פורום אוצר החכמה

כידוע בשער הכוונות הביא מהרח"ו על רבו האריז"ל שעשה לבנו חאלקה בל"ג בעומר במירון.

האם יש בכתובים ביאור מה ענין "חלאקה" לרשב"י. או לל"ג בעומר.

ונפק"מ האם יש ענין למי שאינו במירון לעשות חלאקה דווקא בל"ג בעומר.
וכן להיפך, אם יש ענין בשאר ימות השנה לעשות חלאקה דווקא על ציון הרשב"י.

מחצד חקלא כתב:כידוע בשער הכוונות הביא מהרח"ו על רבו האריז"ל שעשה לבנו חאלקה בל"ג בעומר במירון.

האם יש בכתובים ביאור מה ענין "חלאקה" לרשב"י. או לל"ג בעומר.

ונפק"מ האם יש ענין למי שאינו במירון לעשות חלאקה דווקא בל"ג בעומר.
וכן להיפך, אם יש ענין בשאר ימות השנה לעשות חלאקה דווקא על ציון הרשב"י.

פוק חזי מאי עמא דבר.

כל מנהג זה הוא 'מנהג העולם' - וגם האריז"ל נהג בו, ולא שהוא הנהיגו, אלא נהג בו כמנהג העולם במקומו - וכיון שה'עולם' הוא המייחס והקובע לגבי מנהג זה. צריך גם לשאלם את השאלה הקודמת.
וכפי שמוכר כיום (וגם מימים עברו), התשובה לשני שאלותיך הם חיוביים.

אם כבר עלה הנושא, מה עניין גזירת השיער לקבר הצדיק? מילא תפילה על הקברות, כבר אמרו: 'יבקש מהש"י שיתן עליו רחמים בזכות הצדיקים שוכני עפר' (משנה ברורה סימן תקפא), אבל תספורת??

עקביה כתב:אם כבר עלה הנושא, מה עניין גזירת השיער לקבר הצדיק? מילא תפילה על הקברות, כבר אמרו: 'יבקש מהש"י שיתן עליו רחמים בזכות הצדיקים שוכני עפר' (משנה ברורה סימן תקפא), אבל תספורת??

אכן לא מצאנו חגיגת תגלחת במקורותינו (תלמודים ומדרשים גאונים וראשונים) כי אם במס' ע"ז "יום תגלחתו", ועד היום קיימים בהודו חגיגות תגלחת במקומות קדושים. וע"כ הביא בספר נטעי גבריאל (על חלאקא) שיש שחששו להנ"ל.

משולש כתב:

עקביה כתב:אם כבר עלה הנושא, מה עניין גזירת השיער לקבר הצדיק? מילא תפילה על הקברות, כבר אמרו: 'יבקש מהש"י שיתן עליו רחמים בזכות הצדיקים שוכני עפר' (משנה ברורה סימן תקפא), אבל תספורת??

אכן לא מצאנו חגיגת תגלחת במקורותינו (תלמודים ומדרשים גאונים וראשונים) כי אם במס' ע"ז "יום תגלחתו", ועד היום קיימים בהודו חגיגות תגלחת במקומות קדושים. וע"כ הביא בספר נטעי גבריאל (על חלאקא) שיש שחששו להנ"ל.

תשובה מאלפת המקיפה את כל השיטות והמקורות בענין ... (למשל מנהג האריז"ל שנהג כן [אני יודע שהוא 'אחרון'], וכנראה לא ידע מה שכתב מעכ"ת, ואת המובא בנטעי גבריאל)
תודה רבה!

אגב, התשובה אינה בכלל על השאלה שנשאלה!
[השאלה היתה אודות מנהג תגלחת על הקבר, ואילו מעכ"ת ענה אודות 'חגיגה' ביום התגלחת. אמנם למעשה גם ענין תגלחת על הקבר אינו מובא במקורותינו, תלמודים ומדרשים גאונים וראשונים...).

עתניאל בן קנז כתב:

משולש כתב:

עקביה כתב:אם כבר עלה הנושא, מה עניין גזירת השיער לקבר הצדיק? מילא תפילה על הקברות, כבר אמרו: 'יבקש מהש"י שיתן עליו רחמים בזכות הצדיקים שוכני עפר' (משנה ברורה סימן תקפא), אבל תספורת??

