רציני כתב:בריה נמוכה כתב:משגיחה על בעלה
באירוע בתקופתו האחרונה
האם מותר לשבת אשה בין שני אנשים?
ואולי הם קרובים שיש מתירים
היא לא יושבת בין הגברים אלא מאחוריהם.
רציני כתב:בריה נמוכה כתב:משגיחה על בעלה
באירוע בתקופתו האחרונה
האם מותר לשבת אשה בין שני אנשים?
ואולי הם קרובים שיש מתירים
פרנקל תאומים כתב:נוטר הכרמים כתב:חושבני שיש לדרוש לכל הפחות 'גברת רבקה' ולא רבקה סתם.
אין ספק שגם אם אין בזה משום כינוי של קירבה, (ואף בזה יש לדון, כי גם בנוסחאות רשמיות אימצו את הפניות הישירות בתור נימוס, הפשרת קרח והפגנת חביבות), אבל יש מושג של גדר ערוה. ובפרט בדור פרוץ. בעריות חז"ל חששו וחששו אפילו הגדול שבגדולים.
אני אומר לך בכנות, זה לא מציאותי. קשה לי קצת להסביר, אבל תנסה לשאול נשות היי-טק צדקניות ותשמע מהן שבשום מקום זה לא כך (לפחות בהיי-טק), מכתבים מרבנים לא יוכלו לעזור. זה יראה מגוחך עד הזוי אם אשה תבקש שיקראו לה "גברת רבקה''.
מה שכן ניתן לעשות, ואכן יש כאלה שמקפידות על כך, זה להציג את עצמן לכתחילה בשמן המלא ולא בשמן המורגל אצל כולם (כלומר- רבקה ולא רבקי רחל ולא רחלי שרה ולא שרי וכיו''ב).
תורת המן כתב:כאן בלייקווד אשר בארה"ב אני מכיר מקום עבודה אחת שהכלל - מטעמי צניעות - שכל העובדים אנשים ונשים צריך לבחור שם לועזי באנגלית.
אף שפתרון זה לכאורה אין לה מקום בארץ, לכאורה יכול כל אשה לבחור שם בדוי.
יהושפט כתב:בצורה שאתה מתאר אה"נ, אב זה לא רלוונטי לרוב עובדות ההייטק בארץ
יהושפט כתב:תורת המן כתב:כאן בלייקווד אשר בארה"ב אני מכיר מקום עבודה אחת שהכלל - מטעמי צניעות - שכל העובדים אנשים ונשים צריך לבחור שם לועזי באנגלית.
אף שפתרון זה לכאורה אין לה מקום בארץ, לכאורה יכול כל אשה לבחור שם בדוי.
מה שייך שם בדוי? לרוב עובדים איתה עוד שיודעים את שמה האמיתי, וגם מקום העבודה חייב לקבל את הפרטים האמיתיים לצרכים שונים, וזה יהיה הזוי ממש להיקרא בשם בדוי [אא"כ מדובר במעסיק חרדי שזורם עם הענין, וגם אז זה נשמע הזוי].
תורת המן כתב:במקום העבודה שכיונתי אליו לעיל, כל העובדים היהודים בוחרים שם בדוי והכל קורים אותם כן, אפי' כשמדברים פנים אל פנים.
יהושפט כתב:אכן, באם גם החברים הקרובים במקום העבודה משתמשים בשם הבדוי, מה הועילו חכמים בתקנתם, ואולי אדרבה קלקלו כאילו יש לאדם שתי "אישויות" שונות, זה שבבית וזה שבעבודה
אליסף כתב:העניין הוא אחר לגמרי, הנשים מאמצות שם לועזי לצורך העבודה פשוט כדי להקל על תקשורת עם לקוחות גויים.
במקום ש'שלום פה שפרינצא' זה 'שלום פה ניקול', לא מוצא כ"כ חן בעיני אך סיבה לגמרי אחרת ממה שהוזכר.
יהושפט כתב:ואדרבה, כמו שכתבתי עלול להיות בזה בעיה, כי האדם מתרגל כאילו יש לו שתי "אישיויות"
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:כבר מובא באשכול שיש נוהלים אצל החילונים שאינם מביאים לידי שום חבה וקורבה, ואינם אלא נימוסים. אכן, אצלינו דברים כאלה אינם מותרים כלל וכלל, ואצלינו הם נראים כקורבה יתירה.
