פורום אוצר החכמה

מלבד מה שראוי לייחד לענק זה מקום בפנ''ע, בו גם יאוחדו כל האיזכורים שבפורום, אכתוב אי-אלו מעשים פלאיים שארעו על ידו, ולאו דווקא שייכים לעצם אישיותו וגדלותו התורתית.

הסיפורים להלן מדויקים, חלקם נוכחתי, וחלקם שמעתי וחקרתי היטב.

בנו ר' יעקב (הר-נוף) נישא בגיל מאוחר עם נכדתו של רבי אהרן קוטלר זצ''ל. במשך שנים מספר לא היו להם ילדים, כשבעצת הגרמ''ש לא פנו כלל לרופאים.
לעת לידה, בליל שישי באותו שבוע, אושפזה בביה''ח שערי צדק בי-ם. הלידה קשתה ונכנסה לשב''ק.
בבית הגרמ''ש בבאר יעקב והמשפחה המורחבת המתגוררת שם שרר מתח רב עקב המרחק ואי הידיעה.

בעת סעודת הלילה, שהיתה כרגיל עם כמה מבני הישיבה (שבאדיבות א' מהם בא מעשה זה כאן) ועם משפחה מבניו, ננער לפתע הגרמ''ש ואמר לעזרתו הרבנית תחי', "מז''ט רעבעצין, נולד ליענקב שלנו בן''..
מספר המעשה שמר את ה שעון, ונוכח לאחר השבת שזה תאם לשעת הלידה..


תלמידו מקורבו הרב א.פ. מהר-נוף מספר שפעם לקחו ברכבו מבאר יעקב לי-ם, ובדרך תם הדלק. העת הייתה לחוצה והוא ניסה שוב ושוב אך ללא הועיל.
לאחר זמן מה שאלו הגרמ''ש מדוע מתעכבים, וא''ל שחסר דלק, ואין תחנת דלק קרובה..
אמר לו הגרמש "מי שאמר למכונה לנסוע עם דלק, יאמר לה להביאנו אל מחוז חפצנו גם בלי הדלק". וכך הוה.

הנ''ל מסיים שהמכונית כבתה בהגיעם ליעד. איני זוכר אם היעד היה מחוז חפצם או שמא תחנת הדלק..

היינו דאמרי אינשי 'הליטאים נהיו חסידים'.

ובמיוחד על הראש ישיבה...
אם היה רואה שזה מה שלקחו ממנו היה מתפלץ!

ברור שהיו לראש הישיבה כוחות עליונים, כולנו ידענו על גורלות הגר''א וכד' שהיו נעשים מידי פעם.
והעיד כאן מישהו בעבר-
viewtopic.php?f=7&t=8320&p=74456&hilit=%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9C%D7%95%D7%AA#p74206
אבל עיקר כוחו היה בעמל התורה בעיונה ובאהבתה, בחן המיוחד שהיה לו, באצילות מידותיו הנעלות והנדירות, וביראת השמים הבוערת.


למי יש תמונות של הראש ישיבה?

סיפור פנטסטי על הגרמ"ש זצ"ל http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=486

יש גם בעמוד שלפנ"ז, ועוד שם.

אודה לך אם תביא את הסיפור, לטובת החסומים, כמוני.

צבי וחמיד כתב:בעת סעודת הלילה, שהיתה כרגיל עם כמה מבני הישיבה (שבאדיבות א' מהם בא מעשה זה כאן) ועם משפחה מבניו, ננער לפתע הגרמ''ש ואמר לעזרתו הרבנית תחי', "מז''ט רעבעצין, נולד ליענקב שלנו בן''..
מספר המעשה שמר את ה שעון, ונוכח לאחר השבת שזה תאם לשעת הלידה..

יתכן מאד שרצה להרגיע את הרעבעצין ולכן אמר כך.

מוישי כתב:

צבי וחמיד כתב:בעת סעודת הלילה, שהיתה כרגיל עם כמה מבני הישיבה (שבאדיבות א' מהם בא מעשה זה כאן) ועם משפחה מבניו, ננער לפתע הגרמ''ש ואמר לעזרתו הרבנית תחי', "מז''ט רעבעצין, נולד ליענקב שלנו בן''..
מספר המעשה שמר את ה שעון, ונוכח לאחר השבת שזה תאם לשעת הלידה..

יתכן מאד שרצה להרגיע את הרעבעצין ולכן אמר כך.

יתכן. רק שהשעה תאמה להפליא את שעת הלידה.

