גם זו לטובה כתב:היכן אפשר לראות את המאמר של ר' משה?
פורסם באור תורה. (ובגליונות אח"ז כתבו ליישב הנוסח).
גם זו לטובה כתב:היכן אפשר לראות את המאמר של ר' משה?
איש_ספר כתב:בגליון בית נאמן האחרון (או שלפניו) של הרב הנאמ"ן הוא מזכיר שם את הפולמוס הזה, לדבריו בחינם "ירדו" (כך במקור) על הרב פישר, כי באמת אין להבהל מלהגיה (וכידוע דרכו של הרב נאמ"ן עצמו).
הר"מ חיבר ספר הנקרא על שמו: אליעזר משה. מצוי באוצר. מעניין אם יש אח וריע לתופעה כזו.
ספרי הנ''ך... (כמ''ש בהקדמתו)איש_ספר כתב:הר"מ חיבר ספר הנקרא על שמו: אליעזר משה. מצוי באוצר. מעניין אם יש אח וריע לתופעה כזו.
לא כתבת שאבא שלו היה גאון כרעק''א?בן ירושלים כתב:אולי כיון שהם גדלו בבית של בעל תשובה שמרד במוסכמות מבית אבא
ניים ושכיב כתב:לא כתבת שאבא שלו היה גאון כרעק''א?בן ירושלים כתב:אולי כיון שהם גדלו בבית של בעל תשובה שמרד במוסכמות מבית אבא
ניים ושכיב כתב:ספרי הנ''ך... (כמ''ש בהקדמתו)איש_ספר כתב:הר"מ חיבר ספר הנקרא על שמו: אליעזר משה. מצוי באוצר. מעניין אם יש אח וריע לתופעה כזו.
ישבב הסופר כתב:ה'ספר יהושע' - באב"ד
נוטר הכרמים כתב:הרב תיאר את החבורה של מיר, שכלשונו, 'החריבה' את עץ חיים בעזיבתה למיר, וזאת בהוראת מרן החזו"א שבתשובה לשאלת הגאון ר' מענדל אטיק שליט"א, הארי שבחבורה, שבעזיבתם תינזק ישיבת עץ חיים, השיב שאין להם לדאוג אלא לעלייתם הרוחנית.
מה שנכון נכון כתב:ישבב הסופר כתב:ה'ספר יהושע' - באב"ד
שם המילה 'ספר' היא חלק משם הספר עצמו, והשתמש בלשון חז"ל בנדרים אלמלי חטאו ישראל וכו' כמ"ש בהקדמתו.
שטייגעניסט כתב:אביהם שהיה חסיד, לא הסכים להוראתו של החזו"א, אך הדבר לא הועיל לו מאומה. בניו עבור למיר והפכו למתנגדים. כמה חבל!
שטייגעניסט כתב:נוטר הכרמים כתב:הרב תיאר את החבורה של מיר, שכלשונו, 'החריבה' את עץ חיים בעזיבתה למיר, וזאת בהוראת מרן החזו"א שבתשובה לשאלת הגאון ר' מענדל אטיק שליט"א, הארי שבחבורה, שבעזיבתם תינזק ישיבת עץ חיים, השיב שאין להם לדאוג אלא לעלייתם הרוחנית.
אצטט המעשה כפי ששמעתיו מאא"ז [אחיינו של ר' מנדל]. ר' מענדל ואחיו ר' אברהם למדו בעץ חיים, ויבוא הר' פינקל ויבקשם שיעברו לישיבתו החדשה כשעבור כן הוא מתחייב לספק כל צורכיהם מלחם ולבוש כדי שיוכלו להישאר בלימוד. אביהם הגאון ר' שלמה אטיק זצ"ל התנגד לרעיון משום שהרמי"ם בעץ חיים היו גדולי עולם [הגידולי שמואל ועוד] והוא חשש לכבוד תורתם. הלכו ושאלו את החזו"א והוא הורה להם שידאגו לעתידם הרוחני בלבד, ואם נראה להם שיצליחו יותר ע"י סייעו של הר' פינקל יכולים הם לעבור למיר.
לבסוף לא התקיימה הבטחת הר' פינקל - הם סבלו מעניות וצרות כל ימיהם.
אביהם שהיה חסיד, לא הסכים להוראתו של החזו"א, אך הדבר לא הועיל לו מאומה. בניו עבור למיר והפכו למתנגדים. כמה חבל!
