האם קריאה מתוך מחשב נחשבת כקריאה "בעל פה"?

[דעת_האברך]

נתעוררתי בשאלה, עד כמה שננקוט שכתיבה במחשב אינה נחשבת כתיבה (לעניין שבת ולגבי מחיקת השם וכו') וכפי שמקובל, משום שאין כאן אלא שינוי של אלקטרונים שיוצרים אורות שונים במסך, אם כן האם כאשר קוראים מקרא מתוך מחשב יהיה זה נכנס לאיסור של דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם בעל פה. או דלמא האיסור של דברים שבכתב וכו' הוא מחשש שיגיע לטעות בקריאתו בעל פה, ולזה מהני גם כתיבה במחשב ששוב אין חשש טעות. ושאלה זו שייכת לכאורה גם לגבי מי שיקרא מתוך מראה שמשקפת כתיבה אמיתית, (וכדי שלא יהיה כתב מראה, יצטרך להעמיד מראה מול מראה...), אך יש לחלק.
אשמח למקורות בעניין.

[אבןטובה]

יומא עג:

[אוצר החכמה]

נתעוררתי בשאלה, עד כמה שננקוט שכתיבה במחשב אינה נחשבת כתיבה (לעניין שבת ולגבי מחיקת השם וכו') וכפי שמקובל, משום שאין כאן אלא שינוי של אלקטרונים שיוצרים אורות שונים במסך, אם כן האם כאשר קוראים מקרא מתוך מחשב יהיה זה נכנס לאיסור של דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם בעל פה. או דלמא האיסור של דברים שבכתב וכו' הוא מחשש שיגיע לטעות בקריאתו בעל פה, ולזה מהני גם כתיבה במחשב ששוב אין חשש טעות. ושאלה זו שייכת לכאורה גם לגבי מי שיקרא מתוך מראה שמשקפת כתיבה אמיתית, (וכדי שלא יהיה כתב מראה, יצטרך להעמיד מראה מול מראה...), אך יש לחלק.
אשמח למקורות בעניין.

אם אתה דן לעניין לקרוא מזה בציבור כגון הפטרה וכהיתר המג"א. אם לא נסבור כחידוש החזו"א אלא כפשטות לשון המג"א ברור שאין בזה היתר כי המג"א מבין שדפוס זה כמו ספר ממש, אבל לפי דעת החזו"א אולי יש מקום לדון בזה אבל יותר נראה שלא ס"ל שהותר גם עניין הכתיבה שלא נצרך דא"כ איך הבין בכלל את דברי המג"א ולזכרוני לא חלק עליו אלא ביארו.

אבל אם לעניין לימוד בעלמא לדעת הראשונים שגם זה אסור לא גרע מדבר השגור בפי כל שמותר ומהטעם שכתבת שהעניין הוא הטעות.

מה שפשוט לך במראה יש להסתפק אם אכן אינו נקרא קריאה מן הכתב ותלוי קצת בטעם גבי הלבנה.

ראיתי פעם ספר שדן בכל הנושא של דברים שבכתב חיברו אברך בוגר ישיבת אור ישראל (זה מה שזכור לי לפי ההסכמות כנראה) ואיני יודע שמו.

[אוצר החכמה]

יומא עג:

אולי תבאר מה אתה מוצא שם לענייננו.

[דעת_האברך]

שאלתי נגעה בעיקר לגבי שניים מקרא ואחד תרגום, האם מותר לקרוא מתוך המחשב. אך באמת לאחר עיון קל נראה שודאי יש להתיר, כי בשלחן ערוך אורח חיים סימן מ"ט מבואר שמותר לקרוא קריאת שמע בעל פה. ובפוסקים מבואר כמה שיטות בזה: א. התוספות בתמורה (יד, ב) והטור בשם הרא"ש ותוספות ישנים יומא (ע, א) כתבו שהאיסור נאמר רק כשבא להוציא אחרים ידי חובתן [ומזה נשאר המנהג לומר בברכות קריאת שמע את הפסוקים מי כמוך וכו' בקול רם כל הציבור, כי בעבר החזן היה מוציא את כולם בכל הברכה חוץ מהפסוקים שאותם כולם אמרו ביחד כי אותם אינו יכול החזן להוציאם ידי חובה, וכך נשאר המנהג עד היום לאומרם כל הציבור בקול רם - מחצית השקל שם] ; ב. דעת רבנו תם ורבנו חיים שאם שגור בפי כל מותר לומר בעל פה; ג. דעת רבנו יונה בברכות שכל דבר שיש חובה לאמרו אין בו איסור לאמרו על פה. ד. בתוספות ישנים יומא (ע, א) מבואר עוד שאם אומר סדרו של יום מותר לומר בעל פה כמו קרבנות המוספין. ה. ועוד מבואר שם שאם אומר לשם שבח והודאה מותר לומר בעל פה אפילו אם מוציא את הרבים ידי חובתן ולכן מותר לומר הלל בציבור בעל פה.