מוישי כתב:

צבי וחמיד כתב:בעת סעודת הלילה, שהיתה כרגיל עם כמה מבני הישיבה (שבאדיבות א' מהם בא מעשה זה כאן) ועם משפחה מבניו, ננער לפתע הגרמ''ש ואמר לעזרתו הרבנית תחי', "מז''ט רעבעצין, נולד ליענקב שלנו בן''..
מספר המעשה שמר את ה שעון, ונוכח לאחר השבת שזה תאם לשעת הלידה..

יתכן מאד שרצה להרגיע את הרעבעצין ולכן אמר כך.

לסיבת התגובה הטפשית והמיותרת שלך, א"צ לשער. כבר גילת את מטרת שהותך כאן.
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f ... 59#p355248

מאוס עלי.

ראש. לא ידעתי היכן ראית ש"זה מה שלקחו ממנו''. אולי במה שכתבתי שסיפורים אלו לא קשורים לעצם אישיותו וגדלותו התורתית..
בכל מקרה לא הייתה כוונתי להספיד ולהקיף דמות רחבה ורבת אנפין כהגרמ''ש. (וכבר אמר הגרמי''ל בהספדו בהלויה בלדרמן, שאין בדורנו מי שיכול להספיד את הגרמ''ש כיון שכדי להספיד מישהו צריכים להיות בדרגה שלו..)
אני בטוח שיש בין חו''ר א''ק הדין כאלו שנאותו לאורו זמן רב ממני ויוכלו להשביענו טובה.

שמחו. הצדק איתך. עם שהיה הגרמ''ש 'ליטווק' ברמ''ח ושס''ה, עדיין ניכרו בו אותות שיש הסוברים כיום שהם בבעלות החסידות וגדוליה בלבד. בין השאר, ידידותו המופלגת עם גדולי החסידים שבתקופתו, מהלך חיים של שמחה פנימית שופעת ומקרינה לכל הסביבה, וגם עובדות לא מעטות מעין הנ''ל. (ראיתי הלכה ונזכרתי במעשה נאה ומשמח, אותה אשה מבאר יעקב שהייתה לפני לידה ובאה אליו שאמרו לה שיש לה בת, ובעלה אדם קשה שירגז עליה מאד שאין זה בן.. והבטיחה הגרמ"ש שזה בן ולא בת וכך היה. מדריכת הכלות בבאר יעקב טוענת שיש בידה סיפורים רבים מהגרמ''ש אבל אין היא פוצה פיה כיון שהוא זצ''ל הזהיר אותה שלא תגלה לעולם גם אחרי פטירתו.)
מפי השמועה שמעתי שפעם שאלוהו אודות מעשים כאלו, הרי''ז רוח הקודש גלויה. צחק הגרמ"ש ואמר שאין רוה''ק בדור הזה. אחר שדחקוהו היטב אמר שכשאדם זקוק לידיעה מסוימת, עיתים שמן השמיים נותנים לו אותה, אך אי''ז רוה''ק.

כ''ז בהקשר למעשה הראשון. המעשה השני, שעניינו ביטחון מוחלט ובפועל, ובדרך סבו ה''חסיד'' מרנא הגר''ח מוואלוזין, היה מעשה אופייני ואפילו מרכזי בעולמו של הגרמ''ש. כל מי שהתסופף בצילו ראה והכיר מעשים אלו שהיו בכל יום.
דוגמא לדבר, פעם בעת ירידתו לסדר ב' בישיבה, פגש בתלמידו הרב שמואל הלפרין מלונדון, ושאל אותו האם יש לו 5 אלף דולר. ענה לו הנ''ל, לי יש אולי 10 דולר, אבל אני יכול לחפש אצל אחרים. ענה לו הגרמ''ש, אל תחפש. מישהו הלוה לישיבה סכום כזה, ויבוא היום בעשר לקחת את חובו, חפצתי לעשות השתדלות כלשהי.
כיון ששמע את השעה המדויקת, החליט לעקוב ולראות כיצד יפול דבר. הוא ראה שהגרמ''ש שינה ממנהגו לעלות לביתו לארוחת ערב קצרה בין מעריב לסדר ג', ונשאר ללמוד בישיבה. זמן מה אחרי תחילת סדר ג' נכנס הורה חוצניק שביקש את ברכתו והשאיר מעטפה. בשעה עשר נכנס הבע''ח שקיבל את המעטפה בשלמותה עם הסכום המדויק.
ועוד כהנה היו רבות.

