מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

משמעות האקרוסטיכון של 'לכה דודי'

דעת תפילה ופירושה, חקר ועיון בנוסחאות ומנהגי התפילה, לשונם ומקורם של פייטנים
תולעת ספרים07
הודעות: 1551
הצטרף: א' פברואר 06, 2011 12:36 am

Re: משמעות האקרוסטיכון של 'לכה דודי'

הודעהעל ידי תולעת ספרים07 » ד' ספטמבר 21, 2011 9:20 am

בזמנו היה על עניין זה פולמוס [אולי במוריה] - סיפור של שנים.
ובכל אופן אצטט את הקטע מתוך ההקדמה לספרו פרדס רמונים.

"...ויהיה בהגיעני קוני אל שנת העשרים וכו' ואומרה אל נפשי עד מתי תתחמקין בת השובבה וכו' ועתה קומי קראי אל אלוקיך ותשקוד על דלתותיו יום יום וכו' ואשמע קול מדבר עיר וקדיש מן שמיא נחית מורי ורבי המקובל האלוקי החכם ה"ר שלמה אלקבץ הלוי נר"ו ויביאני אל היכלי טירותיו ויורני ויאמר לי בני יתמוך דברי לבך הט אזנך ושמע דברי חכמים ויציבני על דלתי התורה החכמה והתבונה מתוק מדבש וכו' ויעירני ללמוד דרכי הזוהר ומפתחות לפתוח שעריו..."

מה שכתבתי דעה רווחת היא.
ולא מן המותן שלפתי.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15403
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: משמעות האקרוסטיכון של 'לכה דודי'

הודעהעל ידי איש_ספר » ד' ספטמבר 21, 2011 9:51 am

הציטוט הזה ידוע ומוכר. ואיך הגעת ממנו לקביעה שהרמ"ק היה פשוט סופרו של הר"ש אלקבץ?
לא מוגזם קצת ידידי?

תולעת ספרים07
הודעות: 1551
הצטרף: א' פברואר 06, 2011 12:36 am

Re: משמעות האקרוסטיכון של 'לכה דודי'

הודעהעל ידי תולעת ספרים07 » ד' ספטמבר 21, 2011 11:45 am

איש_ספר כתב:הציטוט הזה ידוע ומוכר. ואיך הגעת ממנו לקביעה שהרמ"ק היה פשוט סופרו של הר"ש אלקבץ?
לא מוגזם קצת ידידי?

לכבוד א"ס שלום רב
יראתי בפצותי שיח ועברתי שוב על הקמת ררח"ו על ספרו עץ חיים ולא מצאתי שם שהיה סופרו של האר"י ז"ל.
"...גם צריך שתדע כי בסוף כל שער ושער כתבתי כמה דרושים שקיבלתי ושמעתי מפי מורי זלל"ה ששמעו מפיו באיזה זמן שאני לא הייתי יושב שם..."
הוי אומר האר"י הקדוש היה דורש גם שלא לפני רבי חיים ויטאל ז"ל ורבינו חיים ויטאל לא היה סופרו של האר"י ז"ל.
ומדוע קבעת שרבי חיים ויטאל היה סופרו של האר"י והרמ"ק לא היה סופרו של רבי שלמה אלקבץ זי"ע
שניהם קיבלו תורה מרבם ובשום מקום לא מצינו אם הוסיפו מעצמם, הלא הם רבי חיים וויטאל ז"ל והרמ"ק זי"ע.
בכל אופן הדבר ברור שהרמ"ק קיבל תורתו מרבי שלמה אלקבץ זי"ע ולא יתכן לומר שחלק עליו כמו שלא ניתן לומר שמורינו רבי חיים ויטאל ז"ל חלק על רבו האר"י הקדוש – חובת ההוכחה על כבודו.
לא יתכן שרבי שלמה אלקבץ חלק על אמירת לכו נרננה והרמ"ק קבעו בניגוד לדעת רבו והדברים פשוטים.
וכבר כתבתי אתמול לצטט שהרמ"ק חזר בו בשום מקום כאשר נודע לו שרבי שלמה אלקבץ אינו מסכים עמו.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15403
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: משמעות האקרוסטיכון של 'לכה דודי'

הודעהעל ידי איש_ספר » ד' ספטמבר 21, 2011 12:44 pm

תהיה בריא ושנה טובה.