ע"כ, מצינו כמה פעמים אצל גברים 'חרדים' הרוצים למלאות את יצרם ומדברים כחילוני עם הנשים שבמשרד שלהם. טוענים (לעצמם, כי אחרים רואים את האמת) שאין זה אלא נימוס, ואין כוונתם לכלום.
ולכן מצינו הרבה מקומות עבודה חרדיות מקולקלות למדי, ולומדים אכן את הבנות האיך להתנהג עם מעסיקים כאלה.
ד"ז לא קשור לכולל ותופעה זו שהנשים עובדות והבעלים לומדים. הרבה בני זוג עובדים שניהם והמטפלת 'מראה חום', ויש מספיק נשים שלא עובדות ובכ"ז לא מראות שום חום.
אבל היציאה לעבודה היא סכנה לכל בן אדם, גבר או אשה, ובכ"ז מותר ומומלץ.
ועי' בשו"ת חוות יאיר סימן ק"ו
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:יש סכנה לחיות, כי אפשר למות.
מי ילך לעבוד? הבעל או האשה? הרי שניהם הם בסכנה בלכתם לעבוד.
יש סרטון איך ששאלו את הרב שטיינמן על אודות התופעה שהנשים עובדות מחוץ לבית ואין להם הכח לילדים, וענה 'כל שפחות נמצאות בבית, יותר טוב'. לא נורא, דעת ז"ע שונה מהדעה של הרב שטיינמן.
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:יש סכנה לחיות, כי אפשר למות.
מי ילך לעבוד? הבעל או האשה? הרי שניהם הם בסכנה בלכתם לעבוד.
יש סרטון איך ששאלו את הרב שטיינמן על אודות התופעה שהנשים עובדות מחוץ לבית ואין להם הכח לילדים, וענה 'כל שפחות נמצאות בבית, יותר טוב'. לא נורא, דעת ז"ע שונה מהדעה של הרב שטיינמן.
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:יש סרטון איך ששאלו את הרב שטיינמן על אודות התופעה שהנשים עובדות מחוץ לבית ואין להם הכח לילדים, וענה 'כל שפחות נמצאות בבית, יותר טוב'.
יוסף חיים אוהב ציון כתב:פרנקל תאומים כתב:ליטוואק פון בודאפעסט כתב:יש סכנה לחיות, כי אפשר למות.
מי ילך לעבוד? הבעל או האשה? הרי שניהם הם בסכנה בלכתם לעבוד.
יש סרטון איך ששאלו את הרב שטיינמן על אודות התופעה שהנשים עובדות מחוץ לבית ואין להם הכח לילדים, וענה 'כל שפחות נמצאות בבית, יותר טוב'. לא נורא, דעת ז"ע שונה מהדעה של הרב שטיינמן.
ועוד אמר האי חכימא דיהודאי מרן זי"ע, שנס עשו לנו מן השמים שהניחו את עיקר העבודה עם האינטרנט לנשים, אוי ואבוי אם היה להיפך שהיה נתון בעיקרו אצל הגברים..
דברי חכמים כדרבנות וכמשמרות נטועים בעלי אסופות נתנו מרועה אחד.
נ"ב:
כמובן ואצ"ל ודבר שפתייים אך למחסור שהדברים שיוחסו לי ע"י ידידינו ר' זאב איש מונסי (יאמצהו ה' יחזקהו וירפאהו רפו''ש בתושח''י בקרוב ממש) מעולם לא נאמרו או נרמזו או נכתבו או הוקלדו על ידי בשום צורה שהיא ובשום מקום, לא מיניה ולא מקצתיה, לא בגימטריא ולא בק"ו ולא בגז"ש ולא בשאר מידות שהתורה נדרשת בהן. לא עפ"י פשט ולא עפ"י סוד.