אגב ענין החסידות, הגרמ''ש היה בידידות נפש עם השפע חיים זצ''ל. בכנס ייסוד מפעל הש''ס דיבר הגרמ''ש ואמר בתו''ד (נאמרו ביידיש) נוכחתי לראות שהרב'ה מכושף על התורה. השפע חיים מצידו מלמל לעצמו בעת הדרשה ''אוי, נפשי יצאה בדברו''. המעשה ידוע.
גם עם הנתיבות שלום זצ''ל, היה בקשרי ידידות גדולים. הנתיבות שלום אמר פעם שהגרמ''ש לא לחינם טרח על דברי הר''י מיגש להכניסם לעולם הלומדים, ובודאי שהוא מנשמתו של הר''י מיגש.
(אכן פעם שאלו את הגרמ''ש בעידנא דחדוותא היכן יחפוץ לישב בגן עדן. ענה להם בחופתו של הר''י מיגש.. לא אמנע מלציין שהגרמ''ש נפטר בב' דר''ח אייר שיש הטוענים שהוא יום הפטירה של הר''י מיגש, ולא ביום א' דר''ח כפי שמפורסם. בהקשר זה שמעתי במהלך השנים עוד סימנים מעין אלו וגימטראיות אך לא אטרח בזה.)
לאחרונה שמעתי מחסיד סלונים, שיש להם תמונה מיוחדת של הגרמ''ש עם הנתי''ש, וגם היה איזה מו''מ נמרץ ביניהם על איזה מאמר בנתי''ש שנגע לעניני עבירה לשמה. לא בדקתי.

יש לי עוד מעשים כאלו, אך אין השעה כשרה להם.

משום מה הקשר העמוק עם מרן החזו''א לא קיבל ביטוי מספיק ואביא כמה דוגמאות
א. ידוע שהוא היה מהאחרונים ששוחחו עם החזו''א ביחידות ובאריכות ואז הבטיח החזו''א את הבטחתו הידועה שהישיבה תכונן עד ביאת גוא''צ.
ב. שמעתי מכלי ראשון שבחור עזר לראש ישיבה לנקות את ספריו לפסח והגיע לספר מסויים והראש ישיבה קפץ כנשוך נחש בבקשה אל תפתח את הספר, ולקחו והטמינו במקו''א והבחור חיכה לשעת הכושר וראה ספר חזו''א עם הקדשה ממרן החזו''א בתארים יחידי סגולה.
ג. החזו''א היה הפטרון והמקים של הישיבה למרות שעדיין החזיק לרבו הגדול ב''ד מרן הגרי''ז והיה מתייעץ עם החזו''א על כל דבר.
ד. ידוע שהחזו''א הציע את עזרתו להוציא את הישיבה ממשבר כלכלי והר''י לא הסכים להשתמש בזמנו של מרן החו''א.
ה. כמה שבועות לפני פטירתו ערך ביקור בישיבה וכו'.

בהקשר לרבי משה שמואל שסופר עליו שהוא התנהג כחסיד,בוודאי תפילתו הייתה ברגש רב ובטעמה ונגינה וכוח הנגינה שלו ידוע זה מכבר,
אבי שליט"א סיפר שבהיותו בישיבה בשנים הראשונות היה צנע גדול ופעמים לא היה מה לאכול הוא היה מלווה מהבחורים כסף והולכים לקנות מרגרינה ולחם.. אבל ציין שהוא היה יושב עמם ואוכל ביחד אתם!
ידוע שהיה משתמש בגורל הגר"א.
ד"א שמעתי פעם והייתי שמח לשמוע סימוכין לדבר,ביותו מקורב להגרי"ז שעלה השאלה אם לקחת דתות מהמדינה הגרי"ז הבטיח לו שאם לו יקח לא יחסר לו אף פעם כסף לישיבה,והוא סבר שמותר לקחת,ובאמת כל חיי הישיבה היו קשיים גדולים בכלכת הישיבה.
יש לציין שזה הישיבה הראשונה אחרי פוניבז וחברון.

נשר כתב:http://www.kolhalashon.com/New/Media/PlayShiur.aspx?FileName=1442-20080403-135605-%D7%94%D7%92%D7%A2%D7%92%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%9D_%D7%95%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%94_2.Mp3&Video=True

ישר כוח להרב נשר על ההפניה על שמיעה של ניגונים ניכר העומק והרגש.