אכן לא מצאנו חגיגת תגלחת במקורותינו (תלמודים ומדרשים גאונים וראשונים) כי אם במס' ע"ז "יום תגלחתו", ועד היום קיימים בהודו חגיגות תגלחת במקומות קדושים. וע"כ הביא בספר נטעי גבריאל (על חלאקא) שיש שחששו להנ"ל.

תשובה מאלפת המקיפה את כל השיטות והמקורות בענין ... (למשל מנהג האריז"ל שנהג כן [אני יודע שהוא 'אחרון'], וכנראה לא ידע מה שכתב מעכ"ת, ואת המובא בנטעי גבריאל)
תודה רבה!

אגב, התשובה אינה בכלל על השאלה שנשאלה!
[השאלה היתה אודות מנהג תגלחת על הקבר, ואילו מעכ"ת ענה אודות 'חגיגה' ביום התגלחת. אמנם למעשה גם ענין תגלחת על הקבר אינו מובא במקורותינו, תלמודים ומדרשים גאונים וראשונים...).

אל באפך...
השתדלתי לכתוב בצורה ברורה עד כמה שאפשר. וגיביתי הכל במקורות ידועים. התשובה עונה גם עונה על השאלה שנשאלה.
(אם תעשה את המשוואה הפשוטה: "קברי צדיקים=מקומות קדושים").
איני זוכר מי ומי החוששים, אך איני רואה חסרון אם יש כאן מח' אם לחשוש או לא.

תודה למשיבים.

ראיתי שהיה על כך אשכול viewtopic.php?t=20874
ושם ציין יאיר לכמה ספרים. אולי יימצא שם הסבר לבעיה.

לא כתוב בשער הכוונות שהתגלחת הייתה בל"ג בעומר. ובאמת אין שום סיבה להניח שהיא היתה אז.

בחמדת ישראל למהרש"ו ז"ל איתא להדיא שזה היה בל"ג בעומר

[quote="עקביה"]תודה למשיבים.

ראיתי שהיה על כך אשכול viewtopic.php?t=20874
ושם ציין יאיר לכמה ספרים. אולי יימצא שם הסבר לבעיה.[

ראיתי אמש מהמשפיע ר' מיילעך בידרמן שליט"א שהביא רעיון נפלא. שכידוע גזרו הרומיים גזירות על ישראל והלך ר' ראובן האיצטרובלי וסיפר קומי וביטל הגזרות ולאחמ"כ גילו שהוא יהודי והחזירו הגזירות. והלך רשב"י וביטלם. ולא מצינו ששינה מלבושו או שסיפר מראהו כמנהג הרומיים. ולכך נהוג שאת החינוך לצורת ישראל נהגו לעשות על ציונו. ודפח"ח.

שיר ורננים כתב:

עקביה כתב:תודה למשיבים.

ראיתי שהיה על כך אשכול viewtopic.php?t=20874
ושם ציין יאיר לכמה ספרים. אולי יימצא שם הסבר לבעיה.[

ראיתי אמש מהמשפיע ר' מיילעך בידרמן שליט"א שהביא רעיון נפלא. שכידוע גזרו הרומיים גזירות על ישראל והלך ר' ראובן האיצטרובלי וסיפר קומי וביטל הגזרות ולאחמ"כ גילו שהוא יהודי והחזירו הגזירות. והלך רשב"י וביטלם. ולא מצינו ששינה מלבושו או שסיפר מראהו כמנהג הרומיים. ולכך נהוג שאת החינוך לצורת ישראל נהגו לעשות על ציונו. ודפח"ח.

רעיון יפה!

יש לרשב"י איזושהי נחת מכך שעושים את זה על קברו? האם טווח הראיה שלו מגיע עד רדיוס מסוים סביבות הקבר? (עדיין זה קצת מזכיר מנהגים מהודו, כפי שהזכיר הרב משולש לעיל).

החלאקה היה מנהג המוסתערבים תושבי הארץ (שלקחו זאת מהערבים, אבל זה לא משנה). הם עשו זאת בשירה וריקודים בקברי קדושים. האר"י כיבד את מנהגם ועשה זאת אף הוא.
דהיינו, יש להבחין ולהבדיל בין מנהגו האישי האר"י, לבין מנהג המקום שאף הוא עשה.

