מציאות עובדות ההייטק - כצעקתה?

[גימפעל]

משגיחה על בעלה
באירוע בתקופתו האחרונה

האם מותר לשבת אשה בין שני אנשים?
ואולי הם קרובים שיש מתירים

היא לא יושבת בין הגברים אלא מאחוריהם.

[זאב ערבות]

בספר ואין למו מכשול ח"ח מובא זה בענין האשכול

[תורת המן]

חושבני שיש לדרוש לכל הפחות 'גברת רבקה' ולא רבקה סתם.
אין ספק שגם אם אין בזה משום כינוי של קירבה, (ואף בזה יש לדון, כי גם בנוסחאות רשמיות אימצו את הפניות הישירות בתור נימוס, הפשרת קרח והפגנת חביבות), אבל יש מושג של גדר ערוה. ובפרט בדור פרוץ. בעריות חז"ל חששו וחששו אפילו הגדול שבגדולים.

אני אומר לך בכנות, זה לא מציאותי. קשה לי קצת להסביר, אבל תנסה לשאול נשות היי-טק צדקניות ותשמע מהן שבשום מקום זה לא כך (לפחות בהיי-טק), מכתבים מרבנים לא יוכלו לעזור. זה יראה מגוחך עד הזוי אם אשה תבקש שיקראו לה "גברת רבקה''.
מה שכן ניתן לעשות, ואכן יש כאלה שמקפידות על כך, זה להציג את עצמן לכתחילה בשמן המלא ולא בשמן המורגל אצל כולם (כלומר- רבקה ולא רבקי רחל ולא רחלי שרה ולא שרי וכיו''ב).

כאן בלייקווד אשר בארה"ב אני מכיר מקום עבודה אחת שהכלל - מטעמי צניעות - שכל העובדים אנשים ונשים צריך לבחור שם לועזי באנגלית.
אף שפתרון זה לכאורה אין לה מקום בארץ, לכאורה יכול כל אשה לבחור שם בדוי.

[יהושפט]

כאן בלייקווד אשר בארה"ב אני מכיר מקום עבודה אחת שהכלל - מטעמי צניעות - שכל העובדים אנשים ונשים צריך לבחור שם לועזי באנגלית.
אף שפתרון זה לכאורה אין לה מקום בארץ, לכאורה יכול כל אשה לבחור שם בדוי.

מה שייך שם בדוי? לרוב עובדים איתה עוד שיודעים את שמה האמיתי, וגם מקום העבודה חייב לקבל את הפרטים האמיתיים לצרכים שונים, וזה יהיה הזוי ממש להיקרא בשם בדוי [אא"כ מדובר במעסיק חרדי שזורם עם הענין, וגם אז זה נשמע הזוי].

כמו שכתב הרב פ"ת יש המקפידות להציג את עצמן בשמן המלא ולא בשם החיבה, בצוות החרדי שאשתי עובדת כך נהוג מול הגברים וגם מול הנשים שאינן חרדיות, וזה בהחלט תורם לרשמיות, כמובן שזה לא רלוונטי לאלו שמעיקרא משתמשות בשמן המלא.

[זאב ערבות]

הדבר לא הזוי, הרבה מקומות עבודה חרדיים שעושים עסקים בטלפון ובאינטרנט לא רוצים שיזהו אותם כיהודים, ולכן נותנים לכל העובדים הבאים במגע עם לקוחות שם אנגלי בדוי'. ויש לזה מעלה נוספת שכן הגוי לא קולט שם עברי וסובר שהוא מדבר עם איזה פיליפיני או הודי דבר שמרתיע לקוחות.

[יהושפט]

בצורה שאתה מתאר אה"נ, אב זה לא רלוונטי לרוב עובדות ההייטק בארץ

[תורת המן]

בצורה שאתה מתאר אה"נ, אב זה לא רלוונטי לרוב עובדות ההייטק בארץ

איני יודע למה. נניח שהאשה שמה רחל וכשמשלמים לה וכו' נותנים הממון לרבקה, עכ"ז ביום הראשון היא יכול להגיד לכל שאר העובדים שם 'שלום שמי המקורי רבקה, אבל הכל קורים לי ברכה'.

[תורת המן]

כאן בלייקווד אשר בארה"ב אני מכיר מקום עבודה אחת שהכלל - מטעמי צניעות - שכל העובדים אנשים ונשים צריך לבחור שם לועזי באנגלית.
אף שפתרון זה לכאורה אין לה מקום בארץ, לכאורה יכול כל אשה לבחור שם בדוי.