חשבה לטובה כתב:משום מה הקשר העמוק עם מרן החזו''א לא קיבל ביטוי מספיק ואביא כמה דוגמאות
א. ידוע שהוא היה מהאחרונים ששוחחו עם החזו''א ביחידות ובאריכות ואז הבטיח החזו''א את הבטחתו הידועה שהישיבה תכונן עד ביאת גוא''צ.
ב. שמעתי מכלי ראשון שבחור עזר לראש ישיבה לנקות את ספריו לפסח והגיע לספר מסויים והראש ישיבה קפץ כנשוך נחש בבקשה אל תפתח את הספר, ולקחו והטמינו במקו''א והבחור חיכה לשעת הכושר וראה ספר חזו''א עם הקדשה ממרן החזו''א בתארים יחידי סגולה.
ג. החזו''א היה הפטרון והמקים של הישיבה למרות שעדיין החזיק לרבו הגדול ב''ד מרן הגרי''ז והיה מתייעץ עם החזו''א על כל דבר.
ד. ידוע שהחזו''א הציע את עזרתו להוציא את הישיבה ממשבר כלכלי והר''י לא הסכים להשתמש בזמנו של מרן החו''א.
ה. כמה שבועות לפני פטירתו ערך ביקור בישיבה וכו'.

אכן. היה קשור עם החזו''א מאד. בשיחתו על יחידים שזיכו לדורות, הוא מביא כדוגמא את החזו''א והגרי''ז כל אחד בענינו.

ידוע שהחזו''א היה מלווה אותו עד הפתח, ומברכו תדיר ''והעמידו תלמידים הרבה''.

הגר''ש גלסנר זצ''ל מחיפה נכנס פעם לחזו''א וראהו בשמחה יתירה. ומששאל, ענהו החזו''א, (ביידיש) משה שמואל כבר נעשה ראש ישיבה. (שלוש שנים לאחר חתונתו, בגיל 31). לימים נעשה הרב גלסנר למחותנו של הגרמ''ש.

מסתובב בפורום מכתב החזו''א עבור הישיבה.

אגב, בתקופה אחרת, הציע גם הגרא''מ שך זצוק''ל לעזור בשיחות עם גבירים וכדו' והגרמ''ש דחה על הסף, באמרו שאין הצר שווה בביטול רגע אחד של הרב שך

חוקרנוביץ כתב:בהקשר לרבי משה שמואל שסופר עליו שהוא התנהג כחסיד,בוודאי תפילתו הייתה ברגש רב ובטעמה ונגינה וכוח הנגינה שלו ידוע זה מכבר,
אבי שליט"א סיפר שבהיותו בישיבה בשנים הראשונות היה צנע גדול ופעמים לא היה מה לאכול הוא היה מלווה מהבחורים כסף והולכים לקנות מרגרינה ולחם.. אבל ציין שהוא היה יושב עמם ואוכל ביחד אתם!
ידוע שהיה משתמש בגורל הגר"א.
ד"א שמעתי פעם והייתי שמח לשמוע סימוכין לדבר,ביותו מקורב להגרי"ז שעלה השאלה אם לקחת דתות מהמדינה הגרי"ז הבטיח לו שאם לו יקח לא יחסר לו אף פעם כסף לישיבה,והוא סבר שמותר לקחת,ובאמת כל חיי הישיבה היו קשיים גדולים בכלכת הישיבה.
יש לציין שזה הישיבה הראשונה אחרי פוניבז וחברון.

מנהל הישיבה היה אחיו של הגרמ''ש, ר' רפאל ז''ל. הוא קיבל הקצבות מהמדינה. לאחר זמן, כשעלה הנושא אצל הגרי''ז, אמר לו הגרי''ז שאם יקבל רק ממקורות טהורים לא יחסר לו כלום.
אך הגרמש לא ביטל את הנטילה מהמדינה כיון שהעול היה על ר' רפאל, ולא חפץ לנהוג כן על חשבונו. אמנם כשהיו אפשרויות לעוד קצבאות וכדו' א''ל הגרמ''ש שלא לבקש חדשות.
כשהוקם החיידר בבאר יעקב, (תחת ר''ש פוברסקי) לא הסכים בשו''א לקחת מהמדינה.

שיריו הנפלאים של ראש הישיבה זצ"ל

http://www.kolhalashon.com/New/Shiurim. ... %7CR1442-2

חוקרנוביץ כתב:יש לציין שזה הישיבה הראשונה אחרי פוניבז וחברון.

חבל שציינת פרט שגוי (ישיבת סלובודקה, ישיבת הח"ח בכפר סבא בראשות הגראי"ל, ישיבת מרכז הרב, ישיבת קמניץ - אלו דוגמאות שעלו בראשי למקרא מידע מצוין זה).

