ומנוקדת
זהו כתב יד לא מידי קדום (אינו נכלל בין קבוצת כתבי היד העתיקים של פרש"י)
1 האם אכן יש שוני כה גדול בנוסח רש"י המסתובב במהדורות השוק עד כדי כך , שלא יורגש כל כך השינוי?
2, האם הדבר יכול להתקבל בחריפות או פשוט לא להתקבל ובהתעלמות מוחלטת.
3, האם יש איזה גדולי הדור מסוימים שיכולים באמת להבין בעניין, ולא סתם יאמרו 'אסור לשנות' וכד'
4, האם יש אי מי שסקר את השתלשלות נוסח פירוש רש"י בקצרה עד לדפוסי ימינו? בכדי שנוכל להציג בפני אותם גדולי הדור רקע בעניין.
ואולי בכלל אפשר לדמות את זה לרמב"ם פרנקל שתוקן ע"פ ספר המוגה, ואם כל זה שהכל דשו בו, הנה אנו רואים שהיה ניתן לשנות ספר כה יסודי, (אולם רמב"ם פרנקל הוא נוף חריג בהוצאות הספרים במגזר הליטאי.)
לייבעדיג יענקל כתב:הזהרו מכפילות
http://alhatorah.org/Commentators:Rashi_Leipzig_1/1
קו ירוק כתב:ומנוקדת
אסון.. מהדורה משובחת ואפילו 'מדעית' מה, מתהדרת בניקוד ?! לא די לנו בקטנות המוחין אצל 'עמך'? חבל. לפני ההדפסה עוד ניתן לשנות החלטות..
קו ירוק כתב:אף שחורג מהאשכול אביעה דעתי.. מי שלא קורא רש"י בלי ניקוד, לא יבינו גם עם ניקוד.. ומי שקוראו ללא ניקוד מפריע לו הניקוד.
כמדומה שרוב המוחלט של מהדורות החומשים המצויים לא מנקדים רש"י עה"ת - למזלינו.. (כי לגודל החרפה משנה ברורה למשל נוקד..)
קו ירוק כתב:איך אפשר להקיף נושא ולהבינו אם תקועים במשבצת.
זאב ערבות כתב:במונרו יש אברך בשם ר' זרח שפירא שהוציא לאור חומש בחמשה כרכים עם פירוש רש"י מוגה (כפי שכותב בהקדמה, מצורף בעשרה קבצים ממוספרים א-י). יש בהקדמה כמה דברים מענינים. מצורף דוגמאות מעבודת בדיקת הנוסח שעובד עליה לספר במדבר (מצורף בעשרה קבצים).
טברייני כתב:זאב ערבות כתב:במונרו יש אברך בשם ר' זרח שפירא שהוציא לאור חומש בחמשה כרכים עם פירוש רש"י מוגה (כפי שכותב בהקדמה, מצורף בעשרה קבצים ממוספרים א-י). יש בהקדמה כמה דברים מענינים. מצורף דוגמאות מעבודת בדיקת הנוסח שעובד עליה לספר במדבר (מצורף בעשרה קבצים).
מהי תכלית ומטרת ההגהות הללו? ואכמ"ל.
טברייני כתב:הייתי מצטרף לדבריך במקומות כגון הכא, מקרא ותרגום, בית המדרש ועוד.
ברם, בנושאים אחרים הייתי מעדיף להישאר בעילום שם, גם מחמת הפרטיות וגם מחמת שיותר קל לדון לגוף הדברים כשאינך יודע מי הוא הכותב מוצאו עדתו חסידותו וכו'.
דרומי כתב:דבריך אינם מובנים מספיק.
כל מה שכתבת הוא לטובת ענין ה'ניקים', שאכן יש לקחת את דבריהם בערבון מוגבל ולהשתמש בהם כסברא מעניינת ותו לא.
אכן אם היה כתוב שמות וכו' היה לפעמים לא נעים לפגוע זה בזה וכדומה והדברים היו נשארים לא מספיק ברורים. ככה כשזה נעלם אפשר יותר לברר את האמת בלי משוא פנים.
