חשש גזל בנסיעה באוטובוס

[היימישער]

נסתפקתי,
האם יש לחשוש בעולה לאוטובוס מלא בידיעה שעקב גילו או מצבו יקום אי מי ויפנה לו את מקומו שמא נכשל באיסור גזל?
או במקרה דומה - בעולה על אוטובוס מלא ובעקבות זאת מושיב אחד הנוסעים את ילדיו על ברכיו ומפנה לו מקום.

ובשניהם הספק שווה - הרי העולה הראשון על האוטובוס שכר מקום בכסף מלא, וכעת עקב סיטואציה שנוצרה הוא מוותר על זכותו הממונית ומעניקהּ לאחר,
וא"כ צריך לכאו' מקבל המקום לחשוש שמא עושה זאת מפנה המקום רק מחמת אי נעימות ואינו מוחל באמת על זכותו הממונית.

ועכ"פ למה לא יהא כסעודה שאינה מספקת לבעליה?


בתודה רבה מראש לכל המגיבים

[פנימי]

קודם כל ברור שלא!

עכשיו צריך לחשוב למה.
אני חושב שאין לנוסע שכבר יושב באוטובוס זכות לעכב את החברה שלא יעלו עוד אנשים, ממילא כשהחברה מכרה את זכות הנסיעה לנוסע החדש, הוא יושב בשלו.
לא מצינו שיהיה אסור לאדם לקחת את שלו רק כי מישהו אחר יתן לו עוד מחוסר נעימות. הרי יצא מצב אבסורדי שאדם יכול למנוע מחבירו מליסוע באוטובוס ע"י שיתן לו משהו משלו. אין לו זכות לזה.

[קולמוס הסופר]

בס"ד
גזל ממש לכאו' אין כאן, כי ממי גזל, הרי שילם לחברת ההסעות, והמכבדו במקום עושה זאת מרצון.
לגבי סעודה שאינה מספקת שהיא אבק גזל, עיין חשוקי חמד להגר"י זילברשטיין יומא לט ע"א שכתב וז"ל:
שאלה. ראובן קנה מפטיר יונה, והנה לפתע הגיע רבו לבית הכנסת, והחליט ראובן לכבד את רבו בעליה זו. רבו הרגיש שראובן לא מכבדו בעליה זו בלב שלם [כי הוא בעצמו השתוקק לעליה זו] אלא שמתוך בושה מרבו, הוא מכבדו. ומסתפק הרב האם להודיע לראובן שהוא לא מוכן לעלות, או שמא יעלה ויכבד את התורה?
תשובה. (עיי"ש) והנה מה שהרב לא רצה לעלות כי חש את ליבו של ראובן, יש בזה משום עדינות הנפש, והרי נאמר במסכת יומא דף לט ע"א 'הצנועין מושכין את ידיהן', והוא קידוש ה' המורה על עדינות הנפש של הצנועים. ובפרט בעניננו שיש כאן מעין סעודה שאינה מספקת לבעליה. והרי התלמיד אינו מחוייב ליתן את העליה לרבו, כמבואר בשערי תשובה (סימן תרנח ס"ק יב). ומסופר על החפץ חיים, שלא היה בעירו כי אם אתרוג אחד, ובקשוהו אנשי עירו שיטול אותו לנענועים, וסירב, כי חשש שהדבר יפגע בת"ח אחר שהוא לא קיבלם, ויגרום לו חלישות הדעת, [כמובא לעיל], הרי שמותר לסרב למצוה שאינה חיובית, בגלל חלישות הדעת של זולתו. ע"כ.
ובכל זאת, כשמדובר בזקן אולי אין זה שייך כלל, כיון שהמכבד מחויב קצת משום והדרת.

[מאיר סובל]

ראיתי בספר שו"ת "כסאות לבית דוד" שדן בכהאי גוונא.
והבנתי שהוא דן לפי מקומו, בחו"ל.
או שזה שאלה על מקומות בטיסה, שם משלמים לפי כסאות.
אבל באוטובוס דידן, אין כזו שאלה למעשה.


ועל רבותי דפה בארה"ק אני תמה: וכי מישהו ממכם פה בארץ ישראל משלם על מקום הישיבה? על עמידה לא משלמים? משלמים על הנסיעה באיזה אופן אשר יהיה. לכן העולה הראשון לא שכר מקום ישיבה דוקא והזקן שעלה אחרון לא מקבל [לוקח] ממנו מקום ששכר בכסף.
כולם שווים כאחד בענין זכות הישיבה, בלי קשר לתשלום הנגבה שהוא על עצם הנסיעה ממקום למקום גם בעמידה, ומכך שכולם שווים יש רק שאלה של מפי שיבה תקום וכו'.