סלבודקה,זה סניף של חברון,מרכז הרב זה לא ישיבה ברוח הישיבות של חברון ופוניבז ,קמניץ ועץ חיים אכן זה היה בירושלים עיר הקודש.

עוד בענין החזו''א,

בישיבת קול תורה שמעתי כמה סיפורים בהקשר זה מר''י זליבנסקי (בן הגר''ח זצ''ל ממאור התלמוד שהיה אחיין של הגרמ"ש ומגדולי תלמידיו), שהגרמש סיפר לו שהיה נכנס הרבה לחזו''א לדבר בלימוד בעת שלמד בישיבת לומז'א. הנ''ל שאל את הגרמ''ש הרי דרכי הלימוד שונות (הגרמש הגיע ממיר ושמע שיעורים מהגריז באותה תקופה), ענה לו הגרמ''ש שהחזו''א ידעלדבר עם כל בן ישיבה בשפה שלו.
הגרמ''ש נועץ בחזו''א על השידוך (עם בת הגר''א ויינשטיין זצוק''ל ראש ישיבת בית יוסף) אך לא סיפר לו אחרי הגמר כיון שלא חפץ להטריח את החזו''א לבוא לאירוסין. יום למחרת האירוסין נכנס לחזוא וסיפר. אמר לו החזו''א למה לא סיפרת, הייתי משתתף. אח''כ שאל החזו''א מה שם הכלה, ענה לו הגרמש צפורה, עם ר' פתוחה. והחזו''א שאל אותו פעמיים ''וואס''. עד שהגרמש קלט ואמר צפורה עם ר' קמוצה..
הגר''ח קרייזווירט נכנס לחזו''א לשאול על שידוך בין גיסו (ר''י גרודז'ינסקי) עם נכדת רבי אריה שפירא. בתוך הדברים אמר לו החזו''א שרבי אריה ובנו הם 'נשמות דאצילות'. (הסטייפלער זצוק''ל היה נכנס תדיר בביאליסטוק להגר''א לדבר בלימוד. ובארץ היה לוקח את בנו שיבדלח''ט הגר''ח לראות אדם גדול בתל אביב מקום מגוריו של רבי אריה.)

אגב דרכי הלימוד, בעת שלמד הגרמ''ש בכולל חזו''א היה בספסל מאחוריו הגר''ח גריינמן זצ''ל, והיה ביניהם ריתחא דאורייתא עצומה. והגרמש עצמו אמר פעם ש''מעולם לא השתווינו''. כמובן שזה לא סתר לקשרי ידידות וחבה שהיו ביניהם.

בעניין גורל הגר"א של הגרמ"ש יש דיון באשכול על גורל הגר"א

חוקרנוביץ כתב:סלבודקה,זה סניף של חברון,מרכז הרב זה לא ישיבה ברוח הישיבות של חברון ופוניבז ,קמניץ ועץ חיים אכן זה היה בירושלים עיר הקודש.

נראה לי שכדאי שתעמול יותר על היסטוריה בטרם תכתוב הערות מסוג זה.

שיבר כתב:סיפור פנטסטי על הגרמ"ש זצ"ל http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=486

יש גם בעמוד שלפנ"ז, ועוד שם.

מה הסיפור??

מספרים שישבו כמה יהודים אצל הבית הלוי ודיברו בלימוד, אמר הביה"ל לאחד מהם שיבדוק במטבח אם יש איזה עוגה וכו' להגיש, אמרו לו בטרוני' והלא אצל הרבי שלנו אומר ברוה"ק מה יש במטבח וא"צ לשליחים? ענה הבה"ל :אצלנו שומרים את רוה"ק כדי להבין פשט בתוס' ! (א"צ להאמין שהסיפור אכן התרחש בפועל אך המסר ברור)

כשבאים לדרוש בשבחו של הגרמ"ש זצוק"ל ומספרים נס כזה או אחר יש כאן החטאת המטרה. כמדומה ש"מופת" הוא מהדברים שלא נחשבו בעיניו כמו שנחשבה עוד שעה של תורה.

