פורום אוצר החכמה

אברך כתב:בישיבות הגדלות של החוג אכן לומדים סוגיות באופן אחר משאר הישיבות.

התוכל לפרט, להרחיב ולבאר?

למישהו יש חו"ב על מסכת בכורות סרוק על מחשב?
בתודה מראש!

לא עברתי כעת על האשכול, אבל אוכל לכתוב בשם סבי שליט"א שרבינו זללה"ה אמר לו שרופא שלא הצליח עד 2% זה נקרא תאונה ואין חסרון ברופא הזה
ואמר פעם לא"מ שליט"א שיכול להוסיף את השם חי׳ ואינו נחשב שמשנים את השם הראשון שהוא ע"ש נפטר משום שזה ברכה
וכן א"ל א"מ שפעם הגיעו ב11 בלילה לדיון הלכתי והיו בטוחים שבשעה כזאת העירנות תהי׳ קצת פחות והם הופתעו שהי׳ עירני כמו בשאר היום

בן אליהו כתב:למישהו יש חו"ב על מסכת בכורות סרוק על מחשב?
בתודה מראש!

כבר ביקשת פעם ונענית. viewtopic.php?p=442225#p442225

ראיתי עתה סיפור על רבינו זצ"ל שהובא באתר מסוים שסיפר הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א בדרשתו.
לא זכור לי שסיפור זה הובא במקום מסוים, אז אני מעתיקו משם כלשונו.



עניין אכילת שיורי האפיקומן כסגולה לשמירה, ומעשה בהגרח"ש גריינמן זצוק"ל שנתן שיורי מצה לאשה שלא נפקדה בפרי בטן, ושזכתה להיפקד לאחר אכילתם.

מובא בספרים, כי בשיורי האפיקומן, ישנה סגולה לשמירה.

למשל, כותב זאת בספר קיצור של"ה [בהנהגות הסדר], הביאו הגר"ח פאלאגי, בהגדה של־פסח 'חיים לראש', יש נוהגין ליקח חתיכה מאפיקומן, ועושין בו נקב, ותולה אותם בקיר. אבל הוא אומר, כי מסוכן לתלות זאת בקיר, כיון שאסור לתלות פת. זה קשה לעניות רח"ל. ולא שפיר עבדי. אלא יקח דבר מועט לישא אצלו בחיקו, והוא סגולה להינצל מגזלנים, ולהבריח הקליפות ממנו. כי התרגום של 'מצה ומריבה', מצותא. או יניח בביתו במקום מוצנע וכו'. ובספר דרך ישרה, הביא סגולה להשתיק הים מזעפו, שישליך לארבע רוחות הספינה מכזית מצה של־אפיקומן.

ראיתי, כי מספרים על מעשה שהיה, עם הגרח"ש גריינמן זצ"ל, אשר נלקח מאיתנו בזמן האחרון, בשביעי של פסח, תנצב"ה. אשה עברה כמה שנים, ולא זכתה לפרי בטן. שלחה את בעלה, לקבל את עצתו של־הגר"ח גריינמן, לשאול אותו אם לקיים את עצת הרופאים, ולהתחיל בסדרת טיפולים. אחרי מספר שנים, שלא היו להם ילדים. כידוע, הוא היה בקי גדול ברפואות. הגר"ח השיב על אתר, אין צורך.

אחרי מספר חדשים, בערב פסח, נכנס הבעל, כאשר ליבו כבד עליו, מבקש להתייעץ עם הרב, קשה לו עם הבכיות של־אשתו על מר גורלה. אז הבעל שואל, אולי בכל זאת נקיים את הוראת הרופאים, אולי נתחיל עם הטיפולים. הגר"ח גריינמן חשב כמה דקות, אמר, תיכנס אלי במוצאי יום טוב של־פסח. בצאת החג, הוא מיהר לביתו של־הגר"ח גריינמן, והנה הוא מוציא מאמתחתו שקית עם שיירים של־מצה, ואמר לבעל, תגיד לאשתך שתאכל את זה. הבעל, שהכיר את רבי חיים גריינמן, השתומם. הרי זו סגולה. הוא לא שמע עד אז, שהרב נותן סגולות... בקיצור, הוא שתק. היתה לו אמונת חכמים. לקח ונתן לה לאכול.

