תירוצו של ר' יהודה החסיד על הצורך בסימן דצ"ך וכו'

[חכם באשי]

בהגדה של פסח:

רבי יהודה היה נותן בהן סימנין דצ"ך עד"ש באח"ב.

וידועה הקושיא: מדוע ולשם מה נזקק ר' יהודה לתת סימנים, מה החידוש בכך, הרי כל נער יכול לעשות כן.
אחד מהתירוצים הידועים הוא של ר' יהודה החסיד, המובא בשבלי הקלט, סי' ריח:

רבי יהודה היה נותן בהן סימנין דצ"ך עד"ש באח"ב. כתב ר' ישעיה זצ"ל: תימה מה סימן נתן ר' יהודה? וכי אין אדם יודע ליקח מכל תיבה אות אחת ולעשות סימן?! [...]
ומורי הרב מאיר אמר בשם הר"ר יהודה החסיד זצ"ל, לפי שבתלים אינם סדורים המכות כמו שהן סדורין בפרשה, לפיכך נתן ר' יהודה סימן הללו, להודיע, שסדר הפרשה עיקר.

כלומר: בספר תהלים הובאו המכות בסדר שונה: דם, ערוב, צפרדע, ארבה, ברד, דבר, בכורות (תהלים עח מד-נא), או: חושך, דם, צפרדע, ערוב, כינים, ברד, ארבה, בכורות (שם קה כח-לז).
תרוץ זה מופיע, בשם ר' יהודה החסיד או בשם אחרים, במקורות רבים ונוספים, ראה: הגדה שלמה, עמ' נא, סי' רעח, ובכל הנסמן שם הערה 554.

אמנם לא הבנתי את ההסבר. מדוע נסבור שהסדר שבתהלים הוא הנכון לעומת הנרשם בחומש? ממתי תוקפו של ספר תהלים עולה על המקרא? ועוד, הרי בתהלים נחסרו שלוש או שתי מכות (בתהלים עח מד-נא, נחסרו: כינים, שחין וחושך; ושם קה כח-לז – נחסרו שתים: דבר ושחין), וכל בר דעת אמור להבין שהרשימה שבמקרא היא הקובעת, כי היא שלימה יותר.

[ארי שבחבורה]

בספר "תוספות השלם - אוצר פירושי בעלי התוספות על התורה" (מהדורת גליס) בפרשת וארא (שמות ז,יז) מצוטט אחד מבעלי התוספות שמביא את התירוץ הנ"ל ונראה שהוא הרגיש בבעיה זו, וז"ל:

והשתא ניחא דלא קשה "רבי יהודה היה נותן בהם סימנין – דצ"ך עד"ש באח"ב" – מאי סימנין צריך זיל קרי בי רב הוא? ואי משום דדצ"ך היה על ידי אהרן וערוב דבר על ידי הקב"ה ובא"ח על ידי משה היה לו למנות מכת בכורות עם ערוב ודבר שעשה אותם הקב"ה ושחין שבא על ידי שלשתם לבד? ואי משום דבשלישית לא היה צריך התראה זיל קרי בי רב הוא? אלא משום דבתילים משנה הסדר תרי זימני, ואיצטריך דלא תימא דסדר תילים עיקר קמ"ל לישנא דאורייתא עיקר, דס"ד כי היכי דאמרינן בהערל במקומות טובא (יומא עא,א ועוד) "גמרא גמיר לה ואתא יחזקאל ואסמכיה אקרא" להכי הוצרך ליתן סימנים,

[חכם באשי]

תודה לך, ארי,
אבל יישובו דחוק מאוד,
כי הכלל "גמרא גמיר לה ואתא יחזקאל ואסמכיה אקרא" נאמר על דבר שלא כתוב במקרא (אלא קיבלוהו בעל פה)!
זאת ועוד, הוא לא מתייחס לחסרונן של כמה מכות ברשימה שבספר תהלים.

[רחמים]

אמנם לא הבנתי את ההסבר. מדוע נסבור שהסדר שבתהלים הוא הנכון לעומת הנרשם בחומש? ממתי תוקפו של ספר תהלים עולה על המקרא? ועוד, הרי בתהלים נחסרו שלוש או שתי מכות (בתהלים עח מד-נא, נחסרו: כינים, שחין וחושך; ושם קה כח-לז – נחסרו שתים: דבר ושחין), וכל בר דעת אמור להבין שהרשימה שבמקרא היא הקובעת, כי היא שלימה יותר.

זה לא עינין של נכון אלא התהילים הוא מפרש את התורה שעליה נאמר אין מוקדם ומאוחר בתורה.
ועוד י''ל שכיון גם בתהלים יש 'סתירה' בסדר המכות ובתורה יש סדר אחר לגמרי אז אין אנו יודעים את הסדר האמיתי ואפשר לחשוב שגם התורה וגם התהילים לא דיברו לפי סדר במציאות אלא הסמיכו דברים כדי ללמד אחד מהשני קמ''ל ר' יהודה שהסדר של התורה הוא הסדר שהיה במציאות ולא נאמר רק כדי ללמוד מסמיכות.

