פרטים אודות המחלוקת בין רס”ג לר’ אהרן בן מאיר בעניין קביעות השנים

[לכשיבקע]

בס”ד

היכן אפשר ללמוד על המחלוקת ועל שורשיה, ועל המצדדים לכאן או לכאן, וכן באם בשנת ה’תשפח תהא נפק”מ בההיא פלוגתא.

וכן אודה מראש לכל מי שיוכל לפרט מעט בענין.

יישר כח מראש, בברכת התורה.

[יבנה]

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7 ... 7%99%D7%A8

[לבי במערב]

איכא דרכא אחרינא.

[יבנה]

איכא דרכא אחרינא.

בדף שציינתי אין חשש של נשים שמכבסות בנהר.

[מקדש מלך]

בספר אגן הסהר לרבי חיים צימרמן טוען שכל הביאורים שנתנו החוקרים במחלוקת הם בגדר "ספרים החיצונים", והמחלוקת האמיתית היתה על המקום שממנו חל החישוב, עיין שם.

אגב, בערך בויקיפדיה (או במכלול) כתובים דברים הנראים חסרי שחר:

ידוע כי בשנת ד'תרפ"ג עוד היה הבדל בין זמן חגיגת המועדים, ולעומת זאת בשנת ד'תרפ"ד הם כבר נחוגו באותו זמן בבבל ובארץ ישראל, מכל מקום לא חזרו גאוני ישיבת אביר יעקב מעמדתם ועוד בימי אביתר הכהן גאון - שנפטר כמאה שנים לאחר מכן - מבואר[11] כי אין כל סמכות לרבני הגולה לעבר את השנים אלא הסמכות הבלעדית ניתנה לבני ארץ ישראל, וכך ביאר רב אביתר הכהן גאון את היסטוריית תורת העיבור בישראל;

..נח מסר לשם ונכנס עמו בסוד העיבור ועיבר את השנה ונקרא כהן לאל עליון שנ נשבע יי ולא ינחם אתה כהן לעולם, ומנין שכשמסר לו סוד העיבור נעשה כהן? שנ על דברתי מלכי צדק. ואברהם מסרו ליצחק בנו ונכנס עמו בסוד העיבור ועיבר את השנה לאחר מיתת אברהם שנ ויהי אחרי מות אברהם וג(ומר). ועל ידי שנכנס בסוד העיבור ברכו ברכת עולם שנ ויצחק מסרו ליעקב אבינו וניכנס עמו בסוד העיבור עם כל הברכות וכשיצא לחוצה לארץ בקש לעבר את השנה אמ לו הק יעקב אין לך רשות לעבר את השנה בחוצה לארץ הרי יצחק אביך הוא בארץ יעבר את השנה שנ וירא אלים אל יעקב עוד למה נא עוד שפעם ראשנה נגלה עליו ומנעו וכשבא לארץ נאמר לו קום עבר את השנה שנ וירא אלים אל יעקב עוד ויאמר אליו קום עלה בית אל ועל ידי שנכנס בסוד העיבור ברכו ברכת עולם ויעקב מסר ליוסף ולאחיו והיו מעברין את השנה בארץ כשירדו למצרים נתמעטו העיבורים עד שבא משה ואהרן וחזר הק מסר להן העיבור שנאמר ויאמר יי אל משה ואהרן בארץ מצ לאמר החדש הזה וג(ומר) ואמרי רב מאי לאמר? אמר להן הק עד עכשיו היה אצלי סוד העיבור מיכן ואילך שלכם הוא לעבר .. ממשה רבינו ועד רבן יוחנן בן זכאי לא היה סוד העיבור אצל כל אדם בעולם אלא אצל ראש הסנהדרין שהרי רבן יוח[נן] בן זכאי מסר הסוד והישיבה לרבן גמל הנשיא ובנו אחריו ולא גילו סוד זה עד שבא רבינו הקדוש..

— מגילת אביתר, דף 8-9
לפי זה מבואר כי ישיבת גאון יעקב המשיכו במסורת של רבי אהרן בן מאיר ולא נענו לרב סעדיה גאון כל עיקר. עם כל זאת, ברבות השנים, עמדת חכמי בבל נתקבלה, ושיטתם בשימוש עד היום, ולולא גניזת קהיר לא היינו יודעים על דעתם של גאוני ארץ ישראל בדין תורת העיבור.

מי שמצליח למצוא את הקשר בין המובאה הארוכה המוצטטת כאן, לבין הנחתו הפרובוקטיבית של הכותב לפיה המחלוקת נמשכה 100 שנה (!) מוזמן להסביר.

