פורום אוצר החכמה

מה מנהג בתי-הדינים היום, האם מאפשרים לשלם תביעת נזיקין בסחורה או מכונית וכיו"ב?

אולי תחכימנו, מה הצד שינהגו שלא כפי שנפסק להלכה שבמטלטלין אפי' סובין הוא מיטב?

היום לא מקובל שאברך שכבר התחיל ללכת בשבת עם פראק וניזוק - יתחיל להיות סוכן סיטונאי של סובין שקיבל מהמזיק...
כנראה פעם לא היה את הבעיה הזו. החיים השתנו. הסובין עדיין שווים בשוק, אבל לא כל אחד מוכן להיות סוחר.

ופעם רובו של עולם היו סוחרים והיום רובו של עולם הרי הם אברכים עם פראק בשבת. ופשוט.

לא שייך דוקא לפראק. ראובן פגע במכונית של שמעון, הנזק מוערך באלפי ש"ח. למחרת הביא ראובן לביתו של שמעון את כל החפצים דלהלן: 2 כסאות מנהלים, 5 חבילות האגיס, 4 מאווררי תקרה, 8 ספרים של חיים ולדר, 10 תבניות ביצים, מזגן נייד, משאבת חלב ידנית, כובע בורסלינו וכו' וכו', כל הפריטים במצב טוב, אולי אפילו חדשים מהאריזה. נשמע מאד מוזר שאפשר לשלם כך במציאות של זמנינו.

הפנו אתי לעיין בפסקי דין מבי"ד ירושלים כרך יג עמ' סח.

לא הזכיר כאן שום הסתייגות בענין.
פתחי חושן חלק ו (נזיקין) פרק י - תשלומי נזיקין סעיף מג
מג. בא הניזק לגבות נזקיו, אמרה תורה מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם, והיינו העידית (היפה) שבנכסיו, ומ"מ אם יש למזיק מעות מזומנים ורוצה לשלם, אין הניזק יכול לתבוע שיפרע לו בשוה כסף(צט), ואם אין לו מעות, או שיש לו אלא שאינו רוצה לפרוע כי אם בשוה כסף, ויש לו מטלטלין וקרקעות, יש אומרים שהברירה ביד המזיק לפרוע במה שירצה, ויש אומרים שמעיקר הדין צריך המזיק לפרוע במטלטלין.
פתחי חושן חלק ו (נזיקין) - הערות פרק י - תשלומי נזיקין
(צט) ש"ך סימן תיט סוף סק"ג וט"ז שם, וכמו שאמרו בגמרא או כסף או מיטב, דגם כסף מיטב הוא, ודלא כדעת הרמ"ה שהוא יחיד בזה, ולא דמי להלואה שחייב לפרוע מעות כשיש לו, דאת שהלוהו משלם לו (עי' דיני הלואה פרק ב), משא"כ בנזקין ועי' תרומת הכרי.

עושה חדשות כתב:
הפנו אתי לעיין בפסקי דין מבי"ד ירושלים כרך יג עמ' סח.

נמצא באוצר,
פשוט להם שאכן הדין קיים בימינו, וכך פסקו שם למעשה. הצדדים שם הם איך שמים את הטיטולים והכוסות וכו', האם כמחירם לצרכן או כמכירתם לחנות.
אולי יש עוד נידונים נלווים.

הוה אמינא כתב:היום לא מקובל שאברך שכבר התחיל ללכת בשבת עם פראק וניזוק - יתחיל להיות סוכן סיטונאי של סובין שקיבל מהמזיק...
כנראה פעם לא היה את הבעיה הזו. החיים השתנו. הסובין עדיין שווים בשוק, אבל לא כל אחד מוכן להיות סוחר.

זאת התורה לא תהא מוחלפת

זאת לא שאלה של פראק או לא פראק, אלא של שינוי גמור של צורת המסחר. בימינו לאדם מן השורה אין מה לעשות עם 5 טון אבקת אפייה. אין לו איך ולמי לשווק את זה, ואע"פ שלסחורה כשלעצמה יש ערך נקוב, השווי של זה עבורו הוא אפס.
מהיבט אחר יש להעיר על הרשימה של הרב עו"ח, שבימינו כל מוצר שאינו חדש (מלבד רכב או רהיטים יקרים) אינו שווה כמעט מאומה (מלבד לבעל המוצר לבדו, שמטעם זה המזיק חייב לשלם לו, ודנו בזה פוסקי זמננו).