תולעת ספרים07
הודעות: 1551
הצטרף: א' פברואר 06, 2011 12:36 am

Re: משמעות האקרוסטיכון של 'לכה דודי'

הודעהעל ידי תולעת ספרים07 » ד' ספטמבר 21, 2011 1:12 pm

רבינו א"ס באמת שלא ידעתי על מה יצא הקצף כאשר שנה חדשה הבאה עלינו לטובה פורסת כנפיה.

א. ברור הדבר שכל מה שכתב רבי חיים ויטאל זי"ע שמעו מפי רבו האר"י הקדוש - אם כי שאיני יודע אם הטעים את דבריו וכתב לפרשו או כתב בבחינת כזה ראה וקדש.
ב. הרמ"ק כתב את מה שכתב על פי מה שלימדו רבי שלמה אלקבץ זי"ע יתכן שכתב לפרש ולהרחיב אך בכל אופן ברי לי שלא כתב לחלוק עליו ועל פי דרכו כתב.
ג. כבודו הקצין כאילו כתבתי שהרמ"ק היה סופרו של ר"ש אלקבץ ועל זה כתבתי שגם ררח"ו לא היה בגדר סופר ושופר - אך ההבדל ביניהם הוא ברור.

במידה ולא הובנתי או כתבתי שלא בדרך ארץ זה הזמן לבקש מחילה מכבודו אשר זכויותיו מלאות כרמון -ומעולם שמעתי להקשות מהו שאומרים יהי רצון שירבו זכויותינו כרמון, והרי במעשיו תליא מילתא - אלא הכוונה בזה: להיות מן המזכים את הרבים שאין חטא בא על ידו.

מודינא לך על כל החסד שעשית עמדי - רבות החכמתי מן הפורום.
וגם הרבה דברים שכבר היו בתהום הנשייה שוב חידדתי בדיבוק חברים ויזכה כבודו לשנה טובה ומתוקה אושר ועושר וימשיך לזכות את הרבים, אם זה בבית מדרש זה, אם זה במאגר אוצר החכמה, ויקיים בו בצל החכמה בצל הכסף אכי"ר.
בקידה תולעת

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15403
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: משמעות האקרוסטיכון של 'לכה דודי'

הודעהעל ידי איש_ספר » ד' ספטמבר 21, 2011 2:22 pm

הרב תולעת שליט"א. קטונתי מכל התשבחות שקושר לראשי. ויה"ר שאעפ"כ יתקיימו בי ברכותיו, ברכת חכם. ונזכה כולנו לשנה טובה ומוצלחת ברו"ג.

איש-אחד
הודעות: 1161
הצטרף: א' פברואר 17, 2013 11:39 am

Re: משמעות האקרוסטיכון של 'לכה דודי'

הודעהעל ידי איש-אחד » ש' יוני 08, 2013 11:13 pm

ר' יהוסף שוורץ ה"תבואות הארץ" מציין באגרת מא"י לאחיו (שנת תקצ"ז) מנהגים שונים שנהגו בירושלים, ובענין הפיוט כתב כך:
מהפיוט "לכה דודי" אין מזמרים אלא את הבתים: לכה דודי, שמור וזכור, לקראת שבת, מקדש מלך, התעוררי, בואי בשלום" (אברהם יערי, אגרות א"י, עמ' 371)

היוצא מדבריו שנהגו לומר הבתים בר"ת "שלמה", ולדלג על ארבעה בתים: "התנערי", "לא תבושי", "והיו למשיסה" ו"ימין ושמאל", ר"ת "הלוי".

האם מנהג כזה, בירושלים או בקהילות אחרות, הוזכר במקורות נוספים?

חכמת האוצר

Re: משמעות האקרוסטיכון של 'לכה דודי'

הודעהעל ידי חכמת האוצר » ב' יוני 10, 2013 5:47 pm

י. רבינוביץ כתב:יש להניח שלא תמיד המשוררים הקפידו שה-אַקְרוֹסְטִיכוֹן יהיה מושלם.
כיוצא בזה גם בגימטריא לא תמיד הקפידו ולא תמיד הצליחו להקפיד שהגימטריא תהיה שלמה ללא שארית של אחד או שניים.

על פער של אחד אמנם לא הקפידו וזה נקרא גימטרי עם הכולל, אך על שניים כן הקפידו ואין אצל חכמי ישראל גימטריות עם שארית של יותר מאחד!

