ישבב הסופר כתב:מי זה רבי יחיאל מיכל מהוראדנא?
הבטחתי כתב:לפי תיאור הספר בביביליוטיקה הרי שאין לו הסכמות במהדורתו הראשונה. גם לא נראה שהתוספת על ענין קריאתו בליל שבועות נדפסה שם.
לעומקו של דבר כתב:אמרו לי, הרב החוקר אייזיק בלוי משתתף כאן בפורום? (כמובן לא לכתוב אם זה סודי...)
גימפעל כתב:לעומקו של דבר כתב:אמרו לי, הרב החוקר אייזיק בלוי משתתף כאן בפורום? (כמובן לא לכתוב אם זה סודי...)
הוא מיושן מידי בשביל זה.
לעומקו של דבר כתב:גימפעל כתב:לעומקו של דבר כתב:אמרו לי, הרב החוקר אייזיק בלוי משתתף כאן בפורום? (כמובן לא לכתוב אם זה סודי...)
הוא מיושן מידי בשביל זה.
אהה. חבל.
(שמעתיהו מצטט את הפורום וחשבתי שהוא גם משתתף)
לענין כתב:האמת שחיכיתי לזה...
(אחרי מלאכתו של הרב הנ"ל על ארבע מאות שקל כסף)
פלגינן כתב:לענין כתב:האמת שחיכיתי לזה...
(אחרי מלאכתו של הרב הנ"ל על ארבע מאות שקל כסף)
מה שנכון נכון כתב:ר' גדליה סג"ל דיין דק"ק באסקאוויץ הדפיס בשנות תקי"ב ותקט"ז (מ' שנים לאחר שהר אדני י"ל באמ"ד) את ספרו עמודי גבר"א, ובו הוא מעתיק את תחלת הזהר הנ"ל שנמצא אצלו בכתב יד, ואם ירחיב ה' גבולו יביא כולו לדפוס.
[/size]
איש_ספר כתב:הרב משה הלל מכין מחקר מקיף על הספר ובו חושף את מחברו שאחראי על כמה זיופים נוספים.
איש_ספר כתב:איש_ספר כתב:הרב משה הלל מכין מחקר מקיף על הספר ובו חושף את מחברו שאחראי על כמה זיופים נוספים.
מיודענו החכם המופלא רבי משה, אשר לאור פרסומיו האחרונים ניתן לכנותו ספרא וצידא, חושף עתה את זהותו של מחבר הספר, וקושר בינו לבין ההוספות הפלאיות והזרות שנוספו ברש"י לנ"ך, מביא את תוכנם, כולל הקדמת הזייפן שנשמטה ברוב הדפוסים, המעידה יותר מכל על טיבו, ואגב כך סוקר כמה ממנהגים שנסתעפו מהם (כהזכרת פסוק שנרמז בו שם האדם). כ"ז כתבתי טרם קראתי בו, אחרי ששמעתי על מהותו.
כמנהגו הטוב, כמין ימא לטיגנא, חולק המחבר את עמלו לכל מבקש, והנה הוא רצוף בזה.
איש_ספר כתב:איש_ספר כתב:הרב משה הלל מכין מחקר מקיף על הספר ובו חושף את מחברו שאחראי על כמה זיופים נוספים.
מיודענו החכם המופלא רבי משה, אשר לאור פרסומיו האחרונים ניתן לכנותו ספרא וצידא, חושף עתה את זהותו של מחבר הספר, וקושר בינו לבין ההוספות הפלאיות והזרות שנוספו ברש"י לנ"ך, מביא את תוכנם, כולל הקדמת הזייפן שנשמטה ברוב הדפוסים, המעידה יותר מכל על טיבו, ואגב כך סוקר כמה ממנהגים שנסתעפו מהם (כהזכרת פסוק שנרמז בו שם האדם). כ"ז כתבתי טרם קראתי בו, אחרי ששמעתי על מהותו.
כמנהגו הטוב, כמין ימא לטיגנא, חולק המחבר את עמלו לכל מבקש, והנה הוא רצוף בזה.
עושה חדשות כתב:"כדוגמה בולטת לכך, ראוי לציין את מנהג אמירת פסוק המתחיל ומסיים כשם האדם בסיום תפילת העמידה, בתור סגולה "שלא ישכח שמו ביום הדין", אשר זכה לתפוצה רחבה ברוב קהילות ישראל, בין היתר, הודות לאזכורו המוקדם בהגהת דלוגאטש בתוך פירוש רש"י לספר מיכה"
מטריד מאד, זה באמת כל המקור למנהג הכ"כ מושרש הלזה?
שו"ר שכבר דובר הרבה, עי' כאן והלאה.
הוגה כתב:אף פעם אין סכנה לברר האמת. ולא נצטרך למחוק, רק מעתה נוכל לדעת על פי מה נוסדו הדברים ולבחון לגופו אם נכון או לא, לשקר אין רגלים וקושטא קאי. לטעמי כל זה רק מחזק את מסורת הספרים האמיתיים שבידינו, ולא שהם צריכים חיזוק.
