נתבקשתי לשאול:
מה כוונת הביטוי "שלוחי מצוה"?
הלשון הזאת נמצאת בש"ס רק בהקשר של "אינן ניזוקין", ו"פטורים ממצוה"
ולכאורה לא קשור שם כלל ל"שליחות"?
קושיה זו הקשה גם בספר דברי ירמיהו "דאיתא במס' סוכה כ"ה ע"א במשנה שם שלוחי מצוה פטורין מסוכה, וברש"י שם שלוחי מצוה הולכי בדרך מצוה כגון ללמוד תורה ולהקביל פני רבו ולפדות שבוים עכ"ל. והנה 'שלוחי' מצינו בכמה מקומות להנשלחים מאחרים, ולמה פירש רש"י הולכי בדרך וכו' שבעצמם הולכים לעשות מצוה המוטלת עליהם, והנה מצינו כמו כן לעושי מצוה בעצמם לשון שליח מצוה כמו שלוחי מצוה אינן ניזקין"
וגם בשפ"א נמצא מספר פעמים קושיה זו בשם חידושי הרי"מ, לתרץ שאנחנו כולנו שלוחי דרחמנא לקיים מצוות.
שפת אמת במדבר פרשת שלח
נודע דברי אא"ז מו"ר ז"ל [האדמו"ר הראשון מגור, בעל חידושי הרי"מ] כי כולנו 'שלוחי מצוה', שנשתלחנו מהשי"ת בעוה"ז לקיים מצוותיו.
השאלה היא האם כך הפשט בענין זה ואיך ניתן ליישב?