איני רוצה לדון אודות כל מוצר, אך בשכונתי קיימת לוח מודעות ואנשים מוכרים כל מיני דברים, דברים מיותרים מהמכירה וכו'.

ובכל אופן הרבה אנשים מוכרים וקונים ביד שניה וכדו', והשאלה היא אם אני חייב להניזק 500 ש''ח, אם אני יכול ליתן לו השולחן שלי.

ואיזה פוסק אמר שבזמה''ז אינו יכול?

ולכאו' אין בזה אפי' מצד ואהבת לרעך כמוך.

תשובה שקיבלתי מהגרמ"מ שפרן שליט"א.

1. בזמנינו שוה כסף הוא זיבורית שבזיבורית.

2. אבל אם אין למזיק כסף אי אפשר לחייבו למכור ולהביא כסף.

3. אבל הוא צריך לדעת שאם ישלם בדברים משומשים שוויים כמעט אפסי ועל 200 ₪ נזק הוא ישלם לדוגמא עם כל השולחן וכסאות של הבית או מכונת כביסה חדשה שכבר הופעלה. צריך להוריד הוצאות ההובלה ופרסום שכל זה מוריד מערך המכונה והשולחן.

4. ולכן בזמנינו אין מזיק יכול לשלם בשקי חול או במשטח בלוקים.

5. ולא שייך אי לא מזדבני הכא מזדבני במתא אחריתי.

6. וכ"ש שההובלה של שוה כסף יעלה הרבה כסף.

גופי הכשרות המפרישים מעשר עני מחשבים את שווי המעשר נמוך הרבה משויו בשוק, מפני טורח העניים למכור את הסחורה.
ומדבריהם למדנו שעכ"פ יש שווי מסויים לסחורות מעין אלו.

גמח כתב:תשובה שקיבלתי מהגרמ"מ שפרן שליט"א.

אולי אפשר להסביר לי דברי הגאון הגדול שליט''א, חד וחלק, מה השתנה בזמנינו.

בימים הקדמונים לא כל א' היה סוחר בכל מקצוע. וגם בזמנינו, בשכונתי, בהצ'ט של הנשים הם מוכרות כל דבר הבא ליד, יד שניה או שלישית...

ולכאורה הוצאת פרסום והובלה היו גם אז. לא כן?

גמח כתב:תשובה שקיבלתי מהגרמ"מ שפרן שליט"א.

1. בזמנינו שוה כסף הוא זיבורית שבזיבורית.

2. אבל אם אין למזיק כסף אי אפשר לחייבו למכור ולהביא כסף.

3. אבל הוא צריך לדעת שאם ישלם בדברים משומשים שוויים כמעט אפסי ועל 200 ₪ נזק הוא ישלם לדוגמא עם כל השולחן וכסאות של הבית או מכונת כביסה חדשה שכבר הופעלה. צריך להוריד הוצאות ההובלה ופרסום שכל זה מוריד מערך המכונה והשולחן.

4. ולכן בזמנינו אין מזיק יכול לשלם בשקי חול או במשטח בלוקים.

5. ולא שייך אי לא מזדבני הכא מזדבני במתא אחריתי.

6. וכ"ש שההובלה של שוה כסף יעלה הרבה כסף.

1-5 אותה טענה 1 זה הדין ו5 זה הטעם.
2 לא נוגע לדנידון דידן בעניין שו"כ בזמננו, אלא הוא דין הקיים מאז ומעולם.
4 -לא נתבאר טעם הדין, והכותב פתח דבריו ב"ולכן" ולא נתבאר כוונתו
6 מוזכר כבר ב3 

פולסברג כתב:האם אני היחיד המרגיש שיש בדורינו מגמה לומר על כל דין שיכולים שאינו נוהג בזמה''ז מטעם זה או אחר...? מאיפה נהיה הרעה הזאת?!

אתה לא היחיד.
ועד"ז יש כמה הלכות ש"נמחקו" מהשולחן ערוך בתירוצים דחוקים, ומעטים השומרים אותן, כגון ברכת הטוב והמטיב על יין, וקריעה על המקדש, וכו'.

פולסברג כתב:האם אני היחיד המרגיש שיש בדורינו מגמה לומר על כל דין שיכולים שאינו נוהג בזמה''ז מטעם זה או אחר...? מאיפה נהיה הרעה הזאת?!

