חג השבועות שמו ומהותו

הלכות חג בחג. חקרי הלכה ומנהג. מאמרים לעיון והורדה.
משכיל אל דל
הודעות: 173
הצטרף: ג' דצמבר 06, 2011 6:56 pm

חג השבועות שמו ומהותו

הודעהעל ידי משכיל אל דל » א' אפריל 15, 2012 9:26 pm

בניגוד לפסח וסוכות שהתורה כתבה על אילו מאורעות הם מיוסדים, בשבועות לא מוזכר שום מאורע.
מוזכר שאחרי שמסיימים את הספירה ומקריבים מנחה חדשה, עושים מקרא קודש באותו יום.
במקום אחר זה נקרא סתם "בשבועותיכם". אגב, מכאן משמע שעיקר הספירה היא השבועות, והימים זה משני.
אני רוצה לטעון שיש כאן עניין מיוחד של יצירת "שבת" מעשה ידי אדם, זה מתחיל מאותה שבת "ממחרת השבת", שהיא בידי אדם (בי"ד שקבעו את התאריך), ומונים שבע שבתות, שהשבת של כל אחד היא העיקר (ומונים כדי להגיע לשם). והשלמות של השבתות הללו, זהו כפולת השבע שלהן, זה השבת הגדולה מכולן, והיא מקרא קודש.
הבסיס לזה הוא הדין של ההולך במדבר ושכח מתי הוא שבת (סימן שד"ם) שמונה לעצמו שבעה ימים ומקדש ביין ובסעודות. הרי שיש מושג של "שבת בידי אדם".
כמובן שזה מתקשר היטב לקבלת התורה, שהתורה נמסרה לארץ ועל זה קבלו המלאכים כידוע. ובמתן תורה בדווקא יש את המשמעות המיוחדת של שבת פרטית.

רבותי, חוו נא דעתכם, ואל תחסכו שבט ביקורתכם.

במקביל העלו נא הצעות אחרות להדגשה של "שבועות".

בברכה המשולשת
הודעות: 8357
הצטרף: ג' ינואר 24, 2012 9:00 am

Re: חג השבועות שמו ומהותו

הודעהעל ידי בברכה המשולשת » א' אפריל 15, 2012 9:41 pm

לא הבנתי אז מה הקשר דווקא לקרבן העומר וקרבן שתי הלחם.

ארי שבחבורה
הודעות: 753
הצטרף: ה' ספטמבר 22, 2011 9:48 pm

Re: חג השבועות שמו ומהותו

הודעהעל ידי ארי שבחבורה » א' מאי 20, 2012 11:31 pm

משכיל אל דל כתב:בניגוד לפסח וסוכות שהתורה כתבה על אילו מאורעות הם מיוסדים, בשבועות לא מוזכר שום מאורע.
מוזכר שאחרי שמסיימים את הספירה ומקריבים מנחה חדשה, עושים מקרא קודש באותו יום.
במקום אחר זה נקרא סתם "בשבועותיכם". אגב, מכאן משמע שעיקר הספירה היא השבועות, והימים זה משני.
אני רוצה לטעון שיש כאן עניין מיוחד של יצירת "שבת" מעשה ידי אדם, זה מתחיל מאותה שבת "ממחרת השבת", שהיא בידי אדם (בי"ד שקבעו את התאריך), ומונים שבע שבתות, שהשבת של כל אחד היא העיקר (ומונים כדי להגיע לשם). והשלמות של השבתות הללו, זהו כפולת השבע שלהן, זה השבת הגדולה מכולן, והיא מקרא קודש.
הבסיס לזה הוא הדין של ההולך במדבר ושכח מתי הוא שבת (סימן שד"ם) שמונה לעצמו שבעה ימים ומקדש ביין ובסעודות. הרי שיש מושג של "שבת בידי אדם".
כמובן שזה מתקשר היטב לקבלת התורה, שהתורה נמסרה לארץ ועל זה קבלו המלאכים כידוע. ובמתן תורה בדווקא יש את המשמעות המיוחדת של שבת פרטית.

רבותי, חוו נא דעתכם, ואל תחסכו שבט ביקורתכם.

במקביל העלו נא הצעות אחרות להדגשה של "שבועות".

ראה על כך את דברי הגרי"ד סולובייצ'יק זצ"ל 'מפי השמועה' בספר "מועדי הרב" במאמר "ספירת העומר וקביעת מועד חג השבועות".

