הרב צוברי ומנהגי תימן

[חכם באשי]

בעקבות עיסוקי בבירור מנהג מסויים שמתי לב שהרב צוברי, מרבני תימן בא"י, נטה אחרי שיטה חדשה, המבטלת את המנהגים התימניים הקדומים, ושאר רבני תימן יצאו נגדו בחרב ובחנית.
האם מישהו תיאר את המחלוקת הזו מהפן האידיאולוגי? כלומר, מה היו מניעיו של הרב צוברי, וגם מיהו כיום הממשיך של תפיסתו.
תודה למסייעים.

[איש_ספר]

לא מדובר בשיטה חדשה. הרב צוברי הוא המייצג הבולט של מנהג השאמי בארץ (כשאב להם הוא מהר"ד משרקי בעל שת"ז) ומבקריו הם בעלי המנהג הבלאדי (מיסוד תלמידו מהרי"ץ). אלא שהרב צוברי בקנאותו למנהג אבותיו, לא נחה דעתו עד שביקש להכחיש הידוע, ולקבוע שמנהג השאמי הוא הקדמון. ו"לא תמיד" עלתה בידו...
סידורו כנסת הגדולה מלא בקיאות מופלאה אבל צריך זהירות רבה בהתחקות אחר המקורות.

[חכם באשי]

תודה רבה לך.
בינתיים מצאתי שכמה תימנים בלדיים כתבו עליו ממש בחריפות. עי' הרב רצאבי, נר יום טוב; הרב צברי, ארח לצדיק; ויש גם ספר 'והצדיקו את הצדיק'.
אם מישהו מכיר חיבורים נוספים הנוגעים לעניין, אודה אם ישלים.

[בברכה המשולשת]

במתינות יותר יש על זה במאמרו של רה"ג רצון ערוסי על הדלקת נר יו"ט (פורסם בסיני כך שזה מצוי באוצר)
ולמיטב זכרוני היה על זה גם דיון סביב נושא ספר מלחמות ה' והמסתעף

[איש_ספר]

דוגמא אחת שיש בה עניין גם למי שאינו מבני התימן: בני הבלאדי מחזיקים בנוסח הישן של למשומדים, ואילו השאמי (המושפעים מספרי הדפוס) אומרים: למינים ולמלשינים (או כל כיו"ב). הרב צוברי ביקש להראות שנוסח זה אינו פרי הצנזורה אלא יסודו מקדם קדמתה. הרדצ"ה במאמרו הידוע בצפונות, על ברכה זו , השיב לו בחריפות אופיינית. וקעקע את כל מקורותיו. עי"ש.
-----
מלחמות ה' זה כבר מלחמה שלא לש"ש. ועיקרה האם הרב צוברי זכאי ל"קרדיט" של הספר האנונימי (מענה לר' יחיא אלקאפח) אם לאו. אין בזה שום השלכה הלכתית.

[בברכה המשולשת]

מלחמות ה' זה כבר מלחמה שלא לש"ש. ועיקרה האם הרב צוברי זכאי ל"קרדיט" של הספר האנונימי (מענה לר' יחיא אלקאפח) אם לאו. אין בזה שום השלכה הלכתית.

ייש"כ, ואני הקטן טעיתי בזכרוני