מי חילק את זמירות השבת

[נבון]

כמקובל ברוב תפוצות ישראל, הונהג לשיר בשבת כחמשה עשר זמירות שבת, שנכתבו ע"י גדולי האחרונים, [מתוך מאות שנכתבו ע"י אחרים, וכאו"א מושר בפי צאצאיו וממשיכי דרכם].
אך הסתפקתי, מי חילק את זמירות השבת מה ישירו בליל שבת ומה ביום השבת, והאם יש בזה ענין כלשהוא.

[בברכה המשולשת]

חלוקת הזמירות מקורה הראשוני כבר במחזור ויטרי

[נבון]

האם מבואר שם טעם החלוקה?
וכן אילו זמירות כבר היו אז?

[לישר את ההדורים]

קיבלתי באישי.

מפורש במחזור ויטרי, כולל נוסח הזמירות. יעוין בהערות במהדיר במהדורת אוצר הפוסקים

[בברכה המשולשת]

עיינתי כעת במחז"ו (מהד' אוצר הפוסקים) ולהלן החלוקה
ליל שבת (כ"י לונדון):
יקר יום שבת תגדיל (לריה"ל)
כל מקדש שביעי (לריה"ל)
על אהבתך אשתה גביעי (לריה"ל)
סעודה שניה (על-פי כל כתבי היד)
ברוך ה' יום יום (לרבי שמעון הגדול)
דרור יקרא (לרבי דונש) (בכ"י לונדון נוסף כאן עוד פיוט של רבי דונש)
כי אשמרה שבת (לראב"ע)
אשיר במישרים (לראב"ע)
אשר לו ים ויבשת (רק ב"י נ. והוא לרבינו אפרים)
יום שבת קדוש (ג"ה רק בכ"י הנ"ל. לרבינו יו"ט הקדוש)

[אלכסנדרוס]

כת"י לונדון כידוע לא משקף את את המחזו"ו בצורתו המקורית.

[בברכה המשולשת]

אמת. ולכן ציינתי שהזמירות ליום השבת מופיעות בכל כתבי היד.
יתר על כן, גם כי"ל הוא מתקופת רבותינו הראשונים כך שהוא מקדים את הזמירות ביחס למה שנאמר בתחילת האשכול

[לישר את ההדורים]

זמירות בשבת קודש
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 66&hilite=

[מה שנכון נכון]

עיינתי כעת במחז"ו (מהד' אוצר הפוסקים) ולהלן החלוקה
ליל שבת (כ"י לונדון):
כל מקדש שביעי (לריה"ל)

מה המקור שזה לריה"ל? מה שלא מסתבר מכמה טעמים.
בסדורים נכתב לפי הר"ת ששם המחבר משה, וכ"ה אצל דוידזון. [ראיתי כותבים שהוא ר משה בר קלונימוס].

[מחולת המחנים]

מן הענין לציין שבחב"ד שרים בסעודות שבת רק את הזמירות שחיבר האריז"ל: אזמר בשבחין, אסדר לסעודתא ובני היכלא, ואשר הן שנכנסו בסידור בעל התניא.

[בברכה המשולשת]

עיינתי כעת במחז"ו (מהד' אוצר הפוסקים) ולהלן החלוקה
ליל שבת (כ"י לונדון):
כל מקדש שביעי (לריה"ל)

מה המקור שזה לריה"ל? מה שלא מסתבר מכמה טעמים.
בסדורים נכתב לפי הר"ת ששם המחבר משה, וכ"ה אצל דוידזון. [ראיתי כותבים שהוא ר משה בר קלונימוס].

אכן, טעיתי בחפזי בשל שאר הזמירות שם

[נבון]

ראיתי בשטיבלך חסידיים שנוהגים לשיר בסעודה שלישית את כל זמירות השבת, של כל שלשת הסעודות, מה המקור?

