פורום אוצר החכמה

יאיר כתב:לצערנו גם חלוקת הפרקים בתנ"ך כולו, נעשתה ע"י כומר נוצרי בה כולנו משתמשים...

אדג כתב:

יאיר כתב:לצערנו גם חלוקת הפרקים בתנ"ך כולו, נעשתה ע"י כומר נוצרי בה כולנו משתמשים...

דומני שיצא תנ"ך במהדורה מחולקת ע"פ המסורה, יש כזה דבר?

משך חכמה כתב:יש הוצאה של פויזן מלונדון חומש ע"פ המסורה

מה שנכון נכון כתב:הבעיה האמתית בחלוקת הפרקים אינה בציון לפיהם, אלא בשמוש בהם לחלוקת הלמוד, כגון מי שלומד קביעות מסוימת בנ"ך ומפסיק לפי הפרקים. וכן יש בתי כנסת ספרדים שמחלקים את קריאת שה"ש בע"ש בין הצבור, וכל אחד קורא פרק.

הכהן כתב:

מה שנכון נכון כתב:הבעיה האמתית בחלוקת הפרקים אינה בציון לפיהם, אלא בשמוש בהם לחלוקת הלמוד, כגון מי שלומד קביעות מסוימת בנ"ך ומפסיק לפי הפרקים. וכן יש בתי כנסת ספרדים שמחלקים את קריאת שה"ש בע"ש בין הצבור, וכל אחד קורא פרק.

אז לשם מה הוא מיספר את הפסוקים בכל פרשה?

בדיעבד כתב: ובכן נמסר לנו מספר בפסוקים כדי שנדע כל פסקי דפסקיה משה.

ישבב הסופר כתב:הגר"י קמינצקי הקפיד לקרוא לזה 'קאפיטל' ולא 'פרק' , וכן הוא תמיד בספרו אמת ליעקב. וכמדומני ששמעתי שבתהילים נהג להיפך שקרא לכל מזמור 'פרק' ולא קאפיטל. וכל זה כדי להבדיל בין החילוק שמקורו טהור ובין החילוק שמקורו חול או גרוע יותר.

מה שנכון נכון כתב:כמדומני שלחלוקת קנ מזמורים אין כל מקור בחז"ל, ומנין המזמורים שמוזכר אצלם הוא קמז כשנותיו של יעקב, [ויש דיעות שונות אילו מזמורים לחבר].

בקרו טלה כתב:

מה שנכון נכון כתב:כמדומני שלחלוקת קנ מזמורים אין כל מקור בחז"ל, ומנין המזמורים שמוזכר אצלם הוא קמז כשנותיו של יעקב, [ויש דיעות שונות אילו מזמורים לחבר].

בבעל הטורים בראשית פרק מז פסוק כט
ויקרבו ימי - ב' במסורת. הכא. ואידך גבי דוד ויקרבו ימי דוד למות (מ"א ב, א). איתא במדרש אמר הקב"ה אתה עשית קמ"ז מזמורים כמנין שנות יעקב, תזכה כמותו. מה הוא ובנו מלכו ביחד אף אתה ימלוך שלמה בנך בחייך.

ויש שהוקשה להם הא יש ק"נ והוסיפו בתוך הבעה"ט בסוגריים לפרש דבר זה ואכמ"ל

כמו רבים, פעמים בחירת ה'ניק' (שם המשתמש) היא אקראית ואין מאחוריה סיבה של טעם והגיון מוצק, כך שאין לייחס לדבר משמעות כלשהי.
עם זאת, מן הראוי שפורום תורני זה ישמרו גבולות מסוימים בבחירת השמות, ככבוד אכסניא מינמלי.
בהנחה שבדברים שדלעיל אין בהם חידוש, אני מניח שאינך מודע למקור הביטוי "מלח הארץ". לא רק שמקורו אינו טהור, אלא שיש בכך אף חשש של "אל תפנו אל האלילים", אם לא במובנו ההלכתי הטהור, כי אם ברגש הלב, וגם זה הוא די והותר.

בתקווה להבנה.

יחיעם מלח הארץ כתב:יקירי,
קיבלתי את הודעתך, ותודה על תשומת הלב.
אכן לא ידעתי את מקור הביטוי המקובל בספרות, והשכלתני.
(אגב חפש באוצר וראה כי הביטוי בשם אומרו מצוטט כמה וכמה פעמים, ויש להראות זאת לכל הצועקים על חכם באשי באשכול על ה'בייבי' שלו.)

עם זאת, הבה נחשוב מהיכן לקח אותו האיש <יש"ו לדיראון עולם> את הכינוי הזה? האם הוא 'הלחין' אותו? הרי השומעים לא היו מבינים על מה הוא מדבר, ואם כונתו לשבח (כמו שאכן התכוין) או לגנאי (ארץ פרי למלחה מרעת יושבי בה). סוף דבר, נראה שהיה מוצר מסוים וידוע שהיה מכונה כך ואולי גם היה מקובל לכנות כך אנשים, וזה שימח-שמו'יניק אחד עשה בזה שימוש לא מעלה ולא מוריד לענ"ד.
ועיין בתוצאות החיפוש 'מלח הארץ' (אין לי כתובת מדוייקת כי אני כעת במשרד ופתוח לי רק אוצר מקוון חלקי) שגם האדמו"ר הזקן וגם האדמו"ר האמצעי זצוקללה"ה מבארים את המושג 'מלח הארץ'.