אם לא היה מדובר ברבנים חרדים מוכרים שיושבים על השורה הראשונה, היית שומע יותר את הביקורת.
לענ"ד הכל מגיע מלימוד "פשטות", ו"טעמא דקרא", במקום להשתעבד לפוסקים ולעמול בהם בתור תורה כמסירתה.
ואם שגיתי והוא רחום יכפר עוון.

כאן הציע שבזמננו לא ישלמו במטלטלין (ואף הציע לחוקק על זה חוק שיהיו לו תוקף משום שנתקן 'לטובת בני המדינה')

והיום ראיתי בפסק של ביה"ד ארץ חמדה-גזית על בית כנסת שמכר ס"ת שהופקד אצלו ללא ידיעת התורם, ולאחר מכן נמצא הספר כאשר הוחלפו בו יריעות וכו', שכתבו: "על פי ההלכה, זכותו של חייב לשלם את חובו גם ב"שווה כסף", דהיינו במטלטלין שערכם שווה לסכום החיוב (שו"ע חו"מ סימן תיט סעיף א). על כן, בנדון דידן, רשאים הנתבעים לשלם את חובם בהשבת ספר התורה לפי ערכו בשוק, גם אם אין זה ספר התורה המקורי. אומנם, אילו שוכנע בית הדין שאין מדובר כלל בספר שמקורו בספר המקורי, יתכן שבית הדין לא היה מאשר זאת למרות עיקר הדין, אך שורת הדין מאפשרת תשלום בדרך זו. לפיכך, משלא הוכח שאין זה הספר, מעמיד בית הדין את הפסק על שורת הדין" (https://www.psakim.org/Psakim/File/1577).

פלוריש כתב:היום ראיתי בפסק של ביה"ד ארץ חמדה-גזית על בית כנסת שמכר ס"ת שהופקד אצלו ללא ידיעת התורם, ולאחר מכן נמצא הספר כאשר הוחלפו בו יריעות וכו', שכתבו: "על פי ההלכה, זכותו של חייב לשלם את חובו גם ב"שווה כסף", דהיינו במטלטלין שערכם שווה לסכום החיוב (שו"ע חו"מ סימן תיט סעיף א). על כן, בנדון דידן, רשאים הנתבעים לשלם את חובם בהשבת ספר התורה לפי ערכו בשוק, גם אם אין זה ספר התורה המקורי. אומנם, אילו שוכנע בית הדין שאין מדובר כלל בספר שמקורו בספר המקורי, יתכן שבית הדין לא היה מאשר זאת למרות עיקר הדין, אך שורת הדין מאפשרת תשלום בדרך זו. לפיכך, משלא הוכח שאין זה הספר, מעמיד בית הדין את הפסק על שורת הדין" (https://www.psakim.org/Psakim/File/1577).

פסק נאה ומתקבל.
ולפענ"ד אפשר לומר (כפי שביארו במקומות אחרים) שפסק כזה הוא אחת הסיבות לכך שמחתימים על בוררות "בין לדין בין לפשרה בין לשיקול הדעת".

עזריאל ברגר כתב:פסק נאה ומתקבל.
ולפענ"ד אפשר לומר (כפי שביארו במקומות אחרים) שפסק כזה הוא אחת הסיבות לכך שמחתימים על בוררות "בין לדין בין לפשרה בין לשיקול הדעת".

מי יתן אם כזאת בלבד צריכין לחתום, כי אני ראיתי "בין כדין, בין כנגד הדין".

תורת המן כתב:מי יתן אם כזאת בלבד צריכין לחתום, כי אני ראיתי "בין כדין, בין כנגד הדין".

למיטב זכרוני, זהו אחד הדיוקים בשטר של "ארץ חמדה" ודומיהם, ודלא כבתי הדין המחתימים "בין לדין בין לטעות" וכיו"ב, שאין דעתי נוחה מהנהגה זאת.
מצו"ב שטר בוררות מאתר "ארץ חמדה גזית".

הרב דניאל וולף (בהערת עורך למאמר 'הגדרת כסף' של הרב אהרן ליכטנשטיין, משפטי ארץ ח"ג, הערה 28):

יש מקום להדגיש שמעמדו של הכסף שונה כיום מכפי שהיה בזמן התלמוד. בזמן התלמוד היה מחסור מסוים של מטבע עקב מחסור במתכות יקרות, ולא ניתן היה לבסס את הכלכלה על מטבע בלבד. מצב זה חייב ביצוע עסקאות רבות בהחלפת טובין.
רק לאחר שכלכלות העולם עברו להדפסת כסף שאין בו עצמו שום ערך, היה מספיק כסף כדי לתמוך בכלכלה ששכולה בנויה על כסף, ועסקאות החלפת טובין נדחו לקרן זוית. לפיכך, כיום לא עולה על הדעת לשלם חוב בבגדים משומשים, למרות שלדעת רוב הפוסקים "כל מילי מיטב, אפילו סובין".
לאור זאת, יש מקום לשקול האם השינוי הכלכלי הזה מביא לשוני הלכתי - שיחייב תשלום בכסף דוקא.