לאחר כמה שבועות, הוא נכנס לרב ואמר לו, ברוך ה', נפקדנו. בשורה טובה. עונה לו הגר"ח גריינמן כך, בודאי אתה חושב שהמצה זו היתה סגולה, לא, זו לא היתה סגולה. מצה, זו מצוה חשובה מאד, אך אין לה שום קשר לעניין. ראיתי כי הבעיא של־האשה, היא הצער, והבנתי שלא תהיה ברירה רק לגרום לה להיות ברוגע נפשי, להיות בשלוה, לכן נתתי לה שיורי מצה כדי שתסמוך על זה ותחשוב שאולי זאת הסגולה

הגר"ח גריינמן, היה חכם גדול. כי אפילו במקרים שאין שום סיבות אחרות רפואיות שלא תיקלט להריון, בבחינת 'לפי הטבע', אולם כאשר האשה נמצאת בלחץ, במתח, היא לא תיכנס להריון. והגר"ח גריינמן זצ"ל הבין, שזאת הבעיא שלה. אולי ישנן עוד בעיות אחרות, אבל בכל אופן, את הבעיא הנפשית, חייבים לסלק.

עד כאן העתקת דבריו.

הזכרת לי פעם נוספת שרבינו זללה"ה חילק סגולות, הי׳ איש עסקים שהתפאר פעם שיש לו כמה דולרים לשמירה מרבינו השומע התפלא ושאל את רבינו על זה ורבינו ענה שהוא יודע שאותו איש מתעסק בהלוואות וכדי שינצל מרבית ע"י ׳יש לו׳ נתתי לו כמה דולרים ל׳שמירה׳ וכך הייתי בטוח שזה ישאר תמיד אצלו ויהי׳ לו דולרים ברשותו

כ"חיים שאול ועוד לקרא", אולי לא כל אחד מכיר הלכות ריבית וחסר ביאור קטן.

מכיון שדולרים אינם המטבע היוצא אצלינו, לכן דנים הלוואת דולרים (עכ"פ לחומרא) כהלוואת סאה בסאה, האסורה מדרבנן.
אמנם אם הלווה "יש לו" אפילו דולר אחד, שרי, כידוע בהל' סאה בסאה.
אותו סוחר שלקח הלוואות דולריות, היה חשוד שאינו מקפיד בזה, ורבינו בחכמתו הצילו מן האיסור.

[חשבתי לעצמי שהגר"י ברטלר זצ"ל מסתמא היה חושש שדולר סגולי כזה שלעולם לא ישתמש בו, אולי לא מהני...].

רעיון נפלא!

למען הדיוק יש לציין שחלק מהפוסקים מקילים הרבה לענין דולרים, ומחשיבים את זה כמטבע המהלכת אצלנו (לפחות בציבורים מסויימים בהם משלמים שכירות בדולרים וכדומה).

אך עדיין נדרש פטנט זה למקרה של הלוואת יורו או מטבעות אחרות

אכן, יש מקילים בדולרים, אך אצל אנ"ש מחמירים בזה, ולכן כתבתי שזה עכ"פ לחומרא.
דומני שכדאי לציין, למנוע מכשול, ש"יש לו" דולר לא יועיל ליורו וכדומה.

תוך כדי עיסוק בפקחותו של רבינו ושנינותו על אתר, נזכרתי עוד זוטא קטנה.
נזדמן באיזה מוצ"ש שעליתי לאיזה בר מצוה.
במדריגות אני רואה את רבינו יורד במלא הדרו ומולו עולה יהודי תמים שהתרגש כולו עד עמקי נשמתו התמימה,
הוא התקרב נרעש והמום ורק הצליח להפטיר שהוא רוצה ברכה...
רבינו שהיה נראה ממהר מאד, הושיט לו יד איתנה, לחץ ידו בחום, ואמר לו "שבוע טוב" ! תוך כדי המשך צעידתו לדרכו...
[רק מאז נתתי אל לבי ש"שבוע טוב" זו ברכה, ויש לאומרה בכוונה...].

אכן, רבינו זצ"ל לא אהב להיות במקום הזה שמבקשים ממנו ברכות.

כמדומני, ששמעתי שהיו פעמים שהיה אומר למבקש הברכה שיברך אותו, והוא יגיד וכן למר.

מעניין הברכות, מסתמא כבר הביאו כאן שפעם בא אליו אחד ואמר לו שהוא הי׳ היום סנדק ב׳ פעמים וא"כ הוא מוכן לברך את רבינו, ענה לו רבינו: תו׳ א׳ קטן שווה יותר...

חי"ש, אכן הוזכר כבר דבר זה.
וכמה חסר לנו בדורינו, דור הסגולות, את המגדלור שיזכיר לנו מה העיקר ומה הטפל.