[עשוי לנחת]

ומכך שכולם שווים יש רק שאלה של מפי שיבה תקום וכו'.

לא ידעתי שיש מפני שיבה תקום עד כדי לתת את המקום לקשיש. אולי יש חסד וכדו', אך מפני שיבה תקום?
[המדבקה של אגד זה ג"כ מקור...?]

[פנימי]

צריך לקום ולא לשבת עד שיתיישב הזקן (או שיצא מארבע אמות).

נו, יש איזה שהוא היתר לעמוד ליד כיסא ריק, כשיש יהודי זקן שעומד, ולא לתת לו לשבת? אם ממילא אתה לא יכול לשבת, באיזה זכות אתה מונע מאחרים לשבת? הם שילמו על הנסיעה, ואם יש מקום לשבת זכותם לשבת בו כל עוד אתה לא יושב בו.

[קולמוס הסופר]

בס"ד
כן, יש היתר לעמוד בקדמת הכיסא כך שהזקן יבין שהכיסא לא פנוי... וייצא מהד' אמות.
כמובן שזה לא מוסרי ולא עפ"י התורה, אבל כל הדיון פה הוא עפ"י ההלכה היבשה.

ולעניין הלכה, עיין באורך שו"ת אז נדברו חלק י' סימן ל'.
חשוקי חמד בב"מ ל"א ע"א.
וכדברך ממש ילקוט יוסף קצשו"ע ב' סי' רמ"ב סעיף י"ב.

[היימישער]

שוב תודה רבה לכל המגיבים.

ולתשובות הרבנים החשובים דפה:

אני חושב שאין לנוסע שכבר יושב באוטובוס זכות לעכב את החברה שלא יעלו עוד אנשים

ואם ישנם כבר עשרה בעמידה כשלחברה כבר אסור להעלות אנשים?

---

גזל ממש לכאו' אין כאן, כי ממי גזל, הרי שילם לחברת ההסעות, והמכבדו במקום עושה זאת מרצון.

אכן עיקר שאלתי מסעודה שאינה מספקת לבעליה.
---

המעיין במקורות שציטט הרב קולמוס הסופר ימצא מחלו' אם צריך ליתן מקומו לזקן, ובתוך דברי הרב זילברשטיין הוא מתייחס גם לטענה שהתשלום עם מקום ישיבה ובלעדיו שווה.
---

הואיל וחלק מהטענות נסבו סביב חיוב הקימה לזקן, אבקש להשים לב החברים לספק השני שהעליתי בעולה סתם לאוטובוס מלא ובעקבות זאת מושיב אחד הנוסעים את ילדיו על ברכיו ומפנה לו מקום.

[קולמוס הסופר]

הואיל וחלק מהטענות נסבו סביב חיוב הקימה לזקן, אבקש להשים לב החברים לספק השני שהעליתי בעולה סתם לאוטובוס מלא ובעקבות זאת מושיב אחד הנוסעים את ילדיו על ברכיו ומפנה לו מקום.

מה השאלה? אם הוא חייב בזה? וודאי לא, אם יש בזה סעודה שאינה מספקת? דברי הרב זילברשטיין (שהבאתי ראשונה) נכונים גם כאן לכאו', שיש בזה מעין סעודה שאינה מספקת.

[היימישער]

הואיל וחלק מהטענות נסבו סביב חיוב הקימה לזקן, אבקש להשים לב החברים לספק השני שהעליתי בעולה סתם לאוטובוס מלא ובעקבות זאת מושיב אחד הנוסעים את ילדיו על ברכיו ומפנה לו מקום.

מה השאלה? אם הוא חייב בזה? וודאי לא, אם יש בזה סעודה שאינה מספקת? דברי הרב זילברשטיין (שהבאתי ראשונה) נכונים גם כאן לכאו', שיש בזה מעין סעודה שאינה מספקת.

כוונתי היתה בין השאר לדבריך אלו:

ובכל זאת, כשמדובר בזקן אולי אין זה שייך כלל, כיון שהמכבד מחויב קצת משום והדרת.

ועל זה כתבתי שבאופן השני לא שייך לטעון כך.