בשלחן ערוך פסק כשיטת רבנו תם שכל דבר שרגיל ושגור לאמרו מותר לאמרו בעל פה. ובמשנה ברורה הביא בשם הרדב"ז שלא היה מוחה באלו שאומרים בעל פה קריאת התורה עם הבעל קורא כי יש לסמוך על שיטת הרא"ש והתוספות שאם אינו מוציא אחרים ידי חובתן אין בדבר איסור (ולעצמו החמיר הרדב"ז). וכן היקל המשנה ברורה מטעם זה בדרשן שאין בידו לפתוח כל הזמן את הפסוקים, שמותר לו לאמרם בעל פה אף שאינם שגורים בפי כל, כי אינו מוציא את הרבים ידי חובתן, ונסמך על הגר"א שפסק כתירוץ זה, וכמו כן סמך מטעם זה להקל גם באמירת תהילים בעל פה כי הוי כתפילה. ובמוציא אחרים ידי חובה החמיר במשנה ברורה בשם המגן אברהם והגר"א לא לקרוא בעל פה אפילו דברים השגורים בפי כל.
נמצא מכל זה שהמחבר תפס לעיקר את השיטה שהכל תלוי אם הדבר שגור בפי כל או לאו, ואילו המשנה ברורה תפס לעיקר (על פי הגר"א) את השיטה שהכל תלוי אם מוציא אחרים ידי חובה או לא, ומכל מקום לכתחילה גם המשנה ברורה מסכים שלא בשעת הצורך ואם אין סיבה נוספת להקל לא לומר בעל פה דברים שאינם שגורים בפי כל אף אם אינו בא להוציא ידי חובה.

ולפי זה בקריאת שנים מקרא ואחד תרגום, בפשטות אין להתיר לקרוא בעל פה כי אינו שגור בפי כל, אולם אם קורא מתוך מחשב יש לומר כסברא שהעלינו לעיל שלא גרע מדברים השגורים בפי כל, והיינו שאם אין חשש טעות שרי. אף כי יש לפקפק על זה שאולי לא סגי בזה, כי אם הכל היה תלוי רק בזה שאין חשש טעות לכאורה היה מותר לקרוא בעל פה עם הבעל קורא, ולמה אם כן החמיר הרדב"ז לעצמו. וצריך עיון.

ובעיקר העניין האם כתיבה במחשב נחשבת כתיבה, עלה בדעתי נפקא מינה נוספת, האם מותר להכניס למקומות המטונפים מחשב בשעה שמואר בו על המסך כתבי קודש.

עוד אני מסתפק, האם יש חילוק בין מסכי מחשב וסמרטפון רגילים שבהם כל הכתוב הוא בעצם רק תאורה של מנורות בצורה של כתב, לבין קורא ספרים דיגיטלי ששם הטכניקה של המכשיר שונה לגמרי, ושם נוצרת ממש כתיבה על המסך [ניתן להבחין זאת על ידי העובדה שבמסכים רגילים ככל שמגיעים למקום יותר מואר כן יותר קשה לקרוא את הכתוב על המסך, כי התאורה של השמש מאפילה על התאורה של המסך, אך בקורא ספרים דיגיטלי לעומת זאת, ככל שמגיעים למקום יותר מואר כן קוראים יותר ברור כמו בספר רגיל, ואם נמצאים במקום חשוך אי אפשר לקרוא כלל אלא אם כן מותקנת תאורה נוספת במסך], ואם אכן נאמר שבקורא ספרים דיגיטלי הרי זה מוגדר יותר ככתיבה מטעם הנ"ל, אם כן יש מקום יותר להחמיר בקורא ספרים דיגיטלי גם לעניין איסור מחיקת שם ה'. ואינני יודע אם כבר התעורר מישהו בדבר זה.

