יבנה כתב:דברי בתו ד"ר חנה קהת עליו https://musaf-shabbat.com/2016/06/13/%D ... %99%D7%A5/.
בספרה משהפכה תורה לתלמוד תורה בהקדמה היא ג"כ מתארת אותו מילדותה ואיך שהיה רגיל ללמוד בעמידה.
לא קראתי את ההגיגים של הגברת בעצמה, אבל קראתי מעט את מה שהיא מתארת על אביה הגדול ודרך חינוכו. בתוך הדברים כתוב שם "בשלב מסוים היה לי ברור שלא אתחתן עם מישהו שלא שירת בצבא. דיברו כל כך הרבה בבית נגד אלה שלא משרתים בצבא, והפנמתי את זה", זה נשמע לי ממש וסליחה מ'קולך' הסבר נפלא על פסלות אשה לעדות... אבל אולי כדאי לעיין קצת בדבריה להבין איזה סוג של ביקורת מסוכן להשמיע לאוזני הילדים, ואפי' אם זה בגדר "יוסיף דעת", התוספת מכאוב היא בכפל כפליים.עקביה כתב:יבנה כתב:דברי בתו ד"ר חנה קהת עליו https://musaf-shabbat.com/2016/06/13/%D ... %99%D7%A5/.
בספרה משהפכה תורה לתלמוד תורה בהקדמה היא ג"כ מתארת אותו מילדותה ואיך שהיה רגיל ללמוד בעמידה.
האם ידועה ממנו התייחסות לבתו זו, שהקדיחה תבשילה?
בן ירושלים כתב:ארים את הכפפה של איש ספר כפי מיסת הזמן.
ר' שלמה אכן ערך את כתבי הרב'ה מלובאויטש בהלכה (ולא באגדה). מזה יצא הספר (דומני שנקרא משהו כמו "חידושים וביאורים לש"ס". בזמנו היה את הספר ב"אוצר" באיתרי). ר' שלמה סיפר לי בפרוטרוט את השתלשלות הענינים , ושלא כדרכו, בקש שלא אפיץ הסיפור כי לא רצה שיתגלגל הלאה. לאחר תקופה ארוכה שמעתי את הסיפור מתגלגל בצורות שונות בין מקורביו ואז הרשיתי לעצמי לספר. עיקרי הדברים שהרב'ה דרש שרק "הרב פישר מירושלים" יערוך את הכתבים. החסידים הופתעו לשמוע שר' שלמה דורש שיהיה מותר לו להעיר ולכתוב הערות על הרב'ה. החסידים ממש כעסו על החוצפה שלו (הוא גם ציין מי היו. מחשובי אנ"ש). לבסוף סוכם על דעת הרב'ה שהוא יכתוב הערות והרב'ה יענה, ושניהם יודפסו. לבסוף אחרי ההתקף לב של הרב'ה בשנות הל' הדפיסו כמות שהוא בלי ההערות והתשובות של הרב'ה. שאלתי אותו אם זה מפריע לו , השיב אופינית: היה אונס כי הרב'ה חלה, וחוץ מזה הם שילמו טוב ובזמן...
אריה במסתרים כתב:אכן אפשר לומר שר' שלמה הוא די מתנגד והוא מזלזל מאוד באדמורי"ם בדור הזה אך זה לא לגמרי מדויק משום שאשתו באה מבית חסידי מובהק, והוא מעריך מאוד את האדמו"ר ה"שפע חיים" מקלויזנבורג זצ"ל ומחשיבו לאחד מגדולי הדור הקודם, וגם בספרו "בית ישי דרשות" הוא מביא המון מדברי גדולי החסידות מספרי חסידות ומחברים חסידיים כמו: החידושי הרי"ם, שפת אמת, ר' צדוק, ליקוטי מוהר"ן, קדושת לוי, הקוצקער, הלעכוויטשער, הסאסובער (?)ועוד, ואף אמר לי פעם שבאו אליו כמה ת"ח ליטאים והתלוננו לפניו שהוא מזכיר יותר מדי את הליקוטי מוהר"ן וכשסיפר לי זאת ציחקק תוך כדי, גם בדרשותיו בישיבה הוא מביא כמעט תמיד דברים מגדולי החסידות.
אריה במסתרים כתב:קודם יש לציין שחוץ מזה שר' שליימ'ה בקי בכל חלקי התורה ממש הוא בקי גם בקבלה בהיסטוריה ופילוסופיה וזה לדעתי הדבר היותר הייחודי בו, אמנם היו מעולם גדוילים שבקיאים בתחומים אלו אך למיטב ידיעתי היום השילוב הזה לא מצוי בכלל.(דרך אגב הוא הוציא מכתב יד את הספר "אור ה'" לר' חסדאי קרשקש ספר מחשבתי פילוסופי,ספר בו בין השאר ר' חסדאי יצא לנתץ את ההשקפה האריסטוטלית שעליה התבססו גם הרבה מחכמי ישראל באותה תקופה ובעיקר לפניה ובראשם הרמב"ם)
אלטנוישול כתב:שמא יש בידו העתק הערותיו הוא ותשובות הרבי זצ"ל עליהן? זה נשמע מרתק.
