פורום אוצר החכמה

עמוס התקועי כתב:האם נמצא אשכול על ההגייה הנכונה של שמות רבנים מפורסמים ... חַיות (חַיות או חִיות) ...?

עיון כתב:האם והיכן נכתב בפורום על אודות הדיון אם יש איסור ליקח דבר 'חי' ולחממו כשיעור יס"ב,

כמדומני שהחזו"א בסי' רנ"ג ס"ל לאיסור, והמ"ב דעתו דאין בזה כל איסור,

וכמו שהביא בסי' רנ"ג ס"ק י"א בשם הרשב"א בשם רב האי גאון,

כמו"כ אשמח מאוד באם יוכל א' מהת"ח בכאן לציין מאמרים שדנו בזה לאורך ולרוחב,

מדין קידרא חייתא, וממה שיש לדון בזה מסי' שי"ח סעיף ו' והמסתעף,

חותם בכל הכבוד, עיון.

גם אשמח לכל מידע על דין החימום דבר יבש לאחר שנתבשל כמאב"ד.

עושה חדשות כתב:מה האיסור לרמות אדם אחר שיש פיקו"נ, דהיינו ראובן אומר לשמעון בשבת שיש כאן חולה וצריך להדליק נר בשבילו אף שראובן יודע שאין כלום וכוונתו לגרום לשמעון להדליק נר לצורכו, לכאו' שמעון לא עבר שום איסור וא"כ גם ראובן אינו מכשילו בכלום, ואעפ"כ פשיטא שהדבר אסור, אבל מאיזה טעם. זכורני שנכתב ע"ז כאן בעבר, (אולי הובא ע"ז שיעור מאת הרב י"מ רובין מהר-נוף), ואינני מוצא היכן.

עושה חדשות כתב:המאירי מביא בחידושיו את פיה"מ להר"מ על כל משנה ומשנה בכל המסכתות, חוץ מר"ה סנהדרין ונדה. האם דובר על כך כאן או במקו"א?

בברכה המשולשת כתב:האם הועלה כאן פעם המאמר של י' זוסמן על כתיבת המשנה (פורסם בקובץ מחקרי תלמוד ג, כמדומני)?

עושה חדשות כתב:כאשר אדם קרא קריאת שמע או קריאת התורה, ופיסק והטעים באופן לא נכון, והוא גם סבור שזוהי האמת
כמו בדוגמא המפורסמת; "פְּקֻדֵיהֶם לְמַטֵּה רְאוּבֵן שִׁשָּׁה וְאַרְבָּעִים אֶלֶף וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת", ונתכוין שמטה ראובן היה 1546 וניגן בהתאם
האם זה מעכב את הקריאה?
[ראיתי כמה אשכולות בעניני טעמי המקרא וההפסקים וכו', ורפרפתי קצת בספרים של ר"נ שרוני ור"א ויסבלום, וב'תורת הקורא', אבל לא מצאתי לע"ע את הנידון הזה].

איקטורין כתב:וכי למה לא יעכב?
האם זה גרע מדברי המ"ב בסי' קמ"ב ס"ק ד' בשם שע"ש: "הוא הדין בנגינת הטעמים, כשהעניין משתנה ע"י זה, כגון שקרא משרת במקום מפסיק, מחזירין אותו".
וכ"ש הכא שלא רק שהיפך הטעמים, כדבריך, ושינה העניין, אלא אף במחשבתו סילף.

בברכה המשולשת כתב:האם היה אשכול על הלכה שמשנה מציאות (כגון בתוליה חוזרים בגלל קביעת בית דין בלוח)?

מעט דבש כתב:

בברכה המשולשת כתב:האם היה אשכול על הלכה שמשנה מציאות (כגון בתוליה חוזרים בגלל קביעת בית דין בלוח)?

viewtopic.php?t=17894

רציני כתב:האם נכתב בפורום על חידושי הרי"מ על שו"ע יו"ד האם הם של השפת אמת?

פלוריש כתב:

רציני כתב:האם נכתב בפורום על חידושי הרי"מ על שו"ע יו"ד האם הם של השפת אמת?

viewtopic.php?f=6&t=21310&p=215230&hilit=%D7%A9%D7%A4%D7%AA+%D7%90%D7%9E%D7%AA+%D7%99%D7%95%D7%A8%D7%94+%D7%93%D7%A2%D7%94#p215230

אליסף כתב:היכן דן איש ספר במנהג אשכנז לומר שיר של יום אחרי מוסף ולא אחרי שחרית?

פולסברג כתב:פעם הובא בפורום ציטוט מא' מהקדמונים שגם השכל מתנת אלקים היא ואיך יסתור ה' את דבריו, או משהו כזה. איה מקום כבודו?

איתן נוי כתב:היכן נכתב עבור מדוע לא מברכים קודם על ההגדה?

עזריאל ברגר כתב:

איתן נוי כתב:היכן נכתב עבור מדוע לא מברכים קודם על ההגדה?

הרבי מליובאוויטש בביאורו להגדה ליקט בזה כמה ביאורים (כנראה בתחילת מגיד).

גביר כתב:א.
על השאלה מפני מה אין מברכים על ההגדה ישנה תשובה שלמה בשו"ת חזון עובדיה של הרב עובדיה יוסף [לא הספרים בשם זה שיצאו בסוף ימיו, אלא הספר בהלכות פסח שהוציא לראשונה אאל"ט בתשי"ב ] באריכות ובפירוט עם מובאות רבות כדרכו.

ולכאורה היה אפשר לומר בפשטות שנכלל בברכת התורה, שהרי סיפור יציאת מצרים הוא לימוד תורה, אלא שנצטווינו ללמוד עניין יציאת מצרים בזמן זה [ליל טו ניסן] ובאופן זה [סיפור ושאלה ותשובה, כשמצה ומרור מונחים לפניך, וכיו"ב] דווקא.
ואע"פ שלפחות לדעת הרמב"ם סיפור יציאת מצריים הוא מצווה בפני עצמה, מצינו כיוצא בזה בק"ש, שהיא מצווה בפני עצמה של קבלת עומ"ש ואעפ"כ היא גם בגדר תלמוד תורה וכמו שמבואר בגמ' שבק"ש שחרית וערבית יוצאים י"ח והגית בו יומם ולילה.

'

נוריאל עזרא כתב:אולי זה:
viewtopic.php?f=45&t=42200

גביר כתב:ובדרשות חתם סופר לפסח תק"פ ד"ה ומה שמקשין [חלק ב, ירושלים תשל"ד רסח: בעמודה השניה] הראשונים - הביא את התירוץ שברכת אשר גאלנו היא ברכה על ההגדה ומברכים אותה אחרי הקריאה כיוון שמחויב לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים ולפיכך מתחיל בגנות ורואה את עצמו כאילו מתחילה היה עובד עבודה זרה ועכשיו התקרב לעבודת השי"ת, וא"כ הווי כגר שנתגייר וכשם שגר מברך לאחר שטובל כך בסיפור יציאת מצרים מספרים לאחר שמספרים.

איתן נוי כתב:האם דברו היכן שהוא בדין אמירת קדיש אחד או שניים לאחר לימוד וקודם ערבית?

משה לוי11 כתב:

נוריאל עזרא כתב:אולי זה:
viewtopic.php?f=45&t=42200

לא אך גם זה טוב. תודה רבה.