חכם באשי
הודעות: 9975
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: משמעות האקרוסטיכון של 'לכה דודי'

הודעהעל ידי חכם באשי » ב' יוני 10, 2013 6:03 pm

לאט לך!
מצאנו הפרש של שתיים, viewtopic.php?f=7&t=490&hilit

פילווישוק
הודעות: 247
הצטרף: ו' יולי 19, 2019 1:06 pm

Re: משמעות האקרוסטיכון של 'לכה דודי'

הודעהעל ידי פילווישוק » ש' אוקטובר 23, 2021 9:04 pm

איש_ספר כתב:וכאן תמונה מכת"י מהר"י צמח, המספר על מנהג הרח"ו לומר לכה דודי, וגם מזה משמע שהאר"י לא נהג בו, או שלכה"פ לא היה ידוע לו על כך:
.

lekhadodi.pdf
(792.1 KiB) הורד 290 פעמים

ללמד כוחו של אתרא הדין [בהערה בעמוד 2]…

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 15403
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: משמעות האקרוסטיכון של 'לכה דודי'

הודעהעל ידי איש_ספר » א' אוקטובר 24, 2021 5:06 pm

[ליבס כותב שם שכל הנסיונות לאתר את מקור התמונה עלו בתוהו, ואין לדעת לאיזה חיבור זה שייך וכו' וכו'. מעניין שמתוך כל הנסיונות לא נעשה אפילו אחד הכולל פניה אל... מפרסם התמונה! זה שהיה נותן להם את כל המידע על מקור התמונה ומהות החיבור ממנו היא נלקחה. פלא].

ישראליק
הודעות: 2116
הצטרף: ב' ספטמבר 03, 2012 8:18 pm

Re: משמעות האקרוסטיכון של 'לכה דודי'

הודעהעל ידי ישראליק » ד' דצמבר 15, 2021 4:52 am

בגניזה הקהירית נמצא אוסף של כמה מסמכים, ביניהם רשימה של קברי צדיקים, תנאים ואמוראים שעליהם השתטח החכם ר' אלעזר הלוי תושב מצרים, בשנת תקפו,
מעניין התואר שנכתב על רבי שלמה אלקבץ, "המשורר לכה דודי".
רש אלקבץ המשורר לכה דודי.PNG
רש אלקבץ המשורר לכה דודי.PNG (690.13 KiB) נצפה 3504 פעמים


המקור:
http://www.bl.uk/manuscripts/Viewer.asp ... 5549_f001r

תורה יהדי''ר
הודעות: 241
הצטרף: א' דצמבר 12, 2021 10:40 pm

Re: משמעות האקרוסטיכון של 'לכה דודי'

הודעהעל ידי תורה יהדי''ר » ג' דצמבר 21, 2021 11:20 pm

איש-אחד כתב:ר' יהוסף שוורץ ה"תבואות הארץ" מציין באגרת מא"י לאחיו (שנת תקצ"ז) מנהגים שונים שנהגו בירושלים, ובענין הפיוט כתב כך:
מהפיוט "לכה דודי" אין מזמרים אלא את הבתים: לכה דודי, שמור וזכור, לקראת שבת, מקדש מלך, התעוררי, בואי בשלום" (אברהם יערי, אגרות א"י, עמ' 371)

היוצא מדבריו שנהגו לומר הבתים בר"ת "שלמה", ולדלג על ארבעה בתים: "התנערי", "לא תבושי", "והיו למשיסה" ו"ימין ושמאל", ר"ת "הלוי".

האם מנהג כזה, בירושלים או בקהילות אחרות, הוזכר במקורות נוספים?


כן הוא מנהג החלאבים יוצאי ארם צובא, ועיין בספר דרך אר"ץ שכתב ג' טעמים לסיבת הדילוג, (ולענ"ד כל הטעמים חלושים מאוד).
וכנראה שמזה נתייסד המנהג הנ"ל גם בישיבת פורת יוסף שמנהיגיה היו מיוצאי חאלב, ועדיין קיים מנהג זה בבתי הכנסת במרכז ירושלים, וכנראה שהבתי כנסיות הנ"ל, הושפעו מישיבת פורת יוסף.
אולי אפשר לסייע למנהג זה מהצילום של מהר"י צמח הנ"ל, שגם שם לא נזכרו אלא הבתים של ר"ת שלמה בלבד.

