הודעהעל ידי אהרון 37 » ה' יולי 09, 2015 2:34 pm
קטע מתוך מוסף שבת מקור ראשון, מאת אלחנן ניר.
בתוך הקטע מובא מכתב מרבינו ז"ל.
חמישה אוהבי תורה גדולים הלכו מעמנו בימי הספירה הללו: הרב שמואל הלוי וואזנר, הרב חיים גריינימן, הרב אהרן ליכטנשטיין, הרב אליהו גרוסברג והרב משה לוינגר.
במוסף זה עסקנו רבות בדמותו של הרב ליכטנשטיין, והתייחסנו לפסיקותיו של הרב וואזנר. בגיליון זה אנו כותבים על הרב גרוסברג, ובמוספים האחרים עוסקים ברב לוינגר. אך מקומו של הרב חיים גריינימן נפקד. אבקש כעת להשלים מעט דברים על ספר התורה הזה שזכיתי לבקר אותו, ואף היה הסנדק שלי.
ניתן לספר על ההתמדה האדירה שלו, להאריך במילים אודות סדרת ספריו על כל הש"ס ולהכביר בסיפורים על פיקחותו בענייני רפואה ואדם (הוא היה למעשה הרב הראשון שייעץ בתחום זה מתוך הבנה מעמיקה בענייני רפואה, והיה בכך מורו של הרב אלימלך פירר הנודע). אך מעבר לכל הסיפורים, ר' חיים עמד בראש "המשפחה הלומדת". ט"ז ילדיו, עשרות נכדיו ומאות ניניו היו מתקבצים לביתו שברחוב רב אסי בבני ברק יום בשבוע, ולומדים כולם יחד סוגיה. זה מקשה בכה וזה מפרק בכה והמשפחה כולה צוללת בצלילה משותפת בים התלמוד, כאשר חלקים גדולים ממנה שוחים בכל מסכתות הש"ס בלימוד עיוני ומעמיק. זו גם הסיבה לכך שהמשפחה הקימה תלמודי תורה וישיבות לעצמה, משום שבניה אף פעם לא עמדו בסדרי הלימוד הרגילים והשגורים בישיבות.
אביא כאן מכתב קצר ששלח לאחד מנכדיו וטרם פורסם, ובו הוא מורה לו את הדרך כיצד יזכה ב"כתרה של תורה שסופה אור ונעימות עד אין קץ". מכתב שמטעים את אישיותו בצורה בלתי אמצעית, יותר מכל סיפור:
יקירי וחביבי שיחיה.
באתי בזה לבקשך ולהעירך שתחגור אומץ כגבור מתרונן מיין, להתאמץ בכל היכולת לזכות בכתרה של תורה, ואם אמנם תחילת הדרך קשה, אבל סופה אושר ונעימות עד אין קץ, ונפשך כמהה וצמאה לדבר, כאשר הנך מרגיש בעצמך.
ויסוד גדול הוא קנין עריכת שפתים כאשר שמעתי ממרן זלה"ה (־ זכרו לחיי העולם הבא. כוונתו היא לדודו, ה'חזון איש'; א.נ), והוא לשנן הדברים מתחילתם בבירור כאילו באת להסביר הדברים לקטן המתחיל, או לגר שעתה נתגייר, ולשנן באופן זה כמה פעמים, וזה גורם להבנה ברורה וגם לזכירת הדברים, וזהו הפתח לעומק ההבנה…
והנני בתפלה ובברכה שתזכה ללון בעומקה של הלכה ולהבין הדברים לאשורם והעיקר להתמיד בלימוד
זקנך אוהבך, חיים שאול (מנחם אב, תשנ"ג)