[יושב ירושלים]

עוד אני מסתפק, האם יש חילוק בין מסכי מחשב וסמרטפון רגילים שבהם כל הכתוב הוא בעצם רק תאורה של מנורות בצורה של כתב, לבין קורא ספרים דיגיטלי ששם הטכניקה של המכשיר שונה לגמרי, ושם נוצרת ממש כתיבה על המסך [ניתן להבחין זאת על ידי העובדה שבמסכים רגילים ככל שמגיעים למקום יותר מואר כן יותר קשה לקרוא את הכתוב על המסך, כי התאורה של השמש מאפילה על התאורה של המסך, אך בקורא ספרים דיגיטלי לעומת זאת, ככל שמגיעים למקום יותר מואר כן קוראים יותר ברור כמו בספר רגיל, ואם נמצאים במקום חשוך אי אפשר לקרוא כלל אלא אם כן מותקנת תאורה נוספת במסך], ואם אכן נאמר שבקורא ספרים דיגיטלי הרי זה מוגדר יותר ככתיבה מטעם הנ"ל, אם כן יש מקום יותר להחמיר בקורא ספרים דיגיטלי גם לעניין איסור מחיקת שם ה'. ואינני יודע אם כבר התעורר מישהו בדבר זה.

כבר נתעוררו רבים לזה, ובאמת יש עוד הבדל גדול בין מחשב רגיל לקורא ספרים הנ"ל, שבמחשב רגיל אפ"ל שהכתב אינו מתקיים שהרי כשתגמר הבטריה הכתב יימחק מאליו, משא"כ במכשיר הנ"ל אם יכבה יישאר הכתב שהיה כתוב עליו בשעת הכיבוי לעולם [או לפחות כמה שנים כפי שנוכחתי בעצמי]. ובאמת שגם לעניין מחשב רגיל כמה מן הפוסקים דנו לעניין מחיקת ה' והקילו רק בשעה"ד.

[דעת_האברך]

כבר נתעוררו רבים לזה, ובאמת יש עוד הבדל גדול בין מחשב רגיל לקורא ספרים הנ"ל, שבמחשב רגיל אפ"ל שהכתב אינו מתקיים שהרי כשתגמר הבטריה הכתב יימחק מאליו, משא"כ במכשיר הנ"ל אם יכבה יישאר הכתב שהיה כתוב עליו בשעת הכיבוי לעולם [או לפחות כמה שנים כפי שנוכחתי בעצמי]. ובאמת שגם לעניין מחשב רגיל כמה מן הפוסקים דנו לעניין מחיקת ה' והקילו רק בשעה"ד.

איפה ומי הם הרבים שנתעוררו לזה? חיפשתי גם באוצר החכמה ולהבדיל גם ברבי גוגל ולא מצאתי אף אחד שמדבר על כך...

[איתן]

כבר נתעוררו רבים לזה, ובאמת יש עוד הבדל גדול בין מחשב רגיל לקורא ספרים הנ"ל, שבמחשב רגיל אפ"ל שהכתב אינו מתקיים שהרי כשתגמר הבטריה הכתב יימחק מאליו, משא"כ במכשיר הנ"ל אם יכבה יישאר הכתב שהיה כתוב עליו בשעת הכיבוי לעולם [או לפחות כמה שנים כפי שנוכחתי בעצמי]. ובאמת שגם לעניין מחשב רגיל כמה מן הפוסקים דנו לעניין מחיקת ה' והקילו רק בשעה"ד.

איפה ומי הם הרבים שנתעוררו לזה? חיפשתי גם באוצר החכמה ולהבדיל גם ברבי גוגל ולא מצאתי אף אחד שמדבר על כך...

viewtopic.php?t=15309

[דעת_האברך]

כבר נתעוררו רבים לזה, ובאמת יש עוד הבדל גדול בין מחשב רגיל לקורא ספרים הנ"ל, שבמחשב רגיל אפ"ל שהכתב אינו מתקיים שהרי כשתגמר הבטריה הכתב יימחק מאליו, משא"כ במכשיר הנ"ל אם יכבה יישאר הכתב שהיה כתוב עליו בשעת הכיבוי לעולם [או לפחות כמה שנים כפי שנוכחתי בעצמי]. ובאמת שגם לעניין מחשב רגיל כמה מן הפוסקים דנו לעניין מחיקת ה' והקילו רק בשעה"ד.

