עזריאל ברגר כתב:האם זריזין מקדימין דוחה שבת?!
וכי "יליד בית הנימול ביום שנולד" תדחה מילתו את השבת אם נולד בשבת?!
מאיר סובל כתב:לא זכיתי להבין למה זה מילה שלא בזמנה.
הציווי של יום שמיני היה להדיא על זרעו אחריו שעוד לא נולד [יצחק ואילך]
והציווי עליו עצמו היה מיידי. א"כ זה היה מילה בזמנה ודוחה יוה"כ.
מאיר סובל כתב:מי אלו שכתבו שמצוות מילה של אאע"ה היתה בגדר "שלא בזמנה"?
מאיר סובל כתב:מי אלו שכתבו שמצוות מילה של אאע"ה היתה בגדר "שלא בזמנה"?
איש גלילי כתב:מאיר סובל כתב:מי אלו שכתבו שמצוות מילה של אאע"ה היתה בגדר "שלא בזמנה"?
על פי סברא, זה כמו הדין של מילת יליד בית, שאינה דוחה שבת ביום שנולד. רק מילה ביום השמיני דוחה שבת, כמו שלמדו חז"ל מתיבת 'ביום'.
אליהו בן עמרם כתב:אם הבנתי היטב דברי הרב סובל שליט'א, לדבריו כל מצוה שלא נאמר בה זמן כלשהו צריך לקיימה מיד.
אך זה קשה לכאורה, אם כן למה נתחדש דין חדש של זריזין הנלמד ממקורות אחרים? הלא עצם הציווי הוא מיידי?
ועוד קשה, למה יש הסוברים שזדינא דזריזין זה רק מדרבנן ויש כאלה הסוברים אף פחות מכך, והלא מהמצוה עצמה מתחייב שיעשנה מייד?
ואם התכוונת לחלק בין שאר מצוות לבין מצות מילת אברהם. זה מהיגי תיתי?
פרי יהושע כתב:הלא זריזין מקדמין, ילפ' מוישכם אברהם בבוקר, ומשמע שנהג אצלו גם דהוי קודם מ"ת, והוי יותר מפורש מכל תרי"ג שנהג.
סגי נהור כתב:בדומה לזה יש לשאול האם יש רק חיוב על האדם להזדרז במצוות ה', או שהחיוב הוא מדיני המצוה עצמה (לא החפצא, כההגדרה הבריסקאית המשובשת, אלא המצוה). [והנפק"מ תבואר להלן בראיה]
ויש להוכיח שיש דין זירוז במצוה עצמה ולא רק על האדם, מכך שמצינו דין זה לגבי יבום, שאם תלה אחד האחים בגדול שיבוא ממדינת הים אין שומעין לו, שאין משהין את המצוות. והרי שם ודאי אין מדובר בחיוב על האדם, שהרי רוצה הקטן להיפטר לגמרי מן המצוה ולתלותה בגדול, ואעפ"כ אין שומעין לו, שמע מינה שהוא דין במצוה שצריכה להתקיים מיד.
ויש מחלקים בין "זריזין מקדימין" ל"אין משהין את המצוות", שהראשון חיוב על האדם והשני דין במצוה.
צבי וחמיד כתב:סגי נהור כתב:בדומה לזה יש לשאול האם יש רק חיוב על האדם להזדרז במצוות ה', או שהחיוב הוא מדיני המצוה עצמה (לא החפצא, כההגדרה הבריסקאית המשובשת, אלא המצוה). [והנפק"מ תבואר להלן בראיה]
ויש להוכיח שיש דין זירוז במצוה עצמה ולא רק על האדם, מכך שמצינו דין זה לגבי יבום, שאם תלה אחד האחים בגדול שיבוא ממדינת הים אין שומעין לו, שאין משהין את המצוות. והרי שם ודאי אין מדובר בחיוב על האדם, שהרי רוצה הקטן להיפטר לגמרי מן המצוה ולתלותה בגדול, ואעפ"כ אין שומעין לו, שמע מינה שהוא דין במצוה שצריכה להתקיים מיד.