מה שייך שם בדוי? לרוב עובדים איתה עוד שיודעים את שמה האמיתי, וגם מקום העבודה חייב לקבל את הפרטים האמיתיים לצרכים שונים, וזה יהיה הזוי ממש להיקרא בשם בדוי [אא"כ מדובר במעסיק חרדי שזורם עם הענין, וגם אז זה נשמע הזוי].

במקום העבודה שכיונתי אליו לעיל, כל העובדים היהודים בוחרים שם בדוי והכל קורים אותם כן, אפי' כשמדברים פנים אל פנים.

[אליסף]

במקום העבודה שכיונתי אליו לעיל, כל העובדים היהודים בוחרים שם בדוי והכל קורים אותם כן, אפי' כשמדברים פנים אל פנים.

מוזר.
איני מבין מה התועלת.

[יהושפט]

אכן, באם גם החברים הקרובים במקום העבודה משתמשים בשם הבדוי, מה הועילו חכמים בתקנתם, ואולי אדרבה קלקלו כאילו יש לאדם שתי "אישויות" שונות, זה שבבית וזה שבעבודה

[זאב ערבות]

בספר צדיק כתמר יפרח ח"ב (הגריא"ל שטינמן) יש כמה דפים עם עצות בענין מקומות עבודה לנשים.
ויש לעיין בפרט בעמ' סג בקטע עם הכותרת זהירות רבה, ודרך אגב יש גם כמה שאלות בעניני צבא כגון האם מותר לחבול בעצמו כדי להשתחרר

[אליסף]

אכן, באם גם החברים הקרובים במקום העבודה משתמשים בשם הבדוי, מה הועילו חכמים בתקנתם, ואולי אדרבה קלקלו כאילו יש לאדם שתי "אישויות" שונות, זה שבבית וזה שבעבודה

העניין הוא אחר לגמרי, הנשים מאמצות שם לועזי לצורך העבודה פשוט כדי להקל על תקשורת עם לקוחות גויים.
במקום ש'שלום פה שפרינצא' זה 'שלום פה ניקול', לא מוצא כ"כ חן בעיני אך סיבה לגמרי אחרת ממה שהוזכר.

[יהושפט]

העניין הוא אחר לגמרי, הנשים מאמצות שם לועזי לצורך העבודה פשוט כדי להקל על תקשורת עם לקוחות גויים.
במקום ש'שלום פה שפרינצא' זה 'שלום פה ניקול', לא מוצא כ"כ חן בעיני אך סיבה לגמרי אחרת ממה שהוזכר.

ואדרבה, כמו שכתבתי עלול להיות בזה בעיה, כי האדם מתרגל כאילו יש לו שתי "אישיויות"

[עזריאל ברגר]

ואדרבה, כמו שכתבתי עלול להיות בזה בעיה, כי האדם מתרגל כאילו יש לו שתי "אישיויות"

מלבד הענין של "שלא שינו את שמם" ואכמ"ל.

[ליטוואק פון בודאפעסט]

כבר מובא באשכול שיש נוהלים אצל החילונים שאינם מביאים לידי שום חבה וקורבה, ואינם אלא נימוסים. אכן, אצלינו דברים כאלה אינם מותרים כלל וכלל, ואצלינו הם נראים כקורבה יתירה.

ע"כ, מצינו כמה פעמים אצל גברים 'חרדים' הרוצים למלאות את יצרם ומדברים כחילוני עם הנשים שבמשרד שלהם. טוענים (לעצמם, כי אחרים רואים את האמת) שאין זה אלא נימוס, ואין כוונתם לכלום.

ולכן מצינו הרבה מקומות עבודה חרדיות מקולקלות למדי, ולומדים אכן את הבנות האיך להתנהג עם מעסיקים כאלה.

ד"ז לא קשור לכולל ותופעה זו שהנשים עובדות והבעלים לומדים. הרבה בני זוג עובדים שניהם והמטפלת 'מראה חום', ויש מספיק נשים שלא עובדות ובכ"ז לא מראות שום חום.

אבל היציאה לעבודה היא סכנה לכל בן אדם, גבר או אשה, ובכ"ז מותר ומומלץ.

ועי' בשו"ת חוות יאיר סימן ק"ח

[זאב ערבות]

כבר מובא באשכול שיש נוהלים אצל החילונים שאינם מביאים לידי שום חבה וקורבה, ואינם אלא נימוסים. אכן, אצלינו דברים כאלה אינם מותרים כלל וכלל, ואצלינו הם נראים כקורבה יתירה.

ע"כ, מצינו כמה פעמים אצל גברים 'חרדים' הרוצים למלאות את יצרם ומדברים כחילוני עם הנשים שבמשרד שלהם. טוענים (לעצמם, כי אחרים רואים את האמת) שאין זה אלא נימוס, ואין כוונתם לכלום.