[בראנסוויל]

אגב, מה הקשר של הפיוט "אדער איום ונורא" למוצאי שבת קודש.

ובעניי חשבתי שילפי תוכנו מותר לאמרו [אולי בניגון איכה] גם בת"ב שחל להיות/נדחה במוצש"ק.

[נבון]

המבדיל בין קודש לחול, יש הנוהגים לשיר בכל מוצאי שבת, אך חלק שרים מיד אחרי הבדלה, ויש ששרים בסעודת מלוה מלכה, ולכאו' הוא תלוי בנוסח הזמירות.
אגב, להחת"ס שרים זה במוצאי יוה"כ.

[בקרו טלה]

אגב, מה הקשר של הפיוט "אדער איום ונורא" למוצאי שבת קודש.

ובעניי חשבתי שילפי תוכנו מותר לאמרו [אולי בניגון איכה] גם בת"ב שחל להיות/נדחה במוצש"ק.

כמדומני שבבעלזא לא נוהגים לומר את זמר ברוך ה' יום יום היות והוא נוסד על הארבע גלויות ואכהמ"ל

[נבון]

כמדומני שבבעלזא לא נוהגים לומר את זמר ברוך ה' יום יום היות והוא נוסד על הארבע גלויות ואכהמ"ל

במחילה, מהו הארבע גלויות, ומהו ואכמה"ל?

[בקרו טלה]

בזכרוני שמסופר שבעל הפיוט נתגלה למרן המהר"ש ושאל אותו למה אינו אומר את הזמר הנ"ל ואמר לו כי הכניס שם פסוקים מאיכה, ואין מן הנכון לומר בשבת זאת [וכמדומני שמהר"ש אמר לו שבשבת שחל בו ת"ב [או עט"ב] הוא יאמר]

[בברכה המשולשת]

כמדומני שבבעלזא לא נוהגים לומר את זמר ברוך ה' יום יום היות והוא נוסד על הארבע גלויות ואכהמ"ל

במחילה, מהו הארבע גלויות, ומהו ואכמה"ל?

ארבע גלויות= ארבע מלכויות (פרס ויוון ורומי וכו')

[בקרו טלה]

כמדומני שבבעלזא לא נוהגים לומר את זמר ברוך ה' יום יום היות והוא נוסד על הארבע גלויות ואכהמ"ל

במחילה, מהו הארבע גלויות, ומהו ואכמה"ל?

ארבע גלויות= ארבע מלכויות (פרס ויוון ורומי וכו')

(מצרים) שִׁבְטֵי יָהּ לְיִשְֹרָאֵל עֵדוּת. בְּצָרָתָם לוֹ צָר. בְּסִבְלוּת וּבְעַבְדוּת. בְּלִבְנַת הַסַּפִּיר הֶרְאָם עוֹז יְדִידוּת. וְנִגְלָה לְהַעֲלוֹתָם מֵעוֹמֶק בּוֹר וָדוּת. כִּי עִם ה'הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת:
(בבל) מַה יָקָר חַסְדּוֹ בְּצִלּוֹ לְגוֹנְנֵימוֹ. בְּגָלוּת בָּבֶלָה שֻׁלַּח לְמַעֲנֵימוֹ. לְהוֹרִיד בָּרִיחִים נִמְנָה בֵינֵימוֹ. וַיִּתְּנֵם לְרַחֲמִים לִפְנֵי שׁוֹבֵימוֹ. כִּי לֹא יִטּוֹשׁ ה' אֶת עַמּוֹ. בַּעֲבוּר הַגָּדוֹל שְׁמוֹ:
(פרס ומדי) עֵילָם שָׁת כִּסְאוֹ לְהַצִּיל יְדִידָיו. לְהַעֲבִיר מִשָּׁם מאזְנֵי מוֹרְדָיו. מֵעֲבוֹר בַּשֶׁלַּח פָּדָה אֶת עֲבָדָיו. קֶרֶן לְעַמּוֹ יָרִים תְּהִלָּה לְכָל חֲסִידָיו. כִּי אִם הוֹגָה וְרִחַם כְּרַחֲמָיו וּכְרוֹב חֲסָדָיו:
(יון) וּצְפִיר הָעִזִּים הִגְדִּיל עֲצוּמָיו. וְגַם חָזוּת אַרְבַּע עָלוּ לִמְרוֹמָיו. וּבְלִבָּם דִּמּוּ לְהַשְׁחִית אֶת רְחוּמָיו. עַל יְדֵי כֹהֲנָיו מִגֵּר מִתְקוֹמְמָיו. חַסְדֵּי ה' כִּי לֹא תָמְנוּ כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו:
(אדום) נִסְגַּרְתִּי לֶאֱדוֹם בְּיַד רֵעַי מְדָנַי. שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם מְמַלְאִים כְּרֵסָם מֵעֲדָנַי. עֶזְרָתוֹ עִמִּי לִסְמוֹךְ אֶת אֲדָנַי. וְלֹא נְטַשְׁתַּנִּי כָּל יְמֵי עִדָּנַי. כִּי לֹא יִזְנַח לְעוֹלָם ה'.