אברהם
הודעות: 1046
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: חג השבועות שמו ומהותו

הודעהעל ידי אברהם » ב' מאי 21, 2012 1:08 pm

כמדומני שעפ"י פשט שם חג השבועות אינו שייך דוקא למצות ספירת העומר, אלא אדרבה הספירה היא לדעת ולקבוע מתי הוא חג השבועות, וכמו שיבואר.

שהרי חג השבועות נזכר בתורה עוד קודם שנצטוו על ספירת העומר ועל העומר בכלל, כמוש"כ בפרשת כי תשא 'וחג שבועות תעשה לך בכורי קציר חיטים'.
גם המדקדק יראה דלא כתיב 'חג השבועות' בה"א הידוע שיכול להתפרש החג שבסוף ספירת השבועות וכד', אלא 'חג שבועות' חג שחוגגים בו שבועות, וזה נראה סתום.

גם בפרשת ראה כתב תורה ענין החג בצורה סתומה לכאורה: שבעה שבועות תספר לך מהחל חרמש בקמה, ועשית חג שבועות לה' אלקיך כאשר יברכך ה' אלקיך, ושמחת לפני ה' אלקיך אתה ובנך וכו'.
והנה, לא ביארה תורה למה זה ועל מה זה יש לחגוג חג שבועות לאחר ספירת שבעה שבועות, ולא נזכר שם לא עומר ולא מנחת ביכורים.

גם כתיב 'וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה בשבועתיכם', ולכאו' הרי אנו אז לאחר שבעה שבועות, ואם כוונת התורה ב'שבועות' [כלומר בחג השבועות], א"כ מהו היחוס אלינו שבועותיכם, וכי כתבה תורה במצותכם על חג המצות וכדו'.

אבל הביאור פשוט, עפ"י לשוה"כ בירמיה ה' 'הנותן גשם ויורה ומלקוש בעיתו, שבועות חוקות קציר ישמר לנו', ומבואר דמשך ימי הקציר היה נקרא 'שבועות הקציר', והטעם לכאו' כיון שבשונה משאר מלאכות השדה, מלאכת הקצירה היתה אורכת ימים רבים (שלושה חדשים מלאים), והיו האנשים עוברים לגור שבועות שלמים בשדה, [וכמבואר ברוקח שלכן קבעה תורה את החג לפי שבועות ימים ולא לפי תאריך, כיון שהעם נמצא אז בשדות כמנהג בועז, ולא ידעו מתי קבעו ב"ד התאריך] ולכן נמדד היה אורך הזמן בשבועות. (ואולי היו שבים פעם בשבוע לביתם, ולאחר מתן תורה מסתמא היו שבים לשבת קדש שנצטוו בה על שביתה מן הקציר, ולכן נקראית כל 'יחידה' שבוע).
'שבוע קציר' מבטא שיעור מסויים של תבואה הנקצרת בפרק זמן זה של שבע ימים. (אע"פ שאנו מונים השבועות מיו"ט א' ולא משבת בראשית, מ"מ כבר נקבע מדידת שיעור הקצירה לפי שבוע קציר).

ולאחר שנסתיימו שבע שבועות קציר, שזהו שיעור גדול [וגם אז מתחילה קצירת החטים שהיא עיקר מאכלנו], גדל שמחתנו עד מאד, [וכן מצינו במפרשים על רות שימי הקציר היו ימי שמחה בשדות, וכעין חילול הכרמים], ונצטוינו לחגוג את שמחת השבועות לפני ה'.
זהו שאמרה תורה 'שבעה שבועות תספור מהחל חרמש' - ועשית חג שבועות לה' אלקיך.. כאשר יברכך ה' אלקיך, ושמחת לפני ה' אלקיך וכו'.

וזוהי המצוה 'חג שבועות תעשה לך בכורי קציר חטים', חג שחוגגים בו את שבועות הקציר. [והיה זה לשון מובנת ומפורסמת לקרוא לשמחת הקציר 'חג שבועות'].
וזהו ביום הבכורים.. בשבועותיכם, כלומר במהלך שבועות הקציר שלכם, וכמוש"נ דהיה אז זמן שמחה גדול.