אהרן תאומים כתב:רציתי להעיר באופן כללי על חשיפת זיופים וכדו' בספרות קדומה, כבוד הרב הלל שליט"א אכן בונה את משנתו על כמה פרמטרים כשבעיני הכי חשוב שהוא ספר ללא תוכן משמעותי וכן שלא נכנס והשתקע בתוך אוצרי הספרים, אבל זהירות גדולה צריך כשמהלכים בצדו המחקרי של העניין ובודקים באופן בלשני והשוואתי ואז יתכן שעוד הרבה ספרים שכן השתקעו ובינהם ספרי יסוד, עלולים להימצא בהם דברים בעייתים ואף לספרים המוקדמים ביותר, ועל כן נפשי בשאלתי האם דרך זו שהיא מקבילה לספרי הביקורת שיצאו בעבר, האם היא לא מסוכנת? ומה כל כך גרוע בהישארות ספר מסויים בארון ספרינו אף אם מתברר שמחברו זייפן, ומאז שזייפו נהרות דיו נשפכו להסביר את נקודות התימא שעלו בו. ואם נבוא אנחנו עכשיו ונפסול ספר זה האם בעקבותיו נצטרך למחוק דברים שנידונו בשאר ספרים אודותיו ושאר פיטפוטי אורייתא?
אהרן תאומים כתב:הוגה כתב:אף פעם אין סכנה לברר האמת. ולא נצטרך למחוק, רק מעתה נוכל לדעת על פי מה נוסדו הדברים ולבחון לגופו אם נכון או לא, לשקר אין רגלים וקושטא קאי. לטעמי כל זה רק מחזק את מסורת הספרים האמיתיים שבידינו, ולא שהם צריכים חיזוק.
זאת השאילה גופא האם הכלים המתחדשים שיש לנו היום עלולים לשבור מסורות. עד איפה אפשר להשתמש בבדיקות השוואתיות וכדו', אני אמתח עוד טיפה את החבל ואקרא לילד בשמו, ישנם חוקרים כופרים המעמידים את התורה עצמה כספר שבן אנוש כתב באופן של מחקר והשוואה, ובעקבות זה הם רוצים לערער על יסודות האמונה, ואנו כמובן דוחים את זה לגמרי ולו רק מפני ההסתכלות שלנו בגמרא ובסוד שיח התנאים והאמוראים ודיוקם בכל אותו ואות,
ולכן אני חושב שגם כשבאים לבער קוצים צריכים לעשות זאת במלוא הזהירות
אהרן תאומים כתב:אקדים בתתחילת דברי שאינני רוצה למשוך את הפולמוס הנ"ל לכיוונים שהוא בורח עליהם, זאת הייתה רק מחשבה פנימית ורצון להפעלת בלמים באופן של מחשבה פנימית וזהירות, ועל כן לא אמשיך להתפלמס כי הסכנה רבה על התועלת, בעבר במקום אחר ובפורום אחר פרשתי, ויותר לא כתבתי שם כלום מזה שנתיים!! מפני חילול ה',
ועל מנת שיובן למה אני מניח כאן נקודה. קראו את תגובת פלגינן דווקא לגבי התנ"ך, המאמינים בתורה מן השמים, אין בעובדה שהוא נכתב בתקופה מסוימת לפי כללי התקופה לסתור אמונתם, אכן הפליג עצמו מן הכלל, משפט זה אם היה צריך להיכתב זה היה אמור להיות כך "אנו המאמינים בתורה מן השמים, וזו היא אחת מעיקרי אמנותנו, אין בעובדה שהוא נכתב בתקופה מסוימת לפי כללי התקופה, או בכל סוג של מחקר והעלאת קושיות לסותרה!!!, בהמשך דבריו "רובן הגיוניות" "שמנותקים מכבלי ההגיון הבריא" "עלינו להסביר לעצמנו מדוע באמת ללכת עם המסורת בניגוד להגיון האנושי"
הצילנו מן ההגיון , אנו נמשיך ללכת עם המסורת בהתפתחות תורה שבע"פ, הגיון בריא היה גם לרמב"ן ולהגר"א וכו' ואם הם התייחסו לספר מסויים כאמת מוחלטת אז זה בלבד מהווה סימן שכך הוא, והוא הוא הנאמר בפסוק צאי לך בעקבי הצאן ורעי את גדיותייך על משכנות הרועים,
ואסיים במה שפתחתי בתחילת הדיון ספרו ודרכו של הרב הלל ראויים "רק" לספרים שלא נכנסו לארון שלנו ונשתקעו בו, כל ספר אחר שנכנס והשתקע אין מקום להעבירו ולבדקו בדרך זו כלל וכלל, כי היא האמונה בתרה שבכתב ובהתפתחות תורה שבע"פ.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: Bing [Bot], Majestic-12 [Bot] ו־ 135 אורחים