[נבון]

ארבע גלויות= ארבע מלכויות (פרס ויוון ורומי וכו')

(מצרים) שִׁבְטֵי יָהּ לְיִשְֹרָאֵל עֵדוּת. בְּצָרָתָם לוֹ צָר. בְּסִבְלוּת וּבְעַבְדוּת. בְּלִבְנַת הַסַּפִּיר הֶרְאָם עוֹז יְדִידוּת. וְנִגְלָה לְהַעֲלוֹתָם מֵעוֹמֶק בּוֹר וָדוּת. כִּי עִם ה'הַחֶסֶד וְהַרְבֵּה עִמּוֹ פְדוּת:
(בבל) מַה יָקָר חַסְדּוֹ בְּצִלּוֹ לְגוֹנְנֵימוֹ. בְּגָלוּת בָּבֶלָה שֻׁלַּח לְמַעֲנֵימוֹ. לְהוֹרִיד בָּרִיחִים נִמְנָה בֵינֵימוֹ. וַיִּתְּנֵם לְרַחֲמִים לִפְנֵי שׁוֹבֵימוֹ. כִּי לֹא יִטּוֹשׁ ה' אֶת עַמּוֹ. בַּעֲבוּר הַגָּדוֹל שְׁמוֹ:
(פרס ומדי) עֵילָם שָׁת כִּסְאוֹ לְהַצִּיל יְדִידָיו. לְהַעֲבִיר מִשָּׁם מאזְנֵי מוֹרְדָיו. מֵעֲבוֹר בַּשֶׁלַּח פָּדָה אֶת עֲבָדָיו. קֶרֶן לְעַמּוֹ יָרִים תְּהִלָּה לְכָל חֲסִידָיו. כִּי אִם הוֹגָה וְרִחַם כְּרַחֲמָיו וּכְרוֹב חֲסָדָיו:
(יון) וּצְפִיר הָעִזִּים הִגְדִּיל עֲצוּמָיו. וְגַם חָזוּת אַרְבַּע עָלוּ לִמְרוֹמָיו. וּבְלִבָּם דִּמּוּ לְהַשְׁחִית אֶת רְחוּמָיו. עַל יְדֵי כֹהֲנָיו מִגֵּר מִתְקוֹמְמָיו. חַסְדֵּי ה' כִּי לֹא תָמְנוּ כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו:
(אדום) נִסְגַּרְתִּי לֶאֱדוֹם בְּיַד רֵעַי מְדָנַי. שֶׁבְּכָל יוֹם וָיוֹם מְמַלְאִים כְּרֵסָם מֵעֲדָנַי. עֶזְרָתוֹ עִמִּי לִסְמוֹךְ אֶת אֲדָנַי. וְלֹא נְטַשְׁתַּנִּי כָּל יְמֵי עִדָּנַי. כִּי לֹא יִזְנַח לְעוֹלָם ה'.[/quote]


ישר כוח על הביאור.
אך עדיין לא הבנתי למה לא לומר זאת בשבת?