ו'הריני מקשר עצמי' לאשכול בנושא קשור, על 'ישיב - לרבות שוה כסף ואפילו סובין': viewtopic.php?t=16586

פלוריש כתב:הרב דניאל וולף (בהערת עורך למאמר 'הגדרת כסף' של הרב אהרן ליכטנשטיין, משפטי ארץ ח"ג, הערה 28):

יש מקום להדגיש שמעמדו של הכסף שונה כיום מכפי שהיה בזמן התלמוד. בזמן התלמוד היה מחסור מסוים של מטבע עקב מחסור במתכות יקרות, ולא ניתן היה לבסס את הכלכלה על מטבע בלבד. מצב זה חייב ביצוע עסקאות רבות בהחלפת טובין.
רק לאחר שכלכלות העולם עברו להדפסת כסף שאין בו עצמו שום ערך, היה מספיק כסף כדי לתמוך בכלכלה ששכולה בנויה על כסף, ועסקאות החלפת טובין נדחו לקרן זוית. לפיכך, כיום לא עולה על הדעת לשלם חוב בבגדים משומשים, למרות שלדעת רוב הפוסקים "כל מילי מיטב, אפילו סובין".
לאור זאת, יש מקום לשקול האם השינוי הכלכלי הזה מביא לשוני הלכתי - שיחייב תשלום בכסף דוקא.

אחרי בקשת המחילה, אין הדברים נכונים מציאותית.
ויעויין במש"כ בס"ד בנדון אחר בספרי:
יעויין בדברי הרה"ג נפתלי בר-אילן, בספרו הנ"ל, פרק מז, סעיף רלח, עמ' 1180 (ויעויין עוד בשו"ת מהר"ם בריסק, ח"א, סוף סימן פה). יצויין, כי על הבעייתיות שבהדפסת כסף, שהיא ההגדרה הבסיסית של "אינפלציה", נכתב רבות. יעויין בהרחבה בספרו הנ"ל של von Mises, עמ' 466 – 471 ו – 550 - 571, ובספרו הקצר של החוקר Murray Rothbard שכותרתו היא What Has Government Done to Our Money, המופיע אף הוא באתר הנ"ל. לפיכך, קשה מאוד להבין את משמעות דבריו של הרה"ג נפתלי בר-אילן, שם, בסיום דבריו: "בכל מקרה דעת הכלכלנים היא שקיימים מצבים שבהם אינפלציה נמוכה היא לברכה, ומביאה תועלת לטוח הרחוק....". זאת, מפני שטענה זו מקורה בשיטתו הכלכלית של הלורד האנגלי John M. Keynes, שהופרכה לחלוטין כבר לפני עשרות שנים, כמפורט בהרחבה בספרם של החוקרים James Buchanan (חתן פרס נובל לכלכלה) ו- Richard Wagner שכותרתו Democracy in Deficit: The Political Legacy of Lord Keynes ומכיוונים נוספים בספרו של Henry Hazlitt שכותרתו The Failure of the "New Economics" (גם ספר זה מופיע באתר הנ"ל) ואכמ"ל.) ויעויין עוד בדבריו הנוקבים של הגאון רבי נחום אליעזר רבינוביץ, במאמרו "על דת ופוליטיקה בישראל" (המאמר מופיע באתר של ישיבת מעלה אדומים): "במשך כמה וכמה שנים נקטה הממשלה במדיניות של אינפלציה יזומה, בתפיסה שניתן, כביכול, ליצור עושר במכונות הדפוס. אך בכל שנה, בשבת שלפני ט' באב כאשר בכל בתי הכנסיות קוראים "כספך היה לסיגים" (ישעיה א, כב) אין איש שם אל לבו שדברי הנביא מופנים אלינו. השחיתות אשר התפשטה במערכות הכלכלה כנגע סרטני, היא תוצאה ישירה של מעילה באמון, אשר באה לידי ביטוי בטעויותיה הכלכליות של הממשלה."

