הודעהעל ידי כותב » ג' ספטמבר 06, 2011 11:44 pm
בספר סערת אליהו (לקוטים פ' כי תצא) הביא מעשה שהיה בימי הגר"א ז"ל, כי איש אחד לקח אשה וישנאה איזה שבועות אחר החתונה, ויקח תיכף אשה אחרת. והנה עוד לא כלו שבעה ירחים ותלד האשה השניה לו בן, ואח"ז נודע כי בעוד ימים לא כבירים ילדה גם האשה הראשונה הגרושה ג"כ בן זכר, כי נמלאו לה תשעה ירחים, ואחר זמן רב נפלה מחלוקת בין משפחת הגרושה ובין האיש המגרש מי יהיה היורש נחלתו לקחת פי שנים. ויהי כאשר נודע הדבר לרבינו הגר"א ז"ל, אמר כי ע"ז רמזה לנו התוה"ק כי תהיין לאיש שתי נשים אחת אהובה ואחת שנואה וילדו לו בנים האהובה והשנואה והיה הבן הבכור לשניאה, והכונה שהשנואה נתעברה וילדה, והאהובה ילדה לשבעה, נמצא שהלידה הי' שוות אבל העיבור הי' להשנואה מקודם, ונמצא לענין הבכור כיון שהיה ראשית אונו, זה יש לו דין בכור אף שילדו שתיהם כאחד, כי הולכים אחר זמן ההריון ולא אחר הלידה, עכתו"ד.
ובספר שו"ת שואל ומשיב (מהדורא ג' ח"ג סי' נב) אחר שהביא דברי הגר"א הנ"ל, כתב ג"כ דא"א לומר שהולכים אחר זמן ההריון, דעיקר תלוי בלידה, דמן העיבור ליכא ראי', דהיה יכול להיות שתתקלקל, וא"כ כל שילדה האהובה שעה אחת קודם הוא הבכור. וראיה ברורה מעשו ויעקב, שכל שזה יצא ראשון הוא הבכור, עכ"ד. וכבר כתב בספר העמק דבר להנצי"ב (בפרשתן) וז"ל: הן נשמע בשם הגר"א ז"ל להיפך, שהולכין אחר העיבור ולא אאמין לקול השמועה בשם רבינו הגר"א, ושקר העידו בשמו ז"ל, עכ"ל.
והנה בהשמטה שבסוף ספר סערת אליהו הנ"ל כתב בעל הגהות אמרי שמואל על דברי הגר"א שם, כי "מלתא דבדיחותא" ההיא נשמע בין החיים בשם רבינו הגר"א זל כמו שנדפס, כי יש להעיר הלא לדין יש פירכא, כי ההלכה מרחוות בפוסקים דאזלינן בתר הלידה. וכתב ששמע מפי הרה"ג ר' שלמה הכהן זצ"ל מו"ץ בווילנא, ששמע בימי חורפו בשם הגר"א להיפך, דילדו לו בנים האהובה קאי על העיבור דאהובה נתעברה תחלה, ומסיים הכתוב והיה הבן הבכור לשנואה, כלומר "דהוי'" דבן היה להשנואה מקודם, והיינו דהשנואה ילדה לו לשבעה חדשים והאהובה לתשעה חדשים, ונמצא דבן השנואה נולד קודם לבן האהובה, ואמר הכתוב דלא יוכל לבכר את בן האהובה ויחשוב שהוא הבכור דהוא בכור לעיבור, אלא כי את הבכור בן השנואה יכיר, כי הוא נחשב לראשית אונו ולו משפט הבכורה, דאף דבן האהובה היה בכור לעיבור מכל מקום לא אזלינן רק אחר הלידה. ולפי שמועה זו עולה פירוש הפסוק יפה וכדין, עכ"ד.
ועי' בספר אוצר יד החיים (אות רג) מה שכתב בענין זה.