הוא לא מזכיר כי אין זה נכון. גם אשה שנאסרה אחר הנישואין פוקע שיעבודה אבל היא בחזקת משועבדת ואינה נאמנת לומר שנעקר וכן בנידון דאשת כהן היא בחזקת מותרת לו ומשועבדת ואינה נאמנת להפקיע.עזריאל ברגר כתב:מקופיא לא ראיתי שהזכיר סברא גדולה לחילוק בין זה לבין "האומרת טמאה אני לך":
האשה הזאת מעולם לא היתה משועבדת לבעל זה, שהרי היתה אסורה עליו עוד לפני הנישואין!
אוצר החכמה כתב:בעיני זה לא הגיוני. אם היא אסורה, גם כשתובע אותה צריכה להיות אסורה שהרי אינו כופה אותה. ואם היא מותרת מצד אפקעינהו אז אין איסור בכלל.
אמנם עדיין לא פשוט לי כל כך כי אולי מה שהאשה משועבדת לבעלה כן נחשב לאונס, שהרי על פי דיני התורה מחויבת להעמיד עצמה לבעלה ובית דין יכולים לכפות אותה על כך עד שתצא נפשה.
אוצר החכמה כתב:אמנם עדיין לא פשוט לי כל כך כי אולי מה שהאשה משועבדת לבעלה כן נחשב לאונס, שהרי על פי דיני התורה מחויבת להעמיד עצמה לבעלה ובית דין יכולים לכפות אותה על כך עד שתצא נפשה.
מאיפה לקחת את הרעיון המוזר הזה?
דעת_האברך כתב:אוצר החכמה כתב:אמנם עדיין לא פשוט לי כל כך כי אולי מה שהאשה משועבדת לבעלה כן נחשב לאונס, שהרי על פי דיני התורה מחויבת להעמיד עצמה לבעלה ובית דין יכולים לכפות אותה על כך עד שתצא נפשה.
מאיפה לקחת את הרעיון המוזר הזה?
כמו מצוות עשה שבית דין כופין את האדם לקיימה עד שתצא נפשו.
שש ושמח כתב:וחוץ מזה, כמדומני שפשוט שגם היכן שכופין עד שתצא נפשו הכוונה עד ולא עד בכלל.
בתבונה כתב:אסור לבוא באונס ובני אנוסה הם מבני תשע מידות
שנית אסור לו אבל מותר לה שיבא עלי' באונס ולכן ודאי שהיא משועבדת לו לזה
אוצר החכמה כתב:אמנם עדיין לא פשוט לי כל כך כי אולי מה שהאשה משועבדת לבעלה כן נחשב לאונס, שהרי על פי דיני התורה מחויבת להעמיד עצמה לבעלה ובית דין יכולים לכפות אותה על כך עד שתצא נפשה.
מאיפה לקחת את הרעיון המוזר הזה?
אוצר החכמה כתב:לא הבנתי אם כוונתך לסייע לי או לסתור את דברי. אבל למעשה הבני אהובה מפורש כמו שכתבתי לעיל (4 הודעות) שהעניין הוא שוויא אנפשיה. ומה שהביא קרקע עולם אע"פ שדחאו הוא רק לעניין אם מיקרי שב ואל תעשה או קום ועשה אבל לא עלה בדעתו להחשיב את זה כאונס המתירה.
אוצר החכמה כתב:השתגעתם לגמרי. אשה שאינה רוצה לשמש עם בעלה או בעל שאינו רוצה לקיים עונה מכין אותם עד שתצא נפשם?
אוצר החכמה כתב:למה לדעתך דנים בגמרא על האומרת בעינא חוטרא לידא ומרא לקבורה אם כופין אותו לתת גט ולא פשוט כופין אותו עד שתצא נפשו?
ולמה לדעתך החייב לחבירו ממון יורדים לנכסיו ואי לא ציית דינא נוהגים בו כמבואר בגמרא במו"ק ולא פשוט כופין אותו עד שתצא נפשו עיין כתובות פו?
אוצר החכמה כתב:אכן בסימן צז סעיף טו מפורש כדבריך שכופין אותו עד שתצא נפשו באינו רוצה לפרוע.
אבל לעניין עונה (בלאו הכי זה לא עשה אלא לאו) כדברי מבואר בשו"ע סוף סימן ע"ו ובסימן ע"ז שרק כופין אותו לגרש וליתן כתובה וה"ה באשה.
בור ריק כתב:אוצר החכמה כתב:לא הבנתי אם כוונתך לסייע לי או לסתור את דברי. אבל למעשה הבני אהובה מפורש כמו שכתבתי לעיל (4 הודעות) שהעניין הוא שוויא אנפשיה. ומה שהביא קרקע עולם אע"פ שדחאו הוא רק לעניין אם מיקרי שב ואל תעשה או קום ועשה אבל לא עלה בדעתו להחשיב את זה כאונס המתירה.
רציתי להביא מדבריו דכמו בטוען אמנה הוא בידי אפילו צועק גזילה הוא בידי אינו עובר כלום כיון דאונס הוא ע"פ ב"ד ה"נ אינה נאמנת והיינו באינה חוזרת בה ומ"מ אינה עובר כלום ולא מיירי בחוזרת בה אלא דאנוסה היא ע"פ ב"ד (ולא הבאתי לגבי מה שהביא אח"כ לגבי קרקע עולם) ובעיקר הנידון כמדומה שהאריך בזה הגרשז"א בתשובתו לר"ש לורנץ בספרו מלואי שלמה בענין זה אם ב"ד יכופו אותה כ"ז שאינה עושה מעשה ע"ש
אוצר החכמה כתב:בור ריק כתב:אוצר החכמה כתב:לא הבנתי אם כוונתך לסייע לי או לסתור את דברי. אבל למעשה הבני אהובה מפורש כמו שכתבתי לעיל (4 הודעות) שהעניין הוא שוויא אנפשיה. ומה שהביא קרקע עולם אע"פ שדחאו הוא רק לעניין אם מיקרי שב ואל תעשה או קום ועשה אבל לא עלה בדעתו להחשיב את זה כאונס המתירה.
רציתי להביא מדבריו דכמו בטוען אמנה הוא בידי אפילו צועק גזילה הוא בידי אינו עובר כלום כיון דאונס הוא ע"פ ב"ד ה"נ אינה נאמנת והיינו באינה חוזרת בה ומ"מ אינה עובר כלום ולא מיירי בחוזרת בה אלא דאנוסה היא ע"פ ב"ד (ולא הבאתי לגבי מה שהביא אח"כ לגבי קרקע עולם) ובעיקר הנידון כמדומה שהאריך בזה הגרשז"א בתשובתו לר"ש לורנץ בספרו מלואי שלמה בענין זה אם ב"ד יכופו אותה כ"ז שאינה עושה מעשה ע"ש
איפה ראית שכתב שאפילו באינה חוזרת. לי זה נראה שאומר במפורש שמה שדומה לשטר אמנה הוא השוויא אנפשה.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 66 אורחים