[אוצר החכמה]

סתם לכל מי שקורא פשטם של כתובים, התורה מתארת פעולות בדרך סיפור על מה שהתרחש, ואם אין סיבה מסתבר שזה היה סדר הדברים. לעומת זאת בתהילים המשורר משבח את הקב"ה על מעשיו, ומסתבר שלא יציין את הדברים דווקא על סדר התרחשותם.

[ארי שבחבורה]

תודה לך, ארי,
אבל יישובו דחוק מאוד,
כי הכלל "גמרא גמיר לה ואתא יחזקאל ואסמכיה אקרא" נאמר על דבר שלא כתוב במקרא (אלא קיבלוהו בעל פה)!
זאת ועוד, הוא לא מתייחס לחסרונן של כמה מכות ברשימה שבספר תהלים.

אתה צודק לגמרי, אבל מכל מקום רואים כאן שזה הפריע לו, ולפעמים גם זה משהו...
אבל היום חשבתי על כיוון אחר לגמרי.
הנה, אחת מן השאלות המרכזיות בהקשר של עשרת המכות במזמורי תהלים היא מפני מה שינה דוד המלך במזמוריו את סדרן של המכות מן הסדר שבתורה ועסקו בכך רבים מן הראשונים ונתנו לכך תירוצים כאלו ואחרים.
וראה זה מצאתי בספר 'מושב זקנים' בפרשת וארא (שמות ט,ט) שר' יהודה החסיד עמד אף הוא על שאלה זו אולם הוא משיב על כך תשובה מפתיעה ביותר.
וכך איתא שם:

הקשה החסיד, למה לא נכתבו המכות בתילים כסדר האמור בפרשה? ותירץ, שב' מיני מכות באו – א' אותם שבפרשה כסדר, ועוד באו עמהם בערבוביא – אותם שכתוב בתילים.

חזינן מהכא שלשיטת ר' יהודה החסיד שינוי סדרן של עשרת המכות בספר תהלים איננו שינוי ספרותי גרידא שעשה דוד המלך מסיבות כאלו ואחרות אלא שינוי זה מייצג סדרת מכות נוספת שבאה במקביל לסדרת המכות שבתורה וסדרה זו באה לפי הסדר שכתוב במזמורי תהלים, וזהו חידוש נפלא.
ולפי זה אפשר לומר שמעולם לא עלה על דעת ר' יהודה החסיד שסדר המכות שבתורה איננו הסדר האמיתי בגלל שבספר תהלים ישנו סדר אחר וכפי שהקשית אלא היתה לו הו"א אחרת לחלוטין והיא שמאחר והיו שתי סדרות של מכות שבאו במקביל - האחת שכתובה בתורה והשניה שכתובה בתהלים וכנ"ל - אם כן יש לעיין מהי הסדרה העיקרית ושמא "סדר תילים עיקר"! ולפי זה המושג "עיקר" כאן יתפרש כפשוטו ולא כ'נכון' כפי שצריך לבארו אם מבינים את דברי ר' יהודה החסיד כפשוטם.
ומעתה הרבה יותר מובן השימוש של בעל התוספות שהבאתי בכלל של "גמרא גמיר לה ואתא... ואסמכה אקרא" שכן לפי דברינו אכן מדובר כאן בסדרת מכות נוספת שהיתה במצרים וכנ"ל ולא נזכרה בתורה אלא קיבלוה בע"פ עד שבא דוד המלך וחרתה עלי ספר בספרו.
וקמ"ל רבי יהודה בסימניו "שסדר הפרשה עיקר" ואילו הסדר שבתהלים הוא הסדר המשני שבא במקביל.
ודברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקום אחר.

[חכם באשי]

ארי,
דבריך יפים ומאירים. יישר כוחך!
(ואגב, דברי ריה"ח שב'מושב זקנים' הובאו גם בפירושי ריה"ח, מהדורת לנגה, פרשת וארא)

[ישראליק]

זכר אותן על הסדר הכתובות בתורה. ולפי שבסדר תהלים (עח, מד-נא; קה, כח-לו), נזכרו על סדר אחר, כי אין שם מכוין לספר ולהגיד הדברים כסדר זמנם אלא להגיד קצת נפלאות הש"י, וזכרם כפי מה שנתן הסדר בשיר והשבח, ולפיכך נתן בהם ר' יהודה סימנין ראשי תיבות שמות המכות כסדרן בתורה, כדי שהזוכר יציאת מצרים בליל פסח לא יטעה בסדרן. (הגש"פ פסח דורות, לר' יצחק בן שלמה אלאחדב, י"ם תש"ס, מהדיר י. ש. שפיגל, ע' צז) היינו שכדי להגיד נפלאות השי"ת נתתקן ההגדה, והחידוש הוא למה ר' יהודה רצה דווקא לנקוט הסדר כפי מה שכתוב בתורה

[למאי_נמ?]

viewtopic.php?f=27&t=8968&p=122016#p82852