רציני
הודעות: 845
הצטרף: ד' יולי 30, 2014 5:28 am

Re: משמעות האקרוסטיכון של 'לכה דודי'

הודעהעל ידי רציני » ד' דצמבר 22, 2021 4:27 pm

תורה יהדי''ר כתב:
איש-אחד כתב:ר' יהוסף שוורץ ה"תבואות הארץ" מציין באגרת מא"י לאחיו (שנת תקצ"ז) מנהגים שונים שנהגו בירושלים, ובענין הפיוט כתב כך:
מהפיוט "לכה דודי" אין מזמרים אלא את הבתים: לכה דודי, שמור וזכור, לקראת שבת, מקדש מלך, התעוררי, בואי בשלום" (אברהם יערי, אגרות א"י, עמ' 371)

היוצא מדבריו שנהגו לומר הבתים בר"ת "שלמה", ולדלג על ארבעה בתים: "התנערי", "לא תבושי", "והיו למשיסה" ו"ימין ושמאל", ר"ת "הלוי".

האם מנהג כזה, בירושלים או בקהילות אחרות, הוזכר במקורות נוספים?


כן הוא מנהג החלאבים יוצאי ארם צובא, ועיין בספר דרך אר"ץ שכתב ג' טעמים לסיבת הדילוג, (ולענ"ד כל הטעמים חלושים מאוד).
וכנראה שמזה נתייסד המנהג הנ"ל גם בישיבת פורת יוסף שמנהיגיה היו מיוצאי חאלב, ועדיין קיים מנהג זה בבתי הכנסת במרכז ירושלים, וכנראה שהבתי כנסיות הנ"ל, הושפעו מישיבת פורת יוסף.
אולי אפשר לסייע למנהג זה מהצילום של מהר"י צמח הנ"ל, שגם שם לא נזכרו אלא הבתים של ר"ת שלמה בלבד.

וכן נהג הגרע"י כמובא באורחות מרן

תורה יהדי''ר
הודעות: 241
הצטרף: א' דצמבר 12, 2021 10:40 pm

Re: משמעות האקרוסטיכון של 'לכה דודי'

הודעהעל ידי תורה יהדי''ר » ד' דצמבר 22, 2021 10:52 pm

רציני כתב:
תורה יהדי''ר כתב:
איש-אחד כתב:ר' יהוסף שוורץ ה"תבואות הארץ" מציין באגרת מא"י לאחיו (שנת תקצ"ז) מנהגים שונים שנהגו בירושלים, ובענין הפיוט כתב כך:
מהפיוט "לכה דודי" אין מזמרים אלא את הבתים: לכה דודי, שמור וזכור, לקראת שבת, מקדש מלך, התעוררי, בואי בשלום" (אברהם יערי, אגרות א"י, עמ' 371)

היוצא מדבריו שנהגו לומר הבתים בר"ת "שלמה", ולדלג על ארבעה בתים: "התנערי", "לא תבושי", "והיו למשיסה" ו"ימין ושמאל", ר"ת "הלוי".

האם מנהג כזה, בירושלים או בקהילות אחרות, הוזכר במקורות נוספים?


כן הוא מנהג החלאבים יוצאי ארם צובא, ועיין בספר דרך אר"ץ שכתב ג' טעמים לסיבת הדילוג, (ולענ"ד כל הטעמים חלושים מאוד).
וכנראה שמזה נתייסד המנהג הנ"ל גם בישיבת פורת יוסף שמנהיגיה היו מיוצאי חאלב, ועדיין קיים מנהג זה בבתי הכנסת במרכז ירושלים, וכנראה שהבתי כנסיות הנ"ל, הושפעו מישיבת פורת יוסף.
אולי אפשר לסייע למנהג זה מהצילום של מהר"י צמח הנ"ל, שגם שם לא נזכרו אלא הבתים של ר"ת שלמה בלבד.

וכן נהג הגרע"י כמובא באורחות מרן


לעומת זאת, שאלתי ע"ז להנאמ"ן שליט"א, והשיב: 'למה לדלג?'

עזריאל ברגר
הודעות: 12829
הצטרף: ג' אוקטובר 14, 2014 3:49 pm
מיקום: בת עין יע"א

Re: משמעות האקרוסטיכון של 'לכה דודי'

הודעהעל ידי עזריאל ברגר » ג' פברואר 15, 2022 6:48 pm

היא שיחתי כתב:
נטורי קרתא כתב:
היא שיחתי כתב:מה כתוב בכת"י למטה משמאל?

זהו גליון על המלים "וגם ברינה": "שבת במועד (?) יאמר וגם בשמחה".


בתחילה התפלאתי שהרי רק בשבת אומרים לכה דודי

עכשיו אני מבין ששבת שחלה במועד יש לומר גם בשמחה

היש לדין זה חבר?