המופת הגדול היה טוהר מידותיו וכפי אשר כבר כתבו סופרים וחכמים שאפי' המשוגעים מבית המשוגעים הסמוך לישיבה מצאו בו כתובת לפרוק את צרותיהם ולשמוע את קשייהם.
עוד מעשה נורא ששמעתי מכלי ראשון כידוע ראש הישיבה זללה''ה סבל מאוד מפצע זיהומי ברגלו הק' והתקשה בעליית מדרגות ומשום כך היו נושאים אותו בכיסא עד לדלת ביתו נאו''ק בקומה השניה ופע''א א' מהנושאים לא שם לב והתחכך ברגלו מול הפצע הפתוח ולייסוריו של ראש הישיבה לא היה גבול אבל נשך שפתיו בדומי' כדי שלא יבוש אותו בחור ורק בביתו נפלטה מפיו אנחה, ושאלו נכדו הגאון רבי ארי' שליט''א ראש ישיבת 'שערי שמועות' למה לא ביקשת מהבחור לזוז קצת ענה ראש הישיבה לא מספיק שהוא טורח להרים אותי על כיסא אבייש אותו כאילו הוא גרם לי כאב....

הלום אחזה שלא יעזור לי מאומה, וכל צווחותיי שלא לדרוש בשבחו של רבינו זצ"ל באתי, ולא להראות את עיקר גודל פארו ויפיו, אלא רק לשתף את הרבנים דכאן בכמה סיפורים נאים שנעשו בשולי גלימתו של גאון וגדול זה, לא עלו בידי שוב ושוב.
ע"כ אכנע ואחריש. והנה אשמחכם בעוד כמה עובדות מפליאות..

אחד מרופאי המשפחה המפורסמים בירושלים, ד"ר פסח אסטרוי מהר נוף, סיפר לי, שפעם הוזעק לבית הגרמ"ש זצ"ל (בעת שגר בהר נוף) ובדק מה שבדק וכו'. כיון ש"הרגיש קדושה מיוחדת בבית" אעפ"י שלא הכיר את הגרמש כלל, בירר ונקשר להגרמ"ש וטיפל בו בכל עת מגוריו בירושלים.
בימי טרום המלחמה, בקשה אשתו של הנ"ל לחזור לארה"ב מפחד איום הטילים והמסתעף. הלך ד"ר אסטרוי ושאל לדעת הגרמ"ש. הגרמ"ש אמר לו, אמור לאשתך שתשאר בארה"ק ללא חשש, ולא יפול אפי' טיל אחד בעיר.
באחד מימי המלחמה, הייתה אזעקה בירושלים ב2.30 בלילה. והנה צלצול בבית מש' אסטרוי, הגרמ"ש על הקו (וזה סיפור מופלא בפנ"ע), מבקש לדבר עם הגב', ואומר לה, רציתי לחזור שוב ולהבטיח באזנייך, אין לך מה לדאוג כלל, לא יפול כאן שום טיל ודומיו..
כך גם לבחורי הישיבה, שהיו בהם חוצניקים רבים שחפצו לחזור לביתם בחו"ל, הבטיח של א יפול שום טיל בירושלים.
בליל שב"ק, בביהכנ"ס, רטט הביפר של חובש שהיה מתפלל עם הגרמ"ש (הר' מינצר מרח' הקבלן). הוא קבל הודעה שנפל טיל בירושלים בקרבה ניכרת, ויש חשש לנפגעים. נחפזו לספר תלמידי הגרמ"ש [בהם הרב ברוך פרידמן מבורו פארק בארה"ב] לספר לו שהנה נפל טיל. ענה להם הגרמ"ש, לכו תגידו לו, שאני אמרתי, שלא נפל שום טיל.. אחרי שב"ק התבררה הטעות..
*
באחד מערבי ר"ה, כשגר הגרמ"ש בהר נוף, אמר לאשתו תליט"א, יש כאן בבנין אשה לפני לידה, לכי תגידי לה שעפ"י ההלכה, אם מתחילים סימני לידה היא חייבת ליסוע לבית החולים גם אם הלידה תהיה אחרי ר"ה. הוא לא ידע לנקוב בשם האשה.
הרבנית הלכה לזו שידעה שהיא טרום לידה, ואמרה לה את פסק ההלכה. אכן הפסק היה במקום ואכמ"ל.
בר"ה נסעה לבית החולים, ובמוצאי ר"ה, ליל צום גדליה, נולד בנה.
בעלה הגיע להגרמ"ש לשאול האם אפשר לקרוא גדליה, ע"ש יום הולדתו ובתוספת קרוב משפחה ששמו היה גדליה. אמר לו הגרמ"ש, הוא זקוק לרחמי ה', קרא לו ירחמיא-ל. אכן אח"כ היה זקוק לרחמים גדולים וב"ה יצא מזה.
לימים נרצח האב בידי בני עוולה בפיגוע מפורסם. הי"ד.
*
זוג בבאר יעקב שלא היו להם ילדים הרבה שנים, הלכו למקובל מפורסם בדור הקודם ובקשו ברכה. המקובל אמר להם, הרי אתם גרים בבאר יעקב, בקשו מהגרמ''ש לבוא אלי ובע''ה נתפלל עבורכם יחד. באו להגרמ''ש, ובקשוהו לבוא עמם. הוא כמובן נענה.. [וזה הסיפור העיקרי..] אך כשהגיעו לשם הוא לא דיבר על הזוג מאומה. משיצאו, פרצה האשה בבכי נורא ולא יכלה לעצור בעצמה. משראה הגרמ''ש כך, נצטער מאד בצערה, ואמר לה, אל תבכי, אני מבטיח לך שתפקדי בזמן הקרוב ממש.
בשב''ק בבוקר אחרי התפילה ביקש הגרמ''ש מהרבנית להתלוות אליו ולשנן עמם הלכות טהרת המשפחה, כיון ''שיש הלכה שאינם יודעים''.
אחר שנולד בנם, באותה שנה, סחו הכל ב'מופת'. כשזה הגיע לאזני הגרמ''ש דחה בשתי ידיים, אבל הוסיף בד בבד שאכן התפלל עליהם הרבה מאד מאז אותו יום..
היה גם סיפור כזה בליקוואד שהתפרסם מאד, אך איני יודע אם אפשר לנקוב בשם המשפחה.
*
ובמחשבה שלישית, שמא יש ויש טעם נפלא בסיפורים אלו; לראות ולהלהיב עד היכן מגיע כחה של תורה, עד שהעמל בה ודבק בנותנה בכל ישותו ובוטח בו תכלית הביטחון, יש בכח פיו לשנות ולשדד סדרי בראשית ומערכות הטבע..
[אעפ''י שהגרמ''ש כידוע היה נצר לשושלת ענקי תורה אדירים גם בחלק הנסתר ה''ה משפחת שפירא לדורותיה ואכ''מ, ואף הוא עצמו היה כמה פעמים שהסתיר ספרים כשנכנסו אליו תלמידים או בני משפחה בפתע, מ''מ נראה שכל הנ''ל לא היה כלל בדרך קבלה ומופת, אלא בבחינת צדיק גוזר, עם חכם שמבקש רחמים וכו'.]