נוטר הכרמים כתב: ר' אברהם קלמנוביץ (- אביו של ר' ישראל יצחק, אתם מכירים אותו? הוא צדיק גדול, אבל אבא שלו היה לו חוש הומור, ורא"י היה מספר לי באיזה שיטות היה מוציא כספים מאנשים, הוא עשה גדולות ונצורות בימי המלחמה, וגם עמד בראש המצעד של הרבנים ליד הבית הלבן).
אני מוחה על מה שכתבת שהגרא"ק עמד בראש המצעד ליד הבית הלבן, אמנם הוא השתתף במצעד, אבל הוא לא עמד בראשו. הרעיון הגיע מהלל קוק (פיטר ברגסון) ואגוה"ר פרשה חסותה עליו, ואמנם דעת הגר"א קוטלר לא היתה נוחה מהרעיון ולא השתתף, ולעומת זאת דעת הגר"א קלמנוביץ היתה שאם אמנם אינו לכתחילה, כיון שכבר מארגנים אותו יש להשתתף. אבל לכתוב שעמד בראשו הוא רחוק מהאמת.
אני זכיתי לערוך את ה'קובץ שמועות וקובץ ביאורים', כאשר אף כי נסיתי לחקות ככל יכלתי את הנוסח של ר' אלחנן, אבל היה חשוב לי והתעקשתי להבדיל בין הביאורים שזה מכת"י של הגרא"ו ובלשונו, לבין השמועות שהם לקט מרשימות של תלמידים. התלמידים הם ילדים בגיל ישיבה קטנה, ר' אלחנן היה מלמד דרדקי, ואח"כ היו הולכים לשמוע אצל ר' ברוך בער, אפילו שהברכת שמואל הרבה פחות טוב...
כל גדולי ישראל שנאו אותנו, את הירושלמיים, רק שנים מהם אהבו אותנו, ר' איסר זלמן, הוא אהב את כל היהודים, אז אהב גם אותנו, והחזון איש. החזו"א היתה לו קבוצה שלמה של תלמידים מבני ירושלים. ר' חיים ברים, ר' ייד'ל שפירא, ר' משה שייע לנדא, וכמובן ר' מנדל אטיק שיהיה בריא.
התלמיד מובהק של החזו"א היה ר' חיים גריינמן, החידושים וביאורים, אבל באמת שהיה תלמיד גדול ממנו שנפטר בצעירותו, ר' אברהם יענקב ויינר. ר' גדליה גם היה תלמיד גדול, הוא התווכח עם החזו"א בחייו. בנו שמוליק נדל למד עמי בחברותא הרבה, הוא סיים את כל הש"ס בבר מצוה שלו, והוא באמת ידע! אח"כ גם אחרים חיקו אותו, אבל זה היה חקיינות, הם לא ידעו.
אני לא הכרתי את החזו"א, פשוט לא ידעתי איך מגיעים לבני ברק, לא הכרתי את האוטובוס של אגד, אבל עם הבריסקר רב דברתי הרבה.
הרב שמע את ר' חצק'ל במיר? לא, הוא ניסה לסחוב אותנו ללמוד מוסר.
ר' רפאל שמואלביץ תלמיד של הרב, כך שמענו...
לא, אמנם הוא טוען כך, כך אמר לי פעם כשהיה לנו ויכוח בפוליטיקה. אמרתי לו, גם אם זה נכון, היה לך אח"כ עוד רביי'ם גדולים ממני.
חלמישצור כתב:מעניין לציין כי הרב שג"ר היה ראה בר' שלמה רבו המובהק. בסרט "לרדוף אחרי הצל" על הרב שג"ר מובאים מס' קטעים בהם מדבר ר' שלמה על סגנון לימוד הגמרא שהרב שג"ר הציע, ובכלל על אישיותו של תלמידו (ירידת שורה - קטע חדש):
"מה נעשה? מבחינת האמת הוא צודק, מבחינה חינוכית הוא לא צודק. בשביל זה, רק בשביל הגמרא. בשאר הדברים, צודק. אדם צריך למצוא את עצמו. גם זה לא כל כך פשוט. הפתיחות לא לכל אדם ניתנה. לא לכל אדם ניתנה פתיחות. רוב בני האדם סכנה להם, פתיחות.