[בברכה המשולשת]

אני הבנתי שהכוונה היא שגאוני א"י לא חזרו בהם על הקביעה עקרונית שהסמכות בעניין הלוח היא בידי חכמי א"י.
לא קשור בדווקא למחלוקת הפרטנית.


ולעצם נדון האשכול, יש על זה יותר ממאמר אחד באחד (לפחות) מקבצי יודעי בינה (יש באוצר)

[מקדש מלך]

הרי מדובר בפרט שולי במחלוקת, ובכלל לא ברור לנו מה היתה דעת רס"ג בעניין, חוץ מהשערות של קאפח.

גם סביר להניח שהיו מחכמי ישראל הכשרים שידעו את מקומם וצידדו בדעת גאוני בבל שהיו גדולי האומה.

הויכוח הגדול והעקרוני שהיה בוודאות הוא על הקביעות, ובזה לא מצינו שום מחלוקת בשנים שלאחר מכן. לכתוב בצורה כזו היא הטעיה.

חוץ מהעובדה שהרי מפורש בגמרא שקידוש החודש הוא רק בארץ ישראל, אלא אם כן לא הניחו כמותם בארץ, ורס"ג לא חלק על הגמרא. ומאידך במגילה הזו לא רואים חידוש יותר גדול ממה שמפורש ממילא בגמרא.

[בברכה המשולשת]

הרב מק"מ שליט"א,

אנא יעיין כתר"ה שוב במגילת אביתר ויראה מה מהלך הדיון של רב אביתר גאון ומה חידושו בעניין.

היו שתי מחלוקות:
א. האם חכמי בבל בזמן הגאונים (לא בזמן שקידשו ע"פ הראיה וכו', שבזה עוסקת הגמרא שם) יכולים להכריע אחרת מחכמי א"י בעניין הלוח.
ב. המחלוקת על הדחייה המסויימת.

בנקודה ב' הוכרע לגמרי כרס"ג וחכמי בבל, ולא מצאנו שלדורות חכמי א"י המשיכו לחלוק בזה. ואם כך משמע מהערך הנ"ל, אז באמת זו טעות.
אבל בנקודה א' לא כך. והרי מהרמב"ם משמע דווקא דלא כרס"ג בזה.

ויעויין שוב במאמרים הנ"ל ביודעי בינה.

[הוגה ומעיין]

הרבה מאוד ממה שנכתב על כך בשלב הראשון של גילויי הגניזה, לפני כתשעים שנה - אינו נחשב לעדכני.

ספרו של סשה שטרן, The Jewish Calendar Controversy of 921/2 CE, שיצא לאור לפני שנה, כולל את החומר העדכני בנושא. ויש לקרוא אותו בביקורתיות.

[לכשיבקע]

יישר כח רבתי לכלם, עיינתי ומצאתי נחת, יעמדו כולכם על הברכה (ואנא עמכון).

מצאתי עוד 2 ספרים על הנושא באוצה''ח, לאחר הקלדת 'מחלקת' וכן 'מחלוקת'. א. המחלוקת בין בן מאיר וישיבות בבל, אפשטיין, אברהם בן ישראל, ברדיטשוב Berdichev תרס"ו, ב. הספר המוזכר בערך בהמכלול, מחלקת רב סעדיה גאון ובן מאיר, בורנשטיין, חיים יחיאל בן שמואל הלוי, ורשה Warsaw תרס"ד.

[עזריאל ברגר]

איכא דרכא אחרינא.

בדף שציינתי אין חשש של נשים שמכבסות בנהר.

ואעפ"כ, ראוי להרחיק מן הכיעור ומן הדומה לו.

[ווידער]

ואעפ"כ, ראוי להרחיק מן הכיעור ומן הדומה לו.

אך לעיתים יצא שכרו בהפסדו, כגון שהורחב הערך המקורי בוויקיפדיה, וקוראי המכלול נמנעת מהם הרחבה זו. בדוגמה דנן, הורחב הערך בוויקיפדיה פעמיים מאז הועתק למכלול, ונוספו לו שני קטעים.

[ווידער]

ובנקודה זו עדיפה "האנציקלופדיה היהודית" על פני "המכלול", בכך שהקורא בה את הערך "מחלוקת רב סעדיה גאון ובן מאיר" רואה בתיבת הקרדיט האם יש הפרש בגודל הערך בין האתרים.