שלך,
יחיעם

מצחיק, כי אתה כה הורגלת להכיר את היסטורית אותו האיש בגירסתה הנוצרית עד שכלל לא עלה על דעתך שהיסטוריה זו היא סיפור בדים המצוץ מן האצבע!

את האוון- גליון כלל לא כתב אותו האיש! הכותב אפילו לא מתיימר לטעון שהכירו, הוא רק מעלה על הכתב את אשר שמע מפי השמועה!!!

האוון-גליון נכתב במקורו לא בעברית (לפחות חלקים רחבים ממנו) אלא ביונית או לטינית מעורבת בארמית ושברי מילים בעברית והוא נכתב כמאה שנה לאחר מותו של אותו האיש, כך שהניסיון להשערה שהביטוי מקורו קדום - קלושה.

אם תצליח למצוא חכם מזרחי קדום (קרי: לפני 300 שנה ומעלה) שמשתמש בביטוי זה, הריני מבטל את דברי למפרע. אך אינני צריך לחפש ולמצוא שאין, כי זה ברור מאליו.

לגבי האמירה שאדה"ז ואדמוהמ"צ מבארים את ביטוי זה, אינני יודע מהיכן אתה שואב את מימך, אשמח לראות מ"מ יחיד מן אחד מן הקדושים הללו. עכ"פ במאגר הטקסט שמכיל חלק נכבד מן ספרי הללו, הנמצא בספריית ליובאוויטש (זמין באתרם) - לא מופיע הביטוי ולו פעם אחת.

יחיעם מלח הארץ כתב:א. קיבלתי
ב. גם אם בסיסו עממי, זה בסדר בשבילי. הסלידה ממילים ומכתמים, לעניות הבנתי, ראויה היא - מביטויים שמקורם גם מבחינת ההקשר ממקום טמא, או שיש בהם מבחינת 'כל האומר רחב רחב מיד נקרי' וכמוהו לשאר תחומים. דוק מינה ואוקי באתרה.
ג. ראה קבצים מצורפים. ולולא התמהמהתי בהביאי הקבצים מביתי, כי עתה שבתי והשבתי לכת"ר זה פעמיים, וסליחה על העיכוב בתשובתי.

אינני יודע כיצד להגיב לראיות אלו. שאינם כלל ראיות, לא מיניה ולא מקצתיה.
הביטוי מלח הארץ, ואני מדגיש הביטוי הוא הבעייתי. כלומר, בספרי הנצרות נלקח המושג מלח הארץ, שהוא מציאות טבעית (להבדיל ממלח הים), והומשל לסוג בני אדם המובחר והמשובח.
בדברים שהובאו מרבותינו הקדושים ישנה התיחסות ישירה למושג ולא לביטוי, כך שאין כל קשר בין דיוננו למובאות. ופלא שלא חל ולא חש.

יחיעם מלח הארץ כתב:אכן לא הבנתי היטב את טענתך,
ואם הניב 'מלח הארץ' קיים במשמעו, ויש"ו יצר רק את המטאפורה היינו צריכים למצוא זאת בעוד מקומות, והא קמן שאי"ז כן
ומאיפה התגלגל ניב זה שאינו מצוי בספרותנו כלל בשום מקום לפיות קדושים אלו?

ואני בשמי (ני"ק) התכוונתי רק לצליל ה'ישראלי' של השם, ולא לדברי שבח על עצמי כלל וכלל (אני משתדל להתרחק מזה גם בגלוי ועאכו"כ בסתר שאפי' אין יצה"ר לכבוד מדומה זה).

יישר כחך. דו"ש יחי'

נו, איך שלא יהיה, אתה כפי הנראה כן ראוי לכינוי במובנו הנפוץ... בבחינת "יהללך זר, ולא? פיך!".

יחיעם מלח הארץ כתב:תודה. ערב טוב

אוצר החכמה כתב:חפשתי קצת באוצר וראיתי שהראשון כנראה שמביא את זה הוא האברבנאל, אבל הראשון שמביא את זה בשם חז"ל הוא החסיד יוסף יעבץ.
יש דיון גדול בעניין ולא ברור אם מקורו באון גליון כי גם שם הלשון רק דומה, ויש אומרים שהיה זה פתגם עתיק ויש לו מקורות רבים אצל הגויים. אבל בכל מקרה כל הדנים על הנושא לא סברו כדבריך ולא היה נוח להם בשימוש בפתגם אם מקורו אכן באון גליון.

ואותו אדם שכל מחשבותיו, מגמותיו... הם הגשמתם של הציורים הרוחניים העליונים... הוא מלח הארץ, אותו ה'מלחא' אשר לולא הוא 'לא יכול עלמא למסבל מרירותא'

קלונימוס הזקן כתב:רק מבואר כאן היסוד הנ"ל, במילים שונות.

עץ הזית כתב:

קלונימוס הזקן כתב:רק מבואר כאן היסוד הנ"ל, במילים שונות.

לא הבנתי איך היסוד של "אין נביא בעירו" מבואר במילה "לכן" הנזכרת (ואיני יודע אם מה שלא הבנתי זה את הקישור בין הדברים, או שאת עצם היסוד של "אין נביא בעירו" הבנתי אחרת ממך). אשמח להסבר.