בברכה המשולשת כתב:אחרי בקשת המחילה, אין הדברים נכונים מציאותית.
ויעויין במש"כ בס"ד בנדון אחר בספרי:
יעויין בדברי הרה"ג נפתלי בר-אילן, בספרו הנ"ל, פרק מז, סעיף רלח, עמ' 1180 (ויעויין עוד בשו"ת מהר"ם בריסק, ח"א, סוף סימן פה). יצויין, כי על הבעייתיות שבהדפסת כסף, שהיא ההגדרה הבסיסית של "אינפלציה", נכתב רבות. יעויין בהרחבה בספרו הנ"ל של von Mises, עמ' 466 – 471 ו – 550 - 571, ובספרו הקצר של החוקר Murray Rothbard שכותרתו היא What Has Government Done to Our Money, המופיע אף הוא באתר הנ"ל. לפיכך, קשה מאוד להבין את משמעות דבריו של הרה"ג נפתלי בר-אילן, שם, בסיום דבריו: "בכל מקרה דעת הכלכלנים היא שקיימים מצבים שבהם אינפלציה נמוכה היא לברכה, ומביאה תועלת לטוח הרחוק....". זאת, מפני שטענה זו מקורה בשיטתו הכלכלית של הלורד האנגלי John M. Keynes, שהופרכה לחלוטין כבר לפני עשרות שנים, כמפורט בהרחבה בספרם של החוקרים James Buchanan (חתן פרס נובל לכלכלה) ו- Richard Wagner שכותרתו Democracy in Deficit: The Political Legacy of Lord Keynes ומכיוונים נוספים בספרו של Henry Hazlitt שכותרתו The Failure of the "New Economics" (גם ספר זה מופיע באתר הנ"ל) ואכמ"ל.) ויעויין עוד בדבריו הנוקבים של הגאון רבי נחום אליעזר רבינוביץ, במאמרו "על דת ופוליטיקה בישראל" (המאמר מופיע באתר של ישיבת מעלה אדומים): "במשך כמה וכמה שנים נקטה הממשלה במדיניות של אינפלציה יזומה, בתפיסה שניתן, כביכול, ליצור עושר במכונות הדפוס. אך בכל שנה, בשבת שלפני ט' באב כאשר בכל בתי הכנסיות קוראים "כספך היה לסיגים" (ישעיה א, כב) אין איש שם אל לבו שדברי הנביא מופנים אלינו. השחיתות אשר התפשטה במערכות הכלכלה כנגע סרטני, היא תוצאה ישירה של מעילה באמון, אשר באה לידי ביטוי בטעויותיה הכלכליות של הממשלה."

אשמח אם תוכל לפרט בשפה פשוטה, כדי שהדברים יהיו מובנים גם להדיוט כמוני

פלוריש כתב:

בברכה המשולשת כתב:אחרי בקשת המחילה, אין הדברים נכונים מציאותית.
ויעויין במש"כ בס"ד בנדון אחר בספרי:
יעויין בדברי הרה"ג נפתלי בר-אילן, בספרו הנ"ל, פרק מז, סעיף רלח, עמ' 1180 (ויעויין עוד בשו"ת מהר"ם בריסק, ח"א, סוף סימן פה). יצויין, כי על הבעייתיות שבהדפסת כסף, שהיא ההגדרה הבסיסית של "אינפלציה", נכתב רבות. יעויין בהרחבה בספרו הנ"ל של von Mises, עמ' 466 – 471 ו – 550 - 571, ובספרו הקצר של החוקר Murray Rothbard שכותרתו היא What Has Government Done to Our Money, המופיע אף הוא באתר הנ"ל. לפיכך, קשה מאוד להבין את משמעות דבריו של הרה"ג נפתלי בר-אילן, שם, בסיום דבריו: "בכל מקרה דעת הכלכלנים היא שקיימים מצבים שבהם אינפלציה נמוכה היא לברכה, ומביאה תועלת לטוח הרחוק....". זאת, מפני שטענה זו מקורה בשיטתו הכלכלית של הלורד האנגלי John M. Keynes, שהופרכה לחלוטין כבר לפני עשרות שנים, כמפורט בהרחבה בספרם של החוקרים James Buchanan (חתן פרס נובל לכלכלה) ו- Richard Wagner שכותרתו Democracy in Deficit: The Political Legacy of Lord Keynes ומכיוונים נוספים בספרו של Henry Hazlitt שכותרתו The Failure of the "New Economics" (גם ספר זה מופיע באתר הנ"ל) ואכמ"ל.) ויעויין עוד בדבריו הנוקבים של הגאון רבי נחום אליעזר רבינוביץ, במאמרו "על דת ופוליטיקה בישראל" (המאמר מופיע באתר של ישיבת מעלה אדומים): "במשך כמה וכמה שנים נקטה הממשלה במדיניות של אינפלציה יזומה, בתפיסה שניתן, כביכול, ליצור עושר במכונות הדפוס. אך בכל שנה, בשבת שלפני ט' באב כאשר בכל בתי הכנסיות קוראים "כספך היה לסיגים" (ישעיה א, כב) אין איש שם אל לבו שדברי הנביא מופנים אלינו. השחיתות אשר התפשטה במערכות הכלכלה כנגע סרטני, היא תוצאה ישירה של מעילה באמון, אשר באה לידי ביטוי בטעויותיה הכלכליות של הממשלה."