ידוע שרבינו ז"ל הי׳ קורא ק"ש שוב לפני סוזק"ש השני, מישהו יודע מה הסיבה?
אני גם יכול לשער שזה בגלל חששות אבל הרי רבינו ז"ל לא הי׳ בעל נערווין, (בשבת שלאחר שביעי של פסח שנפטר שמעתי השערה מהגרש"צ רוזנבלט שליט"א שאולי חשש לדעת ר"ח שזמן ק"ש הוא מהנץ והלאה)

בן אליהו כתב:למישהו יש חו"ב על מסכת בכורות סרוק על מחשב?
בתודה מראש!

העלו כאן פעם קובץ עם חו"ב וכמדומני שחסר שם זבחים.
היש זבחים סרוק?

תודה רבה.

בעקבות מה שהוזכר כאן בדוך פלן הנהגת הרב קלמנוביץ' להמנע בשבת מפתיחת ספר שצדדיו צבועים, נזכרתי בקטע זה -


אהבתי מאד את הגישה. לנקוט בלשון 'ומבואר' על מעשה רב דממילא ולא על ציטוט, הוא יחודי ביותר.

לענין כתב:בעקבות מה שהוזכר כאן בדוך פלן הנהגת הרב קלמנוביץ' להמנע בשבת מפתיחת ספר שצדדיו צבועים, נזכרתי בקטע זה -

הערות וחדושים א.PNG

הערות וחדושים ב.PNG

אהבתי מאד את הגישה. לנקוט בלשון 'ומבואר' על מעשה רב דממילא ולא על ציטוט, הוא יחודי ביותר.

וכמובן ליכא מידי דלא רמיזא בפאוצה"ח אשכול דנן לעיל

אהרון 37 כתב:ראיתי עתה סיפור על רבינו זצ"ל שהובא באתר מסוים שסיפר הגאון הרב יצחק רצאבי שליט"א בדרשתו.
לא זכור לי שסיפור זה הובא במקום מסוים, אז אני מעתיקו משם כלשונו.



עניין אכילת שיורי האפיקומן כסגולה לשמירה, ומעשה בהגרח"ש גריינמן זצוק"ל שנתן שיורי מצה לאשה שלא נפקדה בפרי בטן, ושזכתה להיפקד לאחר אכילתם.

מובא בספרים, כי בשיורי האפיקומן, ישנה סגולה לשמירה.

למשל, כותב זאת בספר קיצור של"ה [בהנהגות הסדר], הביאו הגר"ח פאלאגי, בהגדה של־פסח 'חיים לראש', יש נוהגין ליקח חתיכה מאפיקומן, ועושין בו נקב, ותולה אותם בקיר. אבל הוא אומר, כי מסוכן לתלות זאת בקיר, כיון שאסור לתלות פת. זה קשה לעניות רח"ל. ולא שפיר עבדי. אלא יקח דבר מועט לישא אצלו בחיקו, והוא סגולה להינצל מגזלנים, ולהבריח הקליפות ממנו. כי התרגום של 'מצה ומריבה', מצותא. או יניח בביתו במקום מוצנע וכו'. ובספר דרך ישרה, הביא סגולה להשתיק הים מזעפו, שישליך לארבע רוחות הספינה מכזית מצה של־אפיקומן.

ראיתי, כי מספרים על מעשה שהיה, עם הגרח"ש גריינמן זצ"ל, אשר נלקח מאיתנו בזמן האחרון, בשביעי של פסח, תנצב"ה. אשה עברה כמה שנים, ולא זכתה לפרי בטן. שלחה את בעלה, לקבל את עצתו של־הגר"ח גריינמן, לשאול אותו אם לקיים את עצת הרופאים, ולהתחיל בסדרת טיפולים. אחרי מספר שנים, שלא היו להם ילדים. כידוע, הוא היה בקי גדול ברפואות. הגר"ח השיב על אתר, אין צורך.

אחרי מספר חדשים, בערב פסח, נכנס הבעל, כאשר ליבו כבד עליו, מבקש להתייעץ עם הרב, קשה לו עם הבכיות של־אשתו על מר גורלה. אז הבעל שואל, אולי בכל זאת נקיים את הוראת הרופאים, אולי נתחיל עם הטיפולים. הגר"ח גריינמן חשב כמה דקות, אמר, תיכנס אלי במוצאי יום טוב של־פסח. בצאת החג, הוא מיהר לביתו של־הגר"ח גריינמן, והנה הוא מוציא מאמתחתו שקית עם שיירים של־מצה, ואמר לבעל, תגיד לאשתך שתאכל את זה. הבעל, שהכיר את רבי חיים גריינמן, השתומם. הרי זו סגולה. הוא לא שמע עד אז, שהרב נותן סגולות... בקיצור, הוא שתק. היתה לו אמונת חכמים. לקח ונתן לה לאכול.