ראש כתב:
למי יש תמונות של הראש ישיבה?

אם כי באתרא הדין חביבה עלי מלאכת הקריאה שבעתיים מהכתיבה, אך לכבוד קריאתך נעניתי בכמה תמונות מאוצרי הדל של רב האי גאון וקדוש זללה''ה.
לכתוב אודותיו זהו חלום עתיק שלי, אך ככל כמידת החשק כך מידת הקושי ליצוק אל מילים כתובות את גדלות רבנו זללה''ה.

דרך משל, אם גדלות תורתית בהיקף ובעיון נורא היא המוח, ומידות נאצלות שלא מן עלמא הדין הן הלב, ופקחות וחכמת חיים מופלגת תימשל לכליות, ומסורת אבות עד הקצה האחרון בדרך הרגליים תלך, והנהגה מופלאה של תלמידיו והמידפקים לפתחו כל אחד כפי הלכו ומזגו תיחשב לידיים וכן ע''ז הדרך, עדיין חסרנו את נשמת החיים שאם איננה - אין מאומה!

את נקודת ''נשמת החיים'' זו שראינו [לדיוק, הרגשנו] אצל רבינו רה''י זללה''ה, לא ניתן לצמצם למילים. ואחשוב, ששם גדלותו המיוחדת.


גם אצרף כמה מקומות קריאה; גם אם לא הגיעו אל תכליתם, ולא הגיעו, כבר אמרו אכול דבש וגו'.


הרב צבי וחמיד, הדברים ידועים וההפלגה בהם מיותרת. ומ''מ ודאי לא הייתה רוח ראש הישיבה זללה''ה נוחה מפרסומם. וכשם שמקבל וכו'.
------
ומעשה שאחד הבחורים אמר לו שיש לו מחברת מלאה של ''א פלא'דיקא מעיישס''[-''מופתים''] שראה אצל הרה''י, נענה לו רבינו, אם כן יש לך מחברת מלאה של ''א פלא'דיקא באבע מעיישס''..

סקירה נאה מביהמ'''ד של ''ישורון''.

ועוד מאמר שכתב עליו ידידו מנוער בישיבות ברנוביץ' ומיר, הגר''ש ברנבוים זצ''ל.

שוברו בצידו, תמונה נאה בבית הגרמ''ש בבאר יעקב.