איפה ומי הם הרבים שנתעוררו לזה? חיפשתי גם באוצר החכמה ולהבדיל גם ברבי גוגל ולא מצאתי אף אחד שמדבר על כך...

viewtopic.php?t=15309

יישר כח!
למעשה, המקור היחיד שנמצא באשכול הנ"ל הוא שיעור מוסרט של אברך תלמיד חכם אמריקאי באנגלית שעורר על העניין [קשה לקרא לזה "רבים", אך לא נדקדק בקטנות...], ואומר בשיעורו (הנפלא) ששאל כמה וכמה רבנים חשובים האם יש איסור מחיקת ה' ב"נוק נקי", והתירו לו מטעמים שונים. בשיעורו הוא מדבר קודם כל על מסך מחשב ואחר כך על מסך של קורא ספרים דיגיטלי, מגדיר את ההבדלים ומעלה את הצדדים לאסור ולהתיר, ומסיק להתיר. לפי המעט ששמעתי מן השיעור עיקר היתרו מבוסס על חוות יאיר שמדבר על כתב שיש בטבעת של פרקים שיש בה שם ה' וצורת השימוש היא לפתוח ולסגור את הטבעת, וכותב שם החוות יאיר שכשם שהרמ"א התיר בשבת לפתוח ולסגור את הספר ונקט שאין בזה משום כתיבה ומחיקה כי עומד כל הזמן להפתח ולהיסגר והרי זה כפתיחת וסגירת דלת בבניין שאינה מוגדרת כבונה וסותר, הוא הדין לעניין מחיקת השם אין בזה כתיבה ומחיקה כיון שעומד להיפתח ולהיסגר, ולפי זה העלה אותו אברך בשיעורו שגם בנוק נקי כיון שכל עיקרו של המכשיר נועד להחליף בו כל הזמן את העמודים - להימחק ולהכתב מחדש ושוב להימחק - אין בזה איסור. עוד צירף לזה כמה צירופים, כגון שזה נחשב חק תוכות (לא לגמרי הבנתי למה), וכן את תשובת הנצי"ב במשיב דבר שבכותב על מנת למחוק אין איסור מחיקת ה' [אך מביא קושיית מהרש"ם על הנצי"ב אם כן מדוע לעניין מחיקת פרשת סוטה נצרך לימוד מיוחד להתיר מחיקה, הלוא כותבים על מנת למחוק, ורצה ליישב שמכל מקום יש בזיון לכתוב על מנת למחוק וכלפי זה נאמר החידוש בגמרא, ולא נראה לי כל כך]; עוד הביא נידון להתיר מצד שהשם נכתב לא לשם קדושה ולדעת הש"ך ורוב הפוסקים הוי איסור דרבנן, ודעת רבי יצחק אלחנן (מובא בשדי חמד מערכת מ') שבאופן זה מהני תנאי בזה שלא יחול קדושת ה' על הכתב (וצריך לכוון תנאי זה לפני השימוש הראשון או דהוי כאילו התנו כן אוטומטית מעצם העובדה שחייבים לכתוב ולמחוק כל הזמן).


בנוגע לצושטעל של אותו ת"ח מתשובת החוות יאיר שהתיר טבעת של פרקים על פי תשובת הרמ"א, נראה להעיר שיש לחלק, ששם עיקר ההיתר מבוסס על כך שגם כשהפרקים מחוברים זה לזה או כשדפי הספר מצורפים אין אנו מחשיבים ורואים זאת ככתיבה חדא, אלא כיון שעומד כל הזמן להיפתח, הרי זה מעיקרא נחשב כנפרד זה מזה, ואין כאן אלא צירוף שהעין מצרפת את הדיו שבדף זה ואת הדיו שבדף זה לצורת כתב, אך אין כאן צירוף ואיחוד אמיתי של הכתיבה בראשי הדפים זה לזה, ולכן מותר להפרידם. אולם בנידון דידן אף כי אמנם צודק בדבריו שהכתב עומד כל הזמן לדבר זה להיכתב ולהימחק וזו צורת שימושו, אך אין זה ברור ששייכת כאן הסברא שמעיקרא הכתב לא נחשב מאוחד, וצ"ע.