עושה חדשות כתב:ועכ"פ נסתפקתי, באופן שהיתה סיבה מסויימת שלא כיון בראשונה, וכעת נסתלקה,
דלכאו' בזה ל"ש לומר דקרוב שלא יכוין בחזרה, כי המצב השתנה ונסתלקו המפריעים.
האם בכה"ג חוזר?
ראה מ"ב צו ס"ק ב ושעה"צ.
עושה חדשות כתב:ועכ"פ נסתפקתי, באופן שהיתה סיבה מסויימת שלא כיון בראשונה, וכעת נסתלקה,
דלכאו' בזה ל"ש לומר דקרוב שלא יכוין בחזרה, כי המצב השתנה ונסתלקו המפריעים.
האם בכה"ג חוזר?
עושה חדשות כתב:להלכה נפסק:
והאידנא אין חוזרין בשביל חסרון כוונה, שאף בחזרה קרוב הוא שלא יכוין, אם כן למה יחזור.
ואמנם את התפילה הבאה הוא מתפלל כרגיל, ולא אמרי' ליה אם לא כיונת שחרית לא תכוין מנחה.
וצ"ל דשינוי הזמנים מוליד תקוה שיזכה לכוין בתפילה הבאה.
סעדיה כתב:נפק"מ לברכת מגן אבות.
סעדיה כתב:עושה חדשות כתב:נסתפקתי,
בהא דקי"ל בתפילת שמו"ע דהכוונה בברכה ראשונה לעיכובא משא"כ בשאר ברכות,
האם החילוק בין הברכות הוא בתוכנם, והיינו דמחמת חשיבות התוכן של ברכה ראשונה, הכוונה בה היא לעיכובא,
או דאין חילוק של חשיבות בברכה ראשונה מחמת הנאמר בה, אלא מחמת היותה הראשונה, כי בתחילת התפילה הכוונה מעכבת.
נפק"מ לברכת מגן אבות.
עדיאל ברויאר כתב:סתם יהודי כתב:יש לזה הוכחה פשוטה: מצינו בפוסקים (למשל בב"י במשנ"ב ועוד), שיש לכוון במיוחד גם בברכת מודים (עד כדי כך שמצינו שמי שלא כיוון באבות אבל כיון במודים יצא ידי חובה), למרות שברכת מודים אינה הברכה הראשונה!
ראייה יפה, אמנם היא לא מוסכמת על כולם - מקור דין הכוונה במודים נובע מגירסה בגמרא של כמה מראשוני אשכנז. כמובן שלפי גירסה זאת אתה צודק (אם כי יתכן שבברכת מגן אברהם יש תרתי ובמודים חדא, אבל עכ"פ מתקבל על הדעת שהעיקר זה כוונת העניין), אמנם שאר הראשונים (כמדומני רוב) לא גרסו כך ולפי גירסתם אין ראייה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 229 אורחים