עקביה כתב:יש לרשב"י איזושהי נחת מכך שעושים את זה על קברו? האם טווח הראיה שלו מגיע עד רדיוס מסוים סביבות הקבר? (עדיין זה קצת מזכיר מנהגים מהודו, כפי שהזכיר הרב משולש לעיל).

השאלה הזו על טווח הראיה היא שאלה שיש בה מן הפרובוקטיביות (ומפרנסת כל מיני בדיחות של מתנגדים על ל"ג בעומר).

אבל סוף סוף זה באמת דבר שטעון הגדרה לכשעצמו. כי הרי להכנס לתוך הקבר כנראה אסור. אז עומדים ליד. השאלה מה ההגדרה ליד.

ומה ההגדרה להתפלל בכותל. (אולי לבריסקאים יש הגדרות, הם הרי עומדים בריחוק מן הכותל.)

התיעוד אינו על תספורת קטנים, אלא על כך שבל"ג בעומר מסתיימים ימי האבילות, ומותר להסתפר.

הנה התיעוד הנ"ל:

בשו"ת הרדב"ז ח"ב סי' תרח, מובאת שאלה שנשאל במי שנדר לעשות חלאקה בקבר שמואל הנביא ונמנע ממנו הדבר בגלל גזילת הציון ע"י הגויים.
ומשיב: "כבר נהגו בכל הגלילות לחשוב זה נדר גמור".
הרעיון של חלאקה בקבר שמואל הנביא הוא בגלל הדמיון לשמואל שאמו הביאה אותו לבית המקדש בעת גמלתו.
לדעת ר' בצלאל לנדוי (מובא בספר שער השמים לתולדות המקומות הקדושים בירושלים), בפרק על ציון שמואל הנביא,
יתכן שמאז שנגזל קבר שמואל הנביא מידי ישראל, החלו לעשות חלאקה במירון ליד ציון רשב"י, ובעוד מקומות.

עיקר המנהג בל"ג בעומר היה לשמווח ולא להתפלל שם, וזהו גופא חידוש שלא מצאנו במקום אחר, כך שאין מקום לשאלות והשוואות מקברי צדיקים אחרים.
כמו"כ לגבי הרדיוס, יש כו"כ מקורות שהעיקר הוא עירו של הצדיק, והמרחק אינו נפ"מ.

בציון שמעון הצדיק בירושת"ו ישנה תפילה לאומרה בעת החלאקה

אביל כתב:בשו"ת הרדב"ז ח"ב סי' תרח, מובאת שאלה שנשאל במי שנדר לעשות חלאקה בקבר שמואל הנביא ונמנע ממנו הדבר בגלל גזילת הציון ע"י הגויים.
ומשיב: "כבר נהגו בכל הגלילות לחשוב זה נדר גמור".
הרעיון של חלאקה בקבר שמואל הנביא הוא בגלל הדמיון לשמואל שאמו הביאה אותו לבית המקדש בעת גמלתו.
לדעת ר' בצלאל לנדוי (מובא בספר שער השמים לתולדות המקומות הקדושים בירושלים), בפרק על ציון שמואל הנביא,
יתכן שמאז שנגזל קבר שמואל הנביא מידי ישראל, החלו לעשות חלאקה במירון ליד ציון רשב"י, ובעוד מקומות.

משמע מדבריו שם שזה בגין הצדקה ששוקלים משקל שערו וכיו"ב, אך לא מצד עצם תגלחת במקום זה.

יתכן. אבל לי דווקא נראה שהעניין לחנך את הנער במצוות ולקיים מצוות "לא תקיפו".
וההשוואה לשמואל הנביא ברורה.

ירח מלא כתב:החלאקה היה מנהג המוסתערבים תושבי הארץ (שלקחו זאת מהערבים, אבל זה לא משנה). הם עשו זאת בשירה וריקודים בקברי קדושים. האר"י כיבד את מנהגם ועשה זאת אף הוא.
דהיינו, יש להבחין ולהבדיל בין מנהגו האישי האר"י, לבין מנהג המקום שאף הוא עשה.