לאחר כמה שבועות, הוא נכנס לרב ואמר לו, ברוך ה', נפקדנו. בשורה טובה. עונה לו הגר"ח גריינמן כך, בודאי אתה חושב שהמצה זו היתה סגולה, לא, זו לא היתה סגולה. מצה, זו מצוה חשובה מאד, אך אין לה שום קשר לעניין. ראיתי כי הבעיא של־האשה, היא הצער, והבנתי שלא תהיה ברירה רק לגרום לה להיות ברוגע נפשי, להיות בשלוה, לכן נתתי לה שיורי מצה כדי שתסמוך על זה ותחשוב שאולי זאת הסגולה

הגר"ח גריינמן, היה חכם גדול. כי אפילו במקרים שאין שום סיבות אחרות רפואיות שלא תיקלט להריון, בבחינת 'לפי הטבע', אולם כאשר האשה נמצאת בלחץ, במתח, היא לא תיכנס להריון. והגר"ח גריינמן זצ"ל הבין, שזאת הבעיא שלה. אולי ישנן עוד בעיות אחרות, אבל בכל אופן, את הבעיא הנפשית, חייבים לסלק.

עד כאן העתקת דבריו.

כנראה שהרב רצאבי אוחז שבכל זאת מה שנפקדה היה בזכות המצה - ראה דבריו בדברי חפץ האחרון (י"ד) -

ראיתי מובא בשמו -
כשרצו להשתדל אצל מייצרי הבקבוקים שיכתבו שאסור לפתוח את הבקבוקים בשבת, אמר הרב זללה"ה שמשפט זה זהו כבר הלכה שפקק זה אסור לפתחו, ויגיע לידי זלזול, ולכן הורה לכתוב בנוסח שלא יהיה נחשב כהלכה "למניעת חילול שבת, יש לפתוח את הסגר לפני שבת".
ויל"ע.

עושה חדשות
בעניין מה שכתבת על פתיחת בקבוקים וסיימת בויל"ע, האם כוונתך מצד שמא אף הנוסח למניעת חילול שבת יש בו הלכה, או"ד שיש מקום לדון שהנוסח הזה הוא נוסח רך יותר, ואפשר שאנשים פחות ישמעו אליו, ונשאלת השאלה מה להעדיף.

מה שהבאת מנהגי בית המדרש, ונקרא בשם זכרון מרדכי, זה מתוך ספר או קונטרס מסוים של דברי ר' מרדכי ויספיש זצ"ל?

מצאתי אצלי -
[נשלח לידיד מהישיבה, אולי כבר נדפס]

נדפס במכתבי התעוררות וכמדומה יש כעין זה בחו"ב קידושין

חיים שאול כתב:וכמדומה יש כעין זה בחו"ב קידושין

אכן [העתקתי כל הקטע שיש בו כמה דברי חפץ]

שם ת"ר ללמוד תורה ולישא אשה ילמוד תורה ואח"כ ישא אשה כו', הנידון כשיכול לקיים שניהם ולענין להקדים, והנה מצוה שא"א להעשות ע"י אחרים מבואר במו"ק ט' ב' דדוחה ת"ת, ופרי' ורבי' אף שאפשר לקיימה אח"כ, מ"מ כיון דאיכא נמי שבת, וגם לערב אל תנח ידך, וגם אח"כ יצטרך לדחות ת"ת בגללה, מן הראוי לדונה כמצוה שא"א ע"י אחרים, ולכן יש לפרש דרק משום דריחיים בצוארו ויעסוק בתורה אמרינן דיקדים ללמוד, גם נראין הדברים דהא דת"ת נדחה מפני מצוה שא"א ע"י אחרים, דהיינו רק מצות ת"ת, אבל אם עי"ז ימנע מלהיות ת"ח, הרי מצות ת"ת עדיף, וה"נ אם תחלת לימודו יהא בריחיים על צוארו, בהכרח יוקטן ערכו בתורה והלכך ת"ת קודם, ולמאי דמסקינן דלא פליגי, הרי כו"ע שוין שאם הללמוד תורה לא יופרע ע"י הנישואין דיש להקדים הנשואין, וכמדומה שכ"ה בזמננו דהמקבלים עול תורה אין ריחיים בצוארן, מלבד דהיום קרוב להיות בכל אדם הא דאם א"א לו בלא אשה כו'.

