אבןטובה כתב:אין כאן טעות הגר"ח מבריסק למד לפי הבנתו והשגתו הרבה בתורה ואין כל אחד יכול ומחויב ללמוד כמו שהוא למד או להבין מושגיו כבר למדו גאונים אדירים את התורה מאות שנה בלי הדינים שחידש והיתה מאירת עינים ומשיבת נפש
וללא צורך לעשות צעירי ישראל לאנשים בעלי מחשבה ומדע וא"צ ללמוד התורה כמו פילוספיא
התורה מונחת בקרן זוית וכל אחד צעיר או זקן יכול לזכות בכתרה ולהגות וליהנות מן כל שורה גמרא בלי כל כחל ושרק של הבריסקאים
אהרן פרידמן כתב:
באופן כללי השיטות כולם מקדמות מאד וחושפות את העומק האין סופי שבתורה, אלא שאכן כן דרך הפסיקה אינה קשורה ללימוד הישיבתי. הלימוד הישיבתי מלכתחילה עוסק בעיון ולא בפסיקה. ודי בזה
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:מי שיש לו ביקורת דרך בנין (constructive criticism באנגלית) יש לנו ענין לשמוע את דיבוריו. מי שנכנס לישיבת מיר\פאנאוויז\לעיקוואוד ורואה אלפי בחורים ואברכים השוקדים על תלמודם, ומרגיש שיש לו מה להוסיף הם לעזור להם להשתמש עם המרץ הזה וההתמדה הזו לעלות עוד יותר, יש לנו ענין לשמוע.
אבל מי שאין עניינו אלא לקנטר, הוא נכנס לישיבה קדושה ולא רואה אלא חלב חמוץ, זה סימן שיש לו חלב חמוץ במשקפיים. לך אין ענין לתקן, אין אתה רוצה שישנו את דרכם, אתה רוצה להראות עדיפותו של הבקיאות ועדיפותו של מפלגה אחרת משלנו.
למעשה, טרם הראית את זה, באשר רוב תגובותיך הם הבאת מראה מקומות שאין להם ענין, ואדרבא אתה מראה לנו גודל הבעיא של אלו הלומדים בקיאות ואין להם שום דרך איך לעכל את הדברים ולהעמיד אותם זה אצל זה.
שבילי דנהרדעא כתב:בספר איש חמודות ספר תולדות על הגה"צ ר' מיכאל בער וייסמנדל זצוק"ל מסופר שם על נסיעותיו בצעירותו לגדולי ישראל, וגבי נסיעתו למרנא החפץ חיים זצוק"ל מסופר כדלהלןכשהגיע לראדין התפלל תפלת שחרית בישיבה, והח"ח זצ"ל הזמינו שיאכל בביתו את ארוחת הבוקר. בתוך השיחה הביע רבינו (רמ"ד) רצונו שנפשו חשקה להשאר ללמוד שם, אך הח"ח יעץ לו שלא ישאר שם כיון שדרך הלימוד נשתנה שם, ובכן איעצך לחזור למקומך ולרבותיך - ואמרלו: פאר צי ר' חיים עוזר און פאר אהיים... (מפי כמה תלמידים. והרה"ג ר' שרגא יונגרייז הי"ו סיפר את הדברים להגר"א קאטלער זצ"ל, והעיר הגר"א על זה שבמדינת ליטא הוצרכו לשנות סדרי הלימודים בעבור ההשכלה הארורה שמשכה את לב בני הנעורים, ולימוד התורה באופן זה הצילה רבים מלהמשך אחריהם)
ואני שמעתי כי רצה ללמוד שם כיון שראה את המשנה ברורה ונתפעל מאד על כן רצה ללמוד אצלו, והח"ח הבין למה הגיע, ושלחו משם באמרו כי בישיבתנו כבר נשתנה דרך הלימוד.
אמת איש1 כתב: האם יודע באיזה שנה זה היה הח"ח מת תרצ"ב הרב מיכאל בער כבר היה כמו 28 שנה ושמעתי שהיה בחור מבוגר ממילה זה יכול להיות אבל האם יודע איזה פעולת היה לו שם
לעומקו של דבר כתב:זה מעניין כל אשכול זה, ביחס לכך שהח"ח הרי פשוט הלכה למעשה פיטר את הגר"מ לנדינסקי ומינה את הגרנ"ט במקומו ע"מ שיביא את דרך הלימוד של הגר"ח. כלומר הגר"מ הוא נשאר מגיד שיעור אבל לא נכנסו לשיעורים כמעט (ונראה שם שבהמשך השיעורים פסקו). ומה שהעלה לכאן י. אברהם (מהספר של הרב ישר?) שהח"ח הביא את הגרנ"ט "בגלל שהתרבו הספסלים" הוא כמובן עידון המציאות, ובוודאי מה שכתב מחולת המחניים שבגלל שלא הגיעו בחורים לכן החפץ חיים הביא את ר' נפתלי... ודאי לא נכון...
.