כמדומני שהמרדכי הוא בכ''ף חרוקה ולא בפתוחה, וכמו האשרי, דהיינו קיצור של מרדכיי.אב בחכמה כתב:ניים ושכיב כתב:ספרי הנ''ך... (כמ''ש בהקדמתו)איש_ספר כתב:הר"מ חיבר ספר הנקרא על שמו: אליעזר משה. מצוי באוצר. מעניין אם יש אח וריע לתופעה כזו.
ה"מרדכי"
שטייגעניסט כתב:נוטר הכרמים כתב:הרב תיאר את החבורה של מיר, שכלשונו, 'החריבה' את עץ חיים בעזיבתה למיר, וזאת בהוראת מרן החזו"א שבתשובה לשאלת הגאון ר' מענדל אטיק שליט"א, הארי שבחבורה, שבעזיבתם תינזק ישיבת עץ חיים, השיב שאין להם לדאוג אלא לעלייתם הרוחנית.
אצטט המעשה כפי ששמעתיו מאא"ז [אחיינו של ר' מנדל]. ר' מענדל ואחיו ר' אברהם למדו בעץ חיים, ויבוא הר' פינקל ויבקשם שיעברו לישיבתו החדשה כשעבור כן הוא מתחייב לספק כל צורכיהם מלחם ולבוש כדי שיוכלו להישאר בלימוד. אביהם הגאון ר' שלמה אטיק זצ"ל התנגד לרעיון משום שהרמי"ם בעץ חיים היו גדולי עולם [הגידולי שמואל ועוד] והוא חשש לכבוד תורתם. הלכו ושאלו את החזו"א והוא הורה להם שידאגו לעתידם הרוחני בלבד, ואם נראה להם שיצליחו יותר ע"י סייעו של הר' פינקל יכולים הם לעבור למיר.
לבסוף לא התקיימה הבטחת הר' פינקל - הם סבלו מעניות וצרות כל ימיהם.
אביהם שהיה חסיד, לא הסכים להוראתו של החזו"א, אך הדבר לא הועיל לו מאומה. בניו עבור למיר והפכו למתנגדים. כמה חבל!
[/quote]שטייגעניסט כתב:אביהם שהיה חסיד, לא הסכים להוראתו של החזו"א, אך הדבר לא הועיל לו מאומה. בניו עבור למיר והפכו למתנגדים. כמה חבל!
בן ירושלים כתב:
גיסו ר' חיים ברנד
חמיו ר' אליעזר דוד ברנד היה ת"ח ויהודי חסידי וגם קנאי לא קטן.
אִיךְ-מֶיְין כתב:ראוי לפרסם לציבור:
אחד הווארטים הטובים שראיתי בספרו 'דרשות בית ישי'.
מדוע הכתב שלנו נקרא 'כתב אשורי'?
שהרי ידוע שעד דור הפלגה הייתה כל הארץ 'שפה אחת ודברים אחדים' דהיינו לשון הקודש.
'ומן הארץ ההיא יצא אשור' כתב רש"י: שיצא מעצת דור הפלגה, וממילא כשנפלגה הארץ לשבעים לשון, לא היה אשור בכלל גזירה זו, ונשאר אוטנתי כמו שעת בריאת העולם, וגם הכתב שלו נשאר אוטנתי, ולכן כתב שלנו נקרא 'כתב אשורי' ודפח"ח.
פסקי תוספות מגילה אות כ"ג כתב:אשורית לה"ק ולא עברית, ומה שקורין ללה"ק עברית משום שאברהם שסיפר בלשון עברי והוא לשון הקודש ונמסר לאשור שיצא מעצת הפלגה
לעומקו של דבר כתב:שטייגעניסט כתב:נוטר הכרמים כתב:הרב תיאר את החבורה של מיר, שכלשונו, 'החריבה' את עץ חיים בעזיבתה למיר, וזאת בהוראת מרן החזו"א שבתשובה לשאלת הגאון ר' מענדל אטיק שליט"א, הארי שבחבורה, שבעזיבתם תינזק ישיבת עץ חיים, השיב שאין להם לדאוג אלא לעלייתם הרוחנית.
אצטט המעשה כפי ששמעתיו מאא"ז [אחיינו של ר' מנדל]. ר' מענדל ואחיו ר' אברהם למדו בעץ חיים, ויבוא הר' פינקל ויבקשם שיעברו לישיבתו החדשה כשעבור כן הוא מתחייב לספק כל צורכיהם מלחם ולבוש כדי שיוכלו להישאר בלימוד. אביהם הגאון ר' שלמה אטיק זצ"ל התנגד לרעיון משום שהרמי"ם בעץ חיים היו גדולי עולם [הגידולי שמואל ועוד] והוא חשש לכבוד תורתם. הלכו ושאלו את החזו"א והוא הורה להם שידאגו לעתידם הרוחני בלבד, ואם נראה להם שיצליחו יותר ע"י סייעו של הר' פינקל יכולים הם לעבור למיר.
