חשבונות רבים כתב:לא הבנתי מה הבעיה של פותח האשכול.
אבותיך לא אכלו חומוס כי זה נשמע כמו חמץ, ולך זה נראה מנהג של שטות?
הם סברו שיש בזה הרחקה מחמץ לא לאכול דבר שנקרא חמץ.
יש בשו"ע הלכות מנהגים והלכות מנהגי אבות. אם אכן יסברו הפוסקים שהמנהג אינו מנהג טוב אלא מנהג שטות, אין שום מקום לנהוג אותו. אבל כל זמן שיש כאן מנהג טוב של הרחקה מחמץ, הרי שזה מחייב אותך, לא כי אתה צריך לדמיין שאתה אוכל חמץ כשאתה אוכל חומוס אלא כי אתה מחוייב להנהגה הטובה להרחיק מחמץ כפי שנהגו אבותיך.
למה פעם היה טעם והיום לא?עקביה כתב:וכי הוא כתב שזה מנהג של שטות?
זה מנהג שפעם, באזור מסוים של העולם, היה בו טעם והיום לא.
חשבונות רבים כתב:למה פעם היה טעם והיום לא?עקביה כתב:וכי הוא כתב שזה מנהג של שטות?
זה מנהג שפעם, באזור מסוים של העולם, היה בו טעם והיום לא.
אבני גזית כתב:השורות הבאות עלולות להישמע אפיקורסיות מדיי, לפי שאין רצוני אלא לחדד הדברים. אנא בררו לכם את המוץ מן התבן.
חומרות רבות נהגו אבותינו הקדושים, דור אחר דור העמיס את הנהגותיו וסייגותיו. מהם נחוצים לאופי וטבע האדם, וסחור סחור אמרינן לנזירא, למען יחדל מעושק ידיו ולמען לא יטבע בתאוותיו.
דא עקא, כי חומרות רבות אין בהם אלא כדי לגדור את אותו דור שהיה בו מקום לחשש זה.
ובהיות כי בפסח האסור במשהו חמץ, רבו בו החומרות מאוד, לפעמים אתה עושה מנהג מסויים שנהגו בו אבותיך, ואפילו להסביר אותו כהוגן לילדים אינך יכול.
אתן דוגמא אחת וממנה יקישו המשכילים -
אבותיי בחוץ לארץ לא אכלו חומוס, לפי שבמבטא הערבי המילה 'חמץ' ו'חומוס' הן בעלות קונוטציה זהה ומזכירה.
הוריי שיחיו עלו לארץ, והמשיכו במנהגם.
אני מגדל בארץ את ילדיי שיחיו, ואיני מצליח להנחיל לבניי טעם זה. וכי בגלל שלפני שבעים שנה הסבא אמר חומוס וזה נשמע כמו חמץ, לכן לא יוכלו לאכול חומוס?
וכי בגלל שלפני שלוש מאות שנה ארזו את האורז בשקים ששימשו קודם לכן חיטים, לכן ייאסר האורז בפסח לדורי דורות?
*
כללו של דבר, אף כי יראת אלוקים נוגעת בכל המנהגים והחומרות, אני מרגיש כמעשה קוף בעלמא כשאני נשמר מחומרות שאין להם שחר במציאות של ימינו, ואין הדבר מזכיר לי את מנהג וורמייזא (או אה"ו או כל קהילה אחרת) שנהגו לכפוף קומתם באמצע ההקפות.
יהודי אחד התחקה על המנהג והעלה חצץ. החליט לנסוע לאותה עיר ולבדוק בגניזת בית הכנסת.
את התשובה הוא לא מצא בגניזה, אלא בתקרה.
מאמצע התיבה ועד לקיר הצפוני, משוכה קורה נמוכה המאלצת את המקיפים להתכופף.
זהו, זה כל הנקודה.