[אוצרניק]

קונטרס "סופה וסערה" של הרב חנוך טוביאס (נמצא באוצר) מציג את הדברים (האלה, ועוד) בצורה יפה.

[מקדש מלך]

הרב מק"מ שליט"א,

אנא יעיין כתר"ה שוב במגילת אביתר ויראה מה מהלך הדיון של רב אביתר גאון ומה חידושו בעניין.

היו שתי מחלוקות:
א. האם חכמי בבל בזמן הגאונים (לא בזמן שקידשו ע"פ הראיה וכו', שבזה עוסקת הגמרא שם) יכולים להכריע אחרת מחכמי א"י בעניין הלוח.
ב. המחלוקת על הדחייה המסויימת.

בנקודה ב' הוכרע לגמרי כרס"ג וחכמי בבל, ולא מצאנו שלדורות חכמי א"י המשיכו לחלוק בזה. ואם כך משמע מהערך הנ"ל, אז באמת זו טעות.
אבל בנקודה א' לא כך. והרי מהרמב"ם משמע דווקא דלא כרס"ג בזה.

ויעויין שוב במאמרים הנ"ל ביודעי בינה.

בציטוט שהובא לא כתוב מאומה יותר מהגמרא. שהרי הוא נעצר ברבינו הקדוש. אם כתוב משהו אחר כך הידוע לכת"ר, הרי שמוטב שיצטט אותו, בערך או בדיוק (במקום לשלוח אותי לעיין במגילה על מנת ליישב את עורך ויקיפדיה שבמקרה הטוב לא ידע לצטט את הקטע הרלוונטי, ובמקרה הרע כתב הבלים). ובכל מקרה העורך הנ"ל ציטט רק דברים שאינם קשורים.

[עושה חיל]

בקובץ יודעי בינה (54 ה), פורסם מאמר מעניין בנושא מהרב מרדכי הלפרין ("למה נטה רב סעדיה גאון מהאמת?").
מומלץ מאוד גם מבחינת המקורות המובאים שם. (בין השאר מבואר שם ע"פ מחלוקת זו דברי הרמב"ם הידועים במשניות קידוש החודש)

[בברכה המשולשת]

הרב מק"מ שליט"א,

אנא יעיין כתר"ה שוב במגילת אביתר ויראה מה מהלך הדיון של רב אביתר גאון ומה חידושו בעניין.

היו שתי מחלוקות:
א. האם חכמי בבל בזמן הגאונים (לא בזמן שקידשו ע"פ הראיה וכו', שבזה עוסקת הגמרא שם) יכולים להכריע אחרת מחכמי א"י בעניין הלוח.
ב. המחלוקת על הדחייה המסויימת.

בנקודה ב' הוכרע לגמרי כרס"ג וחכמי בבל, ולא מצאנו שלדורות חכמי א"י המשיכו לחלוק בזה. ואם כך משמע מהערך הנ"ל, אז באמת זו טעות.
אבל בנקודה א' לא כך. והרי מהרמב"ם משמע דווקא דלא כרס"ג בזה.

ויעויין שוב במאמרים הנ"ל ביודעי בינה.

בציטוט שהובא לא כתוב מאומה יותר מהגמרא. שהרי הוא נעצר ברבינו הקדוש. אם כתוב משהו אחר כך הידוע לכת"ר, הרי שמוטב שיצטט אותו, בערך או בדיוק (במקום לשלוח אותי לעיין במגילה על מנת ליישב את עורך ויקיפדיה שבמקרה הטוב לא ידע לצטט את הקטע הרלוונטי, ובמקרה הרע כתב הבלים). ובכל מקרה העורך הנ"ל ציטט רק דברים שאינם קשורים.

לא הבנתי (או שלא הובנתי).
אני דיברתי על עצם הדברים שכתובים שם, שהם אכן נכונים, זאת אומרת שגאוני א"י לא חזרו בהם בעניין נקודה א'.
וזה אחד מהצירים המרכזיים של מגילת אביתר.
ואה"נ שהציטוט המסויים שהובא איננו בחירה מוצלחת כדי להוכיח שזו הייתה שיטתם.
אבל זו הייתה שיטתם בהחלט.
ומגילת אביתר איננה חיבור ארוך במיוחד, ואם לי לקח פחות משעה לקרוא ולהבין אותה היטב (אמנם זה היה לפני כ- 20 שנה), אז לכתר"ה זה ייקח הרבה פחות

[בברכה המשולשת]

בקובץ יודעי בינה (54 ה), פורסם מאמר מעניין בנושא מהרב מרדכי הלפרין ("למה נטה רב סעדיה גאון מהאמת?").
מומלץ מאוד גם מבחינת המקורות המובאים שם. (בין השאר מבואר שם ע"פ מחלוקת זו דברי הרמב"ם הידועים במשניות קידוש החודש)

ייש"כ.
הפניתי כבר פעמיים למאמרים בקבצי יודע בינה בעניין זה. ותודה לכתר"ה שדייק את מראה המקום.