זאב ערבות כתב:בקשר לחשד, אולי באמת מן הראוי שכל החברים יזדהו בשמם ואז לא נצטרך יותר לחשוד בכשרים.
זאב ערבות כתב: זו בדיוק המטרה בידיעת שם הכותב, שאכתוב מה שבאמת אני מעוניין לכתוב בהתאם לכל הנתונים הידועים לי עליו ולא סתם לאיזה דמות מסתורית שמי יודע מי מסתתר מאחריה. נניח הנושא אורז בפסח, אז חשוב לדעת אם מדובר בספרדי או לא.
למה זה חשוב?
תופעת הניקים פותחת פתח לכל מיני תופעות לא רצויות שכן בין השאר ניתן להופיע בניקים שונים ולשחק משחק כפול כאשר בכל ניק ניתן להביע דעה אחרת. כך שלמעשה כל מה שנכתב תחת מסווה הניקים זה מן משחק משעשע ואי אפשר לקחת את הדברים הנאמרים כאן ברצינות הראויה להם, והיוצא מזה שהסיבות שאתה נותן בטלות בששים.
ואם יקראו לי שלמה מחפוד אני לא יכול לפתוח משתמש נוסף בשם חיים הרצוג ובמקביל גם אלישיב שחל?
לפי עניות דעתי תופעת הניקים החלה מכך שתלמידי החכמים לא רצו שידעו שיש להם גישה לרשת ותו לא (ובין לבין רובם ידעו מי זה מי, כפי שהוותיקים כאן יודעים מי הם בעלי הניקים השונים).
דרומי כתב:אכן יש לקחת את דבריהם בערבון מוגבל ולהשתמש בהם כסברא מעניינת ותו לא.
מסכים לחלוטין.
אכן אם היה כתוב שמות וכו' היה לפעמים לא נעים לפגוע זה בזה וכדומה והדברים היו נשארים לא מספיק ברורים. ככה כשזה נעלם אפשר יותר לברר את האמת בלי משוא פנים.
זאב ערבות כתב: נניח כתבת איזה חידוש יפה באחד האשכולות, ואני רוצה לצטט את דבריך לבני המשפחה בשולחן השבת האם עלי להקדים: דרומי מהפורום אמר את החידוש הנפלא הבא...
מדוע לא תאמר, ראיתי / מצאתי כתוב? או אולי כתוב ב'ספרים'? אומר הרב וכדו'.
וכי כאשר אתה מוצא דבר באיזה עלון או ספר אתה תמיד מזכיר את שמו?
ערכתי קונטרס כלשהוא ובהקדמה ציטטתי משפט מתוך ספר סיפורים (איסתרק, מ. קינן), והמבקר ישר שאל אותי מה המקור, והשבתי לי 'קבל את האמת ממי שאמרה'.
מנין לך בכלל שהוא חרדי?
טברייני כתב:
אגב, אני מאוד אוהב לשחק בזיהוי האנשים ע"פ הודעותיהם
כאשר אני מתעניין בניק מסויים, אני פותח את הודעותיו ומתחיל לעקוב אחריהן ומנסה לבנות על פיהן פרופיל של המשתמש.
מעט דבש כתב:נוסח רש"י עה"ת שבדפוסי החומש המצויים - מה מקורו? מה השתלשלות הנוסח?
מעט דבש כתב:ראיתי שהרב גולד השקיע שנים רבות לבירור נוסח רש"י, ובספר 'עיונים ברש"י' הרחיב בהשתלשלות הנוסח של רש"י שבדפוסים.
לשוא - חנם, להבל. ואיזו היא שבועת שוא, נשבע לשנות את הידוע, על עמוד של אבן שהוא של זהב.