אמנם כדי ליישב בדוחק אפשר דצ"ל שלא פיענחתי נכונה את ראשי התיבות "פ"ת", ויש לפותחן אל נכון באופן אחר, אולי "פתחי תשובה", אולי "פתח תקווה", אולי פנחס תעיזי או פסח תמרי וכן על זה הדרך. לר' זאב קשישא פתרונים.
אמר, אמר, איפה אמר? תביאו דברים מוסמכים.
יוסף חיים אוהב ציון כתב:פרנקל תאומים כתב:ליטוואק פון בודאפעסט כתב:יש סכנה לחיות, כי אפשר למות.
מי ילך לעבוד? הבעל או האשה? הרי שניהם הם בסכנה בלכתם לעבוד.
יש סרטון איך ששאלו את הרב שטיינמן על אודות התופעה שהנשים עובדות מחוץ לבית ואין להם הכח לילדים, וענה 'כל שפחות נמצאות בבית, יותר טוב'. לא נורא, דעת ז"ע שונה מהדעה של הרב שטיינמן.
ועוד אמר האי חכימא דיהודאי מרן זי"ע, שנס עשו לנו מן השמים שהניחו את עיקר העבודה עם האינטרנט לנשים, אוי ואבוי אם היה להיפך שהיה נתון בעיקרו אצל הגברים..
דברי חכמים כדרבנות וכמשמרות נטועים בעלי אסופות נתנו מרועה אחד.
נ"ב:
כמובן ואצ"ל ודבר שפתייים אך למחסור שהדברים שיוחסו לי ע"י ידידינו ר' זאב איש מונסי (יאמצהו ה' יחזקהו וירפאהו רפו''ש בתושח''י בקרוב ממש) מעולם לא נאמרו או נרמזו או נכתבו או הוקלדו על ידי בשום צורה שהיא ובשום מקום, לא מיניה ולא מקצתיה, לא בגימטריא ולא בק"ו ולא בגז"ש ולא בשאר מידות שהתורה נדרשת בהן. לא עפ"י פשט ולא עפ"י סוד.
אמנם כדי ליישב בדוחק אפשר דצ"ל שלא פיענחתי נכונה את ראשי התיבות "פ"ת", ויש לפותחן אל נכון באופן אחר, אולי "פתחי תשובה", אולי "פתח תקווה", אולי פנחס תעיזי או פסח תמרי וכן על זה הדרך. לר' זאב קשישא פתרונים.
אמר, אמר, איפה אמר? תביאו דברים מוסמכים.
יוסף חיים אוהב ציון כתב:איפה ראית שהאמנתי? חבל שאתה מטיח דברים סתם.
פרנקל תאומים כתב:נ"ב:
כמובן ואצ"ל ודבר שפתייים אך למחסור שהדברים שיוחסו לי ע"י ידידינו ר' זאב איש מונסי (יאמצהו ה' יחזקהו וירפאהו רפו''ש בתושח''י בקרוב ממש) מעולם לא נאמרו או נרמזו או נכתבו או הוקלדו על ידי בשום צורה שהיא ובשום מקום, לא מיניה ולא מקצתיה, לא בגימטריא ולא בק"ו ולא בגז"ש ולא בשאר מידות שהתורה נדרשת בהן. לא עפ"י פשט ולא עפ"י סוד.
פרנקל תאומים כתב:יוסף חיים אוהב ציון כתב:איפה ראית שהאמנתי? חבל שאתה מטיח דברים סתם.
למשל:
viewtopic.php?f=19&t=64385&start=80#p835322
ולמען ד' אל תטריח אותי לנבור עוד אחורה.
זאב ערבות כתב:פרנקל תאומים כתב:נ"ב:
כמובן ואצ"ל ודבר שפתייים אך למחסור שהדברים שיוחסו לי ע"י ידידינו ר' זאב איש מונסי (יאמצהו ה' יחזקהו וירפאהו רפו''ש בתושח''י בקרוב ממש) מעולם לא נאמרו או נרמזו או נכתבו או הוקלדו על ידי בשום צורה שהיא ובשום מקום, לא מיניה ולא מקצתיה, לא בגימטריא ולא בק"ו ולא בגז"ש ולא בשאר מידות שהתורה נדרשת בהן. לא עפ"י פשט ולא עפ"י סוד.