[יבנה]

ובנקודה זו עדיפה "האנציקלופדיה היהודית" על פני "המכלול", בכך שהקורא בה את הערך "מחלוקת רב סעדיה גאון ובן מאיר" רואה בתיבת הקרדיט האם יש הפרש בגודל הערך בין האתרים.

סו"ס כולם צריכים לויקיפדיה. מי שלא מעוניין במידע מעודכן ואיכותי יכול להסתפק באינציקלופדיה לבית ישראל ודומיו.
לגבי האתר שהזכרת, זה מעצבן לראות את התיבה הזאת מונח על מה שמנסים לקרוא בלי יכולת לסגור אותו.

[לבי במערב]

אינו נכון, שכן ב'המכלול' טורחים לעדכן מדי זמן [ניתן לדווח ב'דף השיחה', ויטופל בידי העורכים].

[א מבקש]

כעת 1000 שנה לפרוץ המחלוקת [ד' תשפ"ב - ה' תשפ"ב] ונוגע למעשה [בפעם אחרונה עד סוף האלף השישי] בשנים ה' תשפ"ה - ה' תש"צ.
מי בעל דברים בנושא זה וילמדנו אותה?

[בגולה]

כעת 1000 שנה לפרוץ המחלוקת [ד' תשפ"ב - ה' תשפ"ב] ונוגע למעשה [בפעם אחרונה עד סוף האלף השישי] בשנים ה' תשפ"ה - ה' תש"צ.
מי בעל דברים בנושא זה וילמדנו אותה?

אאל"ט צ"ל: כעת 1100 שנה לפרוץ המחלוקת [ד' תרפ"ב - ה' תשפ"ב]...

[אריק]

וקרה כאן דבר מעניין
אנחנו פוסקים כרס"ג, אבל אילו הרמב"ם היה בזמן המחלוקת הוא היה נאלץ לפסוק כבן מאיר כי הרי לשיטתו ערך חישוב המועדות בחו"ל הוא רק כגילוי מילתא לחישוב שעשו בארץ ישראל. רס"ג היה יכול לפסוק כנגד חכמי ארץ ישראל מפני שלשיטתו עיקר קידוש החדש הוא על פי חשבון. אנחנו סוברים כרמב"ם שעיקר הקידוש הוא על פי ראיה וזכות קביעת המועדות שייכת לבני ארץ ישראל, ומאידך מקבלים את החישוב של רס"ג.

[א מבקש]

וקרה כאן דבר מעניין
אנחנו פוסקים כרס"ג, אבל אילו הרמב"ם היה בזמן המחלוקת הוא היה נאלץ לפסוק כבן מאיר כי הרי לשיטתו ערך חישוב המועדות בחו"ל הוא רק כגילוי מילתא לחישוב שעשו בארץ ישראל. רס"ג היה יכול לפסוק כנגד חכמי ארץ ישראל מפני שלשיטתו עיקר קידוש החדש הוא על פי חשבון. אנחנו סוברים כרמב"ם שעיקר הקידוש הוא על פי ראיה וזכות קביעת המועדות שייכת לבני ארץ ישראל, ומאידך מקבלים את החישוב של רס"ג.

אם איני טועה הרי שבאחד מהגליונות שוציא ר' שי ואלטר ז"ל ישנו מאמר שלם על כך שכותרתו [בערך] היא 'למה נטה רס"ג מן האמת' שם הוא מבאר את הנקודה.

[מקדש מלך]

וקרה כאן דבר מעניין
אנחנו פוסקים כרס"ג, אבל אילו הרמב"ם היה בזמן המחלוקת הוא היה נאלץ לפסוק כבן מאיר כי הרי לשיטתו ערך חישוב המועדות בחו"ל הוא רק כגילוי מילתא לחישוב שעשו בארץ ישראל. רס"ג היה יכול לפסוק כנגד חכמי ארץ ישראל מפני שלשיטתו עיקר קידוש החדש הוא על פי חשבון. אנחנו סוברים כרמב"ם שעיקר הקידוש הוא על פי ראיה וזכות קביעת המועדות שייכת לבני ארץ ישראל, ומאידך מקבלים את החישוב של רס"ג.