מנהג חב"ד (כפי שצוין לעיל), שבשבת רגילה (ואף בימים הנוראים אם חלו בשבת) אומרים "גם ברנה ובצהלה", אבל בשבת שבתוך הרגל (בין אם זה יו"ט או חוה"מ) - אומרים "גם בשמחה ובצהלה" (ולגבי שבת מוציו"ט - יש דעות שונות בתוך חסידי חב"ד, ואכמ"ל).
ולגבי מזמורי לכו נרננה - מנהגנו לדלגם בכל יו"ט וחוה"מ ומוציו"ט שחלו בשבת, כולל ימים נוראים (ואפילו במוצאי ר"ה). אלא מתחילים "מזמור לדוד".

עץ הזית
הודעות: 469
הצטרף: ה' מרץ 04, 2021 8:55 pm

Re: משמעות האקרוסטיכון של 'לכה דודי'

הודעהעל ידי עץ הזית » ה' יולי 14, 2022 7:51 am

איש_ספר כתב:רצ"ב דברי מהרש"ו (שהתפרסמו לאחרונה בגליון אליבא דהלכתא של אהבת שלום) לגבי לכה דודי, המעיד שהאר"י לא זכרו, אבל הוא כללו בסידור משום שכך נהגו ישראל. (אע"פ ש'זכרו' אפשר לפרש במובן של הזכירו בספרו, אבל בסיפא משמע להדיא שהאר"י לא אמרו כלל).
רבי שמואל וויטאל.pdf
וכאן תמונה מכת"י מהר"י צמח, המספר על מנהג הרח"ו לומר לכה דודי, וגם מזה משמע שהאר"י לא נהג בו, או שלכה"פ לא היה ידוע לו על כך:
רבי חיים.jpg

-----
מקורות לסיכום דלקמן: מחזור ספרד ויניציאה שנ"ח, כתב יד מהר"י צמח (פורסם בהודעה הנ"ל), גליון אליבא דהלכתא נב מתוך סידור חמדת ישראל למהרש"ו כת"י חלק ב' (הועלה בהודעה הנ"ל).

כנראה מהרח"ו אמר "זכור ושמור" - וזה ודאי שינוי מנוסח מהרש"א (אך כך הוא בפיוט שכנראה קדם למהרש"א).
מהרח"ו אמר "לקראת כלה" ולא "לקראת שבת" - ויש להסתפק אם כך היה במהדו"ק דמהרש"א או שזה שינוי של מהרח"ו.
מהרח"ו אמר "סוף המעשה" ולא "סוף מעשה" - ויש להסתפק כנ"ל.
מהרי"ץ כתב שמהרח"ו אמר "ולא חמל" וכן הוא כתב במקומות אחרים שזה הנוסח הנכון, אבל מהרש"ו כתב (לא בשם אביו) "והוא יחמול", ויש להסתפק אם מהדו"ק דמהרש"א היא "ולא חמל" ומהדו"ב "והוא יחמול" ומהרח"ו אמר כמהדו"ק ונחלקו מהרש"ו ומהרי"ץ אם לקבל בזה את שינוי מהרש"א במהדו"ב, או ש"ולא חמל" זה שינוי של מהרח"ו (אלא שלפי זה תמוה שמהרש"ו לא קיבל את השינוי של אביו, ובפרט שבשאר פרטי הנוסח הוא כן אמר כאביו [חוץ מ"זכור ושמור"], זולת שהוסיף את הבתים שאביו לא אמר וכנראה לא היו במהדו"ק) או שסברת מהרי"ץ היא לומר "ולא חמל" וסבירא ליה שאף מהרח"ו סבר כך, ומהרש"ו לא סבירא ליה הכי.
מהרח"ו אמר "כי כבוד ה' עליך נגלה" (בתוספת המילה "כי" שאינה נמצאת בשאר נוסחאות) - ויש להסתפק אם כך היה במהדו"ק דמהרש"א או שזה שינוי של מהרח"ו.
מהרח"ו אמר "וגם ברינה ובצהלה" (זולת שבת במועד שאז אמר "וגם בשמחה ובצהלה") ולא "גם בשמחה ובצהלה" - ויש להסתפק כנ"ל (ויש כאן שני שינויים, הראשון הוא "וגם" ולא "גם" ובזה גירסת מהרח"ו היא כגירסת סדר היום, כך שייתכן שאכן מהרש"א במהדו"ק עדיין גרס כבפיוט שקדם לו ובמהדו"ב שינה זאת, או לאידך גיסא שהוא שינה כבר במהדו"ק אבל מהרח"ו העדיף את גירסת סדר היום בזה. והשינוי השני הוא שבשבת רגילה אומר "ברנה" וזה דלא כסדר היום ואם זה אכן שינוי של מהרש"א עצמו ייתכן שראה אח"כ ששינוי זה לא התקבל ו"נכנע" למנהג הציבור ואמר תמיד "בשמחה" וייתכן שהוא אכן נשאר בחילוק זה אלא שהמדפיסים לא רצו לטרוח לציין חילוק זה והדפיסו רק את הנוסח הנהוג [כיון שגם מהרש"א אומר כך בשבת במועד], ואם זה שינוי של מהרח"ו ניחא טפי).
מהרח"ו אמר "ובתוך אמוני" ולא "תוך אמוני" - ויש להסתפק כנ"ל (ולפי הנחתנו שהפיוט של סדר היום קדם לפיוט של מהרש"א - אז אם אכן מהרש"א גרס במהדו"ק "ובתוך" נמצא שהוא שינה מ"תוך" ל"ובתוך" ואח"כ במהדו"ב [=הנוסח הנדפס] חזר לנוסח הראשון, אך אולי יש לומר שבית זה היה שגור בפי העם בנוסחו הראשון ולכן לא התקבל בזה שינוי מהרש"א ולעולם הוא גרס אפילו במהדו"ב "ובתוך", ואם מדובר בשינוי של מהרח"ו ניחא טפי).
כדי לומר שאלו שינויי מהרח"ו צריך לתת טעם לכל השינויים, ולאידך גיסא כדי לומר שאלו שינויי מהרש"א עצמו ממהדו"ק למהדו"ב גם צריך לתת טעם לכל השינויים, וכמדומני שאפשר להבין טעם לשני הצדדים כך שאין להכריע בין הצדדים מכח סברא זו.