אקווה שלא פרצתי גדר שגדרו אבותיי נוחם עדן, ואין אני אלא כחותה בגחלים להבין קושט דברי אמת ואין אדם מנחיל שקר לבניו.
עדיין.עקביה כתב:כמדומני שבאותם מקומות קראו לחומוס - חימץ, או משהו דומה.
הפשוט בפשטותו כתב:וכי המנהג לא לאכול אגוז בר"ה משום שהוא בגימטריא 'חטא' [בלא א'] מובן לך? גימטריא זהו הרבה פחות ממשעות לפי שפה והגייה מסויימת.
חשבונות רבים כתב:עדיין.עקביה כתב:כמדומני שבאותם מקומות קראו לחומוס - חימץ, או משהו דומה.
הפשוט בפשטותו כתב:אבני גזית כתב:השורות הבאות עלולות להישמע אפיקורסיות מדיי, לפי שאין רצוני אלא לחדד הדברים. אנא בררו לכם את המוץ מן התבן.
חומרות רבות נהגו אבותינו הקדושים, דור אחר דור העמיס את הנהגותיו וסייגותיו. מהם נחוצים לאופי וטבע האדם, וסחור סחור אמרינן לנזירא, למען יחדל מעושק ידיו ולמען לא יטבע בתאוותיו.
דא עקא, כי חומרות רבות אין בהם אלא כדי לגדור את אותו דור שהיה בו מקום לחשש זה.
ובהיות כי בפסח האסור במשהו חמץ, רבו בו החומרות מאוד, לפעמים אתה עושה מנהג מסויים שנהגו בו אבותיך, ואפילו להסביר אותו כהוגן לילדים אינך יכול.
אתן דוגמא אחת וממנה יקישו המשכילים -
אבותיי בחוץ לארץ לא אכלו חומוס, לפי שבמבטא הערבי המילה 'חמץ' ו'חומוס' הן בעלות קונוטציה זהה ומזכירה.
הוריי שיחיו עלו לארץ, והמשיכו במנהגם.
אני מגדל בארץ את ילדיי שיחיו, ואיני מצליח להנחיל לבניי טעם זה. וכי בגלל שלפני שבעים שנה הסבא אמר חומוס וזה נשמע כמו חמץ, לכן לא יוכלו לאכול חומוס?
וכי בגלל שלפני שלוש מאות שנה ארזו את האורז בשקים ששימשו קודם לכן חיטים, לכן ייאסר האורז בפסח לדורי דורות?
*
כללו של דבר, אף כי יראת אלוקים נוגעת בכל המנהגים והחומרות, אני מרגיש כמעשה קוף בעלמא כשאני נשמר מחומרות שאין להם שחר במציאות של ימינו, ואין הדבר מזכיר לי את מנהג וורמייזא (או אה"ו או כל קהילה אחרת) שנהגו לכפוף קומתם באמצע ההקפות.
יהודי אחד התחקה על המנהג והעלה חצץ. החליט לנסוע לאותה עיר ולבדוק בגניזת בית הכנסת.
את התשובה הוא לא מצא בגניזה, אלא בתקרה.
מאמצע התיבה ועד לקיר הצפוני, משוכה קורה נמוכה המאלצת את המקיפים להתכופף.
זהו, זה כל הנקודה.
אקווה שלא פרצתי גדר שגדרו אבותיי נוחם עדן, ואין אני אלא כחותה בגחלים להבין קושט דברי אמת ואין אדם מנחיל שקר לבניו.
לא הבנתי, חומוס זה קטניות, לא?
בר מן דין, אכן מתרחקים מאיסור חמץ אף ממה שמזכיר את החמץ [וכבר האריכו הראשונים בעצם מה שהחמירה תורה כ"כ בחמץ יותר משאר איסורי הנאה], וכבר נמצא כתוב בספר 'התשבי' המנהג שלא להזכיר המילה 'חמץ'.