הרב שג"ר היה אדם שכולו פנימיות, וכל מה שאמר, אמר מתוך הלב, והיה איש אמת, וזו הייתה מעלה מיוחדת שלו, איש אמת מובהק. אינני רוצה עכשיו להגיד דברים של ביקורת. הוא חיבר ספר בנוגע ללימוד הגמרא. מאוד לא טוב [מניד בראשו לשלילה ומחייך, ואז מרצין]. לימוד גמרא כזו, יצאו... לא! אנחנו צריכים בלימוד גמרא להיות תלמיד חכמים במובן המקובל, המסורתי, מדורי דורות. מי שסוטה קצת, אז אוי ואבוי לנפשו. זה כבר לא תלמיד חכם.
הייתי רבו בתקופה קודמת, אבל הוא צעד הלאה, ואז אי אפשר לקרוא לו רב ותלמיד, זה יהיה לא נכון להגדיר ככה. לא מדויק"
ארי שבחבורה כתב:אריה במסתרים כתב:קודם יש לציין שחוץ מזה שר' שליימ'ה בקי בכל חלקי התורה ממש הוא בקי גם בקבלה בהיסטוריה ופילוסופיה וזה לדעתי הדבר היותר הייחודי בו, אמנם היו מעולם גדוילים שבקיאים בתחומים אלו אך למיטב ידיעתי היום השילוב הזה לא מצוי בכלל.(דרך אגב הוא הוציא מכתב יד את הספר "אור ה'" לר' חסדאי קרשקש ספר מחשבתי פילוסופי,ספר בו בין השאר ר' חסדאי יצא לנתץ את ההשקפה האריסטוטלית שעליה התבססו גם הרבה מחכמי ישראל באותה תקופה ובעיקר לפניה ובראשם הרמב"ם)
בענין זה שמעתי מתלמידו ר' משה פטרובר שר' שלמה סבר שכדי ללמוד את אור ה' כראוי עליו להכיר היטב את הפילוסופיה של אריסטו שכנגדה יצא ר' חסדאי קרשקש, וכדי לעשות זאת בצורה מיטבית עליו לקרוא את אריסטו בשפת המקור, דהיינו (אאל"ט) יוונית עתיקה, וכדי לעשות זאת עליו ללמוד יוונית עתיקה... אמר ועשה.
יגאל10 כתב:אף שלא זה נושא השרשור, יוער שהדלקת נרות ש"ק על ידי בנות צעירות איננה 'המצאה' של הרבי אלא מנהג וותיק בקהילות רבות בפזורת עמנו.
בברכה המשולשת כתב:אגב, לגבי לחלוק על מרנא החת"ס- זכורני שיש בדברי רבינו האדר"ת שאין לחלוק על החת"ס (ומשהו על זה שלא הסכים להיפגש בגלל זה עם הגאון בעל צפנת פענח)
איש_ספר כתב:בברכה המשולשת כתב:אגב, לגבי לחלוק על מרנא החת"ס- זכורני שיש בדברי רבינו האדר"ת שאין לחלוק על החת"ס (ומשהו על זה שלא הסכים להיפגש בגלל זה עם הגאון בעל צפנת פענח)
לא אמר שאין לחלוק, אלא העריץ אותו מאד, וביקר בחריפות את הצ"פ שזלזל בדבריו
כאן
viewtopic.php?f=7&t=16808&p=73283#p73283
לעומקו של דבר כתב:פעם הייתי בשיעור שמסר הגנ"י הנ"ל בישיבת ביה"ז בחוהמ"ס
והוא דיבר על הושע"ר. והצל. וענייני הדין.
השיעור כרגיל מתחיל בשעה 12 והמנחה ב1. או 1:15. והציבור מגיע לשמוע טשיקאווע זאכן, לקיים ושמחת בחגך.
והוא עמד וחרז מתורה לנביאים מנביאים לכתובים וכו' עד אחרוני האחרונים וחוזר חלילה.
אנשים לא הכירו את המובאות בכלל... כ"ש שלא אחזו איתו ראש. וכאשר הגיע - לא אשכח זאת - לגמ' בב"ק שדוד המלך ביקש מי ישקני מים וכו' (בעניין המים דהוש"ר), הוא אמר "לפחות את הגמרא הזאת אתם צריכים הרי להכיר [זה בבבא קמא...]
הוא המשיך והמשיך, מידי פעם אמר בקול ש"אם נגמר הזמן שיגידו לו והוא יפסיק", כמובן אף אחד לא אמר לו, והוא המשיך והמשיך, ומנייני מנחה התארגנו בבית שני ואנשים יצאו וחזרו ונכנסו והוא יושב ודורש...
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 31 אורחים