ולכן מצינו הרבה מקומות עבודה חרדיות מקולקלות למדי, ולומדים אכן את הבנות האיך להתנהג עם מעסיקים כאלה.

ד"ז לא קשור לכולל ותופעה זו שהנשים עובדות והבעלים לומדים. הרבה בני זוג עובדים שניהם והמטפלת 'מראה חום', ויש מספיק נשים שלא עובדות ובכ"ז לא מראות שום חום.

אבל היציאה לעבודה היא סכנה לכל בן אדם, גבר או אשה, ובכ"ז מותר ומומלץ.

ועי' בשו"ת חוות יאיר סימן ק"ו

יפה, ואלי תסביר זאת לפ"ת הטוען שאין שום סכנה לנשים עובדות

[ליטוואק פון בודאפעסט]

יש סכנה לחיות, כי אפשר למות.

מי ילך לעבוד? הבעל או האשה? הרי שניהם הם בסכנה בלכתם לעבוד.

יש סרטון איך ששאלו את הרב שטיינמן על אודות התופעה שהנשים עובדות מחוץ לבית ואין להם הכח לילדים, וענה 'כל שפחות נמצאות בבית, יותר טוב'. לא נורא, דעת ז"ע שונה מהדעה של הרב שטיינמן.

[יוסף חיים אוהב ציון]

יש סכנה לחיות, כי אפשר למות.

מי ילך לעבוד? הבעל או האשה? הרי שניהם הם בסכנה בלכתם לעבוד.

יש סרטון איך ששאלו את הרב שטיינמן על אודות התופעה שהנשים עובדות מחוץ לבית ואין להם הכח לילדים, וענה 'כל שפחות נמצאות בבית, יותר טוב'. לא נורא, דעת ז"ע שונה מהדעה של הרב שטיינמן.

איפה הגראי"ל אמר זאת בבקשה?

[פרנקל תאומים]

יש סכנה לחיות, כי אפשר למות.

מי ילך לעבוד? הבעל או האשה? הרי שניהם הם בסכנה בלכתם לעבוד.

יש סרטון איך ששאלו את הרב שטיינמן על אודות התופעה שהנשים עובדות מחוץ לבית ואין להם הכח לילדים, וענה 'כל שפחות נמצאות בבית, יותר טוב'. לא נורא, דעת ז"ע שונה מהדעה של הרב שטיינמן.

ועוד אמר האי חכימא דיהודאי מרן זי"ע, שנס עשו לנו מן השמים שהניחו את עיקר העבודה עם האינטרנט לנשים, אוי ואבוי אם היה להיפך שהיה נתון בעיקרו אצל הגברים..
דברי חכמים כדרבנות וכמשמרות נטועים בעלי אסופות נתנו מרועה אחד.


נ"ב:
כמובן ואצ"ל ודבר שפתייים אך למחסור שהדברים שיוחסו לי ע"י ידידינו ר' זאב איש מונסי (יאמצהו ה' יחזקהו וירפאהו רפו''ש בתושח''י בקרוב ממש) מעולם לא נאמרו או נרמזו או נכתבו או הוקלדו על ידי בשום צורה שהיא ובשום מקום, לא מיניה ולא מקצתיה, לא בגימטריא ולא בק"ו ולא בגז"ש ולא בשאר מידות שהתורה נדרשת בהן. לא עפ"י פשט ולא עפ"י סוד.

אמנם כדי ליישב בדוחק אפשר דצ"ל שלא פיענחתי נכונה את ראשי התיבות "פ"ת", ויש לפותחן אל נכון באופן אחר, אולי "פתחי תשובה", אולי "פתח תקווה", אולי פנחס תעיזי או פסח תמרי וכן על זה הדרך. לר' זאב קשישא פתרונים.

[יוסף חיים אוהב ציון]

אמר, אמר, איפה אמר? תביאו דברים מוסמכים.

[צופה_ומביט]

יש סרטון איך ששאלו את הרב שטיינמן על אודות התופעה שהנשים עובדות מחוץ לבית ואין להם הכח לילדים, וענה 'כל שפחות נמצאות בבית, יותר טוב'.

מה??
לא הבנתי.
או לא שמעתי טוב.

[זאב ערבות]

יש סכנה לחיות, כי אפשר למות.

מי ילך לעבוד? הבעל או האשה? הרי שניהם הם בסכנה בלכתם לעבוד.

יש סרטון איך ששאלו את הרב שטיינמן על אודות התופעה שהנשים עובדות מחוץ לבית ואין להם הכח לילדים, וענה 'כל שפחות נמצאות בבית, יותר טוב'. לא נורא, דעת ז"ע שונה מהדעה של הרב שטיינמן.