תורה יהדי''ר
הודעות: 241
הצטרף: א' דצמבר 12, 2021 10:40 pm

Re: משמעות האקרוסטיכון של 'לכה דודי'

הודעהעל ידי תורה יהדי''ר » ה' נובמבר 23, 2023 2:36 pm

תורה יהדי''ר כתב:
רציני כתב:
תורה יהדי''ר כתב:
איש-אחד כתב:ר' יהוסף שוורץ ה"תבואות הארץ" מציין באגרת מא"י לאחיו (שנת תקצ"ז) מנהגים שונים שנהגו בירושלים, ובענין הפיוט כתב כך:
מהפיוט "לכה דודי" אין מזמרים אלא את הבתים: לכה דודי, שמור וזכור, לקראת שבת, מקדש מלך, התעוררי, בואי בשלום" (אברהם יערי, אגרות א"י, עמ' 371)

היוצא מדבריו שנהגו לומר הבתים בר"ת "שלמה", ולדלג על ארבעה בתים: "התנערי", "לא תבושי", "והיו למשיסה" ו"ימין ושמאל", ר"ת "הלוי".

האם מנהג כזה, בירושלים או בקהילות אחרות, הוזכר במקורות נוספים?


כן הוא מנהג החלאבים יוצאי ארם צובא, ועיין בספר דרך אר"ץ שכתב ג' טעמים לסיבת הדילוג, (ולענ"ד כל הטעמים חלושים מאוד).
וכנראה שמזה נתייסד המנהג הנ"ל גם בישיבת פורת יוסף שמנהיגיה היו מיוצאי חאלב, ועדיין קיים מנהג זה בבתי הכנסת במרכז ירושלים, וכנראה שהבתי כנסיות הנ"ל, הושפעו מישיבת פורת יוסף.
אולי אפשר לסייע למנהג זה מהצילום של מהר"י צמח הנ"ל, שגם שם לא נזכרו אלא הבתים של ר"ת שלמה בלבד.

וכן נהג הגרע"י כמובא באורחות מרן


לעומת זאת, שאלתי ע"ז להנאמ"ן שליט"א, והשיב: 'למה לדלג?'


כעת נדפס מכתב יד 'מנהגי אר"ץ' מהג"ר יוסף עבאדי שעיו זצוק"ל, ושם בעמוד נב-נג כותב, 'ואומרים פיוט לכה דודי, סימן שלמ"ה ומדלגין קטעים אלו: התנערי וגו' לא תבושי וגו' והיו למשיסה וגו' ימין ושמאל וגו''.
ובהערה שם ציין המו"ל, לכת"י מהר"י צמח זיע"א שהתפרסם כאן לעיל, כסיוע למנהג זה.