ויש מחלקים בין "זריזין מקדימין" ל"אין משהין את המצוות", שהראשון חיוב על האדם והשני דין במצוה.
חקירתך הרי היא החקירה בגינה נפתח נושא זה. (כמובן בתוספת גינוי ללשון רבותינו הק' מבריסק)
לגוף הדברים, מצות ייבום לכאו' שונה לחלוטין לענין זה, כיון שמצוות יבום הרי היא תלויה בהקמת זרע למת, ממילא אם אחד חפץ ליפטר אין ממתינין כיון שעל הקמת השם להתקיים מ''מ. ואעפ''י שלענין מי הוא המקיימה יש הלכות וסדר קדימה, אך המצוה שונה במהותה (והחפצא דילה..)ממצות לולב כמשל שאדם זה עליו לקיימה.
ומינה, אין הכרח כלל שדין זריזין הוא על הגברא דייקא.
אליהו בן עמרם כתב:מאיר סובל כתב:מי אלו שכתבו שמצוות מילה של אאע"ה היתה בגדר "שלא בזמנה"?
אינני זוכר כרגע מקור "כתוב". אני מכיר את זה משכבר כ"רייד" מקובל, שאפשר לענ"ד בהחלט לשמוע אותו, ולדידי זה מספיק.
פייערמאן כתב:אליהו בן עמרם כתב:מאיר סובל כתב:מי אלו שכתבו שמצוות מילה של אאע"ה היתה בגדר "שלא בזמנה"?
אינני זוכר כרגע מקור "כתוב". אני מכיר את זה משכבר כ"רייד" מקובל, שאפשר לענ"ד בהחלט לשמוע אותו, ולדידי זה מספיק.
זה מדובר בהרבה אחרונים זה בכה וזה בכה בכתבי הגרי"ז עמ"ס סוטה (כמדומה בשם הגרי"ד) נקט דהוי מילה שלא בזמנה וכן מונח בזכרוני שהחת"ס כתב כן באיזה מקום אולם הכל"ח כתב דהוי מילה בזמנה והאחרונים פלפלו הרבה בזה
וראיתי פעם ראי' נאה דהוי מילה שלא בזמנה ממה שרש"י כתב בפרשת לך לך על בעצם ההיום הזה לא נתירא מן הגוים ולא מן הליצנים ומקשה המנ"ח אמאי רש"י אינו מפרש כפשוטו שמילה פסולה בלילה אבל אם הוי מילה שלא בזמנה אפשר לומר דרש"י קאי כמ"ד שמילה שלא בזמנה כשרה בין ביום ובין בלילה ומש"ה הוצרך רש"י לפרש שלא נתיירא וכו'
פייערמאן כתב:אליהו בן עמרם כתב:מאיר סובל כתב:מי אלו שכתבו שמצוות מילה של אאע"ה היתה בגדר "שלא בזמנה"?
אינני זוכר כרגע מקור "כתוב". אני מכיר את זה משכבר כ"רייד" מקובל, שאפשר לענ"ד בהחלט לשמוע אותו, ולדידי זה מספיק.
זה מדובר בהרבה אחרונים זה בכה וזה בכה בכתבי הגרי"ז עמ"ס סוטה (כמדומה בשם הגרי"ד) נקט דהוי מילה שלא בזמנה וכן מונח בזכרוני שהחת"ס כתב כן באיזה מקום אולם הכל"ח כתב דהוי מילה בזמנה והאחרונים פלפלו הרבה בזה
וראיתי פעם ראי' נאה דהוי מילה שלא בזמנה ממה שרש"י כתב בפרשת לך לך על בעצם ההיום הזה לא נתירא מן הגוים ולא מן הליצנים ומקשה המנ"ח אמאי רש"י אינו מפרש כפשוטו שמילה פסולה בלילה אבל אם הוי מילה שלא בזמנה אפשר לומר דרש"י קאי כמ"ד שמילה שלא בזמנה כשרה בין ביום ובין בלילה ומש"ה הוצרך רש"י לפרש שלא נתיירא וכו'
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 55 אורחים