ועוד אמר האי חכימא דיהודאי מרן זי"ע, שנס עשו לנו מן השמים שהניחו את עיקר העבודה עם האינטרנט לנשים, אוי ואבוי אם היה להיפך שהיה נתון בעיקרו אצל הגברים..
דברי חכמים כדרבנות וכמשמרות נטועים בעלי אסופות נתנו מרועה אחד.


נ"ב:
כמובן ואצ"ל ודבר שפתייים אך למחסור שהדברים שיוחסו לי ע"י ידידינו ר' זאב איש מונסי (יאמצהו ה' יחזקהו וירפאהו רפו''ש בתושח''י בקרוב ממש) מעולם לא נאמרו או נרמזו או נכתבו או הוקלדו על ידי בשום צורה שהיא ובשום מקום, לא מיניה ולא מקצתיה, לא בגימטריא ולא בק"ו ולא בגז"ש ולא בשאר מידות שהתורה נדרשת בהן. לא עפ"י פשט ולא עפ"י סוד.

אמנם כדי ליישב בדוחק אפשר דצ"ל שלא פיענחתי נכונה את ראשי התיבות "פ"ת", ויש לפותחן אל נכון באופן אחר, אולי "פתחי תשובה", אולי "פתח תקווה", אולי פנחס תעיזי או פסח תמרי וכן על זה הדרך. לר' זאב קשישא פתרונים.

אמר, אמר, איפה אמר? תביאו דברים מוסמכים.

הנח לפ"ת, שכן בזמן האחרון הסרקסטיות שלו מרקיעה שחקים ונעשית מחודדת יותר ויותר. יש לו דעות מוצקות ואיש אינו יכול להזיז אותו מהן, כנראה לא שמע על נשים שנכשלו במקומות עבודה. כמובן שבשביל לפרנס את הבעל צריך לקחת סיכונים, אז במקום שהבעל יסתכן וכפי שהיה מאז ומתמיד, נתהפכו היוצרות וכעת הנשים מסתכנות. ממש עולם הפוך.

[פרנקל תאומים]

יש סכנה לחיות, כי אפשר למות.

מי ילך לעבוד? הבעל או האשה? הרי שניהם הם בסכנה בלכתם לעבוד.

יש סרטון איך ששאלו את הרב שטיינמן על אודות התופעה שהנשים עובדות מחוץ לבית ואין להם הכח לילדים, וענה 'כל שפחות נמצאות בבית, יותר טוב'. לא נורא, דעת ז"ע שונה מהדעה של הרב שטיינמן.

ועוד אמר האי חכימא דיהודאי מרן זי"ע, שנס עשו לנו מן השמים שהניחו את עיקר העבודה עם האינטרנט לנשים, אוי ואבוי אם היה להיפך שהיה נתון בעיקרו אצל הגברים..
דברי חכמים כדרבנות וכמשמרות נטועים בעלי אסופות נתנו מרועה אחד.


נ"ב:
כמובן ואצ"ל ודבר שפתייים אך למחסור שהדברים שיוחסו לי ע"י ידידינו ר' זאב איש מונסי (יאמצהו ה' יחזקהו וירפאהו רפו''ש בתושח''י בקרוב ממש) מעולם לא נאמרו או נרמזו או נכתבו או הוקלדו על ידי בשום צורה שהיא ובשום מקום, לא מיניה ולא מקצתיה, לא בגימטריא ולא בק"ו ולא בגז"ש ולא בשאר מידות שהתורה נדרשת בהן. לא עפ"י פשט ולא עפ"י סוד.

אמנם כדי ליישב בדוחק אפשר דצ"ל שלא פיענחתי נכונה את ראשי התיבות "פ"ת", ויש לפותחן אל נכון באופן אחר, אולי "פתחי תשובה", אולי "פתח תקווה", אולי פנחס תעיזי או פסח תמרי וכן על זה הדרך. לר' זאב קשישא פתרונים.

אמר, אמר, איפה אמר? תביאו דברים מוסמכים.

לכל שמועה מופרכת ילדותית והזויה עד לגיחוך בענייני חיסונים, צניעות, קורונה וכו' וכו' וכו' אתה מאמין כמו פתי ובטוח בה עד לזרא, ורק כאן פתאום מתעורר חוש הביקורת שלך ואתה דורש תיעוד ממוסמך?

[יוסף חיים אוהב ציון]

איפה ראית שהאמנתי? חבל שאתה מטיח דברים סתם.

[פרנקל תאומים]

איפה ראית שהאמנתי? חבל שאתה מטיח דברים סתם.

למשל:
viewtopic.php?f=19&t=64385&start=80#p835322

ולמען ד' אל תטריח אותי לנבור עוד אחורה.