אשמח אם תוכל לפרט בשפה פשוטה, כדי שהדברים יהיו מובנים גם להדיוט כמוני

כסף מודפס ע"פ הגדרה שלטונית בלבד, ללא גיבוי מדוייק של זהב או כסף, איננו באמת כסף במובן הכלכלי האמיתי של מושג זה.
ממילא א"א לומר "רק לאחר שכלכלות העולם עברו להדפסת כסף שאין בו עצמו שום ערך, היה מספיק כסף כדי לתמוך בכלכלה שכולה בנויה על כסף..."
(זה בכלל מבוסס על טעות ידועה שנקראת מחסור בכסף)

תודה

בוודאי, מה שאינו נכון מציאותית זה המסקנה הנגזרת מהשינוי, כפי שהביא מע"כ ידידי הרב פלוריש שליט"א

לא זכיתי להבין:
השינוי המציאותי הוא שהחליפו את קנין הכסף במטבעות חסרות־ערך (שכשלעצמן אינן עוברות לסוחר כלל), ומשו"ה פסק השימוש ב'טובין' כתשלום.
כת"ר פשוט מגדיר את מטבעות ימינו כ'טובין'?

אפילו לא טובין ממש (כי הרי אין להם שוויות עצמית רלוונטית)

גם זו לטובה כתב:

גמח כתב:תשובה שקיבלתי מהגרמ"מ שפרן שליט"א.

1. בזמנינו שוה כסף הוא זיבורית שבזיבורית.

2. אבל אם אין למזיק כסף אי אפשר לחייבו למכור ולהביא כסף.

3. אבל הוא צריך לדעת שאם ישלם בדברים משומשים שוויים כמעט אפסי ועל 200 ₪ נזק הוא ישלם לדוגמא עם כל השולחן וכסאות של הבית או מכונת כביסה חדשה שכבר הופעלה. צריך להוריד הוצאות ההובלה ופרסום שכל זה מוריד מערך המכונה והשולחן.

4. ולכן בזמנינו אין מזיק יכול לשלם בשקי חול או במשטח בלוקים.

5. ולא שייך אי לא מזדבני הכא מזדבני במתא אחריתי.

6. וכ"ש שההובלה של שוה כסף יעלה הרבה כסף.

1-5 אותה טענה 1 זה הדין ו5 זה הטעם.
2 לא נוגע לדנידון דידן בעניין שו"כ בזמננו, אלא הוא דין הקיים מאז ומעולם.
4 -לא נתבאר טעם הדין, והכותב פתח דבריו ב"ולכן" ולא נתבאר כוונתו
6 מוזכר כבר ב3 

4 -כוונת הכותב כיון שברור לו מצד המציאות שבמשטח חול או בלוקים, אין דרך להוציא מהם מאומה במכירת יד שנייה לאחר ניכוי ההוצאות.

עושה חדשות כתב:מה מנהג בתי-הדינים היום, האם מאפשרים לשלם תביעת נזיקין בסחורה או מכונית וכיו"ב?

יש לעיין בכלל מה כוונת שווה כסף דאפשר לדון דגם שטר של מאתיים ש"ח הוי שווה כסף וצק' בנקאי מה יהיה דינו דמצד עצמו אינו שווה כמדומה שיש מחלוקת ראשונים בפ"ק דקידושין בדין שווה כסף דלחלק מהשיטות פשוט ששווה כסף ככסף ורק במקומות מסוימים נצרכה התורה לחדש(הרשב"א) ויש מי שסובר שרק מדין התורה נתחדש דאפשר לשלם בשווה כסף וצ"ע