סקירה קצרה נוספת נוסח מערכת קול מהיכל

חוקרנוביץ כתב:בהקשר לרבי משה שמואל שסופר עליו שהוא התנהג כחסיד,בוודאי תפילתו הייתה ברגש רב ובטעמה ונגינה וכוח הנגינה שלו ידוע זה מכבר,
אבי שליט"א סיפר שבהיותו בישיבה בשנים הראשונות היה צנע גדול ופעמים לא היה מה לאכול הוא היה מלווה מהבחורים כסף והולכים לקנות מרגרינה ולחם.. אבל ציין שהוא היה יושב עמם ואוכל ביחד אתם!
ידוע שהיה משתמש בגורל הגר"א.
ד"א שמעתי פעם והייתי שמח לשמוע סימוכין לדבר,ביותו מקורב להגרי"ז שעלה השאלה אם לקחת דתות מהמדינה הגרי"ז הבטיח לו שאם לו יקח לא יחסר לו אף פעם כסף לישיבה,והוא סבר שמותר לקחת,ובאמת כל חיי הישיבה היו קשיים גדולים בכלכת הישיבה.
יש לציין שזה הישיבה הראשונה אחרי פוניבז וחברון.

מאמר שתורגם מדבריו ביידיש, אפשר לכנותו קיצור משנת רבינו הגרמ''ש על חיי ביטחון למעשה.. בו גם מתוארים דברי הגרי''ז הנ''ל, ועוד כמה שמועות מהגרי''ז על ענייני ביטחון.
מצאתיו בספר הזכרון הנ''ל לשמש שם אוהל של קול מהיכל.

צבי וחמיד כתב:אגב ענין החסידות, הגרמ''ש היה בידידות נפש עם השפע חיים זצ''ל. בכ[b]נס ייסוד מפעל הש''ס [/b]דיבר הגרמ''ש ואמר בתו''ד (נאמרו ביידיש) נוכחתי לראות שהרב'ה מכושף על התורה. השפע חיים מצידו מלמל לעצמו בעת הדרשה ''אוי, נפשי יצאה בדברו''. המעשה ידוע.
גם עם הנתיבות שלום זצ''ל, היה בקשרי ידידות גדולים. הנתיבות שלום אמר פעם שהגרמ''ש לא לחינם טרח על דברי הר''י מיגש להכניסם לעולם הלומדים, ובודאי שהוא מנשמתו של הר''י מיגש.

1805.JPG (612.63 KiB) נצפה 15556 פעמים

קבלתי פעם כמה תמונות ובתוכם התמונה מדרשתו במפעל השס, אך זה לא עולה לי בטענה שהסיומת BMP לא מוכרת לו. אולי יש מי שינחני מה לעשות?

כמה תמונות אופייניות; בניגון, ובאירוע מכונס בהרהוריו. (לנו היה אומר ש''בקלות'' בן ישיבה יכול ומוכרח להתרגל לחשוב בלימוד גם כשמשוחח עם הזולת על עניינים אחרים. הקושי, כך אמר, הוא להחזיק את זה בקביעות בל תימוט..)

[אולי..] עוד לשון נסתרת בראשונים 'נתפסה'..

זכור אהבת קדומים..

איש תבונות, האינך יודע שסרט אחד שווה אלף תמונות?
קול הלשון

בגיל הזה בערך, היה עומד בפתח חדר דודו המו''צ דביאליסטוק, ובוחן תרנגולות עם ''שאלה'', ומרוה לשואלים מה יענה דודו כשיגיע תורם..

זכויות התמונה אינם שלי

לומד לאור נרות כשכבה החשמל בישיבה פתאומית.

בפעם אחרת, כבה החשמל באמצע סדר מוסר, למד בקול את לשון המסילת ישרים מילה במילה על פה, עד עת ''מעריב''.

וכבר פורסם עדויות חבריו מלומז'א, שבלמדו מוסר היה מוריד ראשו על ידו, וכשקם היו רואים שנקוו המיים מדמעותיו.

עוד סיפר א' מחבריו שם זצ''ל, שהיה הגרמש מדבר בלימוד פעמים הרבה ברציפות, ועתים שהיו מתאספים סביבו לשמוע..

[ספרי הזכרון הנ''ל הם דוגמא קטנה להרבה שהחשיבו עצמם לתלמידיו מאות העת. יעוי' שם]

מורנו הגרמ''ד הלוי דומע בשבעה.


יש בידי תמונות נוספות, וכגון מנאומו בכנסיה הראשונה של דגה''ת ועוד, אך כולם עם סיומת BMP שפורמנו מסרב לה. נחרצות.