[זאב ערבות]

נ"ב:
כמובן ואצ"ל ודבר שפתייים אך למחסור שהדברים שיוחסו לי ע"י ידידינו ר' זאב איש מונסי (יאמצהו ה' יחזקהו וירפאהו רפו''ש בתושח''י בקרוב ממש) מעולם לא נאמרו או נרמזו או נכתבו או הוקלדו על ידי בשום צורה שהיא ובשום מקום, לא מיניה ולא מקצתיה, לא בגימטריא ולא בק"ו ולא בגז"ש ולא בשאר מידות שהתורה נדרשת בהן. לא עפ"י פשט ולא עפ"י סוד.

אלו דברי:
כמובן שבשביל לפרנס את הבעל צריך לקחת סיכונים, אז במקום שהבעל יסתכן וכפי שהיה מאז ומתמיד, נתהפכו היוצרות וכעת הנשים מסתכנות. ממש עולם הפוך.
ואלו דברי פ"ת:
כשגבר אומר לאישה "את נראית טוב", היא לא עברה בזה שום איסור, ולא משנה מה יעבור לה בראש, לעומת זאת הגבר שאמר לה זאת עבר בכך באיסורים חמורים... גברים בעבודה אם הם אינם חזקים מאד ביר''ש ובסייגים שלהם ובפנימיותם (וכולי האי ואולי), כמעט אינם ניצולים מלעבור מדי יום ביומו באיסורי הסתכלות חמורים והרהורים וכיו''ב, ובפרט עם הסמארטפונים וכו'. מה שא"כ נשים.
ועוד הוסיף:
ישנם המון סיפורים על גברים רח''ל, וכולם (ובפרט כולן) יסכימו שאין גבר שמחוסן מניסיון (ולא רק במקום העבודה), הן באר''י והן בחו''ל, ואעפ''כ א''א לאסור על גברים לצאת לפרנס, או לצאת מהבית בכלל, כי מה אפשר לעשות שצריך פרנסה וכו', ולכן אע"פ שזה מסוכן מאד וכמעט ברי היזיקא שגברים יצאו מהבית וק''ו שהם יצאו לעבוד שיבואו חלילה לידי מכשולות נוראים, בכל זאת, אם אין להם פרנסה, יש להתיר לגברים בשעת הדחק לצאת לעבודה, כיוון שההכרח לא יגונה, ובלבד שיקפידו להתנהג עפ''י ההלכה ויסייגו את עצמם בסייגים ויתפללו לה' שלא יבואו לידי מכשול. וכמובן שה''ה גם לנשים, אך להן יש יתרונות רבים בעניין זה, הלכתיים, סוציולוגיים ופיזיולוגיים.

מה ניתן ללמוד מדבריו, מוטב שהאשה תסתכן ולא הגבר מכיוון שיש לה יתרונות... ואם נכשלה, נו, לא נורא כמו גבר שנכשל. הבעיה היא שלפעמים הכשלון הוא כזה שהיא נאסרת על הבעל, אך מן הסתם ברוב המקרים לא יוודע לו, וכמובן את רוב המקרים משתיקים ושותקים.

[יוסף חיים אוהב ציון]

איפה ראית שהאמנתי? חבל שאתה מטיח דברים סתם.

למשל:
viewtopic.php?f=19&t=64385&start=80#p835322

ולמען ד' אל תטריח אותי לנבור עוד אחורה.

אני עומד מאחורי הדברים.

[יוסף חיים אוהב ציון]

נ"ב:
כמובן ואצ"ל ודבר שפתייים אך למחסור שהדברים שיוחסו לי ע"י ידידינו ר' זאב איש מונסי (יאמצהו ה' יחזקהו וירפאהו רפו''ש בתושח''י בקרוב ממש) מעולם לא נאמרו או נרמזו או נכתבו או הוקלדו על ידי בשום צורה שהיא ובשום מקום, לא מיניה ולא מקצתיה, לא בגימטריא ולא בק"ו ולא בגז"ש ולא בשאר מידות שהתורה נדרשת בהן. לא עפ"י פשט ולא עפ"י סוד.