סליחה על השאלה, אבל מאוד מוזר שהאר"י יכבד מנהג המוסתערבים וד"ל, בכל עם ועם (להבדיל מעם סגולה שניתן עליון על כולם) יש "מנהגים", ו"נוהגים" יפים...

אבל הא-ל יתברך כתב בתורתו "ובחוקותיהם לא תלכו" ...

וגם מניין לך שהחלאקה מנהג המוסתערבים ? מנה"מ ?

עוד שאלה, למה ההנהגה הזאת של החלאקה של האר"י נתפשטה יותר מהנהגות האחרות, בגדי לבן לש"ק לדוגמא ?

יעקל כתב:

ירח מלא כתב:החלאקה היה מנהג המוסתערבים תושבי הארץ (שלקחו זאת מהערבים, אבל זה לא משנה). הם עשו זאת בשירה וריקודים בקברי קדושים. האר"י כיבד את מנהגם ועשה זאת אף הוא.
דהיינו, יש להבחין ולהבדיל בין מנהגו האישי האר"י, לבין מנהג המקום שאף הוא עשה.

סליחה על השאלה, אבל מאוד מוזר שהאר"י יכבד מנהג המוסתערבים וד"ל, בכל עם ועם (להבדיל מעם סגולה שניתן עליון על כולם) יש "מנהגים", ו"נוהגים" יפים...

אבל הא-ל יתברך כתב בתורתו "ובחוקותיהם לא תלכו" ...

וגם מניין לך שהחלאקה מנהג המוסתערבים ? מנה"מ ?

יעויין בהרחבה במאמר הרב הלפרין בירחון האוצר כ"ח
viewtopic.php?f=7&t=31425&hilit=%D7%99%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%9F+%D7%94%D7%90%D7%95%D7%A6%D7%A8&start=200#p542784

מעט דבש כתב:הנה התיעוד הנ"ל:

תספורת לג בעומר.GIF

מאיפה נלקח התצלום הזה, מישהו יודע ?

יעקל כתב:עוד שאלה, למה ההנהגה הזאת של החלאקה של האר"י נתפשטה יותר מהנהגות האחרות, בגדי לבן לש"ק לדוגמא ?

אני נצמד לפרטים ומחילה על כך
ההנהגה של בגדי לבן בשבת פשטה גם אצל החסידים בהתחלה אבל רובם ביטלוה (בתחילה האדמו"רים לבשו והחסידים לא ולאט לאט גם האדמו"רים הפסיקו) בחלקם משום רדיפות המלכות ובחלקם משום חשש יוהרא.

(ראיתי מעשה, כמדומה האדמו"ר מקאמארנא זצ"ל שהלך לבקר את האדמו"ר מרוז'ין זצ"ל בסא"ג באמצע השבוע והאדמו"ר מרוז'ין מאד ביקש שישאר שם לשבת אבל האדמו"ר מקאמרנא סירב ואח"כ הסביר למלוויו שהטעם שסירב היה שהוא נהג ללבוש בגדי לבן בשבת והאדמו"ר מרוזין אינו נוהג כך ולא רצה לשנות מנהגו וגם לא רצה ללבוש בגדי לבן במקומו של הצדיק מרוז'ין ולכן לא נשאר

ק"ק לי, למה ללכת עם פיאות ארוכות לפני האוזניים פחות נחשב כיוהרא מאשר ללכת בבגדי לבן, הרי מדובר פה גם כן כדבר שנחשף כלפי חוץ, והלא אין דין של וראיתם אותו גבי פיאות הראש...

הגדרה של מיחזי כיוהרא היא לפי מה שלא מקובל בציבור

אשמח מאוד למקור מדוייק לדבריך בספרות פוסקי ההלכה.

נראה לי שזו הגדרה פשוטה וברורה שאין צורך במקור בשבילה
אם בכל זאת דרוש מקור אפשר לחפש באוצר החכמה "מיחזי כיוהרא" ולראות
אמנם, אני חפשתי ולא מצאתי דבר ברור

כדכד כתב:נראה לי שזו הגדרה פשוטה וברורה שאין צורך במקור בשבילה
אם בכל זאת דרוש מקור אפשר לחפש באוצר החכמה "מיחזי כיוהרא" ולראות
אמנם, אני חפשתי ולא מצאתי דבר ברור

ייש"כ בכל אופן על החיפוש