כן מסתבר
הודעות: 551
הצטרף: ב' נובמבר 13, 2023 4:03 pm

Re: לכה דודי

הודעהעל ידי כן מסתבר » א' ינואר 07, 2024 5:37 pm

הבונה כתב:מענין לענין:

כידוע שבסדר היום לר"מ ן' מכיר (וכמדומה שראיתי שכך בסדור הרמ"ק), ישנו נוסח אחר של לכה דודי (יועתק בזאת).
מעניינים מאד ההבדלים מחד וההשוואות מאידך, מענין שבית אחד אומרים בגפרד אחרי מזמור שיר.
אם אני מבין נכון הר"ש אלקבץ פשוט סיגנן ושינה פיוט שכבר היה קיים קודם. האם ידוע מי חיבר את הנוסח הקדום יותר?

לכה דודי לקראת כלה, פני שבת נקבלה:

זכור ושמור בדבור אחד, נתן לנו המלך המיוחד, ה' אחד ושמו אחד, לשם ולתפארת ולתהלה:
לכה דודי וכו'

קדושת שבת הנחלתנו, ועל הר סיני קרבתנו, בתורה ומצוה עטרתנו, וקראתנו עם סגלה:
לכה דודי וכו'

נודה לך ה' אלהינו, כי ממצרים הוצאתנו, ומבית עבדים פדיתנו, ובכח ידך הגדולה:
לכה דודי וכו'

בתוך ים סוף הדרכתנו, ובנפול אויב שמחתנו, חיים וחסד עשית עמנו, להעבירנו במצולה:
לכה דודי וכו'

אתה אלהי האלהים, ומי כמוך באלים, משפיל גאים המגדילים, ומרים אביון לגדולה:
לכה דודי וכו'

בואי בשלום עטרת בעלה, וגם בשמחה ובצהלה, תוך אמוני עם סגלה, בואי כלה בואי כלה בואי כלה בואי כלה, בואי בשלום שבת מלכתא:

ויאמר: מזמור שיר ליום השבת וכו'

אתה האל עושה פלא, הוצאתנו מבית כלא, הורשתנו בית מלא, ארץ צבי מהוללה:
לכה דודי וכו'


דומני שהניסוח ’סיגנן ושינה פיוט מוקדם יותר’ אינו עולה בקנה אחד עם הניסוח שציטטתם השונה בתכלית מה’לכה דודי’ המוכר.

היה נכון יותר להתנסח שהאלקבץ יצר פיוט חדש על בסיס פזמון קדום, ואף השתמש בבית הראשון של הפיוט הקדום בשינוי קל (’שמור וזכור’ במקום ’זכור ושמור’ כדי שיתאים לאקרוסטיכון)

נ.ב. הבית ’בואי בשלום’ הוא בלא”ה תוספת לפיוט ה’לכה דודי’ כמו שהעירו.

613מצו
הודעות: 311
הצטרף: א' אוגוסט 21, 2022 2:35 pm

Re: משמעות האקרוסטיכון של 'לכה דודי'

הודעהעל ידי 613מצו » ה' ינואר 18, 2024 3:27 pm

איש_ספר כתב:[ליבס כותב שם שכל הנסיונות לאתר את מקור התמונה עלו בתוהו, ואין לדעת לאיזה חיבור זה שייך וכו' וכו'. מעניין שמתוך כל הנסיונות לא נעשה אפילו אחד הכולל פניה אל... מפרסם התמונה! זה שהיה נותן להם את כל המידע על מקור התמונה ומהות החיבור ממנו היא נלקחה. פלא].

להשלמת העניין אשמח שכבודו כן יגלה את מקור כה"י.
תזכה למצוות!

613מצו
הודעות: 311
הצטרף: א' אוגוסט 21, 2022 2:35 pm

Re: לכה דודי

הודעהעל ידי 613מצו » ה' פברואר 01, 2024 1:18 pm

כן מסתבר כתב:
הבונה כתב:מענין לענין:

כידוע שבסדר היום לר"מ ן' מכיר (וכמדומה שראיתי שכך בסדור הרמ"ק), ישנו נוסח אחר של לכה דודי (יועתק בזאת).
מעניינים מאד ההבדלים מחד וההשוואות מאידך, מענין שבית אחד אומרים בגפרד אחרי מזמור שיר.
אם אני מבין נכון הר"ש אלקבץ פשוט סיגנן ושינה פיוט שכבר היה קיים קודם. האם ידוע מי חיבר את הנוסח הקדום יותר?