אלו דברי:
כמובן שבשביל לפרנס את הבעל צריך לקחת סיכונים, אז במקום שהבעל יסתכן וכפי שהיה מאז ומתמיד, נתהפכו היוצרות וכעת הנשים מסתכנות. ממש עולם הפוך.
ואלו דברי פ"ת:
כשגבר אומר לאישה "את נראית טוב", היא לא עברה בזה שום איסור, ולא משנה מה יעבור לה בראש, לעומת זאת הגבר שאמר לה זאת עבר בכך באיסורים חמורים... גברים בעבודה אם הם אינם חזקים מאד ביר''ש ובסייגים שלהם ובפנימיותם (וכולי האי ואולי), כמעט אינם ניצולים מלעבור מדי יום ביומו באיסורי הסתכלות חמורים והרהורים וכיו''ב, ובפרט עם הסמארטפונים וכו'. מה שא"כ נשים.
ועוד הוסיף:
ישנם המון סיפורים על גברים רח''ל, וכולם (ובפרט כולן) יסכימו שאין גבר שמחוסן מניסיון (ולא רק במקום העבודה), הן באר''י והן בחו''ל, ואעפ''כ א''א לאסור על גברים לצאת לפרנס, או לצאת מהבית בכלל, כי מה אפשר לעשות שצריך פרנסה וכו', ולכן אע"פ שזה מסוכן מאד וכמעט ברי היזיקא שגברים יצאו מהבית וק''ו שהם יצאו לעבוד שיבואו חלילה לידי מכשולות נוראים, בכל זאת, אם אין להם פרנסה, יש להתיר לגברים בשעת הדחק לצאת לעבודה, כיוון שההכרח לא יגונה, ובלבד שיקפידו להתנהג עפ''י ההלכה ויסייגו את עצמם בסייגים ויתפללו לה' שלא יבואו לידי מכשול. וכמובן שה''ה גם לנשים, אך להן יש יתרונות רבים בעניין זה, הלכתיים, סוציולוגיים ופיזיולוגיים.

מה ניתן ללמוד מדבריו, מוטב שהאשה תסתכן ולא הגבר מכיוון שיש לה יתרונות... ואם נכשלה, נו, לא נורא כמו גבר שנכשל. הבעיה היא שלפעמים הכשלון הוא כזה שהיא נאסרת על הבעל, אך מן הסתם ברוב המקרים לא יוודע לו, וכמובן את רוב המקרים משתיקים ושותקים.

ש"י מד"נ.

[פרנקל תאומים]

יש"כ גדול לידידינו הרב ר' זאב קשישא שטרח להראות צדקתו של הפ"ת ברבים ולהוכיח כי נאמנו דבריו. ומעתה בוודאי ימהר למחוק את דברי הכזב שכתב בשגגה ובחוסר דעת לעיל. והוא רחום וגו'.

ר' זאב, אחינו אתה, מודה וזאב ירוחם.

[פרנקל תאומים]

איפה ראית שהאמנתי? חבל שאתה מטיח דברים סתם.

למשל:
viewtopic.php?f=19&t=64385&start=80#p835322

ולמען ד' אל תטריח אותי לנבור עוד אחורה.

אני עומד מאחורי הדברים.

אני יודע. זה בדיוק העניין וזו בדיוק הבעיה...

[אור עולם]

מה שהוזכר מהגראי"ל על האמהות
כאן
דקה 27.56 והלאה.

[יוסף חיים אוהב ציון]

מה שהוזכר מהגראי"ל על האמהות
כאן
דקה 27.56 והלאה.

צ"ע.

[פרנקל תאומים]

אלו דברי הזאב:
כמובן שבשביל לפרנס את הבעל צריך לקחת סיכונים, אז במקום שהבעל יסתכן וכפי שהיה מאז ומתמיד, נתהפכו היוצרות וכעת הנשים מסתכנות. ממש עולם הפוך.

ואלו דברי פ"ת:
כשגבר אומר לאישה "את נראית טוב", היא לא עברה בזה שום איסור, ולא משנה מה יעבור לה בראש, לעומת זאת הגבר שאמר לה זאת עבר בכך באיסורים חמורים... גברים בעבודה אם הם אינם חזקים מאד ביר''ש ובסייגים שלהם ובפנימיותם (וכולי האי ואולי), כמעט אינם ניצולים מלעבור מדי יום ביומו באיסורי הסתכלות חמורים והרהורים וכיו''ב, ובפרט עם הסמארטפונים וכו'. מה שא"כ נשים.

ועוד הוסיף:
ישנם המון סיפורים על גברים רח''ל, וכולם (ובפרט כולן) יסכימו שאין גבר שמחוסן מניסיון (ולא רק במקום העבודה), הן באר''י והן בחו''ל, ואעפ''כ א''א לאסור על גברים לצאת לפרנס, או לצאת מהבית בכלל, כי מה אפשר לעשות שצריך פרנסה וכו', ולכן אע"פ שזה מסוכן מאד וכמעט ברי היזיקא שגברים יצאו מהבית וק''ו שהם יצאו לעבוד שיבואו חלילה לידי מכשולות נוראים, בכל זאת, אם אין להם פרנסה, יש להתיר לגברים בשעת הדחק לצאת לעבודה, כיוון שההכרח לא יגונה, ובלבד שיקפידו להתנהג עפ''י ההלכה ויסייגו את עצמם בסייגים ויתפללו לה' שלא יבואו לידי מכשול. וכמובן שה''ה גם לנשים, אך להן יש יתרונות רבים בעניין זה, הלכתיים, סוציולוגיים ופיזיולוגיים.

