אגב גררא מצאתי שתי הודעות בהם ציטטתי את דבריו של הגאון הצדיק ר' סער בעילום שמו, בחיי חיותו.
וראויים הם הדברים (בעיקר ההודעה השניה) להקרא על שמו של גאון וצדיק זה שעלה בדממה השמימה למגינת ליבם של כל אוהביו ומעריציו.
viewtopic.php?t=20515#p201119viewtopic.php?t=20515#p201138כאן מספר על השפעתו המכרעת של ר' נחום על דרך לימודו, ואגב כך מגלה את שאיפתו וכמיהתו שכ"כ אפיינו אותו, ללמוד וללמד לאמיתה של תורה !
לא הייתי מהמקורבים לר' נחום בישיבה, היו שהתקרבו אליו הרבה יותר, היו גם "חסידים" ששתו כל מילה שלו בצמא, כתורה מסיני, ואני מטבעי הייתי יותר בקורתי, וכמה פעמים העזתי פנים להתווכח יותר מאחרים, ולעתים לקבל על הראש מאד בחריפות. אבל גם מרחוק, נדמה לי שלא היה אדם שהשפיע על לימודי כמוהו, ואני משוכנע שאלמלא השפעתו היה לימודי רחוק מאד מאד מאמיתה של תורה (אני רואה חברים שלמדו במקומות אחרים, שלעתים הם בעלי כשרון רב, וגם למדו אצל גדולי עולם, ולימודם היום הוא בפלפולים יפים ומשמחי לב מאד, אבל להרגשתי – ולעתים אפילו בהודאתם - אין להם קשר כלל לאמיתה של תורה, ואינם אלא ציצים ופרחים למי שזמנו בידו, ואני משוכנע שאלמלא השפעתו עלי הייתי אף אני פונה לכיוון זה, וב"ה אני חש – ומתפלל שאיני מרמה את עצמי – שאני בלימודי, ובעבודת הקדש במכון, אמנם לא מגיע לדברים כל כך משמחים, אבל קרוב הרבה יותר לאמיתה של תורה, וכמובן היא היא השמחה האמתית). אני משער שזה מהדברים שלא ניתן לתת להם ביטוי אמיתי לחוץ, בדיבור או בכתב, שאי אפשר למדוד מה היה קורה אלמלא הייתי אצלו, ומה נשתנה, אבל זו תחושה פנימית חזקה של הכרת הטוב, שאני חש פעמים רבות בדברים שאני לומד, שאלמלא למדתי אצלו הייתי רואה אותם אחרת, ועכשיו אני רואה אותם באופן המורגש אצלי כאמיתי יותר.כט"ס