חיים ושלו' כתב:לעומקו של דבר כתב:זה מעניין כל אשכול זה, ביחס לכך שהח"ח הרי פשוט הלכה למעשה פיטר את הגר"מ לנדינסקי ומינה את הגרנ"ט במקומו ע"מ שיביא את דרך הלימוד של הגר"ח. כלומר הגר"מ הוא נשאר מגיד שיעור אבל לא נכנסו לשיעורים כמעט (ונראה שם שבהמשך השיעורים פסקו). ומה שהעלה לכאן י. אברהם (מהספר של הרב ישר?) שהח"ח הביא את הגרנ"ט "בגלל שהתרבו הספסלים" הוא כמובן עידון המציאות, ובוודאי מה שכתב מחולת המחניים שבגלל שלא הגיעו בחורים לכן החפץ חיים הביא את ר' נפתלי... ודאי לא נכון...
.
יש כאן תמיהה, ברור שהגרנ"ט לא היה מלמד בדרך הלימוד של הח"ח, והגר"מ היה יותר בדרך זו, כפי מה שסיפר ר' מיכאל בער זצוק"ל, וכפי מה שיוכח לעיני כל לומד בספרי הח"ח זי"ע ובראשם המשנה ברורה וביאה"ל, וע"כ אתה צריך ליישב לה הביא הגרנ"ט, התירוצים הנ"ל נראים דוחק, אבל אם אין יישוב אחר ע"כ אנחנו צריכים לקבלם.
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:אהרן פרידמן כתב:
באופן כללי השיטות כולם מקדמות מאד וחושפות את העומק האין סופי שבתורה, אלא שאכן כן דרך הפסיקה אינה קשורה ללימוד הישיבתי. הלימוד הישיבתי מלכתחילה עוסק בעיון ולא בפסיקה. ודי בזה
אתה אומר בפסיקות שאין דרך הפסיקה קשורה ללימוד הישיבתי. לי הק' אין נראה כן. הפסק הלכה מורכבת מכמה נקודות וגישות, יסודות והנחות עד שמגיעים להלכה ברורה. חלק ממנה הוא הסברא שלומדים בישיבה. אם האדם נשאר בזה, לא יגיע לפסק הלכה בחייו. אבל אם ימשיך בדרכו דרך הטור שלחן ערוך וגדולי הפוסקים, ישתמש בהבנה זו להכריע ההלכה למעשה.
שבילי דנהרדעא כתב:בספר איש חמודות ספר תולדות על הגה"צ ר' מיכאל בער וייסמנדל זצוק"ל מסופר שם על נסיעותיו בצעירותו לגדולי ישראל, וגבי נסיעתו למרנא החפץ חיים זצוק"ל מסופר כדלהלןכשהגיע לראדין התפלל תפלת שחרית בישיבה, והח"ח זצ"ל הזמינו שיאכל בביתו את ארוחת הבוקר. בתוך השיחה הביע רבינו (רמ"ד) רצונו שנפשו חשקה להשאר ללמוד שם, אך הח"ח יעץ לו שלא ישאר שם כיון שדרך הלימוד נשתנה שם, ובכן איעצך לחזור למקומך ולרבותיך - ואמרלו: פאר צי ר' חיים עוזר און פאר אהיים... (מפי כמה תלמידים. והרה"ג ר' שרגא יונגרייז הי"ו סיפר את הדברים להגר"א קאטלער זצ"ל, והעיר הגר"א על זה שבמדינת ליטא הוצרכו לשנות סדרי הלימודים בעבור ההשכלה הארורה שמשכה את לב בני הנעורים, ולימוד התורה באופן זה הצילה רבים מלהמשך אחריהם)
ואני שמעתי כי רצה ללמוד שם כיון שראה את המשנה ברורה ונתפעל מאד על כן רצה ללמוד אצלו, והח"ח הבין למה הגיע, ושלחו משם באמרו כי בישיבתנו כבר נשתנה דרך הלימוד.
מלבב כתב:שבילי דנהרדעא כתב:בספר איש חמודות ספר תולדות על הגה"צ ר' מיכאל בער וייסמנדל זצוק"ל מסופר שם על נסיעותיו בצעירותו לגדולי ישראל, וגבי נסיעתו למרנא החפץ חיים זצוק"ל מסופר כדלהלןכשהגיע לראדין התפלל תפלת שחרית בישיבה, והח"ח זצ"ל הזמינו שיאכל בביתו את ארוחת הבוקר. בתוך השיחה הביע רבינו (רמ"ד) רצונו שנפשו חשקה להשאר ללמוד שם, אך הח"ח יעץ לו שלא ישאר שם כיון שדרך הלימוד נשתנה שם, ובכן איעצך לחזור למקומך ולרבותיך - ואמרלו: פאר צי ר' חיים עוזר און פאר אהיים... (מפי כמה תלמידים. והרה"ג ר' שרגא יונגרייז הי"ו סיפר את הדברים להגר"א קאטלער זצ"ל, והעיר הגר"א על זה שבמדינת ליטא הוצרכו לשנות סדרי הלימודים בעבור ההשכלה הארורה שמשכה את לב בני הנעורים, ולימוד התורה באופן זה הצילה רבים מלהמשך אחריהם)
ואני שמעתי כי רצה ללמוד שם כיון שראה את המשנה ברורה ונתפעל מאד על כן רצה ללמוד אצלו, והח"ח הבין למה הגיע, ושלחו משם באמרו כי בישיבתנו כבר נשתנה דרך הלימוד.