והנה, בפרשת משפטים 'שלוש רגלים תחוג לי בשנה, את חג המצות תשמור... וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה וחג האסיף תקופת השנה באספך את מעשיך מן השדה' והקשה הרמב"ן שם 'לא ידעתי למה יזכירם הכתוב בשם הידיעה, כי לא צוה בהם ולא הזכירם עד עתה, וראוי הוא שיאמר ועשית חג קציר בכורי מעשיך'. עיי"ש.
אמנם להנ"ל נראה, דהיו ימים אלו חגים ידועים לשמחה, כמבואר בחז"ל דמשבועות ועד סוכות מביא ביכורים וקורא משום דהוא זמן שמחה, וכן בעוד מקומות, וציותה תורה שנחוג את זמן שמחתינו לפי ה' אלקינו. וזהו הדגש תחוג 'לי' בשנה. כי עיקר מצות הרגל לעבוד את הקב"ה עם השמחה שבימים אלו.

וכבר ידוע דהאוכל ביו"ט שלא לשם מצוה קלקל, ואילו בשבת אפילו אם כוונתו להנאת עצמו הרי"ז מצוה. ולדברינו הטעם, משום דגבי שבת אילולי שהיה שומר אותה לא היה אוכל עכשיו להנאתו, וא"כ זה גופא קיום מצות השבת שקבע יום זה לעונג ולמנוחה. אבל גבי יו"ט הא בזמן זה בלא"ה כל בני האדם שותים ואוכלים ושמחים, בחגי האביב הקציר והאסיף, והמצוה היא לייחד שמחה זו לפני ה' לשמוח לפניו ולעובדו ברינה וקול תודה, וא"כ מי שאוכל להנאת עצמו הרי אין כאן שום קיום, דזהו צורת כל בני האדם בלא"ה, ודו"ק.

הארכתי עליכם, כי מצאתי זמן פנוי להשתעשע במקלדתי, אבל אם לא אספיק להגיב על תגובתיכם אם תהיינה, עמכם הסליחה. (בכל מקרה אני קורא ומפנים).

ספרים
הודעות: 69
הצטרף: ה' מרץ 01, 2012 5:10 pm

Re: חג השבועות שמו ומהותו

הודעהעל ידי ספרים » ב' מאי 21, 2012 2:55 pm

בבואנו לקבוע את מהות חג השבועות יש לקחת בחשבון גם את מה שהק' המ"א מדוע אנו אומרים בשבועות יום מתן תורתנו, ואת מה שתירץ בזה, והאם בני ישראל מנו ספירה מאז צאתם ממצרים, כמו כן, יש לבדוק אם אין זה נוגע למחלוקת הרמב"ן וכו' אם ספירה הוא מצוות עשה שהזמן גרמא. – יש גם לקחת בחשבון את דברי הרמב"ן שימי הספירה הוא כעין חול המועד לחג הפסח ועוד הרבה.
ובאתי אלא כמראה מקום.

הבסיס לזה הוא הדין של ההולך במדבר ושכח מתי הוא שבת (סימן שד"ם) שמונה לעצמו שבעה ימים ומקדש ביין ובסעודות. הרי שיש מושג של "שבת בידי אדם".


שבת אינו קשור כלל לשום תאריך אלא לימי השבוע, כלומר, לאחר ששה ימים יש לקבוע יום מנוחה וכו' אך חג השבועות בהכרח קשור לתאריך כל שהוא ויתכן שלא ירדתי לסוף דעתך ועמך הסליחה.

עושה חדשות
הודעות: 6015
הצטרף: ו' ספטמבר 18, 2015 9:23 am

Re: חג השבועות שמו ומהותו

הודעהעל ידי עושה חדשות » ב' מאי 22, 2017 9:16 pm

כהמשך לדברי הרב אברהם, ראיתי להזכיר את לש' הרמב"ן בתחילת הדרשה לר"ה -
...ובחג השבועות אמר וחג שבועות תעשה לך בכורי קציר חטים, ואמר וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה, ועוד אמר שבעה שבועות תספר לך מהחל חרמש בקמה תחל לספור שבעה שבועות ועשית חג שבועות לה' אלהיך וגו', הנה צוה שנביא עומר בכורי קציר שעורים ויתיר החדש במדינה, ונספור ממנו חמשים ונביא מנחה חדשה שתי הלחם בכורי קציר חטים ויתיר החדש במקדש, ונעשה חג לה' כי חקות קציר ישמר לנו, והקב"ה חפץ לכבדו מראשית כל בכורי כל כאשר מפורש בתורה...


חזור אל “בין פסח לעצרת - ספיה"ע, ל"ג בעומר, שבועות”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 8 אורחים