ש"י מד"נ.

גא"מ! ש"י מד"נ ודפח''ח.

מי זה הפנחס תעיזי הזה שכותב כ"כ טוב? תמסרו לו בשמי יש"כ.


נ"ב:
הדברים הנ"ל שכתב הפ"ת והביאם הזאב מבית גנזיו נכתבו בשעתו לזאב באישי בדיוור ישיר למייל שלו, אחר שהוא פנה לפ"ת מיוזמתו ונענה כנ"ל. הדברים אמנם נכונים וכאמור גם מקיימים ומוכיחים בעליל את התנערותי דלעיל מהניסיון המצחיק לייחס לי דברים שמעולם לא נאמרו או נכתבו על ידי. ויש''כ לזאב שטרח טובא כדי להביאם ולהביע בכך באופן עקיף אך נחרץ למדיי את חרטתו הכנה ואת חזרתו מדבריו, וכאמור, מודה וזאב ירוחם.

עם זאת, יש להעיר, שאין זו מן המידה להביא דברים מתוך התכתבויות אישיות ואיתא בזה משום לתא דחדר"ג רח"ל. והוא רחום יכפר וגו'.

[יוסף חיים אוהב ציון]

ליצנות אחת ....

[פרנקל תאומים]

מה שהוזכר מהגראי"ל על האמהות
כאן
דקה 27.56 והלאה.

צ"ע.

זו ליצנות!!

[יוסף חיים אוהב ציון]

לא הבנתי, זכותי להבין.

[זאב ערבות]

אלו דברי הזאב:
כמובן שבשביל לפרנס את הבעל צריך לקחת סיכונים, אז במקום שהבעל יסתכן וכפי שהיה מאז ומתמיד, נתהפכו היוצרות וכעת הנשים מסתכנות. ממש עולם הפוך.

ואלו דברי פ"ת:
כשגבר אומר לאישה "את נראית טוב", היא לא עברה בזה שום איסור, ולא משנה מה יעבור לה בראש, לעומת זאת הגבר שאמר לה זאת עבר בכך באיסורים חמורים... גברים בעבודה אם הם אינם חזקים מאד ביר''ש ובסייגים שלהם ובפנימיותם (וכולי האי ואולי), כמעט אינם ניצולים מלעבור מדי יום ביומו באיסורי הסתכלות חמורים והרהורים וכיו''ב, ובפרט עם הסמארטפונים וכו'. מה שא"כ נשים.

ועוד הוסיף:
ישנם המון סיפורים על גברים רח''ל, וכולם (ובפרט כולן) יסכימו שאין גבר שמחוסן מניסיון (ולא רק במקום העבודה), הן באר''י והן בחו''ל, ואעפ''כ א''א לאסור על גברים לצאת לפרנס, או לצאת מהבית בכלל, כי מה אפשר לעשות שצריך פרנסה וכו', ולכן אע"פ שזה מסוכן מאד וכמעט ברי היזיקא שגברים יצאו מהבית וק''ו שהם יצאו לעבוד שיבואו חלילה לידי מכשולות נוראים, בכל זאת, אם אין להם פרנסה, יש להתיר לגברים בשעת הדחק לצאת לעבודה, כיוון שההכרח לא יגונה, ובלבד שיקפידו להתנהג עפ''י ההלכה ויסייגו את עצמם בסייגים ויתפללו לה' שלא יבואו לידי מכשול. וכמובן שה''ה גם לנשים, אך להן יש יתרונות רבים בעניין זה, הלכתיים, סוציולוגיים ופיזיולוגיים.

ש"י מד"נ.

גא"מ! ש"י מד"נ ודפח''ח.

מי זה הפנחס תעיזי הזה שכותב כ"כ טוב? תמסרו לו בשמי יש"כ.


נ"ב:
הדברים הנ"ל שכתב הפ"ת והביאם הזאב מבית גנזיו נכתבו בשעתו לזאב באישי בדיוור ישיר למייל שלו, אחר שהוא פנה לפ"ת מיוזמתו ונענה כנ"ל. הדברים אמנם נכונים וכאמור גם מקיימים ומוכיחים בעליל את התנערותי דלעיל מהניסיון המצחיק לייחס לי דברים שמעולם לא נאמרו או נכתבו על ידי. ויש''כ לזאב שטרח טובא כדי להביאם ולהביע בכך באופן עקיף אך נחרץ למדיי את חרטתו הכנה ואת חזרתו מדבריו, וכאמור, מודה וזאב ירוחם.

