן שסה"ת באשכנז השתבשו עם הגלויות זה גם אפשרי, אבל יותר נראה שמדובר בשיטה מאשר בשיבוש. יכול להיות שבעבר הרחוק נוצר שיבוש, ואח"כ כולם החזיקו בשיבוש הזה, אבל זה פחות מסתבר. יש מאות כת"י אשכ...
ועכשיו נעבור לטענתי. אפשר לומר כאן שתי דרכים. שהלל בחר בנקודה הראשונה כלומר בהרד או ויד כי היתה לו מסורת על זמן המולד ועל מספר השנים שעברו מבריאת העולם ולכן הוא מסר לנו את החשבון הזה. אם זו ההנחה אז יש לנו ראיה למסורת חזקה ביותר שהיתה בידי הלל על שנות העולם וכיוון שהוא היה אחרי התקופה הפרסית מסורת ...
לא הבנתי, הראשונים שהבינו שאין ספירה דאוריתא בזה"ז זהו משום שהבינו שהספירה הוא חלק מסדר המצוות המתמשך והמורכב מהבאת העומר ספירה והקרבת הלחם, ולא בגלל שטכנית אין מהיכן לספור. ומנין שיש כאן סדר מצוות אחד? כי התורה אמרה לספור "מיום הביאכם", ולפי הבנה זו אם לא הבאתם אין כאן מצוה. ואם כן ...
לא הבנתי, הראשונים שהבינו שאין ספירה דאוריתא בזה"ז זהו משום שהבינו שהספירה הוא חלק מסדר המצוות המתמשך והמורכב מהבאת העומר ספירה והקרבת הלחם, ולא בגלל שטכנית אין מהיכן לספור. ומנין שיש כאן סדר מצוות אחד? כי התורה אמרה לספור "מיום הביאכם", ולפי הבנה זו אם לא הבאתם אין כאן מצוה. ואם כן ...
עיקר השאלה לא ברורה כלל, גם ספירת היובל בפשטות לא מעכבת בקידוש שנת היובל. ולענ"ד נראה שעיקר השאלה שלכם בנויה על ערבוב בין שתי הבנות שיכולות ליפול בקריאת הפסוק הנידון. אם אנחנו מבינים את ספירת העומר כזאת שאמורה לקבוע את תחולת חג השבועות, זאת אומרת שהאדם פועל ויוצר את הספירה בימים, זה אולי פשוטו...
לפי הנ"ל לכאורה לא קשה כלל. כי אין דרך לבשל בכלי שני (ואכן דווקא בגלל שבדרך כלל כלי שני אינו מבשל אין דרך לבשל בו). ולפי הנ"ל יש גם ליישב מדוע אין בישול במים בכלי שני. והרי כל עניין הבישול במים הוא החום שלהם, ומה אכפת לנו אם הביא אותם ל80 מעות בכלי ראשון או בכלי שני. מסכים, וגם חלק מן הרא...
א. אין לי ספק שאם נעשה ניסוי בו נבשל מאכל מסויים בסיר המונח בתוך מים חמים התוצאה לא תשתנה בתלות בשאלה אם המים הוחמו באור או בחמה או מחמי טבריא, ובלבד שהטמפרטורה ושאר תנאי הבישול זהים. ב. להבנתי, אם האבחנה היא באיכות הבישול צריך לפטור גם מי שיבשל באיכות כזו בתולדות האור. ממילא, אין מקום בעיני לומר שה...
אני לא חושב שקיום מקרים גבוליים צריך להרתיע אותנו מלתת הגדרה כזו או אחרת. בין כך יש לא מעט מקרים שלא קל להחליט לאיזו מלאכה הם שייכים. ומסתדרים עם כל אחד מהמקרים באופן נקודתי. מסכים, ולכן אני חוזר לנקודת ההתחלה שלי - בישול (אוכלין עכ"פ) הוא השינוי הבלתי-הפיך הנגרם להם על ידי חום (ולאפוקי מדברי ...
(ובכלל קשה להבין דין בישול במים לפי כל ההגדרות, שהרי אין כאן אלא חימום בלי שום שינוי משמעותי בחפץ, ולמה נאסור יותר מחימום מאכל מוצק). אני הבנתי, שלא שהגדרת הבישול ההלכתי אינה חייבת להיות צמודה להגדרה פיזיקאית, אלא לפי איך שהדבר נתפס אצל בני אדם. שניצל קר או שניצל חם - שניהם שניצלים, וההבדל הוא רק ב...