לבסוף לא התקיימה הבטחת הר' פינקל - הם סבלו מעניות וצרות כל ימיהם.
אביהם שהיה חסיד, לא הסכים להוראתו של החזו"א, אך הדבר לא הועיל לו מאומה. בניו עבור למיר והפכו למתנגדים. כמה חבל!
כהמעשה הזה היה ג"כ עם ישיבת קמניץ, שבמחזור אחד הגיע ראש הישיבה הרב... והעביר אליו את כל מובחרי השיעור בעץ חיים תמורת מילגה נאה שאכן ניתנה (היה לישיבה מקור כלכלי נאמן בארה"ב), וזה אכן גרם לירידה בעץ חיים
לא יודע לתארך אבל כנראה אחרי הסיפור שאתה מספר עם מיר
ובירושלים אמרו שבגלל הקפידה של הגראז"מ לא הצליחה ישיבת קמניץ.
פרנקל תאומים כתב:שטייגעניסט כתב:אביהם שהיה חסיד, לא הסכים להוראתו של החזו"א, אך הדבר לא הועיל לו מאומה. בניו עבור למיר והפכו למתנגדים. כמה חבל!
עט סופר כתב:.
שטייגעניסט כתב:פרנקל תאומים כתב:שטייגעניסט כתב:אביהם שהיה חסיד, לא הסכים להוראתו של החזו"א, אך הדבר לא הועיל לו מאומה. בניו עבור למיר והפכו למתנגדים. כמה חבל!
משתדלים להשתתף בצערך (אם כי לא להזדהות איתו).
כוונתי היתה על אביהם, הוא הצטער על הדבר.
סגי נהור כתב:ויש כמובן גם מי שמזדהים.
[quote]עושה חדשות כתב:בתוך אותו ליקוט תשובותיו הנמצא כפי הנראה אצל הרב לש"ד או אצל א' מידידיו, (ונמצא אצלי בתנאי שלא אעבירנו), ישנם דברים נוספים אשר חפצתי להחכים ולידע ענינם.-כבר המליץ הגאון יעב"ץ על ר"ע מן האדומים לא תתעב אדומי כי אחיך הוא ולא דמי כלל לכספי כי הוא היה יר"ש. והמאמר שנדפס בעין יעקב בתחילתו ממהר"ץ חיות (בענין אגדות חז"ל איך להבינם) גנוב הוא אתו מר"ע מן האדומים. והיא גישה נכונה יותר מהגישה של המהר"ל בפירושי האגדות שהיא גישה מוזרה מאד (ומה"ט לא נדפסו פירושי האגדות שלו שנים רבות). והקובלנא של הב"י עליו היה בגלל ההתרסה שלו בקול רעש על דברי רז"ל
-ודע שמה שמפורסם בשם הגר"ח ז"ל לתרץ השגת הראב"ד בפ"ג מהל' תשובה ה"ז, כי אפיקורס מסכן גם הוא אפיקורס יחשב, צדק הגר"ח ז"ל מאד בהבנתו דעת הרמב"ם, אבל נעלם ממנו כי ד"ז הוא מהדעות הבעייתיות של הרמב"ם שצווחו עליהן חכמי הדורות
פרי יהושע כתב:עושה חדשות כתב:בתוך אותו ליקוט תשובותיו הנמצא כפי הנראה אצל הרב לש"ד או אצל א' מידידיו, (ונמצא אצלי בתנאי שלא אעבירנו), ישנם דברים נוספים אשר חפצתי להחכים ולידע ענינם.-כבר המליץ הגאון יעב"ץ על ר"ע מן האדומים לא תתעב אדומי כי אחיך הוא ולא דמי כלל לכספי כי הוא היה יר"ש. והמאמר שנדפס בעין יעקב בתחילתו ממהר"ץ חיות (בענין אגדות חז"ל איך להבינם) גנוב הוא אתו מר"ע מן האדומים. והיא גישה נכונה יותר מהגישה של המהר"ל בפירושי האגדות שהיא גישה מוזרה מאד (ומה"ט לא נדפסו פירושי האגדות שלו שנים רבות). והקובלנא של הב"י עליו היה בגלל ההתרסה שלו בקול רעש על דברי רז"ל
-ודע שמה שמפורסם בשם הגר"ח ז"ל לתרץ השגת הראב"ד בפ"ג מהל' תשובה ה"ז, כי אפיקורס מסכן גם הוא אפיקורס יחשב, צדק הגר"ח ז"ל מאד בהבנתו דעת הרמב"ם, אבל נעלם ממנו כי ד"ז הוא מהדעות הבעייתיות של הרמב"ם שצווחו עליהן חכמי הדורות
ההשוואה בין "גישה מוזרה" של המהר"ל המעלה את חז"ל לרום המעלה לגישה הרואה בדברי חז"ל מליצות כדוגמת עזרא מן האדומים היא מקוממת ומרגיזה, [וכבר כתב קפלן שהמהר"ל היה קרוב ברוחו לחז"ל יותר מכל המפרשים]. איני חושב שבבית ישי דרכו היא דרך עזרא מן האדומים, אבל במכ"ת לא קלע אף לחצי לעמקות דברי חז"ל וכוחו יותר בפלפולים ודרושים, חכמים היזהרו בדבריכם!!.
בקשר למה שמשבח את דברי הגר"ח על השגת הראב"ד על הרמב"ם, דווקא במו"נ ח"א ספל"ו נראה שאין היא באמת דעת הרמב"ם שכתב שלא אמר כן אלא מפני שנמצאים כעת תרגומים כאונקלוס ויונתן עי' שם.
מה שנכון נכון כתב:ישבב הסופר כתב:ה'ספר יהושע' - באב"ד
שם המילה 'ספר' היא חלק משם הספר עצמו, והשתמש בלשון חז"ל בנדרים אלמלי חטאו ישראל וכו' כמ"ש בהקדמתו.
[ומי שכותב בסגנון בספר פלוני כתב, יצטרך לכתוב כאן בספר ספר יהושע כתב. למרות שהרבה מהמצטטים אותו אינם עושים כך].
פרי יהושע כתב:וכבר כתב הגרא"א קפלן שהמהר"ל היה קרוב ברוחו לחז"ל יותר מכל המפרשים.
סעדיה כתב:פרי יהושע כתב:וכבר כתב הגרא"א קפלן שהמהר"ל היה קרוב ברוחו לחז"ל יותר מכל המפרשים.
כנדצ"ל
השואל מרבו כתב:פרי יהושע כתב:בקשר למה שמשבח את דברי הגר"ח על השגת הראב"ד על הרמב"ם, דווקא במו"נ ח"א ספל"ו נראה שאין היא באמת דעת הרמב"ם שכתב שלא אמר כן אלא מפני שנמצאים כעת תרגומים כאונקלוס ויונתן עי' שם[/b].
פרי יהושע כתב:השואל מרבו כתב:פרי יהושע כתב:בקשר למה שמשבח את דברי הגר"ח על השגת הראב"ד על הרמב"ם, דווקא במו"נ ח"א ספל"ו נראה שאין היא באמת דעת הרמב"ם שכתב שלא אמר כן אלא מפני שנמצאים כעת תרגומים כאונקלוס ויונתן עי' שם[/b].
ממש לא נכון. הוא אמנם גם כותב את הטענה מהתרגומים, אבל גם את טענת הגר"ח [בצורה קצת פחות חדה], עי' שם.
בן ירושלים כתב:ב"שבעה" על אמו הרבנית דבורה סיפר ר' שלמה שכבר בהיותם ילדים קטנים האבא ר' אהרן הנהיג חינוך מאד קפדני. בהיותם בגיל 5-6 כבר היו קמים לותיקין. הוא תיאר כדרכו בצבעים איך האבא וארבעת בניו צועדים בשורה לותיקין, מרחק הליכה ניכר ואפילו בימי שלג. היתה תקופה שהעיר אותם בגיל צעיר גם ל"תיקון חצות" ואחר כך שוב לותיקין, אך האמא התנגדה לזה ונשארה רק יקיצה אחת.
כל שבוע היו הילדים צריכים לדעת את הפרשה עם טעמיה (עד היום כשחסר בעל קורא, ר' שלמה ניגש לקרוא בלי הכנה מראש).
ר' אהרן הוציא מקצת מכתביו של אביו בספר קרבני לחמי (ובו כמה וכמה שטיקלאך גאוניים) עם הערות עצמו . הוא מודה לבניו ר' מאיר צבי ור' ישראל יעקב על עזרתם בהגהה של הספר. הם היו באותה עת סביב גיל עשר!
ההערצה כלפי האב היתה נשגבה, אבל היה בה הרבה יראת כבוד. שמעתי שדי היה במבט שלו כדי להשקיט כל מריבה וכדומה בבית. הגבורה האמיתית היתה האמא שבמשך כ40 שנה היתה אלמנה שגידלה את בניה גאוני ישראל בעניות משוועת והיתה משענת להם. בניה היו מתכנסים אצלה בקביעות והריתחא דאוריתא היתה בשיאה. בהלויתה היה מענין לראות את האחים (השכלתניים) לבית פישר בבכי מרטיט. הספיד אותה ר' שלום אייזן וקרא עליה "אם הבנים שמחה" -אם אתה רואה את הבנים וכו' אתה יודע מיהי האם.
גם מהגר"ש אויערבאך שמעתי שזה נדיר לראות אם שכל בניה הם ת"ח ברמה כ"כ גבוהה.
בן ירושלים כתב:הוא היה גם שחקן שחמט מעולה. מושל ירושלים הלורד סטורס שהיה שחקן מעולה שמע על העולה החדש עם הלבוש הירושלמי שהוא שחקן שחמט וביקש לשחק מולו. ר' אהרן התחמק אך כשגברו הלחצים פנה לר' יוסף חיים זוננפלד לשאול מה לעשות. "תנצח או תפסיד" ? שאל הרב. כשאמר שמשוכנע שינצח אמר לו ר' יוסף חיים שילך. ואכן הוא ניצח. המושל האנגלי לחץ על משחק נוסף אך ר' יוסף חיים אמר לו לסרב שהרי עכשיו יש לו רק מה להפסיד מהמשחק. ובאמת אמרו שסטורס ניצח בארץ את כל יריביו מלבד הרב ציטרון (קיטרוני) רבה של המושבה פ"ת וחתנו של הרוגוצ'ובער, ור' אהרן פישר.
בשבתו בבית הכסא היה ר' אהרן מחבר בעיות בשחמט. כשסיים לקח המחברת והעלה אותה באש. שאלוהו מעיקרא מאי קסבר והשתא מאי קסבר. השיב להם: בשבילי אין בעיה של ביטול תורה אבל לקורא זה עלול לגרום ביטול תורה, ואת זה לא אעשה.
פרנקל תאומים כתב:אם מדברים על האבא ר' אהרן פישר זצ"ל, יש בנותן טעם להזכיר את מעשה הגבורה שלו המובא ב"האיש על החומה" (וגם במק"א), תחת הכותרת "הצדיק ר' אהרן פישר מציל את מאה שערים מטבח אכזרי", כאשר ביום שישי י"ז באב תרפ"ט, בעקבות "פרשת הכותל", יצאו אלפי ערבים מוסתים ממסגד עומר וצעדו מזויינים בסכינים ובאלות לעבר השכונות היהודיות, הכח העיקרי שלהם פנה לעבר מאה שערים ובית ישראל, כשבראשם 'שייך' המנופף בחרב גדולה ומלהיבם לג'יהאד. אנשי מא"ש וב"י נתקפו פחד איום, וכל היכול תפס מוט או אבן כבידה בכדי להתגונן, גם אנשי ההגנה היו אובדי עיצות. משהתקרבו הערבים לביה"ח האיטלקי, יצאו מטחנת הקמח(היכן שהיום עומד בנין ישיבת ברסלב) שני צעירים, אחד מהם שמתחת לכובעו ביצבצו שתי פיאות מסולסלות הלא הוא ר' אהרן פישר, שלף אקדח מחיקו, כיוונו ישר אל פיו של מנהיג הפורעים והרגו, מה שגרם לבהלה עצומה אצל המתנפלים שהחלו במנוסה לכיוון שער שכם, כאשר שני הצעירים מזנבים אחריהם ומטילים לעברם רימון, והערבים עצמם במנוסתם המבולבלת רומסים וקוטלים אחד את השני.
(למרבה הצער בשונה מהצלתה של מא"ש, מספר הקרבנות שהיו בירושלים באותו יום שישי ובשבת המרה שבעקבותיו, היה י"ז [וגם זה בחסדי ה' ובהגנת הגבורה של קומץ חברי 'ההגנה']. בחברון נרצחו ס"ג ובתוכם כ"ז בני הישיבה, וגם בצפת היה טבח אכזרי).
כ"ז מ'האיש על החומה' ח"ג עמ' 314-317.
חזור אל “משפחות סופרים וימות עולם”
משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot] ו־ 54 אורחים