גלילי כתב:אולי אם נולד כבר, היה לו להזכירו בלי שמו.
LEV כתב:ולא הבנתי דבריו. למה לא מיישב באופן יותר פשוט- שכבר נולד לו בן הששית אבל עדיין לא נתנו לו שם?!
זקן ששכח כתב:כי אם כבר נולד למה אין לו שם?!
מילתא דמסתברא היא שמיד עם הלידה היו קוראים בשם. (1)
ובאמת יש לדעת ממתי בדיוק החל המנהג שיקראו שם בעת הברית. (2)
חכם באשי כתב:זקן ששכח כתב:כי אם כבר נולד למה אין לו שם?!
מילתא דמסתברא היא שמיד עם הלידה היו קוראים בשם. (1)
ובאמת יש לדעת ממתי בדיוק החל המנהג שיקראו שם בעת הברית. (2)
1. כן משמע מרהיטת פירושי הראשונים לפסוק (בראשית לח ה) "וַתֹּסֶף עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שֵׁלָה וְהָיָה בִכְזִיב בְּלִדְתָּהּ אֹתוֹ". עי' לדוגמא רמב"ן ובספר מושב זקנים, ועוד.
2. בזמן הגאונים וודאי נהגו כך, שכן הם כותבים שתינוק שמת קודם מילתו, מלין אותו על הקבר ונותנים לו שם.
אמנם חסידי אשכנז ביארו (פירוש הרוקח ופירוש רבינו אפרים, בפסוקי לידת יצחק, כדומני) שאברהם קרא את שמו של יצחק בעת שמל אותו. אך כמובן, שהם ביארו כך לפי המנהג שנהג במקומם, שבזמנם היה המנהג הפשוט לקבוע את שם הנולד בזמן מילתו.
אך כמובן, שהם ביארו כך לפי המנהג שנהג במקומם, שבזמנם היה המנהג הפשוט לקבוע את שם הנולד בזמן מילתו.
LEV כתב:מה כוונתך בזה:
אך כמובן, שהם ביארו כך לפי המנהג שנהג במקומם, שבזמנם היה המנהג הפשוט לקבוע את שם הנולד בזמן מילתו.
האם הם היו מציעים פירוש הנכון לפסוק או לא?
חכם באשי כתב:זקן ששכח כתב:ובאמת יש לדעת ממתי בדיוק החל המנהג שיקראו שם בעת הברית. (2)
2. בזמן הגאונים וודאי נהגו כך, שכן הם כותבים שתינוק שמת קודם מילתו, מלין אותו על הקבר ונותנים לו שם.
אמנם חסידי אשכנז ביארו (פירוש הרוקח ופירוש רבינו אפרים, בפסוקי לידת יצחק, כדומני) שאברהם קרא את שמו של יצחק בעת שמל אותו. אך כמובן, שהם ביארו כך לפי המנהג שנהג במקומם, שבזמנם היה המנהג הפשוט לקבוע את שם הנולד בזמן מילתו.
אברהם כתב:למה זה תאמר שרבותינו פירשו את הכתובים לפי מנהג מקומם [וכאילו נשמט מהם שזהו מנהג שנתחדש ולא היה מימי קדם], ולא תניח להיפך שנהגו במקומם כך משום שהבינו כך בפירוש הכתובים.
מרחביה כתב:יש מקור "חיצוני" מזמן בית שני שיש להוכיח ממנו שנהגו לתת את השם בברית המילה,
חכם באשי כתב: שהרי ברור שראשונים רבים ביארו את התורה ע"פ מציאות מקומם וזמנם
איש_ספר כתב:
עיין במצ"ב וכמדומה שהוא הראשון שהביא זמורת זר זו לספרותינו....
אברהם כתב:חכם באשי כתב: שהרי ברור שראשונים רבים ביארו את התורה ע"פ מציאות מקומם וזמנם
אשמח לדעת מהיכן ברור לך הדבר הזה. [וכמובן אינני מתכוין לפירושים ע"ד הרמז וכדו', שבהם אפשר להרחיב ולפרש כדרוש או אסמכתא, אלא לפירושי המקראות עצמם, כדברי הרמב"ן הנזכר וכדו']. (1)איש_ספר כתב:עיין במצ"ב וכמדומה שהוא הראשון שהביא זמורת זר זו לספרותינו....
רבינו איש, אני מחפש מקורות לזה שאין ראוי [או אפילו אסור] להביא ראיה [על דרך המנהג בימים קדמונים] מספרי הנוצרים ודומיהם. (2)
דהנה, הרמב"ן כתב בפרשת מקץ שדרך המתרגמים לשנות השמות ללשון המובן או המורגל להם, והוכיח זה מתרגום אונקלוס ואח"כ הוסיף 'וכן עשו הנוצרים המעתיקים'. הרי שהזכיר דברי הנוצרים בשביל להראות הדרך הנוהגת אצל המעתיקים.