אלו דברי:
כמובן שבשביל לפרנס את הבעל צריך לקחת סיכונים, אז במקום שהבעל יסתכן וכפי שהיה מאז ומתמיד, נתהפכו היוצרות וכעת הנשים מסתכנות. ממש עולם הפוך.
ואלו דברי פ"ת:
כשגבר אומר לאישה "את נראית טוב", היא לא עברה בזה שום איסור, ולא משנה מה יעבור לה בראש, לעומת זאת הגבר שאמר לה זאת עבר בכך באיסורים חמורים... גברים בעבודה אם הם אינם חזקים מאד ביר''ש ובסייגים שלהם ובפנימיותם (וכולי האי ואולי), כמעט אינם ניצולים מלעבור מדי יום ביומו באיסורי הסתכלות חמורים והרהורים וכיו''ב, ובפרט עם הסמארטפונים וכו'. מה שא"כ נשים.
ועוד הוסיף:
ישנם המון סיפורים על גברים רח''ל, וכולם (ובפרט כולן) יסכימו שאין גבר שמחוסן מניסיון (ולא רק במקום העבודה), הן באר''י והן בחו''ל, ואעפ''כ א''א לאסור על גברים לצאת לפרנס, או לצאת מהבית בכלל, כי מה אפשר לעשות שצריך פרנסה וכו', ולכן אע"פ שזה מסוכן מאד וכמעט ברי היזיקא שגברים יצאו מהבית וק''ו שהם יצאו לעבוד שיבואו חלילה לידי מכשולות נוראים, בכל זאת, אם אין להם פרנסה, יש להתיר לגברים בשעת הדחק לצאת לעבודה, כיוון שההכרח לא יגונה, ובלבד שיקפידו להתנהג עפ''י ההלכה ויסייגו את עצמם בסייגים ויתפללו לה' שלא יבואו לידי מכשול. וכמובן שה''ה גם לנשים, אך להן יש יתרונות רבים בעניין זה, הלכתיים, סוציולוגיים ופיזיולוגיים.
מה ניתן ללמוד מדבריו, מוטב שהאשה תסתכן ולא הגבר מכיוון שיש לה יתרונות... ואם נכשלה, נו, לא נורא כמו גבר שנכשל. הבעיה היא שלפעמים הכשלון הוא כזה שהיא נאסרת על הבעל, אך מן הסתם ברוב המקרים לא יוודע לו, וכמובן את רוב המקרים משתיקים ושותקים.
יוסף חיים אוהב ציון כתב:פרנקל תאומים כתב:יוסף חיים אוהב ציון כתב:איפה ראית שהאמנתי? חבל שאתה מטיח דברים סתם.
למשל:
viewtopic.php?f=19&t=64385&start=80#p835322
ולמען ד' אל תטריח אותי לנבור עוד אחורה.
אני עומד מאחורי הדברים.
יוסף חיים אוהב ציון כתב:זאב ערבת כתב:
אלו דברי הזאב:
כמובן שבשביל לפרנס את הבעל צריך לקחת סיכונים, אז במקום שהבעל יסתכן וכפי שהיה מאז ומתמיד, נתהפכו היוצרות וכעת הנשים מסתכנות. ממש עולם הפוך.
ואלו דברי פ"ת:
כשגבר אומר לאישה "את נראית טוב", היא לא עברה בזה שום איסור, ולא משנה מה יעבור לה בראש, לעומת זאת הגבר שאמר לה זאת עבר בכך באיסורים חמורים... גברים בעבודה אם הם אינם חזקים מאד ביר''ש ובסייגים שלהם ובפנימיותם (וכולי האי ואולי), כמעט אינם ניצולים מלעבור מדי יום ביומו באיסורי הסתכלות חמורים והרהורים וכיו''ב, ובפרט עם הסמארטפונים וכו'. מה שא"כ נשים.