וכי המנהג לא לאכול אגוז בר"ה משום שהוא בגימטריא 'חטא' [בלא א'] מובן לך? גימטריא זהו הרבה פחות ממשעות לפי שפה והגייה מסויימת.
באמת לא הבנתי מקום לתמיהותיך.
עדיין חימץ זה רק דומה ולא זהה וגם חומוס זה דומה (בפרט אם הוא נוהג כהגיית אבותיו לבטא חמץ=חמסס), ולכן זה לא מספיק בשביל לומר שמנהגם לא שייך אצלינו.עקביה כתב:חשבונות רבים כתב:עדיין.עקביה כתב:כמדומני שבאותם מקומות קראו לחומוס - חימץ, או משהו דומה.
?
ודע דאופנין שקורין בערבי חימ"ץ, אף על גב דשאלו עליהם להגאון מהר"י מברינא ז"ל והשיב להם חימ"ץ חמץ היינו לדידהו האשכנזים דאסור להם לאכול כל מיני קטניות, ואלו הם מיני קטניות, אבל לדידן דאוכלים מיני קטניות הם מותרים ואף על גב דפה עירינו אין מנהגם לאכול זה האופנים שקורין חימ"ץ בפסח היינו משום דאלו באים ממקומות של אשור וערי כורד בתוך שקים שדרכן להניח בהם חיטים או קמח לסחורה ממקום למקום, ולפעמים ימצא בשקים בצק מחמת שהשק ידבק בו קמח ויתלחלח ויהיה בצק שהוא חמץ בענין וידבק ממשות הבצק באופנים אלו, ולכן אין אוכלים אותם כי מי יוכל לדעת אם אלו האופנים לא הושמו בשקין כאלו, ואף על פי דפה עירינו רוב אנשי העיר מקדשים בפסח על צמוקין ששורין אותם במים, וגם באלו הצמוקין יש חששות אלו של השקין שמביאים אותם מן המקומות ההם, הנה זה הכרח שאין להם יין לקדוש כי אם מאלו וסומכין על החנווני שהוא בודק השק שהונחו בו הצמוקין שיהיה נקי, אך האופנים אין להם הכרח באכילתם בפסח, לכך נתרחקו מהם, ואה"נ אם יזדמן לאדם אופנים נקיים וכשרים שאין בהם חששות אלו של השקין מותר לאכלם כמו שאר קטניות.
נשאלתי מהחה"ש הדה"מ והכולל כמה"ר רבי מכלוף עידאן הי"ו, אודות האפונים [חומוס] אם מותר לאוכלם בפסח?
תשובה ההמון אומרים שאין אוכלים אותם בפסח, ואומרים דרך כלל "חממץ" חמץ, ושמעתי שגם בתונס אומרים כן, והטעם בזה נראה, שלא יטעו לאכול אפונים של גויים הנקרא "חממץ בלאבלי", ושמעתי שמלפנים היו אוכלים אותם ומדברי הרשב"ש בסי' פ' משמע שמותרים לכל אדם, ע"ש.
דרומי כתב:בביתנו נוהגים בחומרות רבות בעניני אכילה (על חומוס אין בכלל מה לדבר, כמובן, אבל הרבה יותר מזה), ואף על פי כן ילדיי שיחיו תמיד אומרים כי חג הפסח הוא החג הכי יפה וטוב... כמובן שזה דורש מההורים השקעה רבה, וזה בהחלט לא קל. אבל בסך הכל לחיות [b]שבוע ימים בלבד[/b] בלי חומוס ובלי עוד כל מיני דברים - זה לא בשמים. ואולי באמת אפשר להיזכר באבות אבותינו (מכל העדות) שהיו מצבים שלא היה להם יותר מלחם ועוד איזה פרפרת (בלי כל קשר לפסח, אלא סתם ביום רגיל), ואעפ"כ לא התלוננו.
הסקרן_הקטן כתב:מה דעתך לגבי חומרת קטניות? אולי גם זה מיותר לדעתך?