עם זאת, יש להעיר, שאין זו מן המידה להביא דברים מתוך התכתבויות אישיות ואיתא בזה משום לתא דחדר"ג רח"ל. והוא רחום יכפר וגו'.

כל השנינות והעקיצות לא יעזרו לך, אתה טוען שמוטב לשלוח את הנשים לעבודה מאשר את הגברים עם כל מיני טיעונים מדוע ושהם יותר מוגנות מהגברים. זה ההפך ממה שמובא במקורות שהגבר הוא זה שצריך לצאת ולפרנס, אלא אם כן אתה טוען שהשתנו הזמנים והטבעים, ועוד אתה טוען אין נסיונות כשלונות לנשים במקומות העבודה. לא אנסה לשכנע אותך שאתה טועה מכיוון שזה כמו לשכנע את מי שאוחז בתכלת שזה לא תכלת.
ובקשר להתכתבות אישית, מכיוון שפרנקל תאומים זה רק ניק ככל הניקים,לא חל חדר"ג וזה כמו לספר לשון הרע על ניק כלשהו, ומה זה משנה באיזה אופן נשלחו הדברים. ודבר נוסף, כמו שאין לך מושג מה שקורה במקומות עבודה ותשאר בתמימותך, ברגע שכתבת משהו למישהו אתה צריך לסבור שזה נהפך לרשות הרבים! מנין לך שלא שיתפתי את דבריך עם אחרים? גם על זה יש חדר"ג? חדר"ג זה לא לפתוח מכתב של אחר, אך מה אם המקבל רוצה לפרסם את המכתב? אם הכותב אומר במפורש לא לפרסם צריך לכבד את בקשתו, ואם לא בקש זה לאו דווקא דבר מובן מאיליו והנה תראה כמה חדשים לבקרים כמה מכתבים פרטיים מתפרסמים. אולי תכתוב ספר מה כלול בחדר"ג

[במסתרים]

מניין לאומר דבר לחבירו שהוא בבל יאמר עד שיאמר לו לך אמור שנאמר וכו'

[ליטוואק פון בודאפעסט]

מה שהוזכר מהגראי"ל על האמהות
כאן
דקה 27.56 והלאה.

צ"ע.

ראיתי מאחד המקורבים של הרב שטיינמן שסיפר שהרב שטיינמן ביאר אח"כ שחינוך תלוי בשכל ותבונה, ואסור לתלות את החינוך בהנהגה זו או אחרת.

[צופה_ומביט]

מה שהוזכר מהגראי"ל על האמהות
כאן
דקה 27.56 והלאה.

ידיעה חשובה ביותר.
זה נראה שהוא מדבר בציניות, ע"ד מה ששמעתי פעם מהרב יעקובזון שעדיף הורים שלא "מחנכים", שלא עם שיטת חינוך, כי ככה לא עושים את אותה טעות כל הזמן, וכיו"ב.
אבל גוף דבריו משמע שהוא טוען שאותן נשים / נשות אברכים שעובדות בהייטק בלא"ה אינן אותה היידישע מאמע של פעם, וממילא אדרבה, עדיף שהילדים יהיו כמה שפחות עם כזו אמא. ובמעט שהיא תהיה בבית הם כבר יקבלו מספיק חום ואהבה של אמא כפי שמספיק לילד, אבל מצד השאלה שהיתה לגבי "חינוך" של יידישע מאמע - עדיף שכמה שפחות יהיו עם האמא הזו. [וגם אם לא יקבלו מספיק חום ואהבה, רק בימי שישי ושבת, גם טוב, העיקר שהאמא הזו כמה שפחות "תחנך" אותם].
וככה ענה בבת אחת על שתי השאלות ששאלו אותו, על הנדסאיות ועל שנמצאות מעט בבית.
וכוונתו לומר שבאמת עדיף לא ללכת למקצועות כאלה, ומי שכן הולכת - זה יכול להשפיע לרעה על החינוך שלה את הילדים ועדיף שלא תהיה בבית.
זה מה שאני מסוגל להבין בדבריו ומכפי שנאמרו.
האומנם כך? האומנם זו היתה דעתו? האומנם אין כאן אמצע, אמא טובה ויראת שמים שיש לה מה לתת לילדים ויחד עם זה עובדת בהייטק? האומנם מצד עצם המציאות של "אמא" די לילדים במפגש קצר בבוקר לפני שהאמא רצה לעבודה ובזמן קצר בערב כשהאמא חוזרת מאוחר ועייפה? האומנם גם אם הילדים לא יקבלו מספיק חום ואהבה של אמא עדיף שיהיו כמה שפחות עם אמא עובדת הייטק?
בקיצור, האם מישהו יודע / מבין ויכול להסביר יותר טוב?