ועוד הוסיף:
ישנם המון סיפורים על גברים רח''ל, וכולם (ובפרט כולן) יסכימו שאין גבר שמחוסן מניסיון (ולא רק במקום העבודה), הן באר''י והן בחו''ל, ואעפ''כ א''א לאסור על גברים לצאת לפרנס, או לצאת מהבית בכלל, כי מה אפשר לעשות שצריך פרנסה וכו', ולכן אע"פ שזה מסוכן מאד וכמעט ברי היזיקא שגברים יצאו מהבית וק''ו שהם יצאו לעבוד שיבואו חלילה לידי מכשולות נוראים, בכל זאת, אם אין להם פרנסה, יש להתיר לגברים בשעת הדחק לצאת לעבודה, כיוון שההכרח לא יגונה, ובלבד שיקפידו להתנהג עפ''י ההלכה ויסייגו את עצמם בסייגים ויתפללו לה' שלא יבואו לידי מכשול. וכמובן שה''ה גם לנשים, אך להן יש יתרונות רבים בעניין זה, הלכתיים, סוציולוגיים ופיזיולוגיים.
ש"י מד"נ.
פרנקל תאומים כתב:יוסף חיים אוהב ציון כתב:זאב ערבת כתב:
אלו דברי הזאב:
כמובן שבשביל לפרנס את הבעל צריך לקחת סיכונים, אז במקום שהבעל יסתכן וכפי שהיה מאז ומתמיד, נתהפכו היוצרות וכעת הנשים מסתכנות. ממש עולם הפוך.
ואלו דברי פ"ת:
כשגבר אומר לאישה "את נראית טוב", היא לא עברה בזה שום איסור, ולא משנה מה יעבור לה בראש, לעומת זאת הגבר שאמר לה זאת עבר בכך באיסורים חמורים... גברים בעבודה אם הם אינם חזקים מאד ביר''ש ובסייגים שלהם ובפנימיותם (וכולי האי ואולי), כמעט אינם ניצולים מלעבור מדי יום ביומו באיסורי הסתכלות חמורים והרהורים וכיו''ב, ובפרט עם הסמארטפונים וכו'. מה שא"כ נשים.
ועוד הוסיף:
ישנם המון סיפורים על גברים רח''ל, וכולם (ובפרט כולן) יסכימו שאין גבר שמחוסן מניסיון (ולא רק במקום העבודה), הן באר''י והן בחו''ל, ואעפ''כ א''א לאסור על גברים לצאת לפרנס, או לצאת מהבית בכלל, כי מה אפשר לעשות שצריך פרנסה וכו', ולכן אע"פ שזה מסוכן מאד וכמעט ברי היזיקא שגברים יצאו מהבית וק''ו שהם יצאו לעבוד שיבואו חלילה לידי מכשולות נוראים, בכל זאת, אם אין להם פרנסה, יש להתיר לגברים בשעת הדחק לצאת לעבודה, כיוון שההכרח לא יגונה, ובלבד שיקפידו להתנהג עפ''י ההלכה ויסייגו את עצמם בסייגים ויתפללו לה' שלא יבואו לידי מכשול. וכמובן שה''ה גם לנשים, אך להן יש יתרונות רבים בעניין זה, הלכתיים, סוציולוגיים ופיזיולוגיים.
ש"י מד"נ.
גא"מ! ש"י מד"נ ודפח''ח.
מי זה הפנחס תעיזי הזה שכותב כ"כ טוב? תמסרו לו בשמי יש"כ.
נ"ב:
הדברים הנ"ל שכתב הפ"ת והביאם הזאב מבית גנזיו נכתבו בשעתו לזאב באישי בדיוור ישיר למייל שלו, אחר שהוא פנה לפ"ת מיוזמתו ונענה כנ"ל. הדברים אמנם נכונים וכאמור גם מקיימים ומוכיחים בעליל את התנערותי דלעיל מהניסיון המצחיק לייחס לי דברים שמעולם לא נאמרו או נכתבו על ידי. ויש''כ לזאב שטרח טובא כדי להביאם ולהביע בכך באופן עקיף אך נחרץ למדיי את חרטתו הכנה ואת חזרתו מדבריו, וכאמור, מודה וזאב ירוחם.
עם זאת, יש להעיר, שאין זו מן המידה להביא דברים מתוך התכתבויות אישיות ואיתא בזה משום לתא דחדר"ג רח"ל. והוא רחום יכפר וגו'.
יוסף חיים אוהב ציון כתב:
צ"ע.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 15 אורחים