[מחולת המחנים]

אך עדיין לא הבנתי למה לא לומר זאת בשבת?

ניתן להטעים זאת עפ"י דברי ספר החיים לאחי המהר"ל (ספר פרנסה וכלכה ח"ג פ"ו) שכתב על יום השב"ק וז"ל: ובפרט אנחנו עייפי הגלות המר הזה אנו מוצאים מרגוע לנפשנו ביום הקדוש הזה.

---
בחסידות סאטמאר ועוד מחלקים את הזמר "ברוך ה' יום יום" לשתים, בסעודה שלישית הם מתחילים מהקטע הפותח "בבואו מאדום", ואח"כ אומרים ה' מלך שמע ישראל כפי הסדר המקובל והנהוג למעלה בקודש בחצרות סיגעט וצאנז.

בזמר יום זה לישראל להאריז"ל המושר בליל שב"ק, נוהגים ברוב המקומות לדלג מהבית הפותח במילים "ושיר אערוך לך" עד לבית הפותח במילים "חדש מקדשנו".
פעם הסביר לי מישהו את טעם הדילוג הנהוג, בהיות שבשונה משאר הזמר הרי באותם בתים לא מדובר על שב"ק, ולכן מדלגים עליהם.
טעם זה מסתבר, כלפי הנראה הוא הטעם גם שבהרבה מקומות לא שרים אלא את הזמירות המדברות בשבח השבת.
אמנם הזמר הנשגב "י-ה רבון עולם" המושר כמעט בכל המקומות אינו מדבר כלל וכלל בשבח השבת, אלא בשבחי הקב"ה וגדולתו.

[מיללער]

אגב, מה הקשר של הפיוט "אדיר איום ונורא" למוצאי שבת קודש.

הפיוט במוצאי יום מנוחה המצא לעמך רוחה, מכניס את הזמירות למוצ"ש לתפילה על גאולת ופדיון עם ישראל מגלות, ואולי זה המשך לפסוקי ויתן לך, ופדוי ה' ישובון וכו' וממילא שרים גם את האדיר איום ונורא, פדה עמך מעזים וכו'
ומה עם הפיוט של 'אמר ה' ליעקב'?

[בברכה המשולשת]

כמדומני שכל הזמירות של מוצש"ק עוסקות בגאולה (וכמדומני שרוב ככל הפסוקים באמר ה' ליעקב קשורים לגאולה)

[גביר]

המבדיל בין קודש לחול, יש הנוהגים לשיר בכל מוצאי שבת, אך חלק שרים מיד אחרי הבדלה, ויש ששרים בסעודת מלוה מלכה, ולכאו' הוא תלוי בנוסח הזמירות.
אגב, להחת"ס שרים זה במוצאי יוה"כ.

פיוט המבדיל נכתב בעיקרו למוצאי יו"כ, ולכן מדובר בו על מחילה וכו' והוא מלא רמזים על יו"כ. [יעוין http://www.piyut.org.il/textual/260.html וגם http://www.daat.ac.il/daat/shabat/zmirot/motsaey-3.htm
איני זוכר כרגע עוד מקורות, אבל נכתב על כך יותר, אולי בנתיב בינה של ר"י יעקבסון], ורק אחר כך התפשט המנהג לאמרו גם בכל מוצאי שבת.

[אלכסנדרוס]

ר' נחום בר"א בריזל מחלק את זמירות השבת ברחובות ירושלים.

[נבון]

ר' נחום בר"א בריזל מחלק את זמירות השבת ברחובות ירושלים.

????????