ברוז כתב:מי המחבר?
חיים ושלו' כתב:ברוז כתב:מי המחבר?
בעילום שם
ברוז כתב:חיים ושלו' כתב:ברוז כתב:מי המחבר?
בעילום שם
גם אני יודע לקרוא.
ובכ"ז אשאל מי המחבר?
השעיר החיי כתב:מגלה סוד זה בעיה, ומכה רעהו בסתר זה לא בעיה?
תוכן כתב:גם רבנים חרדיים כשיצאו בהיתרים מפוקפקים או תמוהים זכו לקיתונות של בוז אישי, ובצדק!
תוכן כתב:בגט מקליווא הדיונים הפכו לאישיים די מהר.
חיים ושלו' כתב:במהלך כנס של דייני בתי הדין, שנערך בשבוע שעבר, חולק הספר לדיינים. חלוקת הספר עוררה מהומה קלה, אחרי שהרב לביא, ראש ההרכב שהתיר את הגט, דרש להפסיק את החלוקה, בטענה שהספר מעורר מחלוקת ו"למה אתם שופכים את דמי?". למרות דבריו, הספר זכה לתמיכה מקיר לקיר של דיינים בכירים, ומחברו המשיך בחלוקתו לדיינים לאחר הכנס.
אב בבינה כתב:קיבלתי עכשיו:
https://drive.google.com/file/d/0BxPR0S ... sp=sharing
בן אליהו כתב:לייטנר מחילה אך כל דבריך תמוהים ביותר. וזאת מבלי להיכנס לגופו של עניין
שש ושמח כתב:לא ראיתי את הספר ואינני יודע איזה השמצות מועלות בו.
אך ברור שגדולי הדור מהציבור החרדי מחו על הפס"ד הנ"ל
שש ושמח כתב:לא ראיתי את הספר ואינני יודע איזה השמצות מועלות בו.
אך ברור שגדולי הדור מהציבור החרדי מחו על הפס"ד הנ"ל, [וגם לא התייחסו לבעל ה"פסק דין החלוט" כאל שיטה לגיטימית בביהמ"ד]
שש ושמח כתב:הכותב אינו הבר פלוגתא של הדיין הנ"ל אלא מייצג את דעת גדולי הדור.
שש ושמח כתב:[ובכלל, אם לדיין הנ"ל היה אינטרס בפס"ד הנ"ל, להשיג תמיכת ארגוני הנשים וכו' למועמדותו לביה"ד הגדול, זה מוריד מאד מהלגיטימיות של ה"פסק דין החלוט"].
יקר כתב:חיים ושלו' כתב:במהלך כנס של דייני בתי הדין, שנערך בשבוע שעבר, חולק הספר לדיינים. חלוקת הספר עוררה מהומה קלה, אחרי שהרב לביא, ראש ההרכב שהתיר את הגט, דרש להפסיק את החלוקה, בטענה שהספר מעורר מחלוקת ו"למה אתם שופכים את דמי?". למרות דבריו, הספר זכה לתמיכה מקיר לקיר של דיינים בכירים, ומחברו המשיך בחלוקתו לדיינים לאחר הכנס.
כזו גאווה על הלבנת פני יהודי, ה"י.
גם אם יש מקום לביקורת, וגם אם הספר ענייני ולא דן בגופו של אדם, עדיין אפשר להפיץ אותו שלא בנוכחותו של הרב לביא. ושבו על קיאם וטרחו לפרסם שהלבינו פניו.
לייטנר כתב:שש ושמח כתב:לא ראיתי את הספר ואינני יודע איזה השמצות מועלות בו.
אך ברור שגדולי הדור מהציבור החרדי מחו על הפס"ד הנ"ל
שוב, זו התייחסות לגופו של אדם. אם טענותיהם טענות, מה אכפת לי מאיזה ציבור הם.
כמו שכתבת בעצמך הנידון הוא לא על גוף הטענות על על צורת הדיון, ואתה הוא זה שהכניס לכאן את הדיון על גופו של אדם ועל מקומו בהיררכיה הרבנית [ואמנם אני מסכים שזה דיון שיש לו מקום].
וחוץ מזה, לא איכפת לי מאיזה ציבור הם. מספיק שהם ת"ח, וגם ב"היררכיה הרבנית" הם מעליו. וכתבתי מילים אלו רק משום שחשבתי שתקפוץ ותשאל איך כתבתי שגדולי הדור מחו, והרי רב פלוני לא מחה נגדו וכו', ולכן סייגתי דברי לגדולי הדור החרדים, כי אינני יודע דעת רבני הד"ל.שש ושמח כתב:לא ראיתי את הספר ואינני יודע איזה השמצות מועלות בו.
אך ברור שגדולי הדור מהציבור החרדי מחו על הפס"ד הנ"ל, [וגם לא התייחסו לבעל ה"פסק דין החלוט" כאל שיטה לגיטימית בביהמ"ד]
אכן, ויש דרכים לערער ולחלוק על פסק דין.
יש גם דרכים איך לכתוב פסק דין.
וכאמור, לא ראיתי את הספר ואיני יודע על מה יצא קצפך. אולי כדאי שתכתוב מהם הדרכים שלעת כבודך הותרו כדי לחלוק על פסק דין [חלוט] ואיזה לא כדי שנוכל לדון דיון נורמלי?שש ושמח כתב:הכותב אינו הבר פלוגתא של הדיין הנ"ל אלא מייצג את דעת גדולי הדור.
גדולי הדור יודעים לכתוב.
אל תוציא את דברי מהקשרם. לא כתבתי שמייצג אותם אלא שמייצג את הדעה שנתמכת על ידם. ולכן לא לענין לבוא בטענות על המחבר שמשיג על מי שבהיררכיה הרבנית הוא מעליו, כשברור שהוא מייצג דעה שנתמכת על ידי אלו שבהיררכיה הרבנית הם מעל המותקף. וכן לגבי טענת האנונימיות.שש ושמח כתב:[ובכלל, אם לדיין הנ"ל היה אינטרס בפס"ד הנ"ל, להשיג תמיכת ארגוני הנשים וכו' למועמדותו לביה"ד הגדול, זה מוריד מאד מהלגיטימיות של ה"פסק דין החלוט"].
בוא נחזור לרגע על המשפט כדי להבין. אתה טוען שהרב לביא התיר לאשת איש להתחתן (ובכך להפוך את ילדיה העתידיים לממזרים), רק כדי להתמנות לביה"ד הרבני העליון.
איך קוראים לטענה כזו?
מה זה משנה איך קוראים לזה? משנה אם זה נכון או לא.
תחזור שוב על המשפט ואז תבין. לא כתבתי שעשה כן במזיד וכמו שאתה מנסה לשים בפי, אלא שכיון שיש לו נגיעה בענין יתכן שזה השפיע עליו גם אם שלא במודע [גם מי שלוקח שוחד בד"כ לא מטה דין במודע].
ומ"מ, אני מצפה מאדם שיש לו הגינות בסיסית, שלא לדבר על יר"ש, שאם בא לפסוק דין מחודש כ"כ, ויודע שבצורה טבעית יש לו נגיעה לצד אחד, והרבה מגדולי הדור חלוקים עליו, שלא יסמוך על עצמו להקל. ואם בכל זאת סמך על עצמו להקל בשאלה חמורה כזו זה מטיל עליו צל כבד.
השעיר החיי כתב:בהאשמות האישיות שיש שם לרוב ובלי גבול
לייטנר כתב:תוכן כתב:גם רבנים חרדיים כשיצאו בהיתרים מפוקפקים או תמוהים זכו לקיתונות של בוז אישי, ובצדק!
יש מי שהתייחס לדעותיו ו/או לאורח חייו של הדיין, מלבד הערה זו?!
העובדות הן שבית דין פסק מה שפסק. ההתייחסויות לפסק הדין תהיינה אשר תהיינה, לא יכולות להיות יותר חמורות מאשר ב'גט מקליווא', למשל.
אכן, האמירה שעוד "רבנים (למעט דיינים?!) זכו לקיתונות של בוז אישי", רק מדגישה את האמירה שלי, ולא מדלדלת אותה.
כתבתי: "קיים כאן שיח בעייתי", ומיד מחקתי. לא קיים כאן שיח!
לייטנר כתב:מאז ומעולם היו מחלוקות על הכשרת גט.
אך דומני שמעולם לא תקף אדם בעילום שם בצורה כל כך חריפה דיין שב"היררכיה הרבנית" הוא בוודאי מעליו.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 109 אורחים