מניין לך שחלק מחכמי ארץ ישראל לא היו כייפי לרס"ג וקבלו את חשבונו?
ומי אמר שדווקא בן מאיר קובע?

[אריק]

וקרה כאן דבר מעניין
אנחנו פוסקים כרס"ג, אבל אילו הרמב"ם היה בזמן המחלוקת הוא היה נאלץ לפסוק כבן מאיר כי הרי לשיטתו ערך חישוב המועדות בחו"ל הוא רק כגילוי מילתא לחישוב שעשו בארץ ישראל. רס"ג היה יכול לפסוק כנגד חכמי ארץ ישראל מפני שלשיטתו עיקר קידוש החדש הוא על פי חשבון. אנחנו סוברים כרמב"ם שעיקר הקידוש הוא על פי ראיה וזכות קביעת המועדות שייכת לבני ארץ ישראל, ומאידך מקבלים את החישוב של רס"ג.

מניין לך שחלק מחכמי ארץ ישראל לא היו כייפי לרס"ג וקבלו את חשבונו?
ומי אמר שדווקא בן מאיר קובע?

ידוע לך להיפך? ובן מאיר היה הגאון, ראש בית הדין בארץ ישראל שהיה מכריז על המועדות.

[מקדש מלך]

עיקר התורה היתה בבבל, וגאוני בבל נחשבו לסמכות התורנית העליונה. והדבר היה ידוע גם ליושבי ארץ ישראל.
אז למה שנחשוב שכל השטח הגיאוגרפי של ישראל לא הכיל אנשים שקבלו את מרות הגדול בדורו, שככל הידוע לנו בן מאיר לא התקרב למעלתו?

[אריק]

עיקר התורה היתה בבבל, וגאוני בבל נחשבו לסמכות התורנית העליונה. והדבר היה ידוע גם ליושבי ארץ ישראל.
אז למה שנחשוב שכל השטח הגיאוגרפי של ישראל לא הכיל אנשים שקבלו את מרות הגדול בדורו, שככל הידוע לנו בן מאיר לא התקרב למעלתו?

רב סעדיה גאון נחשב כגדול הדור רק אחרי המחלוקת.

[מקדש מלך]

רב סעדיה לא היה לבדו. כל גאוני בבל היו איתו בדעה אחת, אם כי הוא היה הדובר הראשי.

[א מבקש]

על הרמב"ם ראה viewtopic.php?t=18039

[יהושפט]

וקרה כאן דבר מעניין
אנחנו פוסקים כרס"ג, אבל אילו הרמב"ם היה בזמן המחלוקת הוא היה נאלץ לפסוק כבן מאיר כי הרי לשיטתו ערך חישוב המועדות בחו"ל הוא רק כגילוי מילתא לחישוב שעשו בארץ ישראל. רס"ג היה יכול לפסוק כנגד חכמי ארץ ישראל מפני שלשיטתו עיקר קידוש החדש הוא על פי חשבון. אנחנו סוברים כרמב"ם שעיקר הקידוש הוא על פי ראיה וזכות קביעת המועדות שייכת לבני ארץ ישראל, ומאידך מקבלים את החישוב של רס"ג.

אם איני טועה הרי שבאחד מהגליונות שוציא ר' שי ואלטר ז"ל ישנו מאמר שלם על כך שכותרתו [בערך] היא 'למה נטה רס"ג מן האמת' שם הוא מבאר את הנקודה.

ז"ל?
המאמר הוזכר לעיל עם ציון מר"מ מדוייק, והוא של ר"מ הלפרין, מקובץ יודעי בינה ה, עמ' 40 ואילך, כשהחלק הנוגע למחלוקת רס"ג ובן מאיר הוא מעמ' 52
הר"מ הלפרין לא עוסק בבירור המחלוקת ביניהם, אלא בטענתו הידועה של הרס"ג כי מעולם קידשו לפי חשבון, ולדבריו שם רס"ג עצמו לא חשב כך ושינה מן האמת לצורך הבכרעת הויכוח על הלוח עם בן מאיר.
בזכרוני כי הר"י זייבלד באחד מכרכי "חצי גיבורים" הביא קטעים חדשים מדברי רס"ג בנושא, והוכיח כי ככה"נ רס"ג באמת סבר כך, ולא אמר כך רק לצורך הויכוח