אכן אכתי אין מכאן ראיה ברורה להוכיח 'מתוכן' הסיפורים המובאים שם.
אברהם כתב:איש_ספר כתב: עיין במצ"ב וכמדומה שהוא הראשון שהביא זמורת זר זו לספרותינו....
רבינו איש, אני מחפש מקורות לזה שאין ראוי [או אפילו אסור] להביא ראיה [על דרך המנהג בימים קדמונים] מספרי הנוצרים ודומיהם.
דהנה, הרמב"ן כתב בפרשת מקץ שדרך המתרגמים לשנות השמות ללשון המובן או המורגל להם, והוכיח זה מתרגום אונקלוס ואח"כ הוסיף 'וכן עשו הנוצרים המעתיקים'. הרי שהזכיר דברי הנוצרים בשביל להראות הדרך הנוהגת אצל המעתיקים.
אכן אכתי אין מכאן ראיה ברורה להוכיח 'מתוכן' הסיפורים המובאים שם.
הנושא מעסיק אותי [גם] מחמת עיסוקי כעת בסוגיית נענועי הלולב, והנה בחג הפסח אינה ה' לידי וארא כמה נזירות טמאות נוטלות לולבים בידיהם ומנענעות בהם, ולכשחיפשתי מצאתי שנמצא בספריהם שאנשי ירושלים קיבלו את התלוי בחג הפסח (?) בכפות תמרים וקראו לפניו 'הושע נא הושע נא'. כמובן שדבר זה מעניין מאוד ומעורר כמה מחשבות על השימוש שהיו נוהגים לעשות אז בנענועי הלולב. [שהרי אף אם המעשה לא היה ולא נברא מ"מ הרי נכתב בסגנון הרווח בדור ההוא].
כמו"כ יתבאר עפי"ז מאד מה שחששו הראשונים בנענועי הלולב להקפיד שלא יעשה בהם צורת שתי וערב, ונחלקו כיצד עושים כך, ולהנ"ל יבואר דכיון שכך מנהג הנוצרים לנענע הלולב בפסחא שלהם ומסתמא גם עושים עמו צורת שתי וערב ולכך דקדקו הראשונים שלא לעשות כמותם. אלא דבשביל זה על י לברר אם אמת הוא שהם עושים תנועות שתי וערב עם לולביהם וכדו'.
ואינני יודע אם מותר הדבר לדרוש בחוקיהם ובסיפוריהם בשביל לברר עניינים בתורתינו או שכל זה בכלל אל תפנו אל האלילים.
חכם באשי כתב:אברהם כתב:חכם באשי כתב: שהרי ברור שראשונים רבים ביארו את התורה ע"פ מציאות מקומם וזמנם
אשמח לדעת מהיכן ברור לך הדבר הזה. [וכמובן אינני מתכוין לפירושים ע"ד הרמז וכדו', שבהם אפשר להרחיב ולפרש כדרוש או אסמכתא, אלא לפירושי המקראות עצמם, כדברי הרמב"ן הנזכר וכדו']. (1)
1. לכך ההגיון נוטה. לא?
חכם באשי כתב:[ברור שראשונים רבים ביארו את התורה ע"פ מציאות מקומם וזמנם
דראל כתב:אגב, מונדשיין מעביר השנה קורס בשם 'פרשן המקרא - תבנית נוף מולדתו".
חכם באשי כתב:דראל כתב:אגב, מונדשיין מעביר השנה קורס בשם 'פרשן המקרא - תבנית נוף מולדתו".
היש בידך חומרים כתובים מקורס זה וביכולתך להעבירם אלי (דרך האישי)?
ושמא מונדשיין עצמו, המבקר כאן, ייענה לכך?
חכם באשי כתב:דראל כתב:אגב, מונדשיין מעביר השנה קורס בשם 'פרשן המקרא - תבנית נוף מולדתו".
היש בידך חומרים כתובים מקורס זה וביכולתך להעבירם אלי (דרך האישי)?
ושמא מונדשיין עצמו, המבקר כאן, ייענה לכך?
שבטיישראל כתב:ואם אתה כבר שואל ...
הרי בלידת בנימין מצינו שרחל מתה בלידתו ונא' "וַיְהִי בְּצֵאת נַפְשָׁהּ כִּי מֵתָה וַתִּקְרָא שְׁמוֹ בֶּן אוֹנִי וְאָבִיו קָרָא לוֹ בִנְיָמִין".
וא"ת והאיך קרא לו שם מיד שבעת הלידה ולפני הברית ?
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 156 אורחים