משיהו יודע איפה ניתן להוריד השיחה [ליל א' דסליחות] של שנת ע"ט?
בתודה מראש.

עלוני 'נדונים ובאורים', ליקוטי דינים העולים מהגרח"ג, מספריו וממכתביו:
http://beinenu.com/alonim?field_year_va ... 7%99%D7%A9

היה בזכרוני שהגרד"ל בהספדו על הגר"ח בהלוויה, אמר משהו על תואר "קדוש" ואולי הזכיר משהו מחזו"א בהקשר לזה.
בקובץ מילי דהספדיא (באוצר) נדפס ההספד ואין זכר למו.

האם אני מדמה או שהיה משהו ואולי מספדן אחר?

הגרד"ל שליט"א לא דיבר מזה אז, אולי מישהו אחר

תוכל לברר מי?

ובכלל מה ידוע מחזו"א על השימוש בתואר קדוש?

כמדומני על החפץ חיים הוא כותב שהאדמה שהקדוש ח"ח בה היא כא"י
ועוד כתב בשביעית- וקדוש מרן וכל החכמים, משהו כעין זה
לדברים כאלו הכוונה?

אכן. כי שמעתי באומרים לי שהחזו"א הסתייג משימוש בתואר זה.

חיים שאול כתב:כמדומני על החפץ חיים הוא כותב שהאדמה שהקדוש ח"ח בה היא כא"י
ועוד כתב בשביעית- וקדוש מרן וכל החכמים, משהו כעין זה
לדברים כאלו הכוונה?

כמדומה שלשון החזו"א "החסיד החפץ חיים"

דורשי יחודך כתב:

חיים שאול כתב:כמדומני על החפץ חיים הוא כותב שהאדמה שהקדוש ח"ח בה היא כא"י
ועוד כתב בשביעית- וקדוש מרן וכל החכמים, משהו כעין זה
לדברים כאלו הכוונה?

כמדומה שלשון החזו"א "החסיד החפץ חיים"

יכול להיות, קובץ אגרות אינו תח"י כעת

חיים שאול כתב:כמדומני על החפץ חיים הוא כותב שהאדמה שהקדוש ח"ח בה היא כא"י
ועוד כתב בשביעית- וקדוש מרן וכל החכמים, משהו כעין זה
לדברים כאלו הכוונה?

המשפט משביעית הוא בסוף סימן כ' ד"ה ולא
ועל הגר"א הוא כתב במכתב המפורסם - קדוש מעותד

דורשי יחודך כתב:כמדומה שלשון החזו"א "החסיד החפץ חיים"

אכן.
"ארץ פולין אשר הישיבות קבועות בה והחסיד החפץ חיים שליט"א שוכן בה ושאר גדולי התורה והיראה דינה כא"י".-קו"א ח"א עמ' קסג.

על לימוד המהרש"א כ' ספר קדוש.

מעניין ששתי הבני דודים ששמם היה חיים, גם הגר"ח קנייבסקי זצ"ל, וגם הגר"ח גריינימן זצ"ל היה קשר בין פטירתם לקריאה הפרשה "וכל בני ישראל יבכו ת השריפה אשר שרף ה'."

רק מאחר ששתיהם נפטרו בשבוע אחד, ונקברו בשבוע אחר, אינני זוכר האם אצל הגר"ח גריינימן זצ"ל גם שבוע הקבורה היה בפרשת שמיני, או שבוע הפטירה.

כמו כן שניהם נפטרו בערב שבת ונקברו ביום ראשון.

דבר נוסף שלא קשור להנ"ל.

אשמח מאוד למי שיש לו תמונות של הגר"ח גריינמן זצ"ל, לא מאלו הנמצאים ברשת, אם יוכל ברוב טובו להעלותו לכאן.

כידוע שהגר"מ שך קצת קיפח את הגר"ח גריינימן, ומעניין אותי למה הקה"י ובנו הגר"ח לא עמדו לימינו באותו מעשה ולא השתדלו בעדו.
בעצם השאלה הוא מחוסר ידיעה ואולי כן עסקו בזה.

כמדומה שהשאלה מעידה על חוסר ידיעה... יבואו הבני ברקים ויסבירו.. ואולי עדיף שלא..

איך נכתב לעיל? - "יבואו הבני ברקים ויסבירו.. ואולי עדיף שלא"