עטרת תפארת כתב:ראיתי וורט טוב על חומרות.
אמרו חמץ בפסח במשהו,
ופירשו בדרך דרש במה -שהוא, היינו איפה שהוא אוחז ,ואם אינו כאבותיו אל יעשה כמותם.
אבני גזית כתב:הסקרן_הקטן כתב:מה דעתך לגבי חומרת קטניות? אולי גם זה מיותר לדעתך?
איני נוהג איסור קטניות בפסח וקשה לי לחוות דעה בזה.
אבל אדרבה, הסבר נא למה מעבר לחמשה מיני דגן, אתה נמנע מאכילת שעועית?
עקביה כתב: צריך לערוך פעם רשימה של השיטות שדינים גמורים מדרבנן שבטל טעמם בטל תוקפם (וצריך באמת לדון בסוגית בטל טעם בטלה תקנה).
כגון,
שיטת ראבי"ה שבזה"ז אי"צ להסב.
שיטת תוס' שבזה"ז אין איסור למחוא כפיים ולרקוד בשבת ויו"ט.
שיטת המאירי שבזה"ז אין מקום לאסור לומר "בשר זה לפסח" (שבשו"ע או"ח תסט נפסק לא כך).
ועוד ועוד..
מקדש מלך כתב:דבר ראשון יש להפריד בין דברים האסורים מדינא, שבהם אין לדון כלל האם הטעם שייך או לא (כדוגמת קטניות), לבין מנהגים שיתכן ואינם אסורים מדינא.
אבני גזית כתב:ברור שדבריך נכונים, אך לא בהקשר הזה.מקדש מלך כתב:דבר ראשון יש להפריד בין דברים האסורים מדינא, שבהם אין לדון כלל האם הטעם שייך או לא (כדוגמת קטניות), לבין מנהגים שיתכן ואינם אסורים מדינא.
קטניות אסור מדינא?!
אבני גזית כתב:הסקרן_הקטן כתב:מה דעתך לגבי חומרת קטניות? אולי גם זה מיותר לדעתך?
איני נוהג איסור קטניות בפסח וקשה לי לחוות דעה בזה.
אבל אדרבה, הסבר נא למה מעבר לחמשה מיני דגן, אתה נמנע מאכילת שעועית?
דרומי כתב:כשלומדים על הזהירות בעניני טומאה וטהרה שנהגו בה אבותינו, מתברר שהזהירות וההקפדה היתירה של חלק מהקהילות בעניני פסח אינה כה מוזרה...
אבני גזית כתב: והיום לא אורזים עדשים ושעועית בשקי חמץ.
בברכה המשולשת כתב:אבני גזית כתב: והיום לא אורזים עדשים ושעועית בשקי חמץ.
אם כוונת כתר"ה לאיסור קטניות- זה לא הטעם המקורי בראשונים.
בברכה המשולשת כתב:עקביה כתב: צריך לערוך פעם רשימה של השיטות שדינים גמורים מדרבנן שבטל טעמם בטל תוקפם (וצריך באמת לדון בסוגית בטל טעם בטלה תקנה).
כגון,
שיטת ראבי"ה שבזה"ז אי"צ להסב.
שיטת תוס' שבזה"ז אין איסור למחוא כפיים ולרקוד בשבת ויו"ט.
שיטת המאירי שבזה"ז אין מקום לאסור לומר "בשר זה לפסח" (שבשו"ע או"ח תסט נפסק לא כך).
ועוד ועוד..
כפי שכתבתם, כל זה לא מדין מנהג הקהילות אלא מדין תקנת חכמים (אם כי איכא למימר ק"ו)
ובכל מקרה, לא פסקו כהראבי"ה בזה (אלא רק צירפו לדין סב"ל), דעת המאירי לא נפסקה להלכה (גם אחרי שראו אותה), ובדעת התוס' יש מחלקת גדולה אם זה נפסק להלכה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 86 אורחים