לכה דודי לקראת כלה, פני שבת נקבלה:

זכור ושמור בדבור אחד, נתן לנו המלך המיוחד, ה' אחד ושמו אחד, לשם ולתפארת ולתהלה:
לכה דודי וכו'

קדושת שבת הנחלתנו, ועל הר סיני קרבתנו, בתורה ומצוה עטרתנו, וקראתנו עם סגלה:
לכה דודי וכו'

נודה לך ה' אלהינו, כי ממצרים הוצאתנו, ומבית עבדים פדיתנו, ובכח ידך הגדולה:
לכה דודי וכו'

בתוך ים סוף הדרכתנו, ובנפול אויב שמחתנו, חיים וחסד עשית עמנו, להעבירנו במצולה:
לכה דודי וכו'

אתה אלהי האלהים, ומי כמוך באלים, משפיל גאים המגדילים, ומרים אביון לגדולה:
לכה דודי וכו'

בואי בשלום עטרת בעלה, וגם בשמחה ובצהלה, תוך אמוני עם סגלה, בואי כלה בואי כלה בואי כלה בואי כלה, בואי בשלום שבת מלכתא:

ויאמר: מזמור שיר ליום השבת וכו'

אתה האל עושה פלא, הוצאתנו מבית כלא, הורשתנו בית מלא, ארץ צבי מהוללה:
לכה דודי וכו'


דומני שהניסוח ’סיגנן ושינה פיוט מוקדם יותר’ אינו עולה בקנה אחד עם הניסוח שציטטתם השונה בתכלית מה’לכה דודי’ המוכר.

היה נכון יותר להתנסח שהאלקבץ יצר פיוט חדש על בסיס פזמון קדום, ואף השתמש בבית הראשון של הפיוט הקדום בשינוי קל (’שמור וזכור’ במקום ’זכור ושמור’ כדי שיתאים לאקרוסטיכון)

נ.ב. הבית ’בואי בשלום’ הוא בלא”ה תוספת לפיוט ה’לכה דודי’ כמו שהעירו.


2024-02-01 13_15_09-תקוני שבת _ מהאיש האלהי ... כמוהר_ר יצחק לורי_א אשכנזי ... גם תיקון ליל שבועו' ו.png
2024-02-01 13_15_09-תקוני שבת _ מהאיש האלהי ... כמוהר_ר יצחק לורי_א אשכנזי ... גם תיקון ליל שבועו' ו.png (592.02 KiB) נצפה 220 פעמים


מתיקוני שבת ויניציאה שנת ת. מופיע אחרי לכה דודי של רש"א.
משמע שהנוסח בסדר היום מבוסס על זה של רש"א?

זיז שדי
הודעות: 529
הצטרף: ג' נובמבר 29, 2022 10:15 pm

Re: משמעות האקרוסטיכון של 'לכה דודי'

הודעהעל ידי זיז שדי » א' פברואר 11, 2024 3:08 pm

לכאורה עיקר התפילה היא "בואי בשלום" וכל ההקדמה הן בסדר היום והן בלכה דודי אינו אלא כעין 'רשות' או תוספת. ולכן לא הוסיף כלום על האקרוסטיכון של שמן, אלא הוסיף את פיוטו לתפילה קדומה.

613מצו
הודעות: 311
הצטרף: א' אוגוסט 21, 2022 2:35 pm

Re: משמעות האקרוסטיכון של 'לכה דודי'

הודעהעל ידי 613מצו » א' פברואר 11, 2024 5:53 pm

זיז שדי כתב:לכאורה עיקר התפילה היא "בואי בשלום" וכל ההקדמה הן בסדר היום והן בלכה דודי אינו אלא כעין 'רשות' או תוספת. ולכן לא הוסיף כלום על האקרוסטיכון של שמן, אלא הוסיף את פיוטו לתפילה קדומה.

אם זה נכון, למה מדפיס הסידור כתב את ההערה רק אחרי שהוא הביא את לכה דודי של רש״א במלואו? לא היה יותר נכון להסביר ככה לפניו? לא יותר סביר שהוא מתכוון לעובדה שמה שיש בסדר היום התחדש מהגרסא של רש״א?


חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 4 אורחים