הגר"א קוטלר סיפר שהגרח"ע אמר לו שמגיעים אליו תשובות מרבני אונגריא שאינם יודעים לדמות מילתא למילתא, אבל בסוף הם מכוונים להלכה כי יש להם יראת שמים.
גיזונטע קאפ כתב:הביאור בסיפור של הח"ח עם הרב ויסמנדל פשוט מאוד,
הוא בא לראדין ללמוד מפי החפץ חיים בסברו שדרך הלימוד בישיבת הח"ח בראדין היא כמו ספרו משנ"ב, ולצורך זה בא לראדין,
ולכן הח"ח שלחו בחזרה לביתו משום שישיבת ראדין למדה בסגנון ליטאי, ולא בשביל זה בא, הוא לא בא ללמוד מפי גאוני ליטא,
אין בזה שום שייכות לדעתו של הח"ח -תהא אשר תהא- על דרך הלימוד מייסודו של הגר"ח
ונתנו ידידים כתב:גיזונטע קאפ כתב:הביאור בסיפור של הח"ח עם הרב ויסמנדל פשוט מאוד,
הוא בא לראדין ללמוד מפי החפץ חיים בסברו שדרך הלימוד בישיבת הח"ח בראדין היא כמו ספרו משנ"ב, ולצורך זה בא לראדין,
ולכן הח"ח שלחו בחזרה לביתו משום שישיבת ראדין למדה בסגנון ליטאי, ולא בשביל זה בא, הוא לא בא ללמוד מפי גאוני ליטא,
אין בזה שום שייכות לדעתו של הח"ח -תהא אשר תהא- על דרך הלימוד מייסודו של הגר"ח
נכון מאד וכל האשכול הי' קאפ דרייעניש
מלבב כתב:ונתנו ידידים כתב:גיזונטע קאפ כתב:הביאור בסיפור של הח"ח עם הרב ויסמנדל פשוט מאוד,
הוא בא לראדין ללמוד מפי החפץ חיים בסברו שדרך הלימוד בישיבת הח"ח בראדין היא כמו ספרו משנ"ב, ולצורך זה בא לראדין,
ולכן הח"ח שלחו בחזרה לביתו משום שישיבת ראדין למדה בסגנון ליטאי, ולא בשביל זה בא, הוא לא בא ללמוד מפי גאוני ליטא,
אין בזה שום שייכות לדעתו של הח"ח -תהא אשר תהא- על דרך הלימוד מייסודו של הגר"ח
נכון מאד וכל האשכול הי' קאפ דרייעניש
אני חושב שיש צדק בשני הצדדים, בהונגריה ובפולין הגזימו בחפיפות, ובליטא לפחות בזמנינו מגזימים לצד השני, יש דרך אמצע.
גיזונטע קאפ כתב:הוא בא לראדין ללמוד מפי החפץ חיים בסברו שדרך הלימוד בישיבת הח"ח בראדין היא כמו ספרו משנ"ב, ולצורך זה בא לראדין,
חבר פורום אוצר החכמה כתב:גיזונטע קאפ כתב:הוא בא לראדין ללמוד מפי החפץ חיים בסברו שדרך הלימוד בישיבת הח"ח בראדין היא כמו ספרו משנ"ב, ולצורך זה בא לראדין,
"אין אלו אלא דברי נביאות"
שלמה112 כתב:ראה בהק' בניו הגאונים של ר' חיים לחי' על הרמב"ם שכתבו ששיטתו מיוסד ע"פ דרך רבותינו הראשונים (וראה בספר דרך תבונות של הרמח"ל שגם למד בדרך זה):
וראה בדרוש ואגדה של הגרמש"ד סולובייציק, שזה השורה הוסיף ה"דיין" בריסק הגאון ר' שמחה זעליג ריגר. וזהו אע"פ שכידוע דרך לימודו של הדיין לא היתהה ע"פ זה הדרך, וכמבואר בעובדות והנהגות לבית בריסק, שר' חיים היה מונע מלפסוק ע"פ סברתו, והיה סומך על פסקו של הדיין.
גיזונטע קאפ כתב:מנא לך הא, הדיין היה תלמיד של הגר"ח בבריסק, ודרך לימודו הייתה כשל הגר"ח, וזה הסיבה שהגר"ח סמך עליו,
מה שמשתמע מתוך דבריך שהגר"ח לא סמך ע"פ עצמו, אינו כך, רק שלא הורה לאחרים.
וכ"ז פשוט לכל באי שער בית בריסק
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: Majestic-12 [Bot] ו־ 136 אורחים