לשוא - (הראשון לשון שקר כתרגומו כמא דתימר) אי זהו שבועת שוא נשבע לשנות את הידוע על עמוד של אבן שהוא של זהב (השני לשון מגן כתרגומו זה הנשבע לחנם ולהבל) על של עץ עץ אבן אבן:
לשוא - (השני לשון שקר כתרגומו כמא דתימר) אי זהו שבועת שוא נשבע לשנות את הידוע על עמוד של אבן שהוא של זהב (הראשון לשון מגן כתרגומו זה הנשבע לחנם ולהבל) על של עץ עץ אבן אבן:
מעט דבש כתב:ונראה לי שנוסח החומשים מקורו מחומש עם שפתי חכמים שיצא לאור בפעם הראשונה באמשטרדם ת"מ.
מחבר ספר 'שפתי חכמים' כותב בהקדמה שהוא זה שהגיה את נוסח הרש"י. ומבדיקה קלה שערכתי, נראה כי ההערות שבתוך הרש"י המצוי מקורן מדפוס זה. ויש גם נוסחאות ברש"י שהובאו בדפוס הנ"ל (וממנו לדפוסי ימינו) שלא ראיתי בנוסחאות דפוסים וכת"י שקדמו לו (דוגמא לכך אביא בהודעה הבאה).
אם כי לא ראינו אינה ראיה, ואולי יש דפוס קודם לו שעליו הוא התבסס.
"בפירוש רש"י הוכנסו הוספות "מרש"י ישן" וכן קצת ליקוטים ממפרשי רש"י: ר' אליהו מזרחי (רא"ם), מהר"ל ומהרש"ל, ובמיוחד גירסאות מפירוש רא"ם".
שמועלקע כתב:קו ירוק כתב:ומנוקדת
אסון.. מהדורה משובחת ואפילו 'מדעית' מה, מתהדרת בניקוד ?! לא די לנו בקטנות המוחין אצל 'עמך'? חבל. לפני ההדפסה עוד ניתן לשנות החלטות..
מפני שאין אנו מהדורה מדעית, אלא מהדורה הרוצה להנגיש את הרש"י המדויק דווקא בהוצאה פשוטה ועממית שתהיה נפוצה.
מעט דבש כתב:הנה דוגמא לנוסח שמקורו מדפוס אמשטרדם ת"מ:
בפרשת יתרו (שמות כ, ז) על הפסוק:
'לא תשא את שם ד' אלקיך לשוא, כי לא ינקה ד' את אשר ישא את שמו לשוא'
(ובתרגום אונקלוס:
'לא תימי בשמא דד' אלקך למגנא, ארי לא יזכי ד' ית דיימי בשמיה לשקרא')
כתב רש"י - לפי נוסח כתה"י והדפוסים שקדמו לדפוס הנ"ל:לשוא - חנם, להבל. ואיזו היא שבועת שוא, נשבע לשנות את הידוע, על עמוד של אבן שהוא של זהב.
וכן הנוסח גם במפרשי רש"י, הרא"ם, גור אריה, ועוד רבים.
אבל בדפוס אמשטרדם ת"מ (כאן) שונה נוסח הרש"י, וגם נוספו סוגריים, וכך הנוסח שם:לשוא - (הראשון לשון שקר כתרגומו כמא דתימר) אי זהו שבועת שוא נשבע לשנות את הידוע על עמוד של אבן שהוא של זהב (השני לשון מגן כתרגומו זה הנשבע לחנם ולהבל) על של עץ עץ אבן אבן:
ובדפוסים שאחריו, ראו שיש כאן טעות, שכן 'לשוא' הראשון אינו מתורגם 'לשקרא', אלא 'למגנא', עמדו והחליפו, וכתבו:לשוא - (השני לשון שקר כתרגומו כמא דתימר) אי זהו שבועת שוא נשבע לשנות את הידוע על עמוד של אבן שהוא של זהב (הראשון לשון מגן כתרגומו זה הנשבע לחנם ולהבל) על של עץ עץ אבן אבן:
וכאמור, בדוגמא זו, בין את נוסח דפוס אמשטרדם, ובין את הנוסח שבדפוסים שהשתלשלו אחריו, לא מצאתי בכת"י ודפוסים שקדמו לו